חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:25 זריחה: 6:05 כ"ג באב התש"פ, 13/8/20
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

מנהגנו במים אחרונים
בירורי הלכה ומנהג

מאת: הרב יוסף-שמחה גינזבורג

שאלה: מדוע מנהג חב"ד הוא ליטול מים אחרונים רק על קצה האצבעות, ולא ככתוב בשולחן-ערוך, על שני פרקים של האצבעות?1

תשובה:

א. ההסבר הפנימי לעניין זה ידוע, כי על-פי הזוהר2 הפירוש במאמר רז"ל3 "מים אחרונים – חובה" הוא, שמים אחרונים הם החלק שצריך לתת בסוף הסעודה לחיצונים הנקראים "חובה", והלכלוך הוא מזון הסטרא-אחרא, ואם יברכו בידיים מזוהמות – תידבק בהן הקליפה, ובנטילת מים אחרונים אנו מעבירים אותה מהאדם וגם נותנים לחיצונים את חלקם ודוחים אותם.

לכן אמרו חז"ל4 על הפסוק5 "והתקדשתם והייתם קדושים": "והתקדשתם – אלו מים ראשונים, והייתם קדושים – אלו מים אחרונים...", וביארו בשם הרמ"ק שהכוונה לקדשם מלמעלה כדי להעביר החיצונים מהם, ועל-ידי שנותן להם מתנה זו בכוונה, מסתלקים והולכים משם6, ואינם מקטרגים. וכיוון ש"זה חלק אדם רשע"7 אין רוצים לתת לו אלא מעט, על קצה האצבעות, ולא על ב' פרקים או על כל היד.

ב. ולכאורה הסבר העניין על-פי הלכה, מה שבספר המנהגים ההוראה היא "נוטלין קצה האצבעות"8, בניגוד לנפסק "עד פרק שני של אצבעות"9, הוא מפני שבזה סומכים על הדעה שמן-הדין אין-צריך כיום כלל מים אחרונים, שכן נהגו מדורי-דורות אצל האשכנזים, על-פי דברי התוספות.

דעה זו הובאה גם בסוף הסימן הנ"ל בשולחן-ערוך רבנו הזקן. ואסב תשומת-לב לשני מקורות שלה: שיבלי-הלקט10 ומטה-משה11, ובכל אחד מהם מובאים שני טעמים, שניהם בשם רבנו קלונימוס12, למה ביטלו מים אחרונים: האחד – כמו שכתבו התוס' שהיום אין מלח סדומית מצוי, והשני – משום שצריך להיזהר במים [שנותרו מן הנטילה] משום רוח רעה, "על כן מניחים אותם בני אדם, לפי שאינם יכולים להיזהר בהם".

ג. בנוסף לזה, בטור בסוף הסימן נכתב: "והתוספות13 כתבו: מה שלא נהגו בהן האידנא... לפי שאין מלח סדומית מצוי בינינו... ולא מיקרי לדידן ידים מזוהמות, כיוון שאין אנו רגילין ליטול ואין אנו מקפידין בכך. ומיהו אם יש אדם שהוא איסטניס ורגיל ליטול ידיו אחר הסעודה, לדידיה הוו ידים מזוהמות, וצריך ליטול ידיו קודם ברכת המזון...". כל זה כתב היעב"ץ בספרו 'מור וקציעה':

"ודאי אין כל זה כדאי לחלק. אבל טעם אחר יש לי לחלק בין זמנם לזמננו, כי הם היו נוהגים לאכול באצבעותיהם בלי כף ומזלג, כדאיתא בנדרים14... כהאי גוונא הוא דחובה היא, משום דנפיש זוהמא, משום הכי אחמירו בה, מה-שאין-כן אנו במדינה זו, שדרכנו לאכול בכפות ומזלגות ואין אנו אוחזין התבשיל בידים על-פי הרוב, מסתברא דלא צריך נטילה... מיהו אם אינו נזהר שלא ליגע בתבשיל אלא על-ידי דבר אחר, ודאי צריך ליטול לעולם, אבל מי שברי לו שלא נגע, פשיטא לי שאין מקום לנטילה זו כל עיקר. ואפשר מפני כך נשים שלנו האיסטניסות אין נוהגות במים אחרונים...".

אך לדעתו, כפי שהדגשתי בדבריו, כל מי שאכל פרי או כל דבר אחר והתלכלך ממנו, או אפילו אם יש לו ספק בנדון – חייב במים אחרונים מן הדין, כולל נשים.

ד. אמנם בכלל אין דעת הפוסקים נוחה מכך שמקילים בזה, וכלשון ה'קיצור שולחן-ערוך'15 (ר"ס מד): "בדין מים אחרונים, הרבה מקילים, אבל נכון לכל ירא-שמים להיזהר בהם". וכב' הראשון לציון הרב מרדכי אליהו שליט"א בהערותיו שם כתב: "לדעת הרמב"ם והגר"א אין שום מקום להקל במים אחרונים, ובפרט בארץ ישראל [כנראה מכיוון שמלח סדומית מצוי כאן]. ולפי הזוהר הקדוש והאר"י ז"ל אין להקל בזה כלל".

ואם-כן, כיוון דלדידן הטעם הוא רק על-פי הסוד, ולפי סודם של דברים צריך דווקא ליטול מעט, כדי שלא לתת הרבה חיות לחיצונים, על-כן נוטלים רק את קצות האצבעות.

ה. המראי-מקומות שציין לזה בספר 'היום-יום עם הערות וציונים'16, לספרים: משנת-חסידים17 ומורה-באצבע18 – בשניהם כתוב רק "ישפיל ראשי אצבעותיו" (כפי הלשון בגמרא19 ובטושו"ע על אופני הנטילה דמים ראשונים ומים אחרונים), ואדרבה מזה משמע קצת שנוטל כרגיל (כדעת הבן-איש-חי20).

מאידך הביא בשו"ע הקצר21 יסוד מתאים יותר להנהגה זו, מכמה מקורות22 שהקפידו, מהסיבה האמורה, על "מעט מים" דווקא.

גם בס' 'דרכי חיים ושלום'23 כתב "רק מעט". ובהערות שם ציין לספר שמחת-הרגל להחיד"א24 שהזהיר מאד שלא ליטול בשפע, אלא רק "מים מועטים על ראשי אצבעותיו, שלא יהיה יניקה לסטרא-אחרא"25 – אבל בשניהם צריך עיון אם כוונתם כמנהגנו26.

ואגב, בכף-החיים27 ציין למה שהביא לעיל28 "כוונה" בנטילה על י"ד פרקי היד, בשם האר"י29, ומזה הוכיח שצריך ליטול את כל האצבעות. מאידך, בשו"ע הקצר שם הביא שייתכן שרק הכוונה היא על כל הפרקים, אבל לא הנטילה בפועל.

__________

1)   וראה במשנה-ברורה סוף ס"ק י שכתב נגד הנוטלים רק על קצה האצבעות, וגם בס' פסקי-תשובות (שדרכו להביא מנהגי חסידים ומקובלים) לא הביא מנהג זה כלל.

2)   ח"ב קנד,ב. ח"ג קנו,ב, הובא בשו"ע הזוהר  סי' קפא ובביאורו 'אבן יקרה', עיי"ש

3)   חולין קה,ב.

4)   ברכות נג,ב.

5)   ויקרא יא,מד.

6)   ראה גם בשער המצוות ובטעמי המצוות פ' עקב, הובאו בס' אבן-השהם שו"ע מכתבי האר"י, סי' קפא.

7)   כלשון הפסוק (איוב כ,כט) שאומרים ע"פ האריז"ל לפני נטילת מים אחרונים.

8)   'היום יום' ד' כסלו. ספר-המנהגים עמ' 22.

9)   שו"ע אדמו"ר הזקן סי' קפא ס"ד, טושו"ע שם מהראב"ד והרשב"א.

10)  סי' קמט.

11)  סי' שו.

12)  הזקן – ראה בערכו ב'אנציקלופדיה לגדולי ישראל' של מ. מרגליות.

13)  ברכות נג,ב. חולין קה,א.

14)  מט,ב.

15)  מד,א.

16)  לרמ"א שי' זליגסון (ח"ב) ד כסלו

17)  מסכת מוצאי-שבת פ"ח מ"ד.

18)  להחיד"א, סי' קיד.

19)  סוטה ד,ב.

20)  שנה א, פרשת שלח.

21)  פרק עו ס"ד.

22)  כף-החיים למוהר"ח פאלאג'י סי' כה ס"ב. בן-איש חי הנ"ל ס"ח. שלחן-הטהור סי' קפא ס"א. דרכי-חיים (צאנז) ואוצר-החיים סי' קו, עיי"ש.

23)  הנהגות הרה"צ וכו' ממונקאטש, בעל שו"ת מנחת אלעזר (שהרבי העריכו ביותר והסתמך עליו, וציין לו בכמה עניינים), סי' שג.

24)  על הגדה-של-פסח, לפני ברכת המזון.

25)  ולא כפי שהביא בשו"ע הקצר בשמו.

26)  וראה גם בס' 'מנהג ישראל תורה' סי' קפא ס"ק ג.

27)  למוהרי"ח סופר, סי' קפא ס"ק טז.

28)  סי' קנז ס"ק כא.

29)  בשער המצוות – אבל בשו"ע 'אבן השהם' שם התעלם מזה, ובשו"ע-הזוהר שם (באבן-יקרה ס"ק סד) הביא זאת (רק) מסידור הרש"ש.


   

 
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)