חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:14 זריחה: 6:12 כ"ג באב התשע"ט, 24/8/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

כאשר יישא האומן את היונק
ניצוצי רבי

מדורים נוספים
התקשרות 673 - כל המדורים ברצף
שפע ההצלחה הנמשך עתה הוא למעלה מהגבלות
כאשר יישא האומן את היונק
פרשת קורח
הלכות ומנהגי חב"ד

האם מותר לכעוס על הילדים? * מה הן ה'חדשות הטובות' עבור הרבי? * כדאי לדאוג ליהודי אף לפעם אחת בחייו שיאכל כשר! * וכיצד זוכים להתקשרות? * אוסף סיפורים ו'יחידויות' בענייני הפרט וגם בענייני הכלל לרגל היום הגדול והקדוש ג' תמוז

מאת הרב מרדכי מנשה לאופר

בראשית התקרבותו לחב"ד (כשבבית היו קשיים מסויימים), נכנס הרה"ת ר' שמואל שי' לו לרבי, והוא נשאל בין השאר: האם אביך נכח פעם בהתוועדות [=של הרבי].

ר' שמואל השיב: לא, אבל ביקשתי ממנו שייכנס ל'יחידות'.

בתגובה אמר הרבי:

לבקשו לדבר עם בן-אדם שהוא לא מכיר – קשה יותר. אבל להתוועדות באים כל מיני אנשים בעלי זקן ובלי זקן. אנשים אינם יודעים מה הם חסידים. סבורים הם שחסידים [=כל ענינם] שרים ורוקדים – כפי שמציגים אותם בטלוויזיה –

אך כשאביך יבוא להתוועדות ויראה אנשים ילידי ארצות-הברית ומחוצה לה, ויאזין [קצת?] להמדובר, יפעול עליו.

בלי תחליפים

בחודש אייר תשכ"ד נכנסה מרת לו ל'יחידות', בהיותה בחודש התשיעי להריונה עם בנה הבכור. הרבי הורה לה: "תני צדקה עד הלידה (בכל יום חול) בעת תפילת שחרית ובשעה שהילדים מתפללים מנחה".

יום אחד, בשל טרדתה באירוע משפחתי מצער (פטירת חמותה בערב ראש-חודש סיוון), שכחה לתת צדקה וכתבה על כך לרבי. תגובת הרבי היתה שמלכתחילה דובר כי הדבר יהיה 'בלי נדר'.

אור לכ"א בסיוון תשכ"ד, בליל שימורים ("וואַך נאַכט") לרך הנולד, נכנס הרה"ת ר' שמואל שי' לו ל'יחידות', והודיע לרבי שהוא מתכוון להעניק לבנו את השם יוסף יצחק, וביקש בין השאר ברכה שהרבי ירווה מהבן נחת.

שאל הרבי: אשתך מסכימה לשם? לאחר מכן המשיך הרבי לברכו, וסיים: והשם יתברך ירווה ממנו נחת, ואני ארווה ממנו נחת...

טרם יציאתו, כשכבר עמד סמוך לדלת שאל הרבי: האם היא מגדלת אותו בעצמה או מגדלת אותו באמצעות פורמולה [=תחליף חלב]? [הערת המביא לדפוס: הרבי נקט לשון נקייה "האָדעוועט" (=מגדלת)].

השיב האב שהיא מגדלת אותו בעצמה, והרבי שיבח זאת באומרו: כיום סבורים הרופאים גם-כן שזה הכי טוב.

דאגה לתינוקות

בחודש תשרי תשמ"ג הגיע לחצר הרבי יהודי שהתקרב זה עתה ליהדות, עם רעייתו ושני ילדיהם הקטנים. היהודי היה בעל משרה בכירה וקירובו ליהדות היה בו מן החידוש.

כשהרבי הגיע בבוקר מביתו סיפר המזכיר לרבי על המשפחה שהגיעה. שאל הרבי: האם לתינוקות היה חלב חם לשתות?

מבחן לילד בן חמש

הנה קטע מ'מבחן' שערך הרבי לילד במהלך 'יחידות':

הרבי: מה אתה לומד? חומש? סידור? איזה פסוק למדת היום? איזה עניין כו'?

הילד לא הגיב והרבי ביקש מאביו להסביר לו את השאלה.

הרבי: מה קראת?

הילד: קמץ אל"ף אָ

הרבי: ומהו קמץ תּ?

הילד: תָּ.

הרבי: מה אחרי אל"ף?

הילד: בי"ת.

הרבי: מה לפני ת?

הילד: תּ.

הרבי: מה שמך?

הילד: פינחס לו.

הרבי: בן כמה שנים אתה?

הילד: בן חמש.

הרבי: יש לך טלית קטן.

הילד (אחרי שהסביר לו אביו את דברי הרבי): כן.

הרבי: כמה חוטים בציצית.

הילד: שמונה.

הרבי: יפה.

הרבי בירך (באנגלית): השם-יתברך יברך אותך להיות חסיד, ואביך ואמך יהיה להם נחת ממך.

כדי שלא לבייש

מעשה באחד החסידים שפנה לרבי בבקשה שהרבי יואיל להתוועד לרגל העלייה לתורה ("אופרופעניש") של שני חתנים.

השיבו הרבי:

הנ"ל קשה, כדי שלא לבייש הקודמים שלא השתתפתי בהאופרופעניש – אבל כדי לפייסם – שני החתנים – אתן מהנשמר אצלי מכוס של ברכה דח[ג] הש[בועות], זמן נישואי הקב"ה וכנס[ת] י[שראל], בש[עה] ט[ובה] ומוצ[לחת] ולנ[צח] ס[לה] ו[עד].

החדשות החשובות הושמטו במכתב

לבני-הזוג ר' בן ציון ורעייתו ריידר מאנגליה כתב הרבי (כפר חב"ד גיליון 900 עמ' 118)

אתם מסיימים את מכתבכם בציון העובדה שמיציתם את כל החדשות. למרות זאת, מפתיע שאתם משמיטים את אחד הסעיפים הכי מהותיים של חדשות טובות, דהיינו ההתקדמות המשביעה רצון של ילדיכם בלימודיהם ובהתנהגות היום-יומית, ובייחוד עתה כאשר יש לי אחריות בראש ובראשונה לפחות כלפי בנכם, שרשמתם לבית-ספר של ליובאוויטש. כתוצאה מכך, ההתעניינות שלי בכך היא אפילו גדולה יותר מכפי שהיתה לפני כן.

להיות "בצל"

הרה"ח הרב שמואל הלוי חפר כתב פעם לרבי כי חושש הוא שהרצאותיו ב'ערבי חב"ד' גורמות לו תחושת ישות ("במענה לשאלות שחושש להרגש של ישות וכיו[צא] ב[זה] ע[ל] י[די] הרצאותיו וכו'").

בתגובה כתב לו הרבי בי"ב באדר תש"כ:

מצטטים בכגון דא מענה אדמו"ר האמצעי על שאלה כהנ"ל: אַ ציבעלע מעגסטו ווערן, אָבער חסידות זאָלסטו חזר'ן [=אף אם תיהפך ל"בצל", תמשיך לחזור חסידות]. וק[ל] ל[הבין].

התייחסויות לנסיעה לרבי

"במענה למכתבה מי"ט אד[ר] ש[ני] – אין כדאית נסיעה לכאן לימי הפסח" – כתב הרבי לנערה בחודש אדר שני תשל"ו.

בשנת תשמ"ב (בערך) כתב מישהו לרבי שברצונו לבוא ולבקר בחצר הרבי בחודש תשרי, ונענה:

מתוך שמחה וטוב לבב, אז[כיר] ע[ל] הצ[יון].

אישה שהגיעה עם בנה בן הארבע מארץ-ישראל לביקור בחצר הרבי בשנת תשד"מ וכתבה על כך לרבי, זכתה לקבל מענה בכתב, אשר הרבי צירף לו מאתיים דולר. במענה נאמר:

אזכיר על הציון

ותבש[ר] ט[וב].

מצו[רף] ב[זה] 1) השתתפות בביקור כאן והנסיעה, 2) לצדקה בא[רץ] הק[ודש].

ניגון הידוע – בחתונה

בי"ד שבט תשט"ז כתב הרבי לאברך חסידי מסויים:

ומ[ה] ש[כותב] אודות אחותו שת[חיה] ל[אורך] י[מים] ט[ובים] א[רוכים] צריך הי[ה] להרבות עלי[ה] ריעות וידידות שלה שישפיעו עלי[ה] שבהצעת נכבדות תביט על העיקר ובמילא תבחין ותחליט שהטפל דטפל אינו תופס מקום. והרי אין שלם אלא אחד הוא הש[ם] ית[ברך], ימצא אותיות המתאימות איך להסביר את כל זה.

ומענה לבחורה ששאלה על פגישת שידוכין עם מישהו:

באם הוא בריא כדאי להפגש.

לבחורה אחרת ענה הרבי:

באם הוא שומר תו[רה] ומצ[וות] כדאי להפגש.

בשולי מכתב איחולים להורים לרגל חתונת בנם כתב הרבי (בד' בטבת תשמ"ו):

בודאי החתונה כד[ת] מ[שה] וי[שראל], ולכן כדאי שינגנו קודם טקס הקידושין הניגון הידוע (דד' בבות) של אד[מו"ר] הז[קן].

להכות ילדיו של הקב"ה?

אב התלונן לפני הרבי – בפתק טרם היכנסו ל'יחידות' – שלפעמים הוא כועס יותר מדי על ילדיו. ענה הרבי (יחידות מיום ו' ערב שבת קודש פרשת נשא ח' בסיוון תשל"ג):

ובנוגע למה שכתבת שהנך כועס וכו' – אחת העצות לכך היא להתבונן שעל כל יהודי נאמר "בנים אתם לה' אלוקיכם", ממילא ככל שהם ילדיך – הרי הם [גם] ילדיו של השם-יתברך. [ואיך אפשר-] להרביץ לילדיו של השם יתברך? תזדעזע אפוא היד! וכשם שלא תכה בן של הזולת, קל-וחומר בן של הקב"ה.

ומה שנדרש פעם להטיל אימה [=על ילד] – הרי אף פעם לא מתוך כעס.

הנחת התפילין של הרבי

יהודי כתב לרבי כי למד בהלכות תפילין שהתפילין-של-ראש צריכות להיות מונחות במקום התחלת צמיחת השערות, ומכיוון שנראה לו שאצל הרבי הן מונחות למטה מהשיעור – על-כן הוא שואל מה לא נכון בהבנתו את לשון השולחן-ערוך.

השיב לו הרבי כשהוא מדבר על אופן הנחת התפילין של "פלוני", והכוונה לעצמו [וראה עוד 'משבחי רבי' עמ' 74]:

מקום הנחת ת[פילין] ש[ל] ר[אש] – מובן שהוא כמ[ו] שכ[תוב] בשו[לחן] ע[רוך]. ומה שראה אצל פ[לוני] למטה מזה – הוא בטח מפני שאצל פ[לוני] אין שערות מלפניו ולכן בעמדו (הכותב) מרחוק קצת לא יכול להבחין שהוא כן מקום התחלת צמיחת שערות. כן אפשר שבפעם זו שראה ירד התש"ר ממקומו מבלי שירגיש בדבר (אף שבכלל ממשמש בתפליו כדין).

"איך זוכים להתקשרות"

ב"יחידות" בשנת תשכ"א, במענה לשאלה איך זוכים ל"התקשרות", הורה הרבי (לבחור או אברך): תלמד מה שאני לומד ("לערן וואס איך לערן").

ובהמשך אמר: אני לומד נגלה וחסידות.

בפתק שהכניסו ה'חוזרים' (=משחזרי תורת הרבי) לאחר ה'חזרה' של שבת קודש פרשת נח תשכ"ח, שבה אמר הרבי את המאמר דיבור-המתחיל "הנני מביא אתכם וגו'" [ספר המאמרים תשכ"ח עמ' נח – סד] – כתבו כך:

בעת חזרת המאמר "הנני מביא גו'", זכרו שנאמר במאמר אשר "הנני מביא גו'" – הוא עניין עלייה מלמטה למעלה. "וקיבצתים מירכתי ארץ" – הוא עניין המשכה מלמעלה למטה. אם נכון, כי ביהל אור ע' רסב [נאמר], אשר אות הראשון (הנני מביא גו' וקיבצתים גו') הוא עניין העלייה מלמטה למעלה, ואות השני (מה נאוו כו') הוא עניין ההמשכה מלמעלה למטה. איך לכתוב בה'הנחה' [=רשימת ההתוועדות]?

להלן תשובת ותיקוני הרבי בגוף המכתב ובהמשך לו:

הרבי מתח קו להדגשה תחת המילה "מביא".

לאחר המילים "מלמטה למעלה" הוסיף הרבי את המילה "וכן" ומתח קו תחת המילה הבאה – "וקיבצתים".

לאחר המילים "מירכתי ארץ" הוסיף הרבי: ולאח[רי] ז[ה] וע[ל] י[די] ז[ה].

במקום "הוא עניין המשכה" תיקן הרבי ל"הוא עניין ההמשכה".

הרבי מתח קו למחיקה על המילים: "אם נכון". "איך לכתוב בהנחה?".

בסיום מכתב השאלה מתח הרבי קו המסמל הפרדה [נהוג בדרך-כלל לפני הערות שוליים] ולאחריו כתב:

דרך אגב המצוין (ביהל אור ע' רסב) "ע[ל] פ[סוק] ושחט" – נוסף על הנדפס במקומו באו[ר] הת[ורה], נמצא ג[ם] כ[ן] באו[ר] הת[ורה] לחנוכה ד[יבור] ה[מתחיל] בכה בכסלו" עד כאן לשונו הקדוש.

(מילות הפסוק המוסגרות בחצאי-עיגול הוקפו על ידי הרבי מתוך מכתב השאלה והועברו בסימון חץ למקומן).

להסביר בלי להרגיז

פעם אחת התפתחה מתיחות בין אחד מרבני מדינות אירופה לבין חסידי חב"ד. הרקע לזה היה בין השאר ההתעסקות במאבק לתיקון חוק "מיהו יהודי". ב'יחידות' שהתקיימה באותה עת עם אחד מעסקני חב"ד, התייחס הרבי לנושא ואמר:

יש תרי"ג מצוות. "מיהו יהודי" הוא אחת המצוות. אך אם הלה אינו רוצה לסייע בענין זה, יש לפעול עמו בנוגע לשאר 312 המצוות.

ואם ירצה הלה להתווכח בנוגע ל"מיהו יהודי" – לסרב [-להתווכח], ולומר לו שלא רוצים להרגיזו ("אָנרייצען") וכו'.

טענותיו נובעות מן העובדה שבן אדם אמר לו לשון-הרע או סתם מוציא-שם-רע – שאני דיברתי בפחיתות-כבוד אודותיו.

[לגופו של ענין:]

א) ראשית: אין זה ענייני. ב) ובפרט אינני מדבר נגד אנשים – אני מדבר אודות שיטות.

(אינני יכול להבהיר כך את דעתי) – באם היה שואל ממני הייתי מסביר לו הכל!...

עד כמה מסירות נפש?

בעניין מסירות הנפש של חסידי ליובאוויטש כדי לאפשר שמירת תורה ומצוות על ידי כל יהודי, סיפר החסיד המפורסם רבי אוריאל צימר ז"ל כי פעם אמר לו הרבי ב'יחידות':

לו יצויר ונודע על יהודי מסוים שמאיזה סיבה שתהיה הידרדר רחמנא-ליצלן, עד כדי כך שהוא משתתף במסיבת "יום אידם" ביום הולדתו של אותו האיש (הנקרא "קריסמעס"), ובאותה מסיבה עלול להיכשל באוכל טרף – שיטת ליובאוויטש שיש לעשות מאמצים להמציא לו מזון כשר אפילו באותה מסיבה!...

כיוצא בזה סח פעם הרב חדד, משלוחי הרבי במילנו, איטליה ('כפר חב"ד' גיליון 900 עמ' 202):

במילנו היה מועדון לזקנים יהודים. כמאה מהם היו מבקרים בו ארבע פעמים בשבוע, אוכלים ומשחקים בקלפים. הטבח היה גוי, שקנה פעם בשר כשר והראה להם את הקבלה – בלי תאריך – וכך השקיט את מצפונם.

כשהייתי אצל הרבי שאלתי אם כדאי לדאוג לכשרות במטבח המועדון. ענה לי הרבי: את הצד החיובי אני מבין – לעשות שם כשר, אבל מה הצד השלילי? אמרתי: אולי לא כדאי להכניס כשרות במקום שמיועד למשחקי קלפים.

אמר לי הרבי: וכי בגלל שהם משחקים בקלפים מותר להם לאכול נבלות וטריפות?!

שאלתי את הרבי: הרי אומרים שהאנשים הללו בלאו-הכי לא אוכלים כשר בבתיהם...

ענה לי הרבי בחיוך: נעלמה ממך גמרא מפורשת במסכת שבת – מי שעשה מלאכה בשבת כמה פעמים ובין פעם לפעם ידע שעבר איסור, חייב קרבן על כל פעם ופעם שעשה זאת. והרבי המשיך: אתן לך הוראה שתזכור לכל החיים: אפילו אם יהודי אוכל נבלות וטריפות כל חייו, ואתה מזכה אותו שיום אחד יימנע מאכילת כמה ארוחות טריפות, או אפילו ארוחה אחת ויאכל אוכל כשר, אתה מסיר מעליו חיוב אחד של הבאת קרבן חטאת. עשית לו בכך טובה גדולה מאוד – טובה שאין לשערה...

מבצע נש"ק עם תנאי

מדברי הרבי אור לכ"ה תשרי תשל"ה, לשליח שפעל עם הסטודנטים באוניברסיטאות באנגליה, הרה"ת ר' שמואל שי' לו:

מן הראוי היה – מכיון שנמצאות שם גם סטודנטיות – שהן תדלקנה נרות לפני שבת, גם אם אינן שייכות עדיין לקיים מצוות אחרות.

אך תשוחח על כך רק עם כאלה שהדבר מובטח שידליקו קודם השקיעה, או כאלה שכלל לא ידליקו. כלומר: כאלה שמצד יושר (לא מטעמי יראת-שמים), הרי מכיוון שהן נענות לכך מפני בקשתך, ובקשתך – שאם אינן מדליקות קודם השקיעה הרי עדיף שלא ידליקו, ומצד ישרותן – שכן היא הנהגתן – יצייתו.

לא אני אעכב חס-ושלום

ב'יחידות' עם שני הרבנים הראשיים לישראל, הרה"ג שפירא והרה"ג אליהו, שהתפלפלו בנושא הקרבת קרבן פסח שני, אם ייבנה בית-המקדש בין פסח ראשון לשני. הרבי התבטא אז:

בענין זה לא אשמיע סברה להפך, שכן תפילתי שהעניין יתממש, ושאכן נחוג פסח שני בשנה זו... ואז נתפלפל...".

עוד התבטא אז הרבי לגבי מנהג חב"ד בנוגע לברכת 'שהחיינו' בימי הספירה:

איני מפרסם זה [=בהקלטה], כי מי שרוצה לברך שהחיינו [=לא כמנהג חב"ד שנמנעים בימי ספירת העומר (מלבד שבת ויום-טוב)] לא אני אעכב חס-ושלום.

כמה תארים שאכתוב – במה נחשב הוא

לאחר שמיני עצרת תשל"ח, כאשר הרבי לא חש טוב בליבו, אזרה הרבנית חווה גוראריה, אשת הרה"ח המפורסם ר' שניאור זלמן גוראריה, אומץ וכתבה לרבי בקשה שהרבי יחוס על בריאותו ולא יצום תעניות בה"ב. היא צירפה איגרת קודש מכ"ק אדמו"ר מוהריי"צ לאביה כ"ק אדמו"ר מקופשטניץ, שבה הוא מבקשו לשמור על בריאותו ולא לסגף את גופו בתעניות ('אגרות קודש' אדמו"ר מוהריי"צ כרך ט' עמ' קצא).

בין השאר כתבה:

"הרבי מלמד אותנו אהבת ישראל. ירחם אפוא הרבי עלינו ועל כלל ישראל וישמור על בריאותו. לקהל כולו יש צער רב מהעובדה שהרבי צם בה"ב . . מתפללת אני שתפילותיי מלב עמוק יתקבלו לרצון".

הרבי לא התייחס כלל לנושא הצומות אלא הודה על האיחולים לבריאותו, והוסיף (בתרגום חופשי):

בנוסף על התודה על האמור, מגיע יישר כוח על שימת הלב לשגר לי במצורף למכתבך צילום ממכתב חותני אשר גרם לי עונג מיוחד בראותי את התואר שהוא כתב על אביך זצ"ל (תיבדל לחיים טובים ארוכים), אשר אחרי תואר זה, כמה תוארים שאכתוב – במה נחשב הוא.

התארים באותו מכתב:

"כ[בוד] ק[דושת] ידידי הר[ב] הצ[דיק] הנכבד והכי נעלה, משכיל על דבר טוב, גזע תרשישים, ו[תיק] וח[סיד] א[יש] י[רא] א[לוקים] מוהר"ר אברהם יהושע העשיל שליט"א".

"גם אני איני מבין"

במענה לשאלה כתב הרבי:

לכתבו ע[ל] ד[בר] ההנהגה בעולם וכו' – הנה גם אני וגם טובים ממני יש שאינם מבינים אותה – אבל מה פלא באם נברא אינו משיג חכמת הבורא?


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)