חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:49 זריחה: 5:35 י"ד בסיון התשע"ט, 17/6/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

כוהנים בעבודתם
ניצוצי רבי

נושאים נוספים
התקשרות 621 - כל המדורים ברצף
קריאת-שמע והנחת תפילין – השפעה על הזולת ועבודה עצמית
תיכף ומיד ממש נכנסים לארץ!
כוהנים בעבודתם
פרשת שלח
"חלק לעולם-הבא"
כריכת פתילי הציצית

הרבי תבע מכהנים תביעות מיוחדות בתחום הפצת היהדות ומציאת זיווג הגון * חוקר בגדר "כהנים זריזים הם" ובאישיותם של תנאים כהנים * "ובפרט שהוא מזרעו של אהרן הכהן, אשר על כל השבט נאמר 'יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל'"

מאת: הרב מרדכי-מנשה לאופר

חז"ל קבעו (שבת כ,א) ש"כוהנים זריזין הן". בטעמה של הגדרה זו חוקר הרבי, שכן אפשר לפרשה בשני אופנים (ליקוטי-שיחות, כרך לד, עמ' 65-64):

א) עבודת הכהונה, התעסקותם (או הימצאותם) בעבודת הקודש (והמקדש) מביאה אותם לידי זריזות זו.

ב) מדובר בתכונת נפש של הכוהן, שבאה מצד עצם עניין הכהונה (כלשון רש"י שבת, שם: "שכולם היו בני תורה וחרדים ונזכרים").

הנפקא-מינא בין שני אופנים אלו:

בדבר שאינו שייך לעבודת הכהונה, האם גם אז אומרים שה"כוהנים זריזים הם". לדוגמה, בנושא הפרישות מטומאה (ואיסורי חיתון כו') שבפרשת אמור, שזהירות זו צריכה להיות בכל מקום (אפילו בחוץ-לארץ) ובכל זמן (גם כשאין בית-המקדש קיים). לאופן הראשון – לא שייך כל זה.

לעומת זאת לאופן השני, הדברים שרירין וקיימים.

ובכך מסביר הרבי את העובדה שמשה רבנו הזהיר (פרשת אמור, פרק כא, פסוק כד) את הבית-דין (של ישראל) על הכוהנים (גם בדיני מום) מדעת עצמו, על-אף שלא נצטווה על כך מפי הקב"ה. כי מצד תכונת נפשם של הכוהנים, ראוי להם להיות זריזים בכל השייך לעניני כהונה. לכן מצד (ציווי) הקב"ה אין צורך להזהיר בית-דין עליו, אבל משה הוסיף מדעתו ("סייג לתורה"), שכן אף-על-פי שבהיות הכוהן עסוק בעבודתו – עבודת הכהונה – זריז הוא, שכן יראת עבודת הקודש עליו, אך כשאינו עסוק בעבודתו אפשר שתהיה חלישות בזריזותו, ועל-כן זירזם משה רבנו.

עבודת הכוהנים גם כלפי חוץ

במכתב כללי-פרטי משנת תשל"ב (איגרות-קודש, כרך זך, עמ' תלט) מתעכב הרבי על הביטוי שמופיע בגוף האיגרת "ממלכת כוהנים" וכותב:

ואף שעבודת הכהנים היא בעיקרה בבית-המקדש הרי שיש גם-כן עבודה בגבולין [והרבי מציין: "(פסחים עב, סוף-עמוד-ב. וברמב"ם הלכות נשיאת-כפיים (פרק ט"ו הלכות ד-ה) דהוקשה ברכת כהנים לעבודה... ונטילת-ידיים שלפניה צריכה להיות "כדרך שמקדשין לעבודה")"] ועוד שבבית-המקדש היו חלונות שקופים כו' וכדרשת חז"ל (מנחות פו,ב ובפירוש רש"י שם), אלא שבזמן הגלות צריך לילך למקום המתברר כמבואר במקום אחר [תורה-אור בראשית ה, סוף עמ' ובכמה מקומות] וכברמב"ם דלהלן (הלכות שמיטה ויובל בסופן) דכל איש יכול להיות על-דרך דכוהן ולוי.

"מזרעו של אהרן הכוהן"

אחד האישים הדומיננטיים שפעלו בעיר אשדוד היה הרב משה כוהן שאולי, איש חינוך שהקים מרכז חינוכי (ושימש כרב ליוצאי אירן באה"ק) ואשר פרסם עשרות ספרים בסגנון עממי לציבור הרחב.

לאחרונה נחשפה האיגרת ששיגר לו הרבי בשנת תשל"ג וניתנה כאן בשלמותה (האיגרת עומדת להתפרסם בקרוב באיגרות-קודש, כרך כח):

ב"ה, כ' אייר ה'תשל"ג

ברוקלין, נ.י.

הוו"ח אי"א נו"נ מלאכתו מלאכת שמים

הרב משה כוהן שי' שאולי

אשדוד

שלום וברכה!

בעתו ובנועם קבלתי מכתבו עם המצורף אליו, חוברת 'צרור הבושם' (מס' 3) בצירוף הידיעות על-דבר פעולותיו בחינוך על טהרת הקודש, לבני עם קדוש בארץ הקודש ברוח תורתנו הקדושה, תורת אמת ותורת חיים ומצוותיה עליהן נאמר וחי בהם.

ויהי-רצון אשר יוסיף בזה ככל האפשרי שהרי מעלין בקודש וזכות הרבים מסייעתו.

ובפרט שהוא מזרעו של אהרן הכהן, אשר על כל השבט נאמר "יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל".

בכבוד ובברכה.

נ.ב. בטח על-ידי עושי רצונו ישלח גם החוברות הקודמות, וכן ינהג בעתיד, ות"ח למפרע.

בת זוג הראויה לכוהן

המכתב הבא יש בו חידוש עצום: הרבי מבאר לכוהן כי תפקידו כ"כוהן" מחייב בת-זוג מתאימה מבחינה רוחנית (פרסום ראשון):

ב"ה. י"ב אדר...

מר.. שי' הכהן

שלום וברכה!

במענה על מכתבו ששלח לי בהיותו ב..., ובתקוותי שלעת עתה כבר נמצא חזרה ב..., לכן באתי במענה בזה.

ושאלתו – כיוון שישנה סברא אודות נישואין עם בחורה שהכיר אותה מזמן, אבל כו'.

הנה תורתנו נקראת תורת חיים גם כפשוטה, והיינו שהאושר של האיש והאישה הישראליים בחייהם בעולם הזה תלוי בהנהגתם מתאים להוראות התורה, המתאימות לכל אחד ואחת כפי הצורך שלהם וכפי תכונותיהם, ומכלל הן אתה שומע לאו, היינו שבהנהגה הפך הוראות הנ"ל – לא זו הדרך לאושר, אלא אדרבה, להפכו של זה המתנהג באופן כזה.

ובהנוגע לשאלתו בפרט, הרי כיוון שהוא כהן ובנישואי כהן ישנם בתורתנו הקדושה הגדרות מיוחדות, חוששני שאין ההצעה אודותיה כותב משביעת רצון וממלאת דרישת הגדרות אלו. ואם כן הוא, הרי אין ההצעה מתאמת – לא בשבילו ולא בשביל הבחורה ולא רק ברוח אלא גם בגשמיות.

וה' יתברך ינחה אותו וינחה אותה בדרך הטוב לפני כל אחד ואחת מהם.

"קודש-קדשים שבישראל"

בהתייחסו לשורת מחלוקות שבהן נחלקו רבי ישמעאל ורבי עקיבא, אומר הרבי (הדרן י"א ניסן תשל"ב סט"ז):

רבי ישמעאל היה כהן קודש-קדשים שבישראל, ונצטוו "לברך את עמו ישראל באהבה" – היה מחבב את ישראל ביותר, וכמו שאמר "בני-ישראל, אני כפרתן". ולכן, בכל עניין בתורה שאפשר לומר שה"בעלות" הוא לישראל – מפרש כן, ובדוגמת "כהנא מסייע כהני".

מה-שאין-כן רבי עקיבא ... אף שהיה "רגיל לזכות את ישראל... אבל רבי ישמעאל הגדול...

ובמקום אחר (ליקוטי-שיחות, כרך י, עמ' 43-42) בעניין ברכת כוהנים:

לדעת רבי עקיבא, ברכת כהנים מצד עצמה הוא ברכת בשר ודם , ולכן נדרש פסוק מיוחד שהקב"ה מסכים על ידם – היינו שישנו כוח מיוחד מהקב"ה שהברכות תהיינה ברכות הקב"ה, מלמעלה מהשתלשלות, שזהו הפירוש "הקב"ה מסכים על ידם".

מה-שאין-כן רבי ישמעאל (כהנא – מסייע (ומגדיל כוח) כהניו) לדעתו שיש בברכת הכוהנים מצד עצמה כוח זה ואין צורך לזה קרא מיוחד.

בסגנון אחר קצת:

עניין ברכת-כהנים כמו שהוא במקום (למעלה מסדר השתלשלות) – ניתן כולו ל"בעלות" של כהנים ואין צריכים הסכמה נוספת...

הכנה במקצת – צריכה להיות

ומעניין לעניין – באיגרת לרגל סיום מסכת ראש-השנה בשנת תשט"ו כתב הרבי (איגרות-קודש, כרך יא, עמ' מד-מה):

ובהקדם החילוק דברכת כהנים ותפילה, שהתפילה תלויה באדם, שהרי היא שהוא מתחנן ומבקש, ומובן שכפי שמכין את עצמו לזה – יהיה גם כן מילוי שאלתו, מה-שאין-כן ברכת כהנים שהכהנים מברכים בשליחותו של מקום ובציוויו, וכמו שכתוב "כה תברכו וגו'", וכתפילת כהנים לאחר נשיאת-כפיים, "עשינו מה שגזרת עלינו". ומזה מובן שהכנת האדם אינו נוגע בזה, כי היד ד' תקצר, גם מבלי שיכין האדם את-עצמו לכך, ואף-על-פי-כן הנה תני דעם שאחורי הכהנים אינם בכלל הברכה, זאת אומרת – שאף-על-פי שהברכה באה מהקב"ה, הכנה במקצת צריכה להיות גם מצד המתברך, לכל הפחות שיעמוד פנים כנגד פנים, שזהו מורה על הקירוב הדעת להעניין, ולא באופן אחר, ואם בברכה הבאה מלמעלה כך, ואין הכהנים יכולים לזכות אותם העומדים מאחוריהם כיוון דלא אניסי בזה, הרי על-אחת-כמה-וכמה שהדין כן הוא בתפילה שעיקרה הכנת האדם לעבודתו...

"וקידשתו"

ל' בשבט תש"מ: לפני תפילת מנחה יצא הרבי מחדרו חגור אבנט, לבוש סירטוק משי, ובירך ב'גן עדן התחתון' את השלוחים לאוסטרליה. [נוסח הברכה הוגה לאחר-מכן על-ידי הרבי ונדפס בליקוטי-שיחות (צילום ההגהות בספר 'איי המלך' (אוסטרליה תשנ"ב) עמ' צ-צא)].

עם סיום הברכה שאל הרבי אם נמצא במקום [=בין השלוחים] כוהן. ניגש כוהן והרבי נתן לו שקית צהובה ובתוכה ליקוטי-שיחות, כרך טו; לקו"ש השבועי פרשת משפטים; 3 שטרות בני 10 לירות ישראליות לתיתם לצדקה באה"ק ו-3 שטרות בני 10$ אוסטרלי לתיתם לצדקה באוסטרליה. אחר-כך הוציא מסידורו שלושה שטרות של דולר ארה"ב לתיתם לצדקה לפני הנסיעה. גם הבא בתור נשאל על-ידי הרבי אם הוא כוהן או לוי... ואחר-כך כשחילק הרבי לאבות שלושה דולרים, שוב שאל:

"נוגע לכשרות כמה וכמה בתים"

בשולי רשימה זו הנה השלמה קטנה וחשובה לרשימתנו שבגיליון תרי"ח בנושא כשרות:

תשובת כ"ק  אדמו"ר מחודש כסלו תשל"ד:

ולהעיר כיוון שצריך להתחרות עם ס' כיו"ב [=ספרים כיוצא בזה] סתמיים (לאו דוקא – כשר) ולנצחם (שהרי זה נוגע לכשרות כו"כ [=כמה וכמה]  בתים דבנ"י [=דבני ישראל]) צ"ל [=צריך להיות] גם בענינים חיצוניים מהודר ונאה, אפילו באם עי"ז [=על-ידי-זה] יתוסף בהוצאות. ועוד ועיקר חלק הדינים צ"ל [=צריך להיות] מוגה עכ"פ [=על כל פנים] ע"י [=על ידי] שניים.


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)