חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 18:39 זריחה: 6:28 כ' באלול התשע"ט, 20/9/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

"לחזק ולהגדיל את ה'מבצע'"
ניצוצי רבי

נושאים נוספים
התקשרות 658 - כל המדורים ברצף
גילוי הקב"ה במגילת-אסתר – עכשיו ולעתיד-לבוא
"רווח והצלה יעמוד ליהודים"
"לחזק ולהגדיל את ה'מבצע'"
פרשת תצווה
"כאילו הם עוסקין בבניין הבית"
לוח השבוע

* דו"ח שקיבל הרבי על מבצע פורים, שארגנו תלמידי הישיבה במוריסטון, זכה לכינוי "בשורות טובות" * מעודד ומחזק את מארגני מסיבת פורים בכפר-חב"ד לחיילי צה"ל * אינו שוכח אלמנה שבעלה זכה לקבל מדי שנה משלוח-מנות * הרבי כותב לאלופי צה"ל ולקונסול בשיקגו על מבצע פורים, ומשתתף בהוצאות המבצע של צעירי-אגודת-חב"ד באה"ק * על אירועי פורים תשכ"ו בחצר הרבי ועוד

מאת הרב מרדכי-מנשה לאופר

"העניין שנוסעים לחיילים למשלוח-מנות בפורים, לחזק ולהגדיל המבצע בכל מה שאפשר ולא להביט על ההוצאות ולעשות בשמחה" – זו הייתה אחת ההוראות שהרבי הורה למסור בליל פורים תשל"ה.

ועוד בהמשך לזה:

"היות שפורים חל בשנה זו ביום ג' בהשגחה-פרטית, בוודאי שיש כאן הדגשה בעניין ד"טוב לבריות", נוסף על מה ש"טוב למקום", גם-כן עניין מיוחד [ב]"לבריות" [=בקשר לפעילות הנ"ל בקרב ה]חיילים שייעשו ביותר גישמאק [=עריבות, תענוג] ויותר מרץ". הדברים הועברו בשיחה טלפונית להרב אפרים וולף (פורסמו לא-מכבר במוסף 'אספקלריא' של 'כפר-חב"ד', גיליון 1224, עמ' 21).

אגב, תוכן העניין נזכר בהרחבה במכתב כללי-פרטי מאותם ימים, הנושא את התאריך: "יום שלישי שהוכפל בו כי טוב, פרשת תקחו את תרומתי, ראשון דר[אש] ח[ודש] אדר ה'תשל"ה" (ליקוטי-שיחות, כרך יא, עמ 340), וכן בשיחות של אותה תקופה.

'ספר הערכים' במשלוח-מנות

כמעט מדי שנה בשנה היה מר שז"ר מקבל משלוח-מנות מעסקני חב"ד (על-פי-רוב לפי הוראה מפורשת שזה "בשם כ"ק אדמו"ר שליט"א"). כך, למשל, לקראת פורים תשל"ג נמסרה הוראה טלפונית – באמצעות הרב חודוקוב – לרב אפרים וולף, בקשר לביקור משלחת אצל מר שז"ר ביום הפורים ולמסור לו משלוח מנות מכובד.

פרטי ההוראה היו כדלהלן (עפ"י רשימות הנ"ל; צוטטה באיגרות-קודש, כרך כח, עמ' קסג בשולי-הגיליון):

1)    שתבקר משלחת – "ושיהיה ב'שטורעם' גדול שיראה עוד יותר" (הרקע: הכנה לפרישתו ממשרתו).

2)    לומר לו שזה משלוח מנות מכ"ק אדמו"ר שליט"א, שכולל בין השאר עותק הראשון שיצא למכירה של 'ספר הערכים חב"ד', כרך ב'. וכן תקליט שהופיע במסגרת ה'ע"א מוסדות' ובו גם ניגון ששר כ"ק אדמו"ר לבד.

3)    המשלוח-מנות יכלול מזונות ופירות כפי שנצרך על-פי הדין ("משלוח מנות של כ"ק אד"ש – ענייני מאכל ובו ב' דברים הנ"ל").

"פריסת שלום ומשלוח-מנות ממני"

ביום ט"ו באדר ביקרה את מר שז"ר משלחת מכובדת. בהמשך לביקור כתב לו הרבי בכ"ט באדר ב' (שם, עמ' קסב-ג):

רצוני להביע בזה ת[שואת] ח[ן] לכ[בודו] בעד הס[בר] פ[נים] י[פות] דקבלת פני משלחת אנ"ש שי' בימי הפורים כשמסרו למר פ[רישת] ש[לום] ומשלוח-מנות ממני...

והרבי ממשיך במכתבו ומתייחס לייעודי הנבואה בקשר לירושלים ולמעלת ימי אדר וניסן.

בחודש תשרי תשל"ה נפטר מר שז"ר, אבל בליל פורים שלאחר מכן ביקש הרבי למסור (באמצעות הרב חודוקוב להנ"ל): "לא לשכוח שאלמנת שז"ר תקבל משלוח-מנות על-ידי נשי חב"ד ולמסור לה ד"ש".

הר"א וולף דיווח לאחר מכן כי ההוראה בוצעה: "היו אצלה מנשי חב"ד בפורים ומסרו לה המשלוח מנות וד"ש".

משלוח-מנות לאלמנות וליתומים

לקראת פורים תשל"א הורה הרבי לקנות על חשבונו משלוחי-מנות לאלמנות וליתומי צה"ל, והעניק לצורך כך 720 ל"י, כמסופר ב'מבוא' לאיגרות-קודש, כרך כז, עמ' 8, 22, ועוד.

יתר על כן, לקראת פורים ביקש הרבי למסור (שם, עמ' קב) "לכל אחד ואחת מהנ"ל ולכולן – תחיינה":

פורים שמח וקיום מ[ה] שנ[אמר] במגלת אסתר: ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר – כן תהי[ה] לנו.

"בשורות טובות"

לאחר פורים תשל"ג הוכנס אל הרבי דו"ח ממבצע חלוקת משלוח-מנות על-ידי תלמידי ישיבת תומכי-תמימים במוריסטאון (ניו-ג'רסי). בתגובה כתב הרבי (איגרות-קודש, כרך כח, עמ' קנב):

ותשואת-חן על הבשורות-טובות, בטח יעשו על-דרך-זה גם במבצע [=חלוקת מצה] שמורה וה' יצליח.

בי' אדר תשל"ד דיווח המשפיע הרה"ח ר' ישראל-אבא פליסקין אודות התוועדות של שמחת פורים עבור יהודים יוצאי רוסיה והרבי הגיב:

ות[שואת] ח[ן] על הבשו[רות] ט[ובות] ויה[י] ר[צון] שיהיו פירות טובות בכל.

עידוד וחיזוק מתוך מנוחת הנפש

בשנת תשל"ה שיגר לרבי מר יצחק שגב, מי ששימש באותם ימים מפקד אזור סיני, מכתב תודה על ביקור חסידי חב"ד ביחידותו. בתגובה כתב לו הרבי איגרת ארוכה הפותחת בקטעים הבאים:

ב"ה, י"ב ניסן, ה'תשל"ה

ברוקלין, נ.י.

לכבוד מר יצחק שי' שגב, אל[וף] מ[שנה]

מפקד אזור סיני

שלום וברכה!

בנועם נתקבל מכתבו בו מביע התרשמותו מביקור אנשי חב"ד ביחידתו בקשר עם מבצע פורים ומצוות משלוח-מנות והעידוד שהביאו להחיילים והמפקדים שיחיו וכו'.

ויהי-רצון שגם להבא יוכלו יהודים לעודד ולחזק איש את רעהו מתוך מנוחת הנפש ומנוחת הגוף, מנוחה כפשוטה, עידוד המביא לידי מעשה, קיום המצווה בחיי היום-יום, חיים הראויים לשמם. וזה ימהר קיום היעוד ונתתי שלום בארץ ושכבתם ואין מחריד, כלומר שלא רק שלא תהי[ה] מלחמה אלא אפילו לא יהי[ה] פחד ממלחמה.

המשך מכתבו של הרבי עוסק בחג הפסח ונחתם ב"פ"ש למר ולכל חיילי ומפקדי האזור ובברכה לחג הפסח כשר ושמח".

 מכתב דומה מקוצר שוגר גם "לכבוד מר חנני[ה] שי' דני, סרן מפקד המחנה ד.צ. 1149 צה"ל".

בכל זאת "עם אחד"

אחד האישים שקיבל משלוח מנות מחסידי חב"ד שיגר מכתב לרבי וזכה לקבל איגרת בתגובה. המדובר במר שאול רמתי, ששימש קונסול כללי של ארץ ישראל בשיקגו. כך כותב לו הרבי:

ב"ה, כ"ח אדר,ה'תשל"ד

ברוקלין, נ.י.

לכבוד מר שאול שי' רמתי

קונסול כללי, שיקגו

שלום וברכה!

מכתבו בקשר עם קבלת ה"משלוח מנות" בימי הפורים, נתקבל, ות"ח.

ויהי-רצון שגם קיום מצווה חביבה זו יסייע לקירוב ואיחוד כל בני ישראל –

וכמבואר אשר אחד הטעמים למצווה האמורה הוא להראות במעשה אשר כל עם בני ישראל, אף ש"מפוזר ומפורד בין העמים" הרי גם העמים אשר ביניהם הוא מפוזר רואים ומרגישים אשר "ישנו עם אחד", ובהוספת הדגשה בפליאה גדולה אשר האחדות שלהם מתבטאת בזה ש"דתיהם שונות מכל עם ואת דתי המלך (והעמים) אינם עושים", וכמו שהכיר אפילו המן הרשע צורר היהודים.

והרי ביסוס וחיזוק אחדות זו על-ידי תורה אחת שניתנה מה' אחד הוא הגורם, בלשון המגילה, ש"ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר" כפשוטו וכפירוש חכמינו ז"ל "אורה – זו תורה" וכו', ויהי רצון שבקרוב ממש יקויים בכל השטחים "כן תהיה לנו".

התוכן שייך לכל השנה

בראש חודש ניסן תשל"ג (איגרות-קודש, כרך כח, עמ' קעא) כותב הרבי איגרת מיוחד ל"בנות חב"ד המשתתפות בפעולת "משלוח מנות" ה' עליהן תחיינה". המכתב נפתח בשורה הבאה:

בנועם קבלתי הידיעה על דבר מפעל "משלוח מנות" שהשתתפו בו.

תוכן המכתב: נס פורים על-ידי אישה, עד כדי קריאת המגילה על-שמה – מגילת-אסתר.

וכן, ייחודה של מצוות משלוח-מנות – "שאף שהיא מהמצוות המיוחדות של פורים, אבל תוכנה ועניינה – עניין ואהבת לרעך וכמודגש בנוסח 'משלוח-מנות איש לרעהו' – הרי נוגע זה בכל השנה כולה".

הרבי מאחל: "יהי-רצון שפעולתן האמורה, בתוככי שאר מצוות דפורים, תהא הכנה לזמן חירותינו... וה' יתברך יצליחן ללכת מחיל אל חיל וממצווה למצווה".

75,000 ל"י לצאגו"ח

חשיבות המבצע היתה כה גדולה בעיני הרבי עד שהשתדל לכסותו מן הבחינה הכספית:

בי"ט באדר ראשון תשל"ח שיגרה מזכירות הרבי מכתב להר"א וולף ובו נאמר:

"בהתאם עם הוראת כ"ק אדמו"ר שליט"א, בבקשה למסור מחשבוננו להרב ישראל שי' לייבוב – צעירי-אגודת-חב"ד – הסך שבעים וחמש אלף ל"י (75,000) עכשיו, כהשתתפות במבצע פורים..".

יומן אירועים – פורים תשכ"ו

אחרי פורים תשכ"ו תיאר הרה"ת ר' אברהם אלתר הלוי שיחי' הבר (שנמנה עם תלמידי ה'קבוצה' של אותה שנה) את ההתרחשויות. בין השאר כתב ("מכתבים מבית חיינו" עמ' 82):

ב'תענית אסתר' (יום ה'), הרבי יצא כרגיל ל"סליחות", וניגנו רחמנא דעני, לפני מנחה הכניס לייבל [=הריל"ג שיחי'] לחדרו צלחת, והרבי נתן שם מחצית השקל. ב'אבינו מלכנו' במנחה רמז הרבי שינגנו (גם בפורים ניגן הרבי 'אבינו מלכנו' בעיניים עצומות, ובוודאי שתשמע בטייפ). במוצאי שבת התפללו למטה, וכן בפורים בבוקר.

העיקר הוא הרי ההתוועדות, שהתחילה בשעה 8:30 ונסתיימה בשעה 3:15 לערך. השיחות עצמן נסתיימו איזה זמן קודם, כפי שבוודאי כבר שמעת את כל הפרטים...

הרבי לקח כמה כוסות יין, ובפעמים האחרונות, הנה לאחרי ששתה יין החזיק בידיו הק' על מצחו הק' חזק מחוזק היין. ולאחרי שבסוף פתח כבר את הסידור לומר ברכה אחרונה, אמר שיחה נוספת בנושא "שואלין ודורשין בהלכות הפסח שלושים יום קודם", דהיינו מט"ו באדר, ותוכל לשמוע בטייפ.

איחולים ל"חגיגה מוצלחת"

"בטח ינצלו ימי הפורים הב[אים] על[ינו] לטובה באופן המתאים לכפר חב"ד. והש[ם] ית[ברך] יצליחם" (איגרות-קודש, כרך יב, עמ' שכה).

בשנים הראשונות התקיימה חגיגת פורים מרכזית בכפר-חב"ד אליה הוזמנו יהודים מ"חוצה", כמו חיילי צה"ל וכדומה. בשנת תשי"ז שיגר הרבי מברק ברכה לחגיגה זו וכה איחל (איגרות-קודש, כרך יד, עמ' תפט):

חגיגה מוצלחת, ובפרט במילוי חלקכם בהתפקיד לך כנוס את כל היהודים שיעשו גם בחייהם היום-יומיים, עם מרדכי שלא יכרע ולא ישתחווה לשום עבודה-זרה, וכהודעת חכמינו שכל אחד ואחת מהיהודים כופר בעבודה-זרה, פירושו עצמות היהודי שוללת כל הזר לישראל סבא הנצחי, והכל י]עשו צעירים ביהדותם היינו התלהבות, מרץ ושלילת פשרות, ולקיים מה שקבלו כבר מסיני, שקיום זה זוהי הדרך למילוי נפל פחדם על כל העמים ולניצחון על כל שונאיהם, ניצחון יהודי אמיתי בר קיימא. בברכת פורים.

והרבי הוסיף וכתב כי "אשרי חלקו של כל אחד שהשתדל בסידור החגיגה והצלחתה, אשר תקווה חזקה שרב טוב בזה תהי[ה]".

הרבי מבקש הקלטה מהשידור

הרבי הביע פליאה "על כמה מאנשי הכפר ואפילו מעסקני[ה] [=אשר] התייחסו לזה בקרירות, וע[ל] כ[ל] פ[נים] לא באותו היחס החי שצריך הי[ה] להיות בעניין כזה" (מכתב מי"ט באדר שני תשי"ז – 'כפר חב"ד', כרך ב, עמ' סד).

בד בבד ביקש הרבי להמשיך הקשר עם המבקרים (איגרות-קודש, כרך יד, עמ' תקיז), דבר שימצא ביטוי, למשל, בשיגור – לחלק מהם, לפחות – כזית מצה שמורה. הרבי אף הודיע שישתתף במחצית ההוצאות!

כמו-כן ביקש שישגרו "הקלטת השידור ברדיו ע[ל] ד[בר] פורים בכפר-חב"ד" (איגרות-קודש, כרך יב, עמ' שעג).


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)