את כפר-חב"ד ב' מכנה הרבי "כפר חב"ד השני" * "צריך כפר-חב"ד שני להיות מובדל מהראשון, שלא יהיה גובל אותם, אבל ריחוק מקום האמור יהיה כזה שרק יבדיל ולא יפריד, שיוכלו לבקר איש את רעהו גם ביום השבת", כתב הרבי למר שז"ר * "יהי-רצון שכל אחת ואחת מתלמידות הסמינר 'בית רבקה' תהיה דוגמא חיה כיצד צריכה להיות כל בת ישראל הראויה לשמה, בת שרה, רבקה, רחל ולאה" * רשימה שנייה
מאת הרב מרדכי-מנשה לאופר
המקום: 770. הזמן: התוועדות ח"י אלול תשל"ה. הרבי מדבר על כך ('שיחות-קודש' תשל"ה, כרך ב, עמ' 453) שבד בבד עם הימצאנו בחושך כפול ומכופל של גלות שאין למטה הימנו – הרי ברחמיו של ה' יתברך על שארית הפליטה, הוא מעניק אפשרות גם בדרכי הטבע שיוכלו להתפלל, ללמוד ולקיים מצוות על-יד הכותל המערבי, בבני-ברק, בכפר-חב"ד ראשון, בכפר-חב"ד שני ובכל מקום ומקום שבארצנו הקדושה.
הרבי מציין מיד "אשר היום, יום ח"י אלול – יום הולדת של שני המאורות הגדולים, הבעש"ט ואדמו"ר הזקן – היתה חגיגת חנוכת הכפר-חב"ד שני".
מגלגלין זכות
כמה ימים קודם לכן הכתיב הרבי נוסח מכתב ברכה "לכל המשתתפים בחנוכת כפר-חב"ד שני בארצנו הקדושה תובב"א שליט"א":
שלום רב וברכה
בשמחה רבה הנני משתתף בחגיגת חנוכת כפר-חב"ד השני... ומגלגלין זכות ליום זכאי, יום הולדת את שני המאורות הגדולים... אשר דבר הוי' בפיהם ויורו תורתו תורת חסד ישראל.
הרבי מסיים באיחול:
ויהי-רצון אשר בקרוב ממש יקויים בבני ובנות ישראל בכל מקום שהם, כולל תלמידי ותלמידות מוסדות כפר-חב"ד ראשון ושני קריית בית-רבקה, יעוד הנבואי:
אשפוך את רוחי על כל בשר ונבאו בניכם ובנותיכם, כי ישיב הוי' את שבות יהודה וירושלים, בביאת משיח צדקנו כי קרוב יום הוי'...
"חטיבה אחת – ברוח"
הנחת אבן הפינה לכפר-חב"ד ב' התקיימה קצת יותר משש שנים לפני-כן – ולכבוד המעמד כתב הרבי איגרת ארוכה (איגרות-קודש, כרך כו, עמ' קח-קי) ובה הבהיר:
ותקוותי אשר בעתיד הקרוב יהיה שני רק בזמן, אבל אחד יהיה עם כפר-חב"ד הקיים זה עשרים שנה... שכולם יחד יהיו חטיבה אחת ברוח אחד... ואפשרי איחוד האמיתי ובר קיימא של השונים ונפרדים – אך על-ידי חיים אחידים מיוסדים בתורת חיים... ויהי-רצון אשר כשם שזכינו להנחת אבן פינה לכפר-חב"ד ב' כן בקרוב נזכה לגמר בניין כפר-חב"ד זה ושכלולו ואיכלוסו המלא בגשמיות-ורוחניות גם יחד... מבוססים כרצון מייסד כפר-חב"ד הראשון, הוא כ"ק מו"ח אדמו"ר, על האהבה המשולשת: אהבת השם והתורה וישראל...
הרעיון להקמת "כפר חב"ד שני" החל – כך נראה – להתגבש אצל הרבי כמה וכמה שנים לפני כן, וכבר בשנת תשכ"ג (איגרות-קודש, כרך כב, עמ' שפג) הוא מתבטא:
וזה מכמה זמן שהנני מנהל משא ומתן בענין זה... שלפי תכניתי שהצעתי עוד מלפני שנתיים ויותר...
הבדלה אך לא פירוד
כשהציעו לפני הרבי רעיון להקמת 'כפר נוער' הגיב (איגרות-קודש, כרך כג, עמ' תטו): "מעלה באופן הראשון שזהו קרוב יותר למעשה". הדברים כוונו להקמת בית-רבקה.
קווים ברורים יותר מתווה הרבי לפני מר שז"ר – אשר בתור אחד ממי שנטלו חלק בייסוד כפר-חב"ד א' נתבקש לזכות ולהשתתף "בשמחת יסוד כפר-חב"ד שני והקמתו וגמרו ועד לאופן שיהיה בהתרחבות ובהתפשטות" (איגרות-קודש, כרך כד, עמ' סד). באיגרת ארוכה מפסח שני תשכ"ו (שם עמ' קכו) מזכיר הרבי שהדבר כבר עלה באחד מביקוריו של מר שז"ר אצלו:
שמוסדות החינוך לבנות ומוסדות החינוך לבנים הנמצאים כעת בכפר-חב"ד... יימצאו במקומות נפרדים, הבנים בכפר-חב"ד העכשוי והבנות בכפר-חב"ד השני.
...צריך כפר חב"ד שני להיות מובדל מהראשון, שלא יהיה גובל אותם, אבל ריחוק מקום האמור יהיה כזה שרק יבדיל ולא יפריד, שיוכלו לבקר איש את רעהו גם ביום השבת.
שכפר חב"ד השני יהיה מתוכנן מעיקרו להיות מיוחד בעיקר בשביל בני הדור הצעיר... למוסדות החינוך לבנות ונערות...
"איני ישן בלילות"
הרה"ח הרב שמואל שיחי' חפר שמע את הרעיון מהרבי כבר בחודש תשרי תשכ"א ב'יחידות' (מתוך ריאיון שהעניק לרה"ח ר' זלמן שיחי' רודרמן – 'פנימה' שבט תשס"ז, גיליון מס' 8, עמ' 20): "איני ישן בלילות", אמר לו הרבי, "לנוכח המצב שבו מוסדות החינוך לבנים הבוגרים ולבנות הבוגרות בכפר-חב"ד שוכנים בקרבת מקום".
קטע ממכתב שקיבל הרב שמואל חפר מהרבי ובו תשובות מפורטות על שורה של שאלות שהלה הפנה לרבי
שיהיה "צר לי המקום"...
יותר מפעם אחת עוד לפני שהכפר החדש נחנך לפועל – הוא נזכר על-ידי הרבי. כך למשל בהתוועדות י"ט בכסלו תשל"א (שיחות-קודש תשל"א, כרך א, עמ' 314) אומר הרבי:
כאן המקום להזכיר את כפר-חב"ד ראשון וכפר-חב"ד שני, נחלת-הר-חב"ד ושיכוני חב"ד בירושלים העתיקה בפרט ובמיוחד, יחד עם בית-כנסת הצמח-צדק בעיר העתיקה... שיקויים בכל עניינים אלו "מוסיף והולך". עד אשר כל המבנים שם יהיו בבחינת "צר לי המקום", ותהיה דרושה הרחבה גדולה יותר משום שהם יימלאו בתלמידים ותלמידות עוסקים ועוסקות בתורה, ומתנהגים ומתנהגות על-פי התורה, כראוי ומתאים לבני ובנות אברהם, יצחק ויעקב; שרה, רבקה, רחל ולאה. וכשם שכפר-חב"ד הראשון זכה להיות הראשון לכל כפרי-חב"ד בארץ-הקודש וכן לאותם שיצאו מארץ ההיא (בריה"מ) – יהיה כן מכאן ולהבא באופן שיעלה הפורץ לפניהם – שייצאו בהמון, וכמדובר כמה פעמים, בנערינו ובזקנינו ובבנינו ובבנותינו, ובשמחה ובטוב לבב, והם יפרצו, כלומר ירחיבו את כפר-חב"ד ראשון, וכפר-חב"ד שני...
גם באחרון-של-פסח תשל"ה (שיחות-קודש תשל"ה, כרך ב, עמ' 4) הזכיר הרבי את הכפר הנבנה והולך:
מצד "אעלה את ירושלים על ראש שמחתי" – הכוונה לארץ אשר תמיד עיני ה' אלוקיך בה וישנו כפר-חב"ד וכפר-חב"ד שני...
"דוגמה חיה" לבת ישראל
הרב חפר ובית-רבקה זכו לתשובות, הנחיות וברכות מהרבי, על כל צעד ושעל:
"להקים דור בנות שתהיינה לגאון ולתפארת חב"ד ובמשך הזמן בונות בתים בישראל בניינים עדי עד" – כך מאחל הרבי (בשנת תשט"ז – איגרות-קודש, כרך יג, עמ' קפג).
"יהי רצון שכל אחת ואחת מתלמידות הסמינר 'בית רבקה' תהיה דוגמא חיה כיצד צריכה להיות כל בת ישראל הראויה לשמה, בת שרה רבקה רחל ולאה" – איחל הרבי בשנת תשכ"ג (ליקוטי-שיחות, כרך לה, עמ' 273).
[יצויין כי באיגרות רבות מהשנים הראשונות – ראה לדוגמא איגרת מי"ב באייר תשט"ו (נדפסת בשלימות ב'מענה מלך' חלק שני עמ' 25-24) – מזכיר הרבי 'כפר-חב"ד שני' וכוונתו היא לשיכון חדש שנבנה בכפר-חב"ד הראשון].
"מעוניינים בקירוב"
בשנת תשכ"א כתב הרב חפר לרבי על תעמולה והתנגדות מצד חוגים חרדיים לחינוך חב"ד ומוסדותיו. להלן התייחסויות הרבי לנושא, ונקודת הדברים – ניסיונות להידברות:
כ"ה באדר תשכ"א:
מ[ה] שכ[תב] ע[ל] ד[בר] התנגדות מחוגי האגודה – לפלא ומכבר כתבתי לכ[מה] וכ[מה] מאנ"ש, שבכגון דא יפנו להרב מנחם שי' פרוש, שהציע מכבר שבאם יש טענות וכיו[צא] ב[זה] – יביאו העניין לפניו ויברר וישתדל וכו'.
כ"ח בניסן ה'תשכ"א:
לכתבו כ[מה] פ[עמים] ע[ל] ד[בר] התעמולה העויינת כו' – כתבתי זה מכבר שהרה"ח כו' וכו' הר[ב] י[צחק] מ[איר] שי' לעוין והר' מנחם שי' פרוש אמרו לי כ[מה] פ[עמים] שנפסקה ולא תחזור וכו'. באם ידוע ההיפך – מובן שעליהם לפנות בזה להנ"ל, וברשותם לומר שעושים זה ע[ל] פ[י] הצעתי.
ימי הגאולה, יב-יג בתמוז ה'תשכ"א:
כתבי לדבר עם ראשי אגוד[ת] י[שראל] כו' – בתקפו עומד, כיוון שעתה הם מעוניינים בקירוב ולא לחפש אמתלאות.
"יחידים ממש"
בחודש אדר ראשון תשכ"ה (איגרות-קודש, כרך כג, עמ' שמז) כותב הרבי מענה נרחב לאחד העסקנים, ובין השאר קובע:
דבר הפשוט שכ[ל] הנ[זכר] ל[עיל] דורש עבודה מסודרת ואז אין גבול להתפשטות האפשרית.
וכאן מציין הרבי:
דוגמא מפעולות יחידים ממש הר"ר [חיים-שאול] ברוק שי' ברא[שון] לצ[יון], סלונים [הרב עזריאל-זעליג] בירו[שלים] ת"ו, זילברשטרום [=הרב אהרון-מרדכי] שי' שם [בירושלים], וולף שי' [הרב אפרים] בלוד, חפר [הרב שמואל] בכפר, איידלקופ [הרב יונה] שי' שם ועוד) וכהנ"ל – לא חיכו להתמנות פעם אחר פעם "ולזריקות" וכו'.
"ממלכת נשים"
ולסיום, התבטאות נדירה של הרבי, באחת ה'יחידויות' הרבות שזכה להן הרב חפר ('פנימה' שם, עמ' 20):
איך וויל אַז איר זאָלט מיר אויסבויען אַ ממלכת נשים בארץ הקודש (=רצוני כי תבנה לי ממלכת נשים בארץ הקודש). | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
