שאלה: האם מותר להשתמש פעם אחת בכלי שלא נטבל?
תשובה: כל 'כלי סעודה' של מתכת או זכוכית שנקנה מגוי, טעון טבילה במקווה כשר. לדעת רוב הראשונים, וכן נפסק להלכה, אסור להשתמש בו אפילו פעם אחת ללא טבילה (ויש אוסרים גם להשהותו בבית ללא טבילה, שמא ייכשלו להשתמש בו). חיוב הטבילה הוא על בעליו, אבל איסור השימוש חל על כל יהודי. להרבה פוסקים, חיוב הטבילה (בכלי מתכת) ואיסור השימוש הם מן התורה, וכן פסק אדמו"ר הזקן, בעל התניא. אולם בדיעבד שימוש בכלי אינו אוסר דבר שנתבשל בו.
כל זה בבית פרטי. יש מקום להקל שלא לטבול כלים של מסעדות ומלונות, שלא קנו בעליהם את הכלים לצורך עצמם, אלא כדי להשאילם למתארחים. כמו-כן אפשר להקל במוסדות חינוך ובמוסדות ציבור אחרים. והרוצה להחמיר (כנהוג במקומות רבים בימינו) – יטבילם ללא ברכה.
אגב, בימינו רוב היצרנים הם חברות בע"מ, שבעלי מניותיהן הם אנשים רבים ומגווּנים, בכל קצווי תבל, ולכן יש סבירות גבוהה שביניהם יש גם יהודים. כאשר יהודי שותף במפעל – יש הפוטרים את הכלים המיוצרים בו מטבילה. על-כן בדרך-כלל יש להטביל כלים ללא ברכה.
כלים חשמליים עלולים להיפגע מהטבילה. אחד הפתרונות לכך הוא לפרק חלק מהמכשיר, בדרך שמוציאה אותו מכלל שימוש, ולחזור ולהרכיבו על-ידי יהודי (רצוי שיעשה זאת חשמלאי או טכנאי מוסמך), ובכך נפטר הכלי מטבילה. אפשרות נוספת היא לתת את הכלי במתנה לגוי, ולקחתו ממנו בהשאלה, וכלי שאול פטור מטבילה.
מקורות: תוספתא ע"ז פ"ט ה"ב, גמ' שם לה,א וירושלמי שם. רמב"ם הל' מאכלות אסורות פי"ז ה"ג. טושו"ע ונו"כ יו"ד סי' קכ. או"ח שכג ס"ז וברמ"א, ושו"ע אדמו"ר הזקן שם ס"ח. ספר 'טבילת כלים' פ"ד הע' ב. קובץ 'בית אהרן וישראל', גיליון צד עמ' קיד, וש"נ. אנציקלופדיה תלמודית, ערך 'טבילת כלים', כרך יח עמ' תקי. מסעדה: דרכי תשובה קכ,ע. ערוה"ש שם, מה. שו"ת: מנחת יצחק א,מד. יחוה דעת ד,מד. |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
