מדuרים נוספים
	שיחת השבוע 1008 – כל המדורים ברצף
	ניסים והצלה, אבל לא גאולה
	יש חדש
	מהנגע באים לגילוי המטמון
	ברית מילה
	שכן טוב
	בלי הספדים
	שלושה רבדים
	בציפייה לגאולה
	ספר התהילים הגן על הלב
	הלל וחצי הלל

אבישי בטאשווילי וספר התהילים שהגן על ליבו (צילום: C.O.L)

"הקב"ה עשה לי נס; אי-אפשר לקרוא לזה בשם אחר!", אומר אבישי בטאשווילי בחיוך ומחליק יד על זקנו הארוך. בידו השנייה הוא אוחז ספר תהילים שכריכת עור שלו שסועה. "הספר הזה ילווה אותי בעזרת ה' עוד שנים רבות", הוא מוסיף בהתרגשות.

בצהרי יום שני, ד של חול-המועד פסח, יצאו אבישי ואשתו מביתם בשכונת חב"ד בקריית-מלאכי לתל-אביב. "רציתי לקנות לאשתי מתנה לחג", הוא אומר. לכל אורך הנסיעה באוטובוס קרא אבישי פרקי תהילים, כדרכו בכל רגע פנוי. כשהגיע האוטובוס לתחנה המרכזית התעקש להכניס את ספר התהילים לכיס חולצתו, "אף-על-פי שהכיס בחולצה היה קטן מדיי, ויכולתי להניחו בתיק שנשאתי עמי".

עשרות רסיסים

דקות אחדות לאחר מכן, כשעברו בני הזוג בפינת הרחובות סולומון ונווה-שאנן, אירע פיצוץ אדיר. מחבל מתאבד פוצץ את עצמו בפתח מסעדה, רצח תשעה ופצע עשרות. אבישי ואשתו היו בין הפצועים. "ברגע הראשון הרגשתי מכה חזקה בלב והייתי בטוח שזהו סופי. נפלתי לארץ וראיתי שרגליי מלאות חתכים", נזכר אבישי.

הוא הובהל למרכז הרפואי איכילוב. אשתו, שרסיס חדר לרגלה, נלקחה לתל-השומר. בניתוח קצר הוצא הרסיס מרגלה. לעומת זאת, רגליו של אבישי ספגו עשרות רסיסים. רק אז התברר גודל הנס שאירע לו. התיק שעל גבו היה מלא רסיסים, ואף אחד מהם לא חדר לגופו. יותר מזה: ספר התהילים שבכיס חולצתו פולח על-ידי רסיס גדול שהבקיע את כריכת העור וחדר לתוך הדפים. הספר הגן על ליבו. גם את העובדה שתיק הגב הגן על גבו זוקף אבישי לזכותם של דפי הסברה בענייני יהדות שהחזיק בתיק, ושנועדו להפצה ולקירוב לבבות.

מקולאשי לקריית-מלאכי

אבישי (58) הוא מה שנהוג לכנות 'יהודי של הבעש"ט'. יהודי חם ותמים, המזהיר חזור והזהר: "בשום פנים ואופן לא להצמיד לשמי את התואר ר'. אני איש פשוט ואינני ראוי לשום תואר. זה תנאי לשיחה שלנו"...

הוא נולד בעיר קולאשי שבגרוזיה. בהיותו בן עשרים ושלוש עלה ארצה עם הוריו, שני אחָיו ואחותו, אשתו ושלושה מארבעת ילדיו (הרביעי נולד כאן). הוא השתקע בשכונת נחלת-הר-חב"ד, שהוקמה בקריית-מלאכי בהוראת הרבי מליובאוויטש, ומאז אימץ את דרך חב"ד.

ברכה שנתקיימה

לאחר עלייתו ארצה זכה לנסוע לחצר הרבי בניו-יורק. "לפני שנכנסתי לחדרו של הרבי שאלתי מה כותבים לרבי. יעצו לי לבקש על בריאות ופרנסה. אבל אני ביקשתי מהרבי ברכה שכל ילדיי יגדלו חסידים וימצאו זיווג ראוי. כשנכנסתי ל'יחידות' הציץ הרבי במכתבי ובירכני שבקשתי תתקיים. ואמנם, ברוך ה', שני בניי ושתי בנותיי הקימו משפחות חסידיות לתפארת. יש לי הרבה מאוד נחת מהם וגם ארבעה-עשר נכדים, שיהיו בריאים".

אבישי עתיד לבלות באיכילוב עוד זמן-מה, "ייתכן אפילו כמה שבועות", אבל מצב-רוחו טוב. "אני אופטימי כפי שמתאים לחב"דניק", הוא אומר ומוסיף: "בעזרת ה' בקרוב מאוד אשוב להתהלך על רגליי, אחזור למפעל הטקסטיל שבו אני עובד כבר עשרים ושש שנים, במצוות הרבי, ולעבוד את ה' בשמחה!".