חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:20 זריחה: 6:09 י"ח באב התשע"ט, 19/8/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

סיום מסכת / תמימות / ברכו שלא במקומו
תגובות והערות

נושאים נוספים
התקשרות 653 - כל המדורים ברצף
בכוחו של כל יהודי לנצח תמיד במלחמה
הגילוי אצל נשיא הדור "פועל ישועות בקרב הארץ"
'מארש נפוליון'
פרשת בא
סיום מסכת / תמימות / ברכו שלא במקומו
לוח השבוע

עד מתי אפשר לסיים?

בגיליון 'התקשרות' (תרמ"ו) שבת-קודש פרשת וישלח, ב'לוח השבוע' בתחילתו ליד ציון 3, נרשם, שיש לסיים את המסכת שכל אחד קיבל עליו עד ליל י"ט כסלו, ללא ציון מקור לזה.

ולכאורה צריך עיון, שהרי בהתוועדות שבת-קודש פרשת שמות תשי"ג ('תורת מנחם – התוועדויות', ח"ז עמ' 291) כתוב: "בסיום ההתוועדות אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א, שכל אלה שעדיין לא סיימו את המסכת שלקחו בחלוקת הש"ס אשתקד, יזדרזו לסיימה עד צאת הכוכבים דיום מחר (כ"ד טבת)".

ומכך נלמד אף לחלוקה די"ט כסלו, שאפשר לסיים את הלימוד לכתחילה עד מוצאי י"ט*.

הת' אלחנן-משה נחמנסון, ישיבה גדולה 'תומכי תמימים' קריית-גת

הערת המערכת

*) יישר-כוח. וראה בשיחת י"ט כסלו תש"ד, סה"ש תש"ד עמ' 50 (הובא גם בסה"ש תשנ"ב עמ' 487) שי"ט כסלו הוא "שמחת תורה של פנימיות התורה", ובשמחת תורה "מסיימים ומתחילים את התורה".

"תמימות" – בחולם

ב'התקשרות' גיליון תכב, עמ' 18, שאלו בנוסח אדמו"ר הזקן בתחנון "ברוגז תמימות תזכור", מדוע מנוקדת הוא"ו של תיבת 'תמימות' בחולם – למרות היותה שם-עצם – שלא על-פי דקדוק?

ואולי יש לומר על-פי מה שנזכר שם (ונתבאר באיגרות-קודש כרך ב, עמ' רלט וכרך יט, עמ' טז) ש"תמימות" הוא כנגד מידת התפארת, מידתו של איש תם יעקב אבינו ע"ה, שעיקר "התמימות – בנקודת הרצון שלמעלה מן הטעם דווקא, שנקרא 'תום' בחולם" ('דרך חיים' לאדמו"ר האמצעי, שער-התשובה סוף פרק ד), וכן מידת הרחמים שייכת במיוחד לחולם, כשהמלכות עטרה לראש התפארת ('ספר-הליקוטים – צמח-צדק' ערך נקודות/חולם, אות נ' עמ' רצא). וכל פטטייא דאורייתא טבין.

ברכו שלא במקומו

בגיליון תרל"ט עמ' 14, בבירור על "עניית ברכו שלא במקומו", הובא מדברי המשנה ברורה (רלו,א הובא בקצות השלחן סי' כז ר"ס ה) שאם עומד בפסוקי דזמרה ושמע קדיש וברכו – אין דינו כאמצע הפרק (דהוי כאילו התנה על כך), אלא יכול להמשיך בתפילתו כרגיל.

והעירוני מדברי הגרא"ח נאה במקום אחר (יגדיל תורה ירושלים ת"ו גיליון יז, הובא גם ב'סידור רבינו הזקן עם ציונים והערות' עמ' קכד הערה 139), שאם לא הספיק לומר 'שיר המעלות ממעמקים' עד לאחר שענה קדיש וברכו עם הציבור, לא יאמר אז 'שיר המעלות' משום הפסק, ואז כדאי לאומרו אחר התפילה, אחר 'לדוד אורי'.

ולכאורה הטעם שפסק כאן אחרת, כיוון שהוא גם מתיר לדלג פסוקי דזמרה (קצות השלחן סו"ס חי) כדי להתפלל עם הציבור, לכן מציע גם כאן לדלג 'שיר המעלות' כדי שלא להפסיד את ה'ברכו'. משא"כ לדידן כדעת הרבי שצריך לומר דווקא הכל כסדר – אין מקום לזה, וגם השומע הוי כאילו התנה כנ"ל.

הרב יוסף-שמחה גינזבורג, רב אזורי עומר    


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)