הרבי הסתייג מהכנסת מכשירי רדיו ופטיפון למוסד חינוכי ואפילו מקצועי, וגם מהכנסתו לבתים פרטיים, ושלח להתייעץ עם המרא-דאתרא * מאידך גיסא פעל הרבי נמרצות להפצת יהדות וחסידות בתקשורת הכתובה והאלקטרונית * למר מוטי עדן העניק הרבי הסבר והדרכה כיצד להפוך את פרשת השבוע ל'ניוז'
מאת הרב מרדכי-מנשה לאופר
בליל שני של חג-הסוכות תנש"א התייחס הרבי לדברי המדרש על הכרזת מלך המשיח מעל גג בית-המקדש "ענווים הגיע זמן גאולתכם". בקשר לזה הזכיר את האמרה הידועה שלפיה, יבשרו על ביאת המשיח גם בעיתונים, והוסיף ('תורת מנחם – התוועדויות התנש"א עמ' 137):
ועוד לפני הפירסום ב"עיתונים" יפרסמו אודות ביאת המשיח גם ב"רדיו", שבו מפרסמים ברגע כמימרא כל ה"חדשות" שמתרחשות ברחבי העולם, ועל-אחת-כמה-וכמה ה"חדשות" בעניין הכי עיקרי – ביאת משיח צדקנו.
ועוד, שכאשר ישאלו את השוטרים (אינם-יהודים), שמסתובבים בשכונה זו לשמור על בני ישראל, מה הן ה"חדשות" שסיפרו ב"רדיו" (כדרך השוטרים שנושאים עמהם רדיו), יענו השוטרים: זה עתה הודיעו ב"רדיו" ה"חדשות" ש...מלך המשיח בא, ועומד על גג בית המקדש ומכריז שהגיע זמן גאולת בני ישראל!
"ידועה השתדלות נשיאינו"
הרעיון להעביר תוכנית של שיעורים בחסידות בכלל ובתניא במיוחד (נושא שנסקר כבר ברשימתנו הקודמת), הועלה כבר בשנים תשי"ב-תשי"ג.
"בעניין לימוד התניא על-ידי שידור ברדיו, נכון הוא, ובלבד שיהיו בטוחים שההסברה וההטעמה יהיו מתאימים להעניינים, ואם כדבריהם יהי[ה] זה בלשון-הקודש, הרי קל יותר להיזהר בזה", כתב הרבי להנהלת צאגו"ח בי"ג באייר תשי"ב (איגרות-קודש, כרך ז, עמ' רמו).
[וכחודש ימים לאחר מכן (שם, עמ' ער):
מ[ה] ש[כתב] בעניין הרדיו, שאחד מאברכי התמימים ידבר מזמן לזמן והשאר ישמעו, הנה ידועה השתדלות נשיאינו הק[דושים] אשר דרשו גם מאתנו שיפוצו המעיינות וסעיפיהם במרחב היותר גדול. ולכן אם יש לחשוב ע[ל] ד[בר] הנ[זכר] ל[עיל], צריך לחפש אופן שיוכל להגיע לחוגים רחבים, ולא רק למספר מצומצם של אנשים. וכיוון שאיני בקי בהחוקים ע[ל] ד[בר] ז[ה] במדינה זו [=ארצות הברית או אירופה?], איני כותב בפרטיות יותר, אבל בוודאי ע[ל] י[די] חקירה ודרישה יוכל להוודע גם ע[ל] ד[בר] ז[ה].
בפיקוח ועד מיוחד
אבל כבר בחודש אייר תשי"ב (שם, כרך ו, עמ' יז) כתב הרבי להנהלת צעירי-אגודת-חב"ד באה"ק:
בדבר שאלת עניין השידור על ידי הרדיו, הנה לא כתבו לי חלק הסותר שבזה, אשר בטח גם הוא ישנו, אף כי לפי ראות עיני כאן הנה מִצְעָר הוא ההיזק לגבי הריוח אשר יש לקוות משידורים כאלו, ובלבד שיהיה השידור בהכנה הראויה של זה שצריך לשדר, ונוסח השידור יהיה עליו הסכמת ועד מיוחד לתכלית זה, בכדי שיתאים ויהיו בטוחים שמתאים הוא להכוונה.
ושם (עמ' שמו):
כמדומה שכבר כתבתי במענה על שאלת אחד, שאם יש אופן לשדר גם ברדיו, נכון הדבר, ופשוט אשר מתחילה צריכים לבחון את נוסח השידור על-ידי ועד של איזה אנשים מתאימים לזה.
לפרסם "בכל האופנים"
באחת שנים שיגר הרבי מכתב מיוחד שנגע לכלל (כמדומה, שהיה זה בקשר למצוות פורים). למכתב צורף פתק מודפס במכונת כתיבה, בנוסח הבא:
ב"ה.
ראוי ונכון במאוד לפרסם מכתב הנ"ל בכל האופנים (עתון, רדיו וכו') – באופן שיגיע לכל אחד ואחת מבני ישראל (גם קטנים וקטנות), בעוד מועד.
בטח יודיעו מהנעשה בזה, ות[שואת] ח[ן] מראש. מזכירות.
שאלה לרב...
כשבני זוג כתבו לרבי "בדבר הכנסת מכשיר רדיו לבית" – השיב להם הרבי את המענה הבא (איגרות-קודש כרך כד, עמ' ט):
לשאלותיו בנוגע לפרטים בהנהגתם ובפרט בהנהגת הבית לאחרי חתונתו בשעה טובה ומוצלחת (באותם העניינים שיש מחמירים ומקילים) – מובן שאין כל העניינים והסביבות שווים, וכסגנון חז"ל דיש חומרי המקום שהולך משם ושבא לשם (ועל דרך זה בנוגע למשפחות וכו'). וידבר בכל זה עם הרב מרא דאתרא.
עדיפות לענייני קדושה
כשהנהלת 'בית-הספר למלאכה' בכפר-חב"ד כתבה לרבי על בקשה בדבר הכנסת רדיו למוסד, השיב לה הרבי (איגרות-קודש, כרך יב, עמ' שיח):
במה שכותבים אודות הדרישה להביא בבית ספר למלאכה – ראדיא פאטעפאן [=פטיפון] וכו', הנה מובן שאם הדברים באים בדרישה ובתביעה, מופרכים הם, אפילו אם תרצה לומר שהעניין מצד עצמו אין בו חשש כל כך. וכיוון שלאידך גיסא, צריך להשתדל שיהיה מספר הכי גדול של תלמידים מתאימים, ודרישה הנ"ל אפשר שמקורה בהעדר עניין מעניין את התלמידים בזמני החופש [=הפנאי] מהלימודים, יש להשתדל ככל האפשרי למלאות חופש זה בעניינים דקדושה, אבל המעניינים גם כן את הנפש הבהמית, ולהחליש על ידי זה תביעה הנ"ל.
אולם הרבי ממשיך:
ואתאפק לא אוכל להביע תמיהתי על הספק שלהם, כי אם ירשו הנ"ל בבית ספר חקלאי, מאיזה טעם יאסרו הדבר בבית ספר לנגרות, ובמילא גם בתומכי תמימים דלוד? ואם היו מתעניינים בעריכות [=אירגון] שיחות והתוועדות עם התלמידים, בהתאם לידיעותיהם וכשרונותיהם, בוודאי שהיתה שאלה זו סרה מסדר היום בדרך ממילא.
"היפך טובתם!"
בכך לא הסתפק הרבי, ובא' בניסן של אותה שנה כתב (שם, עמ' שעח) להרה"ח ר' אליעזר קרסיק (ז"ל):
ואם אפילו ייצאו איזה תלמידים, הנה פשוט שאין להפחית ולהוריד רמת מוסד חינוך בשביל איזה תלמידים, ותלמידים כאלו שאין מקפידים על עניינים שהם היפך רוח חב"ד... אלא, שכל הנהגות ליובאוויטש צריכים להיות העניינים בדרכי נועם (מבלי לוותר), היינו לא לגרש חס ושלום את התלמידים, אלא להסבירם השלילה דעניינים אלו, ועד כמה הם היפך טובתם כו' וכו'.
...צריכים להרבות בהתוועדות עמהם (מובן בעניינים המתאימים למדריגת הבנתם) בענייני סיפורים וניגוני חב"ד וגם ריקודי חב"ד כו' וכו'.
וכאן מתייחס הרבי להכנסת מכשיר רדיו לבית-הספר:
מובן גם כן שסידור רדיו בבית הספר – ישלול האפשרית של איסור רדיו בחדרם ובמקום לינתם, אשר שם אין אפוטרופוס על זה שיבחרו וישמעו.
סגולה להצלחה בשידורים...
לא אחת ביקרו אצל הרבי אנשי 'קול ישראל' ברדיו, וכיוצא בהם, והרבי התייחס לתפקידם:
כך, למשל, אמר הרבי לאיש הרדיו הוותיק מר מיכאל טוכפלד, במהלך חלוקת ה'שליחות של מצווה' ביום ראשון, כ"ג בניסן ה'תנש"א ('זורע צדקות', עמ' 70):
ברכה והצלחה רבה, צריך להסביר להנהלה שככל שירבו בענייני תורה, תתרבה גם ההצלחה בשאר השידורים. בשורות-טובות והצלחה רבה.
והעניק לו דולר נוסף "להצלחה בשידורים".
בהזדמנות נוספת – ט"ו באלול תנש"א (שם) – עברה כתבת 'קול ישראל' בנושאי חוק ומשפט, והרבי אמר לה:
הצלחה רבה. שיהיה שלטון החוק והמשפט האמיתי – המיוסדים על תורת השם.
פינחס בן אלעזר – בחדשות
הדברים הברורים ביותר נאמרו לאיש התקשורת וידיד חב"ד, מר מוטי עדן (בכ"ג בניסן תנש"א – שם):
יש לך כוח לעשות תוכניות גדולות יותר. יש לך כוחות הרבה יותר ממה שאתה משער... בכיוון של הפצת יהדות. שארץ-ישראל תהיה אכן לא רק בעלת תואר זה אלא שכל הרואה חלק ממנה, יראה שאכן זו "ארץ ישראל".
מר עדן זכה בקיץ תש"מ להיות ב'יחידות' ולהקליט ריאיון נדיר עם הרבי, שבמהלכו השמיע דברים מאלפים. הנה כמה קטעים (כפי שנדפסו ב'כפר חב"ד', גיליון 1000, עמ' 136-135):
הכול הוא בהשגחה פרטית ומכיוון שנתנו לך תפקיד אחראי – שדרכו יש ביכולתך להפיץ דברי טוב ואור וקדושה ויהדות, באופן שיגיע לרבבות של בני ובנות ישראל – הרי בוודאי שהקב"ה נתן לך גם כן את הכוחות לבצע תפקיד זה בשלימותו. ואין הדבר תלוי אלא ברצון הטוב שלך, ובהחלטה נחושה שלך, ואז בוודאי תצליח וזכות הרבים תסייע לך.
ובייחוד כאשר מדובר בנוגע לארץ-ישראל, שבפי כל עמי הארץ היא נקראת בשם 'ארץ הקודש' ובוודאי הכוונה בתוספת הכינוי 'הקודש', היא לא רק על שם העבר, אלא גם, ובעיקר, על שם ההווה, ועל ידי הפעולות בענייני הקודש, על-ידי שהיהודים שגרים בארץ-הקודש יחיו את חייהם באופן של קדושה, באופן של יהדות, זה יוסיף גם כן בברכת ה' לביטחון הארץ מבחינה גשמית בפשטות ודבר זה קשור בביטחון הארץ ברוחניות, שהרי אם אצל כל העמים בעולם, המצב הרוחני והמצב הגשמי קשורים זה בזה, על-אחת-כמה-וכמה שכך זה לגבי ארץ הקודש.
והדברים מודגשים במידה מרובה כשמדובר בנוגע לעם קדוש ו"גוי קדוש". שכן, אפילו אלה שמפני סיבות משונות קוראים לעצמם בשם "חילונים", אין זה תלוי ברצונם ובבחירתם, מכיוון שבשעת מתן-תורה הכריז הקב"ה והודיע בתורתו כי בעת קבלת התורה נעשה עם ישראל ל"ממלכת כוהנים וגוי קדוש".
וכשם שהאדם אינו יכול לשנות את צבע העיניים שלו ואת גודל הלב שלו, שהרי כפי שהוא נברא, כך הוא ממשיך להיות, ואין זה תלוי כלל וכלל בבחירתו של האדם, ואפילו אם האדם יכול, רחמנא-ליצלן, לקלקל את הלב או לעשותו חלש יותר מכפי שהיה לפני זה, אבל אין ביכולתו לשנות את החומר, את הבשר והגידים והדם שנמצאים בלב, מכיון שכך הוא נברא על-ידי הקב"ה.
כך בדיוק, וביתר שאת, זה גם בנוגע לכל בן ובת ישראל עד סוף כל הדורות: ודאי הדבר שכל יהודי הוא 'איבר' [=מהגוף של עם ישראל] וחלק מ"ממלכת כהנים וגוי קדוש", אבל יש ביכולתו להיות בריא, זאת אומרת להתנהג לפי הטבע שלו, לפי המהות העצמית שלו, או, רחמנא ליצלן, להילחם נגד הטבע שלו והמהות העצמית שלו.
ובענין זה, לרדיו "קול ישראל" יש כוח השפעה [=יותר מלעיתונות]. בנוגע לדברים שכותבים [=בעיתון], האדם שאליו רוצים לפנות ושעליו רוצים להשפיע, צריך להיות אדם שיודע לקרוא. כי אם הוא אינו יודע לקרוא מילים שאינן מנוקדות, כל ההדפסה היא ללא כל תועלת עבורו, אבל כשמדברים ב"קול ישראל", הוא מבין וכך אפשר להשפיע עליו: מכיוון שהוא רוצה לשמוע חדשות ממה שמתרחש בוושינגטון, ולפני זה מדברים ברדיו על כך שהשבוע הזה הוא פרשת פינחס, ושפינחס היה האיש שקינא קנאת ה' צבאות, ועל-ידי זה הוא הביא את ברכת ה' לכל עם ישראל עד סוף כל הדורות, אזי אין למאזין ברירה; הוא מחכה מתי יודיעו לו מה נעשה בוושינגטון, ולכן הוא מוכרח לשמוע מה נעשה להבדיל, בפינחס בן אלעזר בן אהרון הכהן, וזה תלוי באיש שעורך את התוכניות, ובאיש שיש לו השפעה על הרדיו ועל "קול ישראל".
ויהי-רצון שתעשה זאת מתוך שמחה, ושתתחיל לעבוד בכיוון זה, והעיקר – לא להעלות זאת להצבעה בכנסת, כי אז יעשו מזה עניין מפלגתי, ובמילא תהיה מלחמה בנימוק של "כפייה דתית", וכו' וכו', וכשתעשה זאת בדרכי נועם ותביא זאת אל הפועל, אזי בוודאי תצליח ובוודאי שזה יוסיף בהצלחתם של המאזינים ובהצלחתו של השדרן.
להפוך את פרשת השבוע ל"חדשות"
מר עדן שאל את הרבי: "יש בעיה, כבוד הרב. לא מכל דבר אפשר לעשות 'חדשות', לא לכל דבר קוראים 'חדשות'. זאת שיטה של דרכי נועם, אבל איך להפוך את הדברים למה שנקרא "ניוז", למה שנקרא 'חדשות'?".
ועל כך השיב לו הרבי:
יש ציווי בתורתנו שהיא 'תורת חיים' – שזאת אומרת, הוראת דרך החיים – שדברי התורה צריכים להיות, כלשון חכמינו ז"ל, חדשים בכל יום כמו היום שבו ניתנו. זאת אומרת, כשאתה מכריז שב[דברי התורה השייכים ל] יום שלישי בשבוע של פרשת פינחס יש 'חדשות' – אתה אומר דבר שהוא אמת לאמיתו, מכיוון שכך כתוב בתורתנו, 'תורת אמת'. גם הפסוק "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד" הוא דבר חדש בכל יום. ומכיוון שאתה כבר נמצא בשטח זה [=של רדיו] אתה בוודאי יכול למצוא איזו הקדמה ודרך לקשר את זה ל'חדשות' שקרו בפועל בעולם הזה, הגשמי והחומרי, ובסיום השידור לומר שמתוך זה מוכח ומובן ופשוט שהסיסמה "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד" מופנית לבני ישראל ולבנות ישראל אפילו במאה העשרים, ואפילו לאלה שמדברים ומבינים רק אנגלית, ואפילו לאלה שגרים בקיבוץ של "השומר הצעיר". | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:12
זריחה: 6:10
