חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:13 זריחה: 6:12 כ"ד באב התשע"ט, 25/8/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

נשיאת כפיים בארץ-ישראל – כל יום!
תגובות והערות

מדורים נוספים
התקשרות 616 - כל המדורים ברצף
בל"ג בעומר מקבלים נתינת-כוח ללימוד התורה כדבעי
הקב"ה נמצא תמיד עם כל יהודי
"דיוק לסיים בדבר טוב"
פרשת אמור
"איזהו חכם – הלומד מכל אדם"
נשיאת כפיים בארץ-ישראל – כל יום!
הלכות ומנהגי חב"ד

ברצוני להגיב על רשימת הרה"ג ר' יוסף-שמחה שיחי' גינזבורג על "נשיאת כפיים בארץ-ישראל", שהתפרסמה ב"התקשרות" גיליון תרי"ד:

המקור היחיד לפסק ההלכה1 שברשימה הוא – רשימת דברים שאמר הרבי, כביכול, בהיות המלך במסיבו בליל א' דסוכות שנת תשכ"א, במענה לשאלת הגאון החסיד ר' שניאור-זלמן גרליק זצ"ל. והכותב מציין בהערה: סמכות ההנחות הנ"ל אינה יותר מאשר הנחה פרטית בלתי מוגה:

ובכן:

1) ידוע שהרבי התנגד שיפסקו הלכות על-פי הנחות בלתי מוגהות. הרי ידוע שהרבי טרח כל-כך להגיה את שיחותיו הקדושות, ותמיד ערך בהן שינויים ואף שינויי היפוך מן הקצה אל הקצה.

בכלל – כבר אמרו חז"ל: "אין למדין הלכה לא מפי לימוד ולא מפי מעשה עד שיאמרו לו הלכה למעשה" (ב"ב קל,ב).

יתר על כן: יש מקרים (כגון בעניין הקריאה בחול-המועד סוכות בארץ-ישראל) שהרבי הגדיר את הדברים שבהנחה כ"משנה ראשונה" ואילו ב"משנה אחרונה" פסק אחרת (ראה 'פרדס חב"ד', גיליון 16, עמ' 26-17).

2) אם הדברים אמורים בהנחה משיחות בהתוועדות, הנאמרות בקהל רב ובקול רם – כל-שכן וקל-וחומר ברשימות מן הסעודות. בסעודות נכחו מתי-מספר מוזמנים, והשיחות נאמרו בקול של דו-שיח בין השואל לבין הרבי (ובכלל, ידוע שהתנהגות הרבי בהזדמנויות אלה ביטאה כיווץ וביטול כלפי הרבי הקודם). מי שעמד או ישב במרחק מסויים שמע בקושי רב, או בכלל לא, את הדברים. הרושמים "דלו" קטעי דברים מפי השומעים המבוגרים, כך שסמכותם ותוקפם של הדברים פחותים בהרבה אפילו מהנחה בלתי-מוגהת.

3) צוין כי אין לעשות מעשה על-פי האמור, וכל-שכן כשמדובר בשינויי מנהגים הנהוגים שנים רבות, וידוע שפעמים אין-ספור הפנה הרבי לזקני אנ"ש בארץ-הקודש כדי לברר את המנהגים הנהוגים שם. בהקשר זה יצוין רק הקטע דלהלן (איגרות-קודש, כרך טו, עמ' תלט): "ולמה ישנו מנהג הנ"ל מפני ראיה שיש להטיל בה ספק" (ומדובר שם על מנהג ארץ-הקודש2, עי"ש).

כל-שכן וקל-וחומר שמדובר בביטול מצוות עשה דאורייתא (או ג' מצוות עשה)3.

4) באופן ספציפי לגבי הדברים המצוטטים בשם הרבי מאותה הזדמנות – יש לציין:

א. הרה"ג הרה"ח ר' טוביה זילברשטרום אמר לי כי שמע מפי הרה"ג הרה"ח ר' לוי ביסטריצקי ז"ל ששאל את הרבי על כך וענה לו הרבי "אין בזיכרוני שאמרתי דברים אלו". 

ב. הרה"ג הרה"ח הרא"ל כהן, שאביו הרה"ג הרה"ח הרא"צ כהן ז"ל, נכח בסעודה המדוברת4, הכחיש את הדברים, והוסיף הרא"ל כהן כי אביו ז"ל המשיך בנשיאת-כפיים בכל יום עד יומו האחרון ולא יעלה על הדעת שיעשה כך אילו שמע מן הרבי דברים אלה.

ג. הרה"ג הרה"ח הרש"י כהן סיפר לי כי בהגיעו ללמוד בישיבת תומכי-תמימים בכפר-חב"ד שאל את הגרש"ז גרליק, שהוא-הוא מי שקיבל את התשובה כביכול, אם ישא כפיו בכל יום והתכוון לשמועה האמורה (היה זה בשנת תשכ"ג – שנתיים אחרי תאריך האירוע המסופר) והורה לו הגרש"ז ז"ל במפורש שימשיך בזה (ואכן ברשימה ב'התקשרות' מוזכר שבישיבות תומכי-תמימים בלוד ובכפר-חב"ד היו נושאים כפיים כל יום, אלא שכנראה חזקה אחר כך ההסתמכות על דברים שלא היו ולא נבראו). שוב: היעלה על הדעת שהגרש"ז גרליק שואל את הרבי ומקבל תשובה ומורה לנהוג להיפך?!

5) ברשימה הנ"ל מצוטט ממכתב הרבי להרש"י כהן: "כיוון שבלשון חז"ל יש לצדד ולהתייגע וכו' להרבות בכל ענייני ברכה ובמיוחד בברכת כהנים... ולאידך גיסא... ולכן הנהגתי כהוראת חז"ל: הנח להם לבני ישראל כו'". 'פשוטו של מקרא' של מכתב זה הוא הסבר על כך שהרבי "מתלבט" (כלשונו הק') "בנוגע למעשה בפועל", לכן לא ענה בקביעת פסק דין וסמך שינהגו נכון לגבי השאלה אם להתחיל בצפון לשאת כפיים בכל יום או להשאיר את המנהג של נשיאת כפיים בשבת-קודש (והפרשנות בהערה 29 – מוטעית!)5.

6) אחרון חביב ומוחץ6 – ב'שערי הלכה ומנהג' (ח"ח עמ' קס"ח) – מברכת ערב יום-הכיפורים תנש"א – מוגה וזה לשונו הק': "כפי שנוהגין בארץ-ישראל בפועל (על-כל-פנים בכמה מקומות) – שנושאין כפיים בכל יום, או על-כל-פנים בכל שבת [כפי הנהוג בכמה קהילות ספרדיות גם בחוץ לארץ], ובכל הקהילות גם בחו"ל – שם נושאים כפיים רק ביום-טוב. ולהעיר שאדמו"ר הזקן רצה להנהיג שישאו כפיים (גם בחוץ-לארץ) בכל יום, ולא עלתה בידו. ויש לומר שהברכה דנשיאת כפיים של הכהנים בארץ-ישראל בכל יום נמשכת גם לבני-ישראל שבחוץ-לארץ (על-דרך מאמר אחז"ל (תענית י,א) שמתמצית ארץ-ישראל שותה כל העולם כולו). ובפרט על-ידי הכהנים שמכוונים גם עבור בני-ישראל שבחוץ לארץ, על-דרך "אחיהם שבשדות" (ראה סוטה לח, סע"ב. טושו"ע או"ח שם סכ"ה. שו"ע אדה"ז שם סל"ח)." עכלה"ק.

זו משנה אחרונה! ויושם לב כי לגבי חוץ-לארץ מוזכר "קהילות ספרדיות" ולגבי ארץ-ישראל נאמר "נוהגין בפועל" (בלי ציון "ספרדים").

אגב: הקביעה כי המנהג של נשיאת כפיים בכל יום בארץ-ישראל הונהג על-ידי הפרושים – איננה נכונה מבחינה היסטורית7!

הרב טוביה בלוי, ירושלים ת"ו

תגובת הרב גינזבורג:

1) הכותרת לסעיף זה ברשימתי אינה פסק הלכה, אלא: המסקנה למעשה, המתבקשת לכאורה, לפי המובן מהמענה הנדון.

2) נעתק בשלימותו ונתבאר היטב ב'התקשרות', גיליון תר"ג עמ' 16-15. היו גם תשובות הפוכות, למשל בענייני הגבהת התורה, ששינו ממנהגי חב"ד בארה"ק לפי הנהוג אצל הרבי, והרבי יעץ שלא למנוע את השינוי (אג"ק חי"ט עמ' רפא – 'שערי הלכה ומנהג' או"ח, ח"א, עמ' קפח).

3) אין בזה ח"ו ביטול מצוות-עשה, כי, כלשון אדמו"ר הזקן בנדון (קכח,נז) "כשאין קוראין 'כהנים' אינם עוברים כלום" אבל, כפי שמסיים שם, מכל מקום, יישר כוחם של אלה "שנושאים כפיהם בכל יום כתיקון חכמים ומקיימים ג' מצוות-עשה בכל יום...".

4) המדובר הודיעני כי אביו לא נכח שם כלל!

5) אין כאן שום פרשנות. הרב הכותב מדגיש את לשון הרבי "נוהגין בפועל", והנה, כמובא ברשימתי, הציבור החסידי הכללי בצפון נוהג עדיין כפסק ה'מנחת יצחק' (ח"ח ס"א-ב שציינתי בהערה 25), וכפי שנהגו אנ"ש בחברון בשעתו, לשמור על המנהג הישן לישא כפיים רק במוסף שבת. מניין ההכרעה, עד כדי כותרת, שצריך לנהוג כך בכל יום בכל ארה"ק, כשהרבי משאיר זאת בספק?! (ולמעשה, גם הרב הכותב הסכים ('פרדס חב"ד' גיליון 16 עמ' 224) שלא לשנות מהנהוג בכל מקום).

6) קטע זה כבר הובא ברשימתי, הערה 12.

7) כפי שציינתי ברשימתי, כך כתב בעל 'פאת השולחן' (סי' ב סעיף טז ובבית-ישראל ס"ק כג) שהוא הראשון שהנהיג זאת בין האשכנזים (ורק) בירושלים.


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)