חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:21 זריחה: 6:08 י"ז באב התשע"ט, 18/8/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

'הפצה' מעל גלי האתר
ניצוצי רבי

נושאים נוספים
התקשרות 660 - כל המדורים ברצף
גאולה באופן של "חיפזון"
מבקשים את הגאולה כפי שהיא בתכלית השלימות
'הפצה' מעל גלי האתר
פרשת ויקהל-פקודי
שואלין ודורשין בהלכות הפסח (א)
לוח השבוע
מתי מברכים על עטיפת הטלית?

"כוח נעלם ונפלא שבטבע, שמוצא את תיקונו רק על-ידי היעשותו אמצעי כלי ומקדש לו יתברך", מגדיר הרבי את האפשרות לשדר דברי תורה וחסידות מעל גלי האתר * "פשוט אשר שידור ברדיו דתניא – נכון וטוב הוא", כתב הרבי לרה"ח ר' יונה איידלקופ * וכן "היש לך הפצה גדולה מזו שעל ידי גלי הרדיו שפורצים כל הגבולים והמחיצות?" * רשימה ראשונה

נפתח בקטע מדברים שהשמיע הרבי התוועדות י' בשבט תשל"ו (שיחות-קודש תשל"ו, כרך א):

ישנם כאלה שטוענים שרדיו הוא דבר חדש ו"חדש אסור מן התורה". והנה בכגון דא יש שתי בחינות שדרכן ניתן לקבוע אם זה דבר טוב וחיובי או לא, והן:

א) מתי התעוררה השאלה? הרי אותם האנשים שעוררו את השאלה השתמשו ברדיו לצורכי פרנסה וכיוצא-בזה, מבלי שהדבר יפריע להם; ורק כאשר החלו לנצל את הרדיו להפצת המעיינות, אז באו בטענה...

ב) בחינת התוצאות: כאשר יש ספק אם הנהגה מסויימת רצויה היא או לאו, ניתן להכריע את הספק על-ידי בדיקת התוצאות. ובנידון דידן, הרי ראינו במוחש שלימוד החסידות ברדיו – הביא הוספה אצל כמה וכמה מאחינו בני ישראל בשמירת התורה ומצוות.

[ולהעיר: אם היה איסור (על-פי תורה) בדבר השימוש ברדיו – מובן שאין להתחשב בתוצאות הדבר, אף אם הן תוצאות חיוביות, הרי זה בבחינת מצווה הבאה בעבירה].

"סוף דבר – הכול נשמע"...

שנים רבות קודם לכן – בשנת תשי"ד (איגרות-קודש, כרך ח, עמ' קלו-קלז) – כתב הרבי לגאון המפורסם ר' פינחס-מרדכי טייץ (לאחר הקדמת שורת תארים בלתי שגרתית: "הרה"ג הרב וו"ח אי"א נו"מ חו"ב [=ותיק וחסיד, איש ירא-אלוקים, נבון ומשכיל, חכם ובקי] מרביץ תורה ברבים בעל מרץ וכו' מוהר"ר פנחס מרדכי שי'"):

בהמשך לשיחתנו [=ביחידות] על-דבר שיעור דף השבוע על-ידי הרדיו וסעודת המלווה-מלכה לחיזוק הדבר שתתקיים בקרוב.

ולאחר איחול להמשך מוצלח ("הנני בזה לכפול ברכתי, אשר יצליח לבסס השיעור לחזקו ולהרחיבו הן בכמות והן באיכות") ממשיך הרבי ומסביר:

ואם כמה דברים גלויים שבבריאה אמרו רז"ל שנבראו בשביל בית-מקדשו של הקב"ה ורק בזכות זה גם העולם משתמש בהם (שמות רבה, ריש פרק לה), על-אחת-כמה-וכמה בכוח נעלם ונפלא שבטבע שמוצא תיקונו רק על-ידי העשותו אמצעי כלי ומקדש לו יתברך, ומיום שחרב בית-המקדש אין לו להקב"ה בעולמו אלא ד' אמות של הלכה בלבד.

וממשיך הרבי וכותב:

ועל-פי פסק רז"ל "גדול תלמוד שמביא לידי מעשה"... ו"ראשית חכמה יראת השם", הנני מקווה כי ישתמשו בשידור רדיו זה להדגיש ולחזק ענייני יראת-שמים וקיום המצוות מעשיות בפועל, ו"סוף דבר – הכול נשמע את האלוקים ירא ואת מצוותיו שמור".

קיים מששת ימי בראשית

על עצם תופעת הרדיו בעולם, דיבר הרבי בהרחבה בכמה הזדמנויות – החל בי' בשבט תש"ל (שאז לראשונה הועברו התוועדויותיו של הרבי – בימות החול – בשידור ישיר וחי לארץ-הקודש). הנה קטע מתוך שיחה מוגהת (ליקוטי-שיחות, כרך טו, עמ' 44):

אחד מכוחות הטבע שהתגלה והתפתח בשנים האחרונות (הוא קיים כבר מששת ימי בראשית בכל תוקפו, אבל לא היה ידוע עד לאחרונה) מאפשר לאדם לדבר במקום מסויים ותיכף ומיד יישמע כל הגה בריחוק מקום, ועד לקצווי ארץ והירח וכו' (באמצעות טלפון או רדיו). ולאחרונה התחדש דבר נוסף: ניתן גם לראות את המדבר ואת כל תנועותיו וכו'.

חידוש זה מעניק לנו ציור ממשי בעניין "עין רואה ואוזן שומעת" (אבות פ"ב מ"א), להבדיל. ואדרבה: אם ה"אוזן" שלמטה מסוגלת לקלוט מיד את הנעשה בקצווי תבל (וה"עין" שלמטה (באמצעות פיתוח כוח טבעי אחר) מסוגלת לראות) – על-אחת-כמה-וכמה שאין שום הגבלה ב"אוזן" ו"עין" שלמעלה, כביכול, שכל מה שהאדם עושה, אפילו בחדרי חדרים, הנה באותו רגע ממש ישנם "עין רואה ואוזן שומעת (וממילא) כל מעשיך בספר נכתבים".

מובן, אפוא שההתבוננות בעניין "והנה ה' ניצב עליו כו' ומביט עליו ובוחן כליות ולב אם עובדו כראוי" (תניא פרק מ"א), יכולה להיות לא רק בדרך השגה של שכל עיוני (אלא באופן שקרוב יותר להרגשים הגשמיים של האדם, וממילא תפעול התבוננות זו ביתר שאת על המידות שבלב ועל המחשבה דיבור ומעשה.

"לספק החומר"

אחד האנשים שפעלו במרץ בשנים הראשונות למען שידור תכניות של חסידות בשידורי ישראל בארץ-הקודש היה הרה"ח ר' יונה איידלקופ. הרבי כותב לו בכ"ז בניסן תשי"ח:

לפלא הדבר מה שכותב שביקש סיוע מפעילי צעירי אגודת חב"ד בהנוגע להשידור, ולא הספיקו [=סיפקו] לו החומר, והפליאה מובנת, ואולי אי הבנה בדבר, שהרי מתפקידם של הנ"ל להתעסק בהפצת המעיינות חוצה בכל הטרחה הכרוכה בזה, ועל-אחת-כמה-וכמה כשחלק הטרחה נעשה על-ידי אחרים, מי שהוא מאנ"ש, ועליהם רק להמציא החומר, ויהי רצון שיבשר טוב בכל העניינים אודותם כותב, וגם הנ"ל בכלל.

להתנהג על-פי חז"ל

מה קורה כשברשות השידור התכחשו להבטחות? במכתב נוסף מיום ד' בתמוז תשי"ח, מדריך הרבי את ר' יונה כיצד לנהוג במצבים מביכים:

במה שכותב אודות מה שהבטיחוהו לשדר ובסילוף שהיה בזה, בכלל בעניינים כאלו כדאי יותר שלא להגדיל את העניין מה שסילפו, ולהתנהג על-דרך המסופר מחז"ל על המשנה אוהב את הבריות (אבות דר"ן ריש פרק יב') ומבוארות שם התוצאות מהנהגה זו.

זהירות כפולה בנוגע לרוסיה

כשר' יונה שאל את הרבי אם להיענות להצעה לשדר את קורות חייו ב'קול ישראל' – זכה למכתב הבא (י"ז במרחשוון תשי"ט):

במה שכתב אודות שידור תולדות חייו בראדיא, צריך עיון – מפני העניינים במדינתו לפנים – אם כדאי הדבר, ובפרט שלא תמיד אפשר להיזהר בביטוי או בסיפור, ובפרט כשהעניין נעשה על-ידי אחרים, והתועלת שבהעניין הרי מפוקפקת.

הרבי ממשיך (ו' באלול תשי"ט) ומבקש מר' יונה לעמוד בקשר עם צא"ח.

ובמה שכתב אודות השידור ברדיו וחומר וכו', בוודאי ידבר בזה עם צעירי אגודת חב"ד פעם אחר פעם, וכמו שכתבתי דעתי גם להם, והרי דבר הכרחי הוא וזכות הרבים מסייעתו.

"ישדרו בכל עת מצוא"

במכתב נוסף מי"ט בטבת תשי"ט מברך הרבי את ר' יונה:

ויהי-רצון שיבשר טוב בתוכנם, וכן בשאר העניינים אודותם כותב, ובעיקר אשר מצליח בהפצת המעיינות, ובזה גם-כן שידפיסו וישדרו בכל עת מצוא, ובפרט בזמנים המסוגלים, ובהנוגע לעתה, ביו"ד שבט תש"ל ויהי רצון שיבשר טוב בכל האמור מתוך בריאות הנכונה שלו ושל כל אחד ואחד מבני ביתו שיחיו.

"פשוט אשר שידור ברדיא דתניא – נכון וטוב הוא" – כתב לו הרבי בי"א בניסן תשי"ט.

הרעיון קרם עור וגידים, ולקראת שנת המאתיים החלו שיעורי תניא של הרב נחום גולדשמיד (ז"ל) ב'קול ישראל'. שיעורים אלו הופיעו לאחר מכן בדפוס, בהוצאת צעירי אגודת חב"ד בשם "קונטרס השיעורים בספר ה'תניא' המשודרים ב'קול ישראל'" (ראה תורת חב"ד ביבליוגרפיות, עמ' 188).

"ואשרי חלקו"

לאיש רשות-השידור, שהיה ממונה על תוכניות דת ומסורת ברדיו, מר בנימין צביאלי, כתב הרבי בט"ז בכסלו תש"כ (איגרות-קודש, כרך יט, עמ' צה):

הנני לאשר קבלת מכתבו מכ"ה במרחשוון, בו כותב על דבר הפצת מעיינות חב"ד על גלי הרדיו באה"ק, ת"ו על ידי משיח צדקנו.

ומוסיף הרבי:

תקוותי שכבודו וחבריו שי' לא יסתפקו בהישגי העבר.

ואחר-כך ממשיך על שנת המאתיים ("במלאת ד' יובלות") להסתלקות-הילולא של הבעש"ט:

והרי הבעש"ט הדגיש עניין ההפצה, וכלשונו באיגרת-הקודש – הפצת המעיינות (אפילו בין אלה שעדיין בבחינת) חוצה והיש לך הפצה גדולה מזו שעל-ידי גלי הרדיו שפורצים כל הגבולים והמחיצות.

והרבי חותם קטע זה:

ואשרי חלקו של כל אחד ואחד שיעשה כל התלוי בו בהפצת המעיינות לקיים ההוראה האמורה באיגרת-הקודש הנ"ל, להמשיך ולקרב ביאת מלכא משיחא בקרוב ממש.

חביבות גדולה לשידורים

במקביל, החלו בשנת תש"כ שידורי התניא של הרה"ח הרב יוסף הלוי שיחי' ויינברג. החביבות הגדולה שהרבי הפגין כלפי מפעל חשוב זה התבטאה בראשונה בעובדה פשוטה – כמעט מדי שבוע היה הרבי מגיה את השיעור, כותב הסברים ומשיב לשאלות בכתב.

נכנסים אל הלב, ובמהירות!

בי"ב בסיוון תש"כ ('תורת מנחם – התוועדויות', כרך כח, עמ' 146) מציין הרבי את ייחודה של הפצת המעיינות על-ידי דיבור באמצעות הרדיו, שמעלתו – כפולה: מחד, הדיבור אינו נחלש. כלומר, באותו תוקף שיוצא מפיו של האדם הולך הוא ומתפשט עד סוף העולם, כך שאם הדברים יוצאים מן הלב, הנה בכל מקום שאליו מגיעים, הרי הם נכנסים אל לב. ומעלה נוספת, התפשטות הדיבור היא ללא אריכות הזמן; במהירות גדולה ביותר.

בהמשך לכך דיבר הרבי במעלת העובדה שמשתמשים ברדיו עבור הפצת המעיינות חוצה.

"אין איתנו יודע עד מה"

לימים יכתוב הרבי למר אברהם סולומון מ'קול ישראל' – בקשר להשתדלותו של הרה"ח ר' שלום-דובער (ז"ל) וולף, לסדר "סיומי מסכת" בתשעת הימים (ליקוטי-שיחות, כרך כג, עמ' 482):

ולמותר להאריך בגודל ערך העניין להביא לקהל מאזינים וציבור גדול דברי תורתנו, הנקראת תורת חיים... ואפילו לא הגיעו השידורים האמורים אלא לאחד, הרי גם נפש אחת היא עולם מלא, על-אחת-כמה-וכמה – לציבור גדול, גדול לא רק בכמות כי אם גם באיכות, ואין איתנו יודע עד מה, אפשר שיהיו כאלו שהדרך להגיע אליהם הוא רק על-ידי הרדיו והשידורים האמורים. ומובן גודל הזכות של מפעל רב ערך זה.


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)