מצוות תלמוד תורה יש בה שני ציוויים: האחד – חובה על האדם ללמוד תורה, והשני – החובה ללמד את התורה לאחרים, ובפרט חובה על האב ללמד את בנו תורה, על-פי הציווי "ושיננתם לבניך" (הכתוב בפרשתנו).
הסדר המתבקש הוא, שתחילה האדם חייב ללמוד, ואחר-כך הוא יכול ללמד. אך בעניין זה אנו מוצאים דבר מופלא: הן הרמב"ם הן רבנו הזקן פותחים את הלכות תלמוד תורה לא בחובה המוטלת על האדם ללמוד בעצמו, אלא בחובה המוטלת על האב ללמד את בנו הקטן תורה.
קודם ללמד
בפשטות אפשר להסביר זאת בכך, שהואיל וקיימת חובה ללמד ילד קטן תורה, הרי בפועל מתחיל לימוד התורה של האדם בהיותו ילד קטן. לכן מתחילות הלכות תלמוד תורה בדינים הנוגעים לשלב ההתחלה של לימוד התורה – הלימוד עם הילדים.
זאת ועוד: הציווי ללמוד תורה אכן נזכר ונשנה בתורה כמה וכמה פעמים, אולם הציווי העיקרי, המנוי במניין המצוות, הוא "ושיננתם לבניך", שהוא כולל את החובה "ללמוד תורה וללמדה" (כלשון הרמב"ם). והואיל והמקור העיקרי לחובת לימוד התורה הוא הציווי "ושיננתם לבניך", לכן מתחילות הלכות תלמוד תורה בחובה המוטלת על האב ללמוד עם בנו.
לא השכל הוא העיקר
הטעם העמוק לכך קשור למהותו של לימוד התורה. עניינו של לימוד התורה הוא, שהאדם ושכלו יבינו את שכל התורה ויתאחדו עמה. על האדם להיזהר שלא לערב את שכלו-שלו ואת רצונותיו העצמיים בלימוד התורה, אלא לחתור להגיע לאמת של התורה.
לכן נדרשת בלימוד התורה, יותר מבקיום המצוות, התבטלות מוחלטת לקב"ה. מכיוון שחכמתו של הקב"ה היא למעלה לגמרי מגדר הנבראים, אין היא יכולה להיקלט בשכלו של הנברא אלא אם כן הוא לומד את התורה מתוך התבטלות מוחלטת. אם הוא לומד את התורה באמצעות השכל בלבד, הוא עלול להגיע למצב של "מגלה פנים בתורה שלא כהלכה".
תחושת התבטלות
לכן אומרים חז"ל שכהקדמה ללימוד התורה חייב לבוא העניין של "בירכו בתורה תחילה". הברכה מבטאת את ההכרה שהתורה היא תורת ה' – "נתן לנו את תורתו". הכרה זו מעוררת באדם את תחושת ההתבטלות לנותן התורה, ועל-ידי זה הוא נעשה כלי ראוי לקבל את תורת ה'.
דבר זה בא לידי ביטוי בכך שהתחלת לימוד התורה היא דווקא אצל ילד קטן. בכך מובלט הרעיון שההתחלה והיסוד של התורה אינם השכל שבתורה, דבר שעדיין אינו מפותח אצל ילד קטן, אלא דווקא תחושת הקטנות וההתבטלות כלפי נותן התורה. התבטלות זו קיימת דווקא אצל ילד קטן, וממנה צריכים גם הגדולים והמבוגרים ללמוד לגשת אל התורה מתוך תחושת התבטלות, כאילו הם ילדים קטנים.
(לקוטי שיחות כרך יט, עמ' 38) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
