נוי סוכה

סוכתו של הבעל-שם-טוב הייתה עשויה מחומר. אמר הבעל-שם-טוב: נוי הסוכה שלי הם יהודים פשוטים, בעלי קבלת עול, הגורמים שמחה למעלה בשמחה של מצווה שלהם, הנובעת מאמונה פשוטה.

דירת עראי

"בסוכות תשבו שבעת ימים" (ויקרא כג,מד). כשם שהסוכה היא דירת-עראי, כך יש לראות את חיי האדם על פני האדמה. ירידת הנשמה למטה היא לזמן קבוע ומוגבל. ומהי העבודה? - "תשבו שבעת ימים", רמז לשבע מידות האדם, שאותן צריכים לזכך ולברר במשך שבעים שנות החיים.

(ספר המאמרים קונטרסים)

ובלבד לשבת בסוכה

רבי פישל מסטריקוב היה יושב בסוכה אפילו בשעת גשם. שאלוהו פעם אחת: הלוא נאמר בשלחן ערוך: "ירדו גשמים, הרי זה ייכנס לתוך הבית", ומוסיף הרמ"א בהגהותיו: "וכל הפטור מן הסוכה ואינו יוצא משם, אינו מקבל שכר ואינו אלא הדיוט". השיב להם: מוטב שאהיה הדיוט ובלבד שאשב בסוכה...

מי יכול להצטער!

"כל המצטער פטור מן הסוכה". "כל המצטער" – מי שיכול להצטער ממצוות סוכה, מאיזו סיבה שתהיה, אומרים לו: פטור אתה מן הסוכה, כי אינך ראוי להיות במקום נעלה שכזה.

(רבי לוי-יצחק שניאורסון)

הפה אל הידיים

בראש-השנה וביום-הכיפורים עובדים את הקב"ה באמצעות הפה בלבד - בתפילה ובתחנונים. כנגד זה בסוכות מתחילים לעבדו בידיים: "ולקחתם לכם" – מחזיקים ביד את ארבעת המינים. אנו מראים אפוא לבורא העולם שאין אנו יוצאים ידי-חובה בפה בלבד, אלא אנו מוכנים לעבדו גם בידיים ובכל איברינו.

(רבי ברוך ממז'יבוז')

שמחה מתקנת

בבכיות של הימים הנוראים מתקנים את הבכיות שמקורן רע; בשמחה של חג-הסוכות מתקנים את השמחה השלילית וההתהוללות של כל ימות השנה.

(ישמח ישראל)

מקיפים בפנימיות

מסגולות מצוות הסוכה, שבה מאירים 'אורות מקיפים'. משמעות "תשבו" היא, שעל-ידי הישיבה בסוכה, גורמים שהאורות המקיפים ייכנסו בפנימיות, וייקלטו 'בהתיישבות'.

(ספר המאמרים תש"ג)

לאחר הטהרה

מצוות הסוכה ניתנה לאחר ימי ראש-השנה ויום-הכיפורים, כי לאחר שנטהר כל גופו של האדם מכל חטא, מכניסים אותו אל תוך מחיצות המצווה.

(חידושי הרי"ם)