חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:51 זריחה: 5:37 כ"ב בסיון התשע"ט, 25/6/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

הזמנות לועזיות לחתונה / תיקון עירובין בצינעא ובפרהסיא
בירורי הלכה ומנהג

נושאים נוספים
התקשרות 665 - כל המדורים ברצף
ספירת-העומר מלמדת אותנו את חשיבותו ויוקרו של הזמן
"השתדלות אחרונה" להביא את המשיח
יד ה' במלחמת ששת-הימים
פרשת תזריע-מצורע
"וכל מעשיך יהיו לשם שמים"
הזמנות לועזיות לחתונה / תיקון עירובין בצינעא ובפרהסיא
לוח השבוע

מאת הרב יוסף-שמחה גינזבורג

'מנהג ישראל – תורה' כאשר מזכירים איש ואשה, שמקדימים את האנשים לפני הנשים, כמו למשל בפרשת ויגש, אצל בני ובת יעקב (בראשית מו,טו) וכן בני ובת אשר (שם, יז). ועל-דרך דברי המשנה (הוריות יג,א) ש"האיש קודם לאשה" בדרך-כלל, ופירש הרמב"ם שם, לפי שהוא מקודש יותר, שחייב ביותר מצוות ממנה. וכמובן כן הוא גם בנוסח ההזמנה לחתונה הנהוג בין חסידי חב"ד, הלקוח מנוסח ההזמנה של רבותינו נשיאינו.

אלא שבנוסח המקביל באנגלית ובלשונות אחרים, הנכתב על-ידי משפחות אנ"ש הדרות בחו"ל, נגררו משום מה אחר "מנהג המקום" (שהוא מנהג הגויים), להקדים דווקא את הכלה לפני החתן.

ושמחתי לראות בימים אלה, שיש משפחות שמדייקות גם בזה, לכתוב לפי הסדר שבתורה, ותבוא עליהן ברכה.

אודות תיקון עירובין בצינעא ובפרהסיא

כידוע, ניתן להקיף את העיר בעמודים וחוטים של 'צורת הפתח' סביבה (מה שנקרא 'עירוב' בלשון העם)1, כדי שתיחשב כולה כרשות אחת, ויוכלו לטלטל בה בשבת על-ידי 'עירוב חצירות', כפי שנהגו ברוב קהילות ישראל בדורות שעברו, וכך נהוג כיום במקומות רבים (ובפרט בערים הגדולות) בארצנו הקדושה. וחשיבות העניין – שעל ידו זוכים למנוע יהודים מאיסורים – גדולה ביותר, כמבואר בפוסקים2. אבל במקומות הנחשבים כ'רשות הרבים' דאורייתא אין 'צורת הפתח' מועילה3, ולכן אין עושים שם 'צורת הפתח' כלל, אלא נזהרים בכל איסורי טלטול חפצים בשבת, ארבע אמות ברשות הרבים, וממנה לרשות היחיד ולהיפך, כדין 'רשות הרבים' לכל דבר.

בדורות האחרונים היו דיונים רבים (ואף מחלוקות רח"ל בכמה מקומות) בקשר למקומות מסויימים בחו"ל שיש בהם קהילות יהודיות גדולות4, כן ירבו, אם אכן הם 'רשות הרבים', או שאינם בגדר זה, כל מקום לפי ענייניו, וניתן לעשות בהן 'עירוב'. בין השאר, בעל ה'איגרות משה' ז"ל היה מהמחמירים בזה ברוב המקומות5, ואילו אחרים, כמו בעל 'משנה הלכות' יבלח"ט, הקילו במקומות מסויימים6.

כיוון ששאלה זו היא מעשית ביותר (נוגעת מאוד לאנשים, ועוד יותר לנשים וטף, וביותר – למשפחות המקורבים, ובפרט בערים כאלו, שבקהילות אחרות שם כבר עשו עירוב, ומטלטלים...), כדאי לברר מה דעת הרבי בנושא על כל פרטיו.

במענה7 לרב שכתב 'קונטרס תיקון עירובין' לאי מנהטן, וסיים שם שעשה בפועל כהצעתו, כתב הרבי:

והנה, אף כי, למרות הנ"ל8, שמחתי לקרות בסיום הקונטרס אשר שכר משכירו ולקיטו כו'9

(אף כי בטח בלי ברכה, ודלא כדמשמע משטחיות הלשון, שהרי מידי כמה ספקות לא יצא. וברכות אין מעכבות)

ולדעתי – זכות גדול ונפלא הוא לכבוד תורתו, אפילו אם-תימצי-לומר אשר לכמה דעות יש מקום לדון על-דבר כמה פרטים וספיקות,

בכל זאת ברור לדעתי מוחלטת ותקיפה – שאין להדפיס, וגם לא לפרסם באופן אחר, שגמר העניין ותיקן העירוב (על-כל-פנים לפי דעתו).

[ומסביר כוונתו, שההכשלה בזה היא] ... בהנוגע לשומרי תורה ומצוות, שעליהם דווקא אמרו חז"ל דמורי היתרא10 לנפשייהו (באם רק יימצא איזה יסוד ואמתלא שיהיה) – שעלול פירסום הדבר להביא אותם עד לפרצות כו', ולאחרי הפרסום יהיה העניין בגדר "לא יוכל לתקון", אפילו אם ירצה...

וכתב לי בעניין זה המזכיר הרה"ח ר' יהודה לייב שי' גרונר:

"כוונת הרבי – כפי שאומר בפירוש – שלא יוכלו להודיע לכולם בשבת אם נקרע העירוב אז.

"במלבורן, אוסטרליה, רצו רבני העיר לתקן עירוב. והרבי הורה לאחי הרב יצחק-דוד שיחי' ויבלח"ט ולהרב חיים הכהן ע"ה גוטניק שיעמדו בכל התוקף נגד זה11, והסיבה היא כנ"ל.

"ועוד, אלו שיתרגלו לשאת וכו' בשבת, מכיוון שיש בעירם עירוב, כשיבואו למקום שאין בו עירוב ולא יֵדעו מזה – ייכשלו בהוצאה וכו' בשבת (וכמו שרואים כאן ב'קראון-הייטס', שיש ישראלים שסוברים שבכל מקום יש עירוב והוציאו מרשות לרשות וכו' עד שהסבירו להם וכו')." עכ"ד.

לכאורה איני רואה זאת מפורש בדברי הרבי (מה גם שלפי סברא זו – אין לעשות עירוב כלל בשום מקום בעולם, בניגוד להלכה הפסוקה ומנהג ישראל מדורי דורות בכל העולם, ואפילו בתימן12), ואולי ניתן להבין הכוונה, שכיוון שלהרבה פוסקים (שלדעת הרבי הלכה כמותם) נשאר המקום באיסור 'רשות הרבים', הרי אם יפורסם היתר כלשהו הלכה למעשה, ייאחז הציבור בכל כוחו בדעת הרב המתיר וירשה לעצמו לטלטל ללא הגבלה, ולא יועיל גם אם הרב יגביל היתר זה מראש או לאחר-מכן, או אף אם יחזור בו לאחר מכן ויפסוק לאיסור.

הנה דברים ששמעו הרה"ג הרה"ח ר' יצחק ע"ה הכהן הענדל (מונטריאול) ויבדלח"ט הרה"ג הרה"ח ר' עזריאל זעליג שיחי' שארפשטיין (סינסינטי) מפי הרבי בנדון13:

כדאי להשתמט מזה, מכמה טעמים:

בארצות-הברית רגילים לעבור דירה לעיתים קרובות, ואף מאזור אחד למשנהו14 – התושבים לא ישימו-לב לכך שבמקום מגוריהם החדש אין עירוב, וינהגו כהרגלם להוציא בשבת ח"ו.

כיוון שהעיירות מחולקות לאזורים שונים – לא יבחינו דרי האזור המותר בגבולות העירוב, שעד כאן העירוב ותו-לא, וימשיכו בטלטול והוצאה מאזור לאזור ח"ו15.

כאשר מתקינים את העירוב, ניתן לדאוג לכך שהמשגיח על העירוב והממונה עליו יהיו ברי-סמכא. אבל במשך הזמן – עלול הדבר להשתנות, ויפול העניין בידי מי שאינו בר-סמכא ח"ו16.

והעיקר כדברי הרבי בעניין זה17:

לכתבו על-דבר עירוב בעיר, כיוון שהלכות רבות בזה – הרי מבלי השתתפות רב בקי בהלכות אלו בייחוד, אין לעשות בזה.

ובתקופה מאוחרת יותר18:

בנוגע לעירובין, ידועים שני הקצוות: א) מצווה לחזור כו' ומברך עליו19. ולאידך – אפילו בדור צדיק כפשוטו – צריך להיות שיור, שלא תשתכח כו' [=תורת עירוב]20. ובדורנו זה – על-אחת-כמה-וכמה.

– ולכן, לפי עניות דעתי, על רבנים היודעים תנאי המקום – להחליט: מה מכריע במקום פלוני – לעשות או לא.

פשוט – שבמקום שישנו [עירוב]– צריכה להיות השתדלות וכו' שיהיה כדין, ואשרי חלקם דמזכי הרבים, ואלמלי שמרו שבת אחת כו' [=מיד נגאלין]21

אבל פנייה וקריאה בזה מצידי, הרי צריכה להיות בהקדמה (על פי הנזכר לעיל) שבאם העירוב נעשה על-פי [=ביצוע ככל פרטי ההלכה] וגם ברצון חכמים וכו' [=שיחליטו שהתועלת בעשייתו רבה על הנזק והמכשול כנ"ל. וזה כנראה לא נעשה] – (דאין מדינה זו כפולין לפנים וכו' [= במידת היראת-שמים, לא מבחינת הרבנים ולא מבחינת הציבור, ולכן אין ללמוד ממה שעשו אז עירוב בווארשא וכדומה]) [וכיוון שהמצב אינו כך בשלימות, לכן] ומכמה טעמים [יש] חשש שעל-ידי-זה יצא שכרו כו' [-בהפסדו]. וקל להבין.

-----------------

1)    שו"ע או"ח סי' שסב ס"י, שו"ע אדמו"ר הזקן שם סי"ט.

2)    שו"ת חתם-סופר חאו"ח סי' צט, עיי"ש.

3)    גמרא עירובין ו,א. שו"ע סי' שסד ס"ב, שו"ע אדמו"ר הזקן שם ס"ד. אדמוה"ז שם פסק, שמה שאין צורת הפתח מועילה ברשות הרבים הוא מדרבנן, ואילו בחידושי ה'צמח צדק' על הש"ס פ"ב דעירובין (ועיי"ש פ"ה מ"ו) כתב שזה לדעת התוספות, אבל מדברי הריטב"א נראה שדבר זה הוא מן התורה, עיי"ש.

4)    כמו בבורו-פארק, בלונדון, במלבורן ועוד. ומעניין לברר אם במשך השנים עלתה השאלה (על שולחן הרבי, או עכ"פ על שולחן מלכי-רבנן דשם) גם בקשר לשכונת הרבי "כאן ציווה ה' את הברכה", 'קראון הייטס', ובפרט כאשר גרו בה, בשנים ה'ש"ת-ה'תשכ"ט, הרבה יהודים מחוגים שונים, ומהם גם כאלה שלא נזהרו כלל.

5)    ראה בחלק או"ח ח"א סי' קלח-ט. ח"ד סי' פז-פח. יו"ד ח"ג, השמטה בעמ' תכח ועוד.

6)    ראה בח"ח סי' קמח, קסב, קעז (ועוד תשובות רבות בנושא). ח"ט סי' תכא ועוד.

7)    להרב יוסף-דוד מאסקאוויטש, מיום א' דראש-חודש אדר תשי"ח, אג"ק כרך טז, עמ' שז – 'שערי הלכה ומנהג' או"ח ח"ב סו"ס קעב (כהרגלנו – נדפס בפתיחת ראשי-תיבות והוספת סימני-פיסוק, וכן שאר המענות שבבירור זה).

לפני-כן היו (ונדפסו באג"ק כרך ט וב'שערי הל' ומנהג' שם) כמה הערות של הרבי לקונטרס של הרב צבי-הירש אייזנשטאט בעניין (ובעד) תיקון עירובין שם (וכנראה לא עשה זאת בפועל, ולכן לא היתה ע"ז התגובה האמורה כאן), וכן להרב מאסקאוויטש על הקונטרס שלו בנדון.

8)    לפני-כן באותה איגרת, מסביר הרבי שאינו יכול לתת 'הסכמה' על הקונטרס, במיוחד מפני שכל העניין מנוגד לפסק אדמו"ר הזקן (סי' שסג סעיף לה) שהים אינו עולה משום מחיצה.

9)    שכר את העיר מאנשי המושל (ראה בסי' שפב פרטי הדין בזה), כדי לעשות 'עירוב חצרות' כדין, בהסתמך על המחיצות הנזכרות בקונטרס הנ"ל.

10)  הביטוי מופיע בגמרא שבועות (מח,ב) לגבי מקרה מוגדר בדיני ממונות.

11)  יחד עם זה, מסופר שהרבי עורר באופן בלתי-רשמי שיעשו את העירוב שם, כדי למנוע איסורים ככל האפשר. וכפי שהגיב על ההצעות האחרות.

12)  כשלמדתי שחיטה אצל הרה"ג ר' יחיא חפדי ע"ה, שהיה ת"ח ויר"ש גדול, ושימש שנים רבות כראש השוחטים בבאר-שבע, ולפני-כן היה רב ושו"ב ודיין וכו' באחד הכפרים בתימן, שאלתיו אם עשו שם 'עירוב' של צורת-הפתח, וענה בחיוב. שאילתיו שוב, הרי 'עירוב' זה אינו מועיל לדעת הרמב"ם (הל' שבת פט"ז הט"ז. הובא בשו"ע הב"י סי' שסב ס"י ובשו"ע רבינו שם סי"ט)? וענה: אבל הרי הנשים והילדים טילטלו! (וראה שו"ת חתם-סופר הנ"ל הערה 2).

13)  ת"ח להרה"ג הרה"ח ר' שלום-דובער שי' חייקין, רב קהילת חב"ד-ליובאוויטש בקליבלנד, אוהיו, ששמע זאת מפיהם, רשם ומסר לנו.

14)  במקום שהנהגה זו נפוצה פחות, לא שייכת לכאורה סיבה זו.

15)  סיבה זו אינה שייכת כמובן כאשר המדובר בעירוב המקיף את כל העיר.

16)  סיבה זו לכאורה אינה שייכת במקום בו אנ"ש (או החרדים בכלל) יש להם השפעה חזקה בעיר.

17)  במכתבו מיום ג' תמוז תשכ"ב להרב פנחס-אהרן ווברמן (אג"ק כרך כב, עמ' רסה – באותו כרך, בעמ' קלא, תפא בשולי-הגיליון ציין המו"ל שמקומו במיאמי) כנראה שם לא היו הסיבות האמורות חזקות כל-כך.

18)  מענה מחודש אלול תשמ"ב, נדפס מכי"ק ב'שערי הלכה ומנהג' או"ח ח"ב סי' קעא. גם מענה זה משאיר את הנושא פתוח לדיון, כולל – בכל ההסתייגויות האמורות.

19)  אחר עירובי חצרות – סי' שסו סי"ג-יד ושו"ע רבינו סי"ח, ושיתופי מבואות – סי' שצה ושו"ע רבינו שם.

20)  להשאיר חלק מהעיר מחוץ לעירוב בשביל כך, שו"ע ר"ס שצב. שו"ע אדמוה"ז שם.

21)  ירושלמי תענית פ"א ה"א.


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)