חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:51 זריחה: 5:37 כ"ב בסיון התשע"ט, 25/6/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

מרבה תורה וספרים
ניצוצי רבי

נושאים נוספים
התקשרות 668 - כל המדורים ברצף
כפי שיהודי מתנהג עם רעהו, כך בדיוק מתנהגים עמו מלמעלה
לעתיד לבוא – צמיחה וגידול אצל כולם בשווה
ההכנה לקבלת התורה – שלום ואחדות
מרבה תורה וספרים
פרשת בהר-בחוקותי
"ארבע מידות בתלמידים"
בנוסח 'הקדיש הגדול' / שתיית קצף
הלכות ומנהגי חב"ד

הרבי מביע פליאה והעדר קורת-רוח מעיכוב בהוצאה-לאור של ספר חידושי-תורה * מבקש מפלוני במעמד 'כוס של ברכה' ללכת בדרכי אביו וזקנו ולהדפיס את חידושי-התורה שלו * כותב למהדיר של ספרי הראשונים להתרכז במלאכת הההדרה ולהשאיר לאחרים את עבודת התרגום * צרור התייחסויות לספרים תורניים ולספרות על טהרת קודש בכלל, הוראות למהדירים ועצות למו"לים * בהתקרב חג השבועות, זמן מתן תורתנו

מאת הרב מרדכי-מנשה לאופר

נפתח באיגרת מרתקת ששיגר הרבי למהדיר תורת הרמב"ן (ועוד ראשונים) הרב שעוועל:

ב"ה, כ"ו אלול ה'תשל"ה

ברוקלין, נ.י.

הרה"ג וו"ח אי"א נו"נ רב פעלים

מוה"ר חיים דב שי' שעוועל

שלום וברכה!

הפתעה נעימה היתה לי לקבל מאה"ק ת"ו ס' תשובות הרמב"ן שההדיר עם מבואות וכו' – וכדרכו בהוצאה-לאור ספרי הראשונים כמלאכים מקדם. ולדכותיה דמר אין צורך להדגיש עד כמה הפליגו חכמינו ז"ל בענין עשיית אזנים לתורה, על-אחת-כמה-וכמה שיש בהמבואות וכו' גם ביאורים וכדו'.

ויהי-רצון שמתוך מנוחת הנפש ומנוחת הגוף ימשיך בעבודה נעלית האמורה, שהיא חכמה ומלאכה גם יחד, ותקותי חזקה שלא יקפיד כת"ר אם אוסיף על האיחולים – שירבה גם (מתאים להפס[ק] ד[ין] גדול לימוד (מפני) שמביא לידי מעשה, שירבה) בפעילותו בסביבתו הקרובה וגם הרחוקה בהפצת קיום מצוות מעשיות בפועל בחיי היום-יום.

ובעמדנו על סף השנה החדשה, הבאה עלינו ועל כל ישראל לטובה ולברכה, הנני בזה להביע ברכתי לכת"ר ולכל אשר לו, ברכת כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות גם יחד.

בכבוד ובברכה להצלחה,

מ. שניאורסאהן

נ.ב. מעניין לעניין באותו עניין, הגיעתני זה עתה גם מהדורתו (בראשית-ויקרא) דס' פירוש הרמב"ן על התורה בהעתקה לאנגלית. והנה אף שגם זה בכלל "יגדיל תורה ויאדיר", וכידוע סיפור חכמינו ז"ל – שגם סיפור בתורה הוראה היא – על הכתוב באר היטב – בשבעים לשון, אבל לכאורה כיוון שהזמן והמרץ שברשותו של כל בן אדם מדודים הם, הרי אף שמובן ש(פירושים על-דרך) פירש"י על התורה או הש"ס וכיוצא בזה מוכרחים הם בשביל אלו שאין מבינים בלשון-הקודש, צריך עיון אם יש לקחת זמן ומרץ מהעתקת ספרים אחרים לאנגלית – להעתיק פירוש הרמב"ן לשפת המדינה בשביל להמציאו גם לאלו שאין להם ידיעה מספיקה בלשון-הקודש, דלכאורה אין זה בגדר "אשר יחסר להם" כי אם "לעשרם" (כתובות סז,ב).

בוודאי יחשוב כבוד-תורתו, ובצדק, הרי זה כבר נעשה ומה התועלת והכוונה להקשות על העבר וכו', אבל לא באתי בזה אלא בנוגע להעתיד לבא, כיון שרואה אני שמצליח כבוד-תורתו בהעתקות, שגם בהעתקות יש סדר וקדימה, ואתו הסליחה על ההערה.

בטח זכורה לכבוד-תורתו הערתי [=השווה 'היכל מנחם', כרך א, עמ' עו] על-דבר המפתח לחוברות הדרום, וכיוון שבמשך הזמן נוכחתי עוד יותר בגודל התועלת שיש לצפות מזה, מעיר אני עוד הפעם על-דבר זה ובפרט – שאפשר שייעשה הדבר על-ידי אחרים ודיו לכבוד-תורתו שיהיה בבחינת עומד עליהם.

זהירות יתרה בתיקוני ספרים

לא אחת העיר הרבי על גודל הזהירות בהגהת ספרים, שמצד אחד יש להקפיד על הגהה טובה, ומצד שני אין למהר ולתקן רק כאשר חושבים שהדברים מעוררים קושיה. הנה דוגמה ('התוועדויות' תשמ"ג, כרך ד, עמ' 1984. והשווה 'המלך במסיבו' כרך א, עמ' קכו-ז ובהערה 5):

מובן, שלא זו הדרך להגיה ולתקן כאשר מוצאים קושיא!... [כפי שהאריך רבינו תם בעניין זה], אלא אם-כן ישנו הכרח גמור כו' משום 'אל תשכן באוהלך עוולה'.

"אין להעלות על הדעת"?!

לאחרונה נחשף ב'תשורה' מחתונת ווייזער (כ"ג באדר תשס"ז, עמ' 26-25) מכתב מרתק ששיגר הרבי נשיא דורנו בד' בניסן תש"ט לגה"ח רבי אברהם-חיים נאה ("הרה"ג והרה"ח אי"א נו"נ וכו' מוהרא"ח שי'") וכך הוא כותב לו בין השאר (המכתב הועתק על-ידי סב הכלה, הרה"ח הרב ישראל-צבי הלוי הבר ז"ל):

ראיתי אצל כ"ק מו"ח אדמו"ר שליט"א את ספרו קונטרס-השולחן ודבר גדול הוא, אשר סוף-סוף נגשו לחפש לתקן את טעותי הדפוס אשר בשו"ע רבינו הזקן, אבל מוכרחני לומר שאין נראה לי שיטת כבוד-תורתו באיזהו מקומן בקונטרס הנ"ל, לשנות, שבטח היה הלשון כמו שנראה בעינינו אף שאז אינו מובן כלל באיזה אופן וסיבה בא טעות הדפוס זה, (אף שכמה מקומות תיקן זה בהערותיו אשר בשולי-הגליון) ולדוגמה: מה שכתבתי לו מכבר בארוכה בנוגע לטעות הדפוס אשר בסימן שח ספ"ג – שאין נראה לי כלל לומר שנשמטו כמה תיבות מסיבה אי נודעת, כיוון שיש דרך אחרת לתקן בקל על-ידי שנאמר שנטשטשה נקודת היו"ד (או שהיתה כתובה וקשורה ביחד עם סימן הראשי-תיבות – בכתב יד המעתיק הראשון, כרגיל בכתבים, והמעתיק שאחריו לא שם לב לזה). נהנתי עתה לראות בהערתו שם שכיוונתי ללוח התיקון דדפוס זיטאמיר.

דוגמה שנייה: מה שכתב בע' טו על הנמצא בפסקי-דינים ליורה-דעה צד 298 ע"א דחצי שיעור בלבד אסור מן התורה, שהוא חידוש גדול ובמילא "אין להעלות על הדעת" שקטע זה הוא מהצמח-צדק.

והנה זכורני אשר עוד בהיותי בריגא שאלוני קושיא הנ"ל ושם היו הגוף כתב-יד-קודש של כמה חלקים מהפסקי-דינים וחפשתי בגכתי"ק ומצאתי לקטע הנ"ל בגוף כתי"ק של הצמח-צדק, ובתיבה זו גופא היה מונח מכתב מהרה"צ מהארנאסטייפל שהקשה כנ"ל והשאיר בצריך עיון גדול.

(גכתי"ק הנ"ל נשארו מעבר לים ובמילא איני יכול להעתיק הלשון ממש) ובגופא דדינא אף דוודאי חידוש גדול הוא אבל לא יחיד הוא הצמח-צדק בזה, כי כן מפרש בשו"ת אבני-נזר חלק אורח-חיים סימן שע"ו דעת הרמב"ם בהלכות חמץ ומצה פ"א ה"ז, (ומיישב בזה פירוש רש"י בע"ז ס"ח ד"ה אמרטוטי מקושית הר"ן עליו) גם מהר"ם חאלאוה (לפסחים מג) דעתו דרק חצי שיעור ולא פחות ממנו אסור מן התורה, ועיין גם כן כסף-משנה לרמב"ם שם – בנדון זה ראיתי בספר מאמר-מרדכי בפלפולו בדין חצי שיעור מציין לשו"ת הרים חלק יורה-דעה סי' י"ט, לבושי-שרד פתיחה לדיני טריפות עצמות אות כג, כפות-תמרים ליומא ע"ג, ואין ספרים אלו תחת-ידי לעיין בהם עתה, וגם אם יש להקשות על הראיות אשר בספרים הנ"ל, הרי על-כל-פנים לא הווה ליה לכבוד-תורתו לומר בפשיטות דאין להעלות על הדעת וכו'.

ומעין זה הוא ששאלוני זה לא כבר במ"מ בשו"ע או"ח סימן ק"ו סע"ב על התיבות "ואפשר שאף חכמים לא חייבום יותר" שציין רמב"ם ואינו יודע איפה מקומו ברמב"ם?

ואמרתי שכל ציון זה מיותר הוא במקום זה ואין כאן מ"מ, והראיה כי כבר נמצא ציון למ"מ וגם כן באות ו' כמו שהוא כאן תחילת הסעיף.

שוב ראיתי בשו"ע דפוס קאפוסט תקע"ו שקודם תיבת ואפשר נמצאת נקודה לסימן הפסק, וכנראה על-ידי זה טעו בדפוסים שלאחרי זה והאריכו הנקודה.

החותם באיחול כט"ס ואת והב בסופה

הרב מנחם שניאורסאהן

"תמיהה מהולה ברגש דהיפך תענוג"...

במהלך התוועדות י"ט בכסלו תשל"ה ניגש אל הרבי הרה"ג הרה"ח רבי משה-דובער ריבקין ז"ל (מח"ס אשכבתא דרבי, ומראשי ישיבת תורה-ודעת בארה"ב) וביקש להזכיר את עצמו לברכה בקשר ליום הולדתו החל בכ"א בכסלו. הרבי רמז לאי שביעות-רצונו מהעובדה שהדפסת חידושי-התורה שלו (השיעורים שמסר בישיבה) מתעכבת – דבר שהרבי תבע ממנו בעקביות.

למחרת כתב הרב ריבקין לרבי: "אמש... העיר כבוד קדושתו שליט"א אז אלי ברמז מה, אשר כפי שתפסתי היתה כוונת קדשו שאין דעתו נוחה כל כך ממהלך העבודה בהדפסת ספרי כו'"

בתגובה הקיף הרבי את התיבות "ברמז מה" וכתב את הדברים הבאים:

(1) לא ברמז, כ[י] א[ם] בגלוי, ופשוט שהמדובר בזה – שע[ד] ע[תה] עדי[ין] לא הו[ציא] ל[אור] הספר.

ונבהלתי לקרוא לקמן שב"אופן נורמלי" – יהי[ה] זה קרוב... לעצרת! ואין בזה טענות [=הנמען (הרב ריבקין) אינו בא בטענות למדפיסים) – "כי העבודה הולכת באופן נורמלי כפי שהציעו לפני מתחלה"] כי כך דובר מלכתחילה.

ולהעיר – הדפסת ספר ה[רי] ז[ה] בשביל הזולת (במכ[ל] שכ[ן] מדיבור) וא[ם] כ[ן] כל זמן שהזולת אינו יכול לקרות בו (ההדפסה וכו' בפועל) אפילו מקצת והתחלה אין; לכל היותר ה[רי] ז[ה] בגדר "מכשיר" ו[=הרי] אין הלכה כר' אליעזר.

2) להעיר ממ[אמר] ח[כמינו] ז[כרונם] ל[ברכה] בטבע אכלושי דמחוזא (ב[בא] מ[ציעא] עז, א.) [=במחוזא שהוא עירו של רבא היו בני אדם הרגילים לשאת משאות תמיד וכשיושבין בטלים קשה להן – רש"י] וברמ"א חו[שן] מ[שפט] סו[ף] ס[ימן] שלד דכל לומדי תורה כו' [=יותר נוח להן ללמוד מלילך בטל]

3) פשוט שבכ[ל] הנ[זכר] ל[עיל] אין תרעומות וכו' גם לא שמץ ח[ס] ו[שלום], כ[י] א[ם] תמי[הה] מהולה ברגש דהיפך תענוג.

4) אזכיר ע[ל] הצ[יון] לכ[ל] הנ[זכר] ל[עיל].

"הכל מודים שיש צורך"

בשלהי שנת תשל"ה פנה אל הרבי מו"ה אליעזר וגנר במכתב ובו שוטח הלה את הצעתו לעסוק בהוצאה-לאור של ספרות ברוח התורה. הנ"ל מוסיף וכותב כי הוא מרגיש שיכול לנצל כישרונותיו יותר אם יתמסר כולו לכיוון הספרות. וכאן בא פירוט של רשימה ארוכה של ספרות חינוכית ויהודית שחסרה, הן למחנכים והן לתלמידים, והוא מוכן לקבל עליו, יחד עם ההוצאה לאור "ברוח התורה" שיקים, להשלים חסר זה – ובעלות זולה, שכל המצטרך יוכל לקנות.

בתגובה השיב לו הרב כדברים הבאים:

הכל מודים שיש צורך בספרות מתאימה חינוכית (ובכלל) שעל יסו[די] הת[ורה] והמצ[וות], נוסף על המעט שישנו.

השק[לא] וט[ריא] היא: הממון להדפסתה ולאח[רי] כ[ן] – להפצתה או לארגון כדבעי דמכירתה באופן דריוח (וידוע המצב דמוכרי ספרים שזוהי פרנסתם בעיקרה),

שזהו דורש קשרים, פרסומת, השקעת ממון וזמן, וכו' נוסף על שאלת הפרנסה עד שתתפרסם הספרות החדשה, תתקבל בחוגים הקובעים בקניית ספרים מסוג הנ[זכר] ל[עיל] למרות ההתחרות דהמפורסמים כבר וכו'.

ויתייעץ בידידים מבינים בהנ"ל – המוכן הוא להכנס לכ[ל] ז[ה].

אזכיר ע[ל] הצ[יון].

זירוז הופעת התניא בצרפתית

ברשימת ה'תרגומים' של דפוסי ספר התניא אות ד – צרפתית נאמר: "חלק ראשון. לקוטי אמרים. תורגם בהשגחת הרב בנימין אליהו שי' גורודצקי... ניו-יארק, ה'תשל"ה. 34, 370 עמודים".

יגיעות רבות יגעו עד שנסתיימה מלאכת התרגום וההדפסה. בשלב מסויים, בכ"ג במרחשוון תשל"ה, כתב הרב החסיד מו"ה רפאל וילשאנסקי – מנהל הלשכה האירופית שבראשה עמד הרב גורודצקי –מכתב לרבי. הרבי השיב תוך מחיקת והדגשת מילים מתוך המכתב, וכן הוסיף לבקש הבהרות וכו'.

כך כתב הרב וילשאנסקי:

"בעבודת הגהת התרגום (לצרפתית) של חלק א' דתניא – הגעתי עד-עתה לסוף פרק ל', והנני מצרף בזה כו'".

הרבי הגיב [גם לצד המשך המכתב]:

וימסור זה לדפוס ת[יכף] ומי[ד]

[יותר טוב למצוא כאן] או בקאנאדא [בית דפוס צרפתי ולהדפיס את התניא כאן... מצד מהירות ההדפסה].

להחזיר המצו[רף] ב[זה].

[=כלומר הרבי מבקש להחזיר את גיליונות ההגהה לרב וילשאנסקי]

אחר-כך הוסיף הרבי וכתב:

הרי הי[ה] המדובר (ע"פ מכתבו האחרון) שנכונה סברתו – לא לחכות ולתקן עוד ועוד כ[י] א[ם] למסור לדפוס כמו שהוא – ומהי השק [לא] וט[ריא] עו[ד] הפ[עם]?!

התורה מחזרת על אכסניה שלה

מוצאי שמחת-תורה תשל"ה. במהלך חלוקת ה'כוס של ברכה' עובר הר"ר נפתלי לוין, בנו של הד"ר יצחק לוין, ששימש נציג אגודת-ישראל בארגון האו"ם.

במפתיע פנה אליו הרבי וביקש ממנו במין תביעה – לשלוח לו חידושי-תורה מודפסים שלו.

מגודל ההתרגשות והמעמד המיוחד לא קלט הרב לוין את הדברים. כעבור ימים לא-רבים זכה לקבל מהרבי הבהרה בכתב ובה נאמר:

הנאמר בינינו במוצאי שמח[ת] ת[ורה]: באם הדפיס חד[ושי] ת[ורה] משלו (במכ[תבי] ע[ת] וכיו[צא] ב[זה]) וישלח לי גם העתקה – ת[שואות] ח[ן] מראש ע[ל] ז[ה] (ובפרט שגם אביו שליט"א נוהג כן, ובספרייתי ש[אלות] ות[שובות] דזקנו ע[ליו] ה[שלום] [=הכוונה לגאון מו"ה אהרן לוין – הי"ד – אב"ד רישא בפולין]. וה[רי] ז[ה] תורה דג' דורות – אכסניא דתורה – כמ[אמר] ח[כמינו] ז[כרונם] ל[טובה] הידוע).

והרבי ממשיך:

אלא, שכנהוג בכיו[צא] ב[זה] – באם תהיינה אצלי הערות בזה ואכתוב לו לא יקפיד ע[ל] ז[ה]. וק[ל] ל[הבין].


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)