חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:33 זריחה: 6:00 ט"ו באב התש"פ, 5/8/20
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

להיות יהודים גם "אחרי החגים"
עמדה שבועית


מאת: הרב מנחם ברוד
מדורים נוספים
שיחת השבוע 1033 - כל המדורים ברצף
להיות יהודים גם "אחרי החגים"
יש חדש
לאדם ניתן הכוח לחבר
יצר טוב ויצר הרע
שלושה דברים
חתן מן השמים
הזדמנות נוספת
רוחו של מלך המשיח
מחיפוש אישי ל'חלום קטיף'
אמירת 'לחיים'

סקר מקיף שפורסם בשבועות האחרונים מגלה כי הציבור נעשה מאמין יותר וכי הכמיהה לערכי יהדות ומסורת גוברת במידה ניכרת. צריך לתת לזה ביטוי גם בחיי היום-יום של כל ימות השנה

הרבה פולמוסים והתנצחויות נדחו הצידה עד 'אחרי החגים'. בחודש החגים אנחנו רוצים להרגיש אחרת ולא לעסוק בענייני יום-יום קטנוניים. חג הוא זמן של שמחה והתעלות-נפש. אחרי החגים, כשנחזור לשגרת החולין –  נדבר על זוטות.

אבל החגים חלפו והנה הגענו ל'אחרי החגים'. אנו שבים לחיי היום-יום. השבת, שבת בראשית, נעשה את הצעד הראשון – זו השבת הראשונה של השנה שבאה אחרי החגים, לאחר שאנו כבר שבים (במידה מרובה) לחיים רגילים.

לא להיפרד מהחגים

הנקודה שבה אנו עומדים כעת, היא אולי החשובה ביותר מבחינת עומק השפעתו של חודש החגים. כל עוד היינו נתונים באווירת החג – כאילו היינו במקום אחר, באווירה אחרת. עכשיו, כשאנו חוזרים אל קרקע החולין, מתחיל המבחן האמיתי. עכשיו אנו קובעים אם נאמר שלום לחודש החגים ונחזור למה שהיינו לפני החגים, או שנישא איתנו למשך כל ימות השנה את המטען הרוחני הרב שספגנו בחודש תשרי.

מבחינה זו, הצעד הראשון הוא הקובע. אם מיד בשובך לחיי השגרה אתה מביא איתך את כל העושר הרוחני שספגת בתקופת ההתעוררות של החגים – יש סיכוי סביר שתכנים אלה ילוו אותך גם הלאה. מכאן חשיבותה הגדולה של השבת הראשונה – שבת בראשית.

מדוע בעצם שלא יהיה לנו יום-יום חג? כמה טוב ונעים היה לנו בתקופת החגים, שעשתה אותנו נינוחים, מסבירי-פנים איש לרעהו, מלאי שמחה וחדורי אמונה. למה לא תשרה אווירה מופלאה זו בתוכנו כל ימות השנה? – לשמור על רוח ההתפייסות והוויתור ההדדי של ערב יום-הכיפורים; להוסיף לאהוב את התורה ומצוותיה באותה שמחה שבה רקדנו עם התורה בשמחת-תורה; לחוש מאוחדים כשם שחשנו במהלך החודש הזה. למה בעצם לא?

זה אפשרי. הלוא לשם כך ניתנו לנו החגים – כדי שיקרינו מערכיהם על כל ימות השנה. אלא שהדבר דורש קצת מחשבה ותשומת-לב, כדי שלא נניח לחודש מופלא זה לחלוף כלעומת שבא, אלא ניטול ממנו את הכוחות והכיוונים למשך השנה שלפנינו.

נתונים מפתיעים

סקר מקיף שפורסם בשבועות האחרונים מגלה כי הציבור נעשה מאמין יותר וכי הכמיהה לערכי יהדות ומסורת גוברת במידה ניכרת. 71 אחוזים מהציבור מצהירים כי הם מאמינים באלוקים "בהגדרתו הדתית" (אנו יודעים שגם 29 האחוזים הטוענים כי אינם מאמינים, באמת גם הם מאמינים, אבל עדיין אין הם רוצים להודות בזה). 60 אחוזים אומרים כי הם מאמינים שהאלוקים הוא שברא את העולם.

39 אחוזים מכלל הציבור אומרים כי הם מתקרבים יותר ליהדות, לעומת 9 אחוזים בלבד הטוענים כי הם מתרחקים ממנה. 49 אחוזים רוצים שמדינת ישראל תהיה דתית או מסורתית יותר, לעומת 27 אחוזים בלבד שהיו רוצים כי תהיה חילונית יותר.

עוד נתון מפתיע מנפץ את המיתוס הרווח בתקשורת כאילו הציבור נוהר אחר נישואין אזרחיים. ובכן, מתברר כי 84 אחוזים מהציבור היהודי אומרים כי התחתנו או יתחתנו על-פי ההלכה, ורק 13 אחוזים אומרים כי התחתנו או יתחתנו בנישואין אזרחיים.

נתונים אלה מוכיחים כי רוב העם מעוניין בחיזוק הזיקה ליהדות ולמסורת. ניתוח ההתפלגות בתוך הציבור מעלה כי גם בקרב יהודים המוגדרים 'חילוניים' (ביטוי שאינו תואם את האמת, כי אין דבר כזה 'יהודי חילוני') יש רצון עז לחוש יותר יהודים ולמצוא את החיבור למסורת ישראל.

ראינו זאת כולנו בחודש החגים, בראש-השנה, ביום-הכיפורים ובשמחת-תורה. כדאי שנזכור אפוא כי הזהות היהודית אינה נבנית מחגים בלבד, אלא מקשר קבוע ויום-יומי עם היהדות והמסורת. נהנה נהיה אפוא יהודים חמים גם 'אחרי החגים'.


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)