נושאים נוספים
	התקשרות גליון 648 - כל המדורים ברצף
	בשבת חנוכה העבודה היא מצד נקודת היהדות, יחידה שבנפש
	חיזוק האמונה, התשוקה והציפייה לביאת המשיח
	התעסקות מיוחדת בחינוך – בחנוכה
	ספרים ומחבריהם
	פרשת מקץ
	חנוכה
	הלכות ומנהגי חב"ד

שלל התייחסויות של הרבי לספרים ולמחבריהם * כתבי המאירי, סידור ר' יעקב עמדין, 'יערות דבש', 'שפת אמת' * ספרי הזוהר של הגאון המקובל רבי לוי יצחק נגאלים מרוסיה ומגיעים לידי הרבי * כיצד וידא מר שז"ר שה'כתבים' שהוצעו לו לקנייה הם אמנם כתבי-יד קודשו של הרבי הרש"ב נ"ע * על בניית 'ספריית לוי יצחק' בקראון-הייטס ועוד * לרגל ה' בטבת, היום שבו "דידן (דהספרים) נצח!"

מאת הרב מרדכי-מנשה לאופר

ב'האוהל' – קובץ תורני של ישיבת ערלוי בירושלים ת"ו, גיליון כסלו-אדר תש"ך – פורסמו במדור 'שער ההלכה' (עמ' יד-טו) "מכ"ק הרה"ג מו"ה מנחם מענדל שניאורסון שליט"א האדמו"ר מליובאוויטש" הערות על ספרי המאירי, ובהערה נאמר שם:

"לפני אי איזה חודשים זכיתי לקבל פני הגאון הצדיק מזכה הרבים ומרים עולה של תורה ויראה בין המוני אח[ינו] ב[ני] י[ישראל] ה[שם] י[שמרם] ו[יצרם] האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א, והבאתי לו תשורה כמה מספרי המאירי שזכיתי להוציא לאור. הגאון שליט"א בענוותנותו הרבה, הראה לי חיבה יתירה וכבוד רב בכתבו לי מכתב ארוך בעניינים כלליים הנוגעים להדפסת המאירי וגם שאר ספרי רבותינו הראשונים זצ"ל. בצרוף למכתבו זה כ[תב] לי הגאון הנ"ל שליט"א כמה הערות למאירי על מס[כתות] בבא-בתרא ומס[כת] מקוואות, הערות לראש הספר ולסופו כדרכו בקודש.

"וברשותו של הגאון הצדיק האדמו"ר שליט"א הנני מפרסם כאן את הערותיו הקצרות מאוד, ועל הקורא לעיין בספר המאירי ואז יובנו הערות האלו, שהם קילורין לעיניים.

"ירושלים עי[ר] הק[ודש] תובב"א, אלול תשי"ט אברהם סופר".

(נדפס באגרות קודש כרך יח, עמ' רסא ואילך)

"ובתוקפה עומדת אמירתי"

חותנו של הגה"ח רבי שלום ריבקין (לימים אב"ד סט לואיס) היה הרה"ג ר' דובעריש צוקרמן, מחבר הספר 'בית אהרון' ואב"ד בופולו, שהוציא לאור את הספר, המכיל הערות על הרמב"ם והמאירי. מסתבר שהרבי עודד ודרבן את פרסום הספר, וכך כתב בין השאר לרב ריבקין בד' בשבט תשל"ה (פרסום ראשון):

...בהמשך להנדבר ע[ל] ד[בר] ההו[צאה] ל[אור] דהערות לרמב"ם ע[ל] פ[י] המאירי: כיוון שבכ[מה] מ[קומות] צויין במיוחד יום הולדתו דהרמב"ם (וראה זה פלא שב[ספרי] היוחסין מ"ה (וכ[ן] צ[ריך] ל[היות] בסד[ר] הד[ורות]) כ[תוב] שמצא "בס[פרים] קדומים שנולד בע[רב] פ[סח] יום שבת שעה ושליש אחר חצות היום" דיוק שלע[ת] ע[תה] לא מצאתי כמוהו היום הולדת וכיו[צא] ב[זה])

כדאי להשתדל שיוכלו רבים ללמוד הנ"ל לעת ההיא.

ובתוקפה עומדת אמירתי – שבאם צורך בזה יותן גמ"ח מקרן מיוחדת לההוצאות דההו[צאה] ל[אור].

"לחביבותא דמילתא"

למעשה, נראה כי עניינו של הרבי בהוצאה-לאור של ספרי המאירי החל כבר שנים רבות קודם לכן. בא' באדר תשי"ג (איגרות-קודש, כרך ז, עמ' קסט ואילך) שיגר הרבי מכתב לרב צוקרמן (הרבי מכנהו בשורת תארים: "הרב הגאון הרב החסיד איש ירא אלוקים נכבד ונעלה צנא-מלא-ספרא חכם ובקי וכו' מוה"ר דובעריש שי'") הפותח בשורות הבאות:

שלום וברכה!

קבלתי הגאליס [=עלי ההגהה] הערות על המאירי (כנראה למס[כת] מקוואות) ואף שאין הזמן גרמא לעיין בזה כדבעי ובפרט שאין אצלי ספר המאירי על מקוואות ונידה, הנה לחביבותא דמילתא ומפני כבודו עברתי בהם על-כל-פנים כפי רישיון הזמן ואסתפק בשתי הערות..

הרבי שיגר חזרה את עלי ההגהה שהודפסו לבסוף בספרו של המחבר 'בית אהרן' בשנת... תשד"מ!

"מאיר בכמה עניינים"

על המאירי בכלל התבטא הרבי בשנת תש"מ "ישנו מאירי מפורש – אשר כשמו כן הוא – שהוא מאיר בכמה עניינים...".

הדברים נסובו על דברי המאירי בסיום מסכת כתובות: "שכל מקום שחכמה ויראת חטא מצויין שם, דינו כארץ-ישראל" והרבי (ליקוטי-שיחות, כרך ח"י, עמ' 404, בשולי הגליון) מצביע על-כך כמקור מפורש בנגלה (ככל העניינים שבפנימיות התורה) למאמר רבותינו נשיאינו "עשה כאן ארץ-ישראל!".

בהמשך השיחה בתש"מ מוסיף הרבי:

ובפרט בעניין התשובה, אשר על נושא זה יש לו חיבור גדול משלו, והלוואי היו לומדים בו, היו מתווספים כמה וכמה עניינים שלא היה צורך להתווכח אודותם!...

כוונת הרבי שם היא ל'חיבור התשובה' של המאירי – חיבור שנזכר בשיחות הרבי – ראה לדוגמה ליקוטי-שיחות, כרך כ, עמ' 14 ועמ' 20. כרך כד עמ' 240, עמ' 241. ועוד.

שלוש הערות מעמיקות

חיבור נוסף של המאירי, שזכה להתייחסות של הרבי בכתב, הוא הספר 'קריית ספר' על הלכות סת"ם, אשר נדפס בעבר בשנים תרכ"ג ותרמ"א. ובמהדורה מתוקנת בשנת תשט"ז על-ידי הרה"ג ר' משה הרשלר.

בכ"ה במרחשוון תשי"ז (איגרות-קודש, כרך יד, עמ' קיד ואילך) מברך הרבי את המהדיר וכותב לו:

ויישר חילו בהפצתן של תורתם של ראשונים, אשר הם כמלאכים וכבני אדם... וגדול תלמוד שמביא לידי מעשה...

ולחביבות ולעידוד הוסיף הרבי והעיר שלוש הערות מעמיקות ומרתקות!

על סידור 'בית יעקב' ומחברו

"ר' יעקב עמדין היה מדייק בכל עניין בתכלית הדיוק, עד לדיוק אפילו בנוגע לאותיות כו'" – כך אמר הרבי בעת שיחתו עם הגאון – לימים האדמו"ר בעל 'פני מנחם' מגור – רבי פינחס-מנחם אלתר ('בצל החכמה', עמ' 265).

באותה הזדמנות התייחס הרבי לדעתו של ר' יעקב עמדין בסידורו בעניין תענית שבעה באדר בשנה מעוברת – ש"בשנת העיבור העיקר להתענות בשני", למרות שלרוב הדיעות נהוג כפסק-דינו של המגן-אברהם שעניין זה נוהג באדר ראשון!

בהזדמנות אחרת (שיחות-קודש תשל"ז כרך ב, עמ' 469) התייחס הרבי לתאריך כ"ב במנחם-אב והביא מסידורו של ר' יעקב עמדין שבתאריך זה נסתיימו כל ימי השכיבה של יחזקאל הנביא ["שכב על צדך השמאלי... שלש מאות ותשעים יום" (יחזקאל ד,ד-ה) ולאחר-מכן "וכלית את אלה ושכבת על צדך הימני... ארבעים יום" (שם ו)]! והפיק את ההוראה הנלמדת מכך.

כשהזכיר הרבי עניין אמירת "לשם ייחוד" לפני כמה וכמה מצוות (שיחות-קודש תשל"א, כרך א, עמ' 13-12) – ציין שכן איתא בסידור האריז"ל וכך גם לאחריו בסידורו של ר' יעקב עמדין.

[דיוקי הרבי בסידור באו במקומות נוספים. ראה לדוגמה ליקוטי שיחות כרך טז, עמ' 488. כרך יט, עמ' 461, 463. והרבה לצטט ממנו בעוד הזדמנויות. ראה לדוגמה 'המלך במסיבו' בכמה מקומות].

על ספר 'יערות דבש' ומחברו

על רבי יהונתן אייבשיץ מתבטא הרבי (שיחות-קודש תשכ"ז, כרך א, עמ' 357):

העניינים שמדובר בהם בספרי נגלה ודרוש של גדולי ישראל עד גם ב'יערות דבש' מר' יהונתן אייבשיץ, אשר כידוע ומפורסם היה גדול הן בנגלה דתורה הן בפנימיות התורה.

במקום אחר (ליקוטי-שיחות, כרך טו, עמ' 7, בשולי-הגליון להערה 6) איתא:

ולהעיר, שמפורסם שבעל-המחבר-ספר זה [='יערות דבש'] היה (מוכרח) לוויכוחים רבים עם חכמי אומות העולם בימיו (כולל – תוכנים מפורסמים)...

כוונת הרבי היא ככל הנראה לדברי רבי יהונתן אייבשיץ עצמו (ראה 'פרדס חב"ד', גיליון 18, עמ' 152), הכותב בהקדמתו לספר 'כרתי ופלתי' על שולחן-ערוך חלק יורה-דעה: "והייתי נכנס ויוצא בחצרי השרים וכהני מלומדי נוצרים יר"ה [=ירום הודם?] להתווכח עמם בשל תורתנו אשר צחקו עלי שרים מכמה דברים אשר יתפלאו עלינו ואני הייתי כמליץ מוציא לאור תעלומה לברר דברי קדמונים ז"ל כשחר נכון מוצאו עד שת"ל [=תודה לא-ל] חכמתי עמדה לי ומצאתי חן שהרשוני להדפיס ספרי התלמוד...".

ה'שפת אמת' וחיבוריו

כמה פעמים התעניין כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו בהדפסת כתבי ה'שפת אמת' שעדיין לא הודפסו. הוא דיבר על כך בביקור הרה"ג הרה"ח ר' יעקב אלתר שליט"א (כיום האדמו"ר מגור שליט"א) בחודש אייר תשל"ז (השווה 'בצל החכמה', עמ' 42).

ושוב, בביקורו של הרה"ג הרה"ח ר' פנחס-מנחם אלתר (לימים האדמו"ר בעל 'פני מנחם' מגור) בשנת תשל"ט – השווה שם, עמ' 78) מתבטא הרבי:

דובר פעם אודות הדפסת כתבי ה'שפת אמת'. האם התווספו מאז דברים הראויים להדפסה או שנמצאו כתבים חדשים?

ובהמשך (שם):

אם הרשימות הם בין כה מהתלמידים, אולי אפשר להוסיף מראי-מקומות... רואים במציאות שכאשר חסר מראה-מקום, גורם הדבר לחוסר בהבנת הדברים.

התקבלו בכל הישיבות

בהזדמנות אחרת, בהתוועדות ברבים (מוצאי זאת חנוכה תשל"ה – שיחות-קודש תשל"ה, כרך א, עמ' 300-299) מספר הרבי:

...התעניינו בנוגע הנהגת אדמור"י פולין, החל מה'שפת אמת' אשר מפורסם ומקובל שהנהגתו היתה מיוסדת לגמרי על-פי נגלה, וספריו נתקבלו בכל סוגי הישיבות – ישיבות חסידיות ושאינן חסידיות – בתור ספרי לימוד בחלק הנגלה, ובמשפחתו היה נהוג – וכפי שמסרו אלה הנוהגים כן אף עתה, החיים ת"ל עמנו כיום – שהבנות היו מדליקות נרות שבת עוד טרם הגיעם לגיל בת-מצווה, ולא הנהיגו זאת מדעת עצמן – שכן אז לא היה מכך שום הוכחה – אלא משום שכך הורום האב והסבא לנהוג כך!

גאולת ספרי הזוהר של אבי הרבי

בחורף תש"כ בהתוועדות שבת-קודש פרשת בשלח ט"ו בשבט תש"כ, בישר הרבי במפתיע (תורת-מנחם, כרך כז, עמ' 366), לאחר שהקדים דברי הקדמה בגודל העניין דפדיון שבויים:

זה עתה נפדו מהשבי ספרי הזוהר של אאמו"ר ז"ל שלמד בהם בהיותו בגלות, ורשם את הערותיו על גיליונות הזוהר.

ומובן, שנוסף על גודל העניין דכתיבת חידושי תורה בכלל, יש מעלה יתירה בחידושי תורה שנכתבו מתוך מצר ודוחק... וכאן המקום להזכיר עניין שרשם אאמו"ר על גיליון הזוהר בפרשת השבוע...

בג' בטבת של אותה שנה (איגרות-קודש, כרך יט, עמ' קיז) כותב הרבי:

באתי בזה להביע תודתי לו מק[רב] ול[ב] ע[מוק], על השתדלותו ועשיותיו בהנוגע להצלת ספרי זוהר הק' עם הגהות אאמו"ר זלה"ה, אשר זה עתה באו לידי... מצווה רבה כפדיון שבוים.

כשנתיים לפני כן נתקבל דיווח מברית-המועצות על הימצאותם של הספרים והרבי כותב על כך (איגרות-קודש, כרך טז, עמ' קכח):

ת[שואות] ח[ן] על מ[ה] ש[כותב] ע[ל] ד[בר] ספר הזוהר עם ההערות של כ"ק אאמו"ר זלה"ה.

לפועל, מי שזכה להוציאם מרוסיה היה עורך דין מתל-אביב ושמו משה שוב, אשר ביקר בברית-המועצות, והוציאם וזכה לאיגרת תודה מהרבי, עם אריכות דברים מרתקת בקשר לביקורי יהודים מברית-המועצות.

"הידוע לכם על מהותו של הכותב"...

מעניין לציין כי יהודי יקר זה פנה לרבי וביקש לקבל שליחות טרם נסיעתו לברית-המועצות. מזכירות הרבי פנתה (בדברים דלהלן בפרסום ראשון) ביום י"ב מנ"א תשי"ט ל"הנהלת אגודת חב"ד תל-אביב, ה' עליהם יחיו":

"שלום וברכה!

"נתקבל מכתב ממר משה שי' שוב, עורך-דין בתל-אביב, בו כותב אשר פרטים עליו יוכלו לקבל אצלכם, כתובתו רשומה לקמן.

"נא להודיע בפרטיות מהידוע לכם על מהותו של הכותב הנ"ל.

"בתודה למפרע ובברכת כ[ל] ט[וב] ס[לה]

"קווינט, מזכיר

"משה שוב, רחוב יהודה הלוי 55, תל אביב"

(לשלמות הפרטים השווה 'ימי מלך' כרך ג' עמ' 972 ואילך).

שז"ר הביא כתבים וקיבל חוברות

בביקורו אצל הרבי בקיץ תשכ"ו (ראה 'נשיא וחסיד' פרק ל"ד) הביא מר שז"ר מתנה לרבי. על כך סיפר בפרטיות למשלחת שביקרה אצלו, בראשות רבו של כפר-חב"ד הגה"ח הרב שניאור-זלמן גרליק (במשלחת השתתפו הרב נחום טרבניק, ר' אליעזר ננס, ר' לייב כהן, ר' דוב גורביץ, ר' שלמה מיידנציק, ר' ישראל לייבוב, ור' זושא וילימובסקי), ביום שני בבוקר ערב ראש חודש אלול תשכ"ו. דיווח עליה לרבי בפירוט הרה"ח ר' לייב כהן, בז' באלול תשכ"ו (הדברים פורסמו בתשורה י"ב סיוון תשס"ו עמ' 4):

שז"ר "סיפר שהביא לרבי מתנה כתבי-יד-קודש של הרבי הרש"ב נבג"מ, ואיך שזה הגיע לידו. המתווך היה הרב זליג שי' סלונים, היהודי שהביא זה משם... [=כנראה מרוסיה] ביקש סכום גדול, וכדי לדעת אם זה הכתב-יד האמיתי, ביקשתי את הרב זוין שי' שיראה זה. והוא אמר שזה הכתב-יד האמיתי. ואמרתי ליהודי המוכר שבעניין המחיר נסמוך על הרב זוין, וכמה שיפסוק – אתן. והרב זוין פסק שאתן לו כמה שביקש...

"הרבי נתן לי מתנה – מאמר שיצא לאור כעת בדיוק ל-100 שנה של הסתלקות הצמח-צדק נבג"מ, המאמר הוא 'נחמו נחמו עמי' ויש לי כמה חוברות מה שהרבי נתן לי, ולפני שתלכו אתן לכם.

"אחר-כך ניגש לרגע לחדרו והביא הקונטרסים 'נחמו' הנ"ל ונתן לנו..."

'ספריית לוי-יצחק' בקראון-הייטס

כך דיווח הרה"ח ר' יעקב-יוסף רסקין (ז"ל) לבנו השליח במרוקו הרה"ת ר' יהודה-לייב (ז"ל), בט"ז אדר תשל"ד (תשורה ב' דר"ח תמוז תשנ"ו, עמ' 27), בקשר להקמת ספריית הקריאה והעיון הציבורית על-שם אביו של הרבי, רבי לוי-יצחק שניאורסון:

"בטח כתבו לך... על-דבר מסירת נפשו וכל כוחו של אחיכם הרב דוד שי', בעניין הבניין של הספרייה של בית חב"ד בקינגסטון 305. העיקר שכ"ק אד"ש התעניין בכל פרט ופרט, איך שיהי[ה] העניין, ובעניין חנוכת בית, ודרש מדוד שי' דין וחשבון פרטי מכל הנ"ל, ונהנה מאוד מיגיעת עבודתו לסדר הכל על צד היותר יפה ויותר נאה...".