חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 18:02 זריחה: 6:49 כ' בתשרי התש"פ, 19/10/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

"תריס בפני הפורענות"
פרקי אבות

נושאים נוספים
התקשרות גליון 628 - כל המדורים ברצף
התורה מאירה ומהפכת את חושך הגלות לאור הגאולה
"נחמו נחמו" – נחמה כפולה
"עיר קדשנו ותפארתנו"
פרשת ואתחנן
"תריס בפני הפורענות"
בדיקת תפילין ומזוזות כל י"ב חודש, חירש-אילם שלמד בבית-ספר
הלכות ומנהגי חב"ד

רבי אליעזר בן יעקב אומר העושה מצווה אחת, קונה לו פרקליט אחד; והעובר עבירה אחת, קונה לו קטגור אחד. תשובה ומעשים טובים כתריס בפני הפורענות. רבי יוחנן הסנדלר אומר, כל כנסייה שהיא לשם שמים, סופה להתקיים; ושאינה לשם שמים, אין סופה להתקיים (פרק ד, משנה יא)

פירוש רבנו עובדיה מברטנורא:

פרקליט – מלאך מליץ טוב. קטיגור – מליץ רע. ולשון קטיגור, קורא תיגר; וסניגור – שהוא היפך קטיגור – פירושו, שונא תיגר.

פירוש כ"ק אדמו"ר:

השאלות במשנתנו: א) הפירוש הפשוט הוא, שעל-ידי עשיית מצווה נברא מלאך מליץ יושר. וקשה: לפי זה היה צריך לומר "בורא לו פרקליט". ב) הדיוק "אחד... אחת", ולא אמר בקצרה "העושה מצווה קונה לו פרקליט". ג) מה הם שני העניינים – פרקליט על-ידי עשיית מצווה, ותריס על-ידי תשובה ומעשים טובים.

והביאור:

אין הכוונה למלאך מליץ יושר שנברא על-ידי עשיית המצווה. שהרי טיבו של מלאך זה תלוי בצורת קיום המצווה (ממצווה שנעשית בכוונה ושמחה נוצר מלאך בריא ושלם, ואילו ממצווה שנעשית בדרך "מצוות אנשים מלומדה" נברא מלאך חלש ובעל מום). אלא הכוונה היא ל"פרקליט" שקיים כבר לפני עשיית המצווה, ואינו תלוי כלל בצורת קיום המצווה. ו"העושה מצווה אחת", גם אם קיומה שלא לשמה – קונה לו פרקליט זה.

ופרקליט זה הוא "אחד" – אחד ומיוחד, פרקליט ותיק, ממולח ומומחה, שאין דומה לו. זהו גם הדיוק "מצווה אחת": בעניין זה מתבטאת האחידות והצד השווה שיש בכל מצווה ומצווה – על-ידי עשייתה קונים פרקליט זה (ואילו העניין של בריאת מלאך על-ידי המצווה אינו שווה בכל מצווה, כנ"ל).

וכשם שהוא בנוגע למצווה, כן הוא בקשר לחטא ועוון – "העובר עבירה אחת קונה לו קטיגור אחד".

וממשיך התנא שהדברים אמורים לגבי קניית פרקליט בלבד, אבל כדי ליצור "תריס בפני הפורענות" לא מספיקה עשיית "מצווה אחת" אלא יש צורך ב"תשובה ומעשים טובים" דווקא.

פירוש: ברישא מדובר אודות קטגור ועל איש פרטי בלבד, וכדי לבטל קטגור זה, די ב"מצווה אחת" בלבד, שעל-ידי זה קונה לו פרקליט המגין עליו. ואילו בסיפא מדובר ב"פורענות ורעות המתרגשות ובאות כפי מנהגו של עולם", לא פורענות הבאה על חטא. ולכן צריך "תריס" דווקא, שמשמעו שהפורענות ישנה (בעולם) אלא שיש תריס ומגן בפניה. וכדי שהפורענות לא תפגע גם באדם זה יש צורך בזכויות מיוחדות – "תשובה ומעשים טובים".

(מהתוועדויות שבת-קודש פרשת עקב תשל"ח ושבת פרשת בחוקותי תשמ"א – בלתי מוגה)


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)