חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:28 זריחה: 6:03 י"ט באב התש"פ, 9/8/20
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

"חג הפסח נמשך באופן תמידי"
דבר מלכות

מדורים נוספים
התקשרות 612 - כל המדורים ברצף
"חג הפסח נמשך באופן תמידי"
מקווים ובטוחים שהקב"ה יביא את הגאולה עוד לפני שביעי-של-פסח
מאכל האמונה
שביעי-של-פסח
הלכות ומנהגי חב"ד

כל המועדים נקראים "מועדים לשמחה", כי נמשכת מהם הארה מדודה, המביאה לידי שמחה * ההמשכה שבחג הפסח היא למעלה מסדר ההשתלשלות ולכן היא תמידית * התוכן של שבועות וסוכות הוא תורה ומצוות, ואילו מהות חג הפסח זו האמונה * משיחת כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו

א. כ"ק מו"ח אדמו"ר אמר באחת משיחותיו1: "הארת כל המועדים מאירה בכל יום, נאָר חג הפסח ווערט נמשך שטענדיק" (אלא חג הפסח נמשך באופן תמידי). עד כאן לשונו.

ומזה מובן, שההמשכה דחג הפסח שהיא "באופן תמידי" היא יותר מ"בכל יום" – שהרי זהו היתרון דחג הפסח על כל המועדים, שכל המועדים נמשכים "בכל יום" בלבד, מה-שאין-כן חג הפסח נמשך "באופן תמידי".

וביאור החילוק בין "בכל יום" ל"באופן תמידי":

"בכל יום" – יכול להיות גם פעם אחת ביום. כלומר, ההמשכה היא אמנם בכל יום, אבל לא במשך כל היום, וייתכן שהגילוי אינו אלא לשעה בלבד. מה-שאין-כן "באופן תמידי" פירושו שההמשכה היא בכל היום כולו, בכל רגע ורגע.

וזהו החידוש דחג הפסח שנמשך באופן תמידי, בכל רגע ורגע.

ב. כל המועדים נקראים בשם "מועדים לשמחה"2.

והעניין בזה – שהשמחה באה על-ידי המשכה והארה המאירה במועד זה, שהמשכה זו מביאה לידי שמחה.

כלומר: המשכה זו קשורה עם האדם, עם הפנימיות שלו, עם השגתו, היינו, שיכול להשיג בשכלו, וכיוון שהוא משיג את העניין, הרי זה מעורר אצלו שמחה.

ומזה מובן שהמשכה זו היא בהגבלה, היינו, שהיא מוגבלת לפי אופן השגת האדם – שהרי כל עניין של השגה, לא רק השגה של נפש הבהמית, או אפילו של נפש השכלית, אלא אפילו השגה של נפש האלוקית (שהרי ההמשכה שבמועדים מאירה בנפש האלוקית), שהיא למעלה באין-ערוך לגבי השגת נפש השכלית – הרי היא בהגבלה, כיוון שהיא קשורה עם חב"ד שבנפש בלבד (להיותה השגה שכלית).

ג. אמנם, יש עניין נעלה יותר – הקשור עם עצם הנשמה, שהיא "חלק אלוקה ממעל ממש", שלמעלה לגמרי מהשגה, אפילו מהשגה דקדושה.

נשמה זו, שהיא "חלק אלוקה ממעל ממש"3, נמצאת היא בהגוף של כל אחד ואחד מישראל, [כ"ק אדמו"ר הצביע בידו הק' על כמה מהנוכחים שעמדו מסביבו, ואמר:] בהגוף של פלוני ובהגוף של פלוני, ובגופם של כל שאר הנוכחים כאן, שאינני יכול להצביע על כל אחד ואחד מהם – בכל גופים אלו ישנה נשמה שהיא "חלק אלוקה ממעל ממש".

ובפרטיות יותר – יש בזה ב' קצוות הפכיים4:  (א) "חלק אלוקה ממעל ממש" – שבאה באופן של ממשות בהגוף, (ב) שהיא ממש "חלק אלוקה ממעל", היינו, שכפי שהיא חלק אלוקה ממעל, "ממעל" דייקא, דהיינו ממעל לסדר השתלשלות, באופן כזה ממש יורדת ומתלבשת בממשות הגוף למטה – בגוף שלי, בגוף של פלוני ופלוני, וכל הנמצאים כאן.

ואפילו אלה שעשו עניין של שטות כו'5 – יש בהם נשמה שהיא "חלק אלוקה ממעל ממש". ומה שעשו שטות – על כך ניתן להם סדר תיקון תשובה, לצאת מההגבלות שלהם וכו', ועליהם להתחיל בזה תיכף ומיד.

ואף שידוע6 החילוק בין העבודה דחודש ניסן להעבודה דחודש תשרי, שהעבודה דחודש תשרי היא עבודת התשובה, ואילו העבודה דחודש ניסן היא עבודת השמחה (ואם-כן לכאורה עבודת התשובה אינה שייכת לזמן זה)7 – מכל-מקום, כדי שתהיה אצלם ההתקשרות עם הקב"ה כדבעי כבר עתה, עליהם להתחיל בסדר זה כבר עתה.

ועל-דרך שמצינו בעניין תלמוד תורה, שאין לה תשלומין  – כי, "תשלומין"8 שייך רק בדבר שהחיוב עליו אינו תמידי, אלא יוצאים ידי חובה בעשיית הדבר פעם אחת, ואחר-כך אין עוד חיוב מצד עצמו, ולכן יכולים אחר-כך להשלים מה שהיו צריכים לעשות לפני זה. וכמו פסח שני שהוא "תשלומין דראשון"9, כיוון שבפסח שני אין חיוב מצד עצמו. מה-שאין-כן בתלמוד תורה – כיוון שהחיוב הוא תמידי, בכל רגע ורגע, לא שייך בזה עניין של תשלומין (שילמד תורה אחר-כך כדי להשלים מה שהחסיר לפני זה), כי ברגע שלאחרי זה ישנו חיוב דלימוד התורה מצד עצמו, ולכן אין בו כדי להשלים ולתקן את העבר.

ועל-דרך זה בענייננו:

כשאדם מישראל מקיים מצווה – הרי הוא מתקשר עם הקב"ה בהתקשרות ובייחוד נצחי, וכמו שכתוב בתניא10 "ויחוד זה למעלה הוא נצחי לעולם ועד". והיינו, שכאשר יהודי אומר תהילים במשך חמישה רגעים ("פינף מינוט תהילים"), אין זו התקשרות עם הקב"ה למשך חמישה רגעים, כי אם התקשרות נצחית, למעלה מהזמן, אלא שייחוד נצחי זה נמשך למטה בזמן.

ועל-דרך זה הוא גם להיפך חס-ושלום – שכאשר יהודי נפרד חס-ושלום מהקב"ה למשך זמן, אין זה עניין זמני בלבד, אלא על-ידי זה נחסר עניין נצחי, שהרי היה ביכלתו להתקשר להקב"ה בייחוד נצחי ולא עשה זאת כו'. ולכן, גם אם אחר-כך יעשה תשובה וישוב להתקשר עם הקב"ה – הרי אותו משך זמן שבו היה יכול להיות בהתקשרות עם הקב"ה, שזהו עניין נצחי (כנ"ל) – יחסר לו באופן תמידי.

ולכן, אלו שניתן להם סדר תשובה – הרי אף-על-פי שנמצאים בחודש ניסן, צריכים להתחיל בזה תיכף ומיד. אלא, שבנוגע ללימוד "דרך חיים" (שהוא אחד מהעניינים שנצטוו לעשות בסדר התשובה הנ"ל) – כיוון שלימוד זה מביא לידי קו של מרירות, לא מצאתי עוז בנפשי ("האָב איך ניט געהאַט די ברייטקייט") לצוות לעשות זאת בחג הפסח7, ומכל-מקום, אם ירצו לעשות זאת מעצמם – הרי זה דבר נכון ("אַ גלייכע זאַך"), ותבוא עליהם ברכה, ובוודאי ימהר עוד יותר את ההתקשרות שלהם עם הקב"ה, והיציאה מההגבלות כו'.

ד. ונחזור לענייננו – החידוש דחג הפסח על כל המועדים:

כל המועדים – קשורים עם המשכה שהיא בהגבלה, כיוון שהיא קשורה להשגת האדם (כנ"ל).

מה-שאין-כן ההמשכה דחג הפסח – היא המשכה שלמעלה מסדר השתלשלות, כמאמר11 "נגלה עליהם מלך-מלכי-המלכים הקב"ה בכבודו ובעצמו וגאלם". והיינו, שמבלי להתחשב עם מעמדם ומצבם של בני-ישראל, שהיו אז במעמד ומצב ד"ואת ערום ועריה"12 – "נגלה עליהם מלך-מלכי-המלכים הקב"ה בכבודו ובעצמו", מבלי להתחשב עם שום דבר.

ה. וכן הוא בכל חג הפסח – שישנה המשכה שלמעלה מסדר השתלשלות, ונמשכת למטה, בבני, חיי ומזוני רוויחי,

לא מתחשבים בשום דבר; לא בדעת הרופאים האומרים שעל-פי טבע אין ביכלתם להוליד ילדים, ואפילו לא בהגבלות הרוחניות דסדר השתלשלות, אלא כל העניינים נמשכים בהצלחה,

החל מהעניין דבני, בנים זכרים, "איש (ש)דרכו לכבוש"13, ויקראום על-שם כ"ק מו"ח אדמו"ר, ואלו שאינם יכולים ליתן שם זה – יקראום בשמו של הצמח-צדק14.

וכאמור, שעניינו של חג הפסח הוא יציאה מכל ההגבלות, הן ממיצרים והגבלות בגשמיות והן ממיצרים והגבלות ברוחניות, ועד ליציאה מהגבלות לאמיתתה – שתהיה בביאת משיח צדקנו, למטה מעשרה טפחים, במהרה בימינו.

* * *

ו. ידוע פתגם כ"ק מו"ח אדמו"ר15 (שנעתק גם בהגדה16): "באמת – הארת כל המועדים מאירה בכל יום, נאָר חג הפסח ווערט נמשך שטענדיק" (אבל חג הפסח נמשך באופן תמידי).

ונמצא, שהחילוק בין כל המועדים לחג הפסח הוא – שהארת כל המועדים נמשכת אמנם "בכל יום", אבל ייתכן שההמשכה היא רק למשך זמן ביום, מה-שאין-כן פסח נמשך "באופן תמידי", בכל רגע ורגע17 .

ויובן בהקדים עניין ג' המועדים – פסח, שבועות וסוכות:

פסח – הוא עניין האמונה, כיוון שבני-ישראל יצאו ממצרים באמונה פשוטה, מבלי לחשוב על שום דבר, וכמו שכתוב18, "זכרתי לך חסד נעוריך גו' לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה", ו"בזכות האמונה נגאלו אבותינו ממצרים"19.

שבועות וסוכות – הוא עניין התורה והמצוות: שבועות – הוא זמן קבלת התורה, וסוכות – הוא זמן המצוות, שלכן נקרא בשם "חג האסיף"20, שמורה גם על אסיפה וקיבוץ של הניצוצות שבדברים הגשמיים, שזהו עניין קיום המצוות בדברים גשמיים דווקא, בשביל בירור הניצוצות שבהם.

וזהו גם עניין המקיף דסוכה – כידוע21 שהחילוק בין תורה ומצוות הוא, שתורה היא פנימיות (ולכן נקראת בשם מזון), ומצוות הם מקיפים (ולכן נקראים בשם לבושים), ולכן בחג הסוכות שעניינו מצוות שהם מקיפים, מודגש עניין ה"מקיף" שזהו עניין הסוכה שמקפת כל האדם לגמרי, מראשו ועד כף רגלו22.

ועל-פי זה יש לבאר דברי כ"ק מו"ח אדמו"ר הנ"ל23:

התורה והמצוות – כל אחד מהם הוא בזמן מוגבל: התורה – כמאמר רז"ל24, "זמן תפילה לחוד וזמן תורה לחוד", ועל-דרך זה המצוות – שהרי ישנו זמן לימוד התורה, שבו אין עוסקים במצוות.

ולכן הארת שאר המועדים (שבועות וסוכות, השייכים לתורה ומצוות, כנ"ל) – אף שהיא מאירה "בכל יום", אין זה "באופן תמידי", אלא בזמן מוגבל.

מה-שאין-כן ההמשכה דחג הפסח, שהוא עניין האמונה ("מיכלא דמהימנותא"25) – הרי עניין האמונה אינו מוגבל בזמן, כיוון שעניין האמונה נוגע לכל העניינים, והוא היסוד לקיום התורה ומצוות, כמאמר רז"ל26, "בא חבקוק והעמידן על אחת, שנאמר27, וצדיק באמונתו יחיה", ועל-ידי האמונה אפשר לעבור כל העניינים ("מיט אמונה קאָן מען דורכגיין אַלץ"), כפתגם הבעש"ט28 שכל אחד ואחד יכול בכוח האמונה לפרוס מטפחת ("פאַרשפּרייטן אַ פאַטשיילקע") ולעבור את הנהר.

וזהו פירוש דברי כ"ק מו"ח אדמו"ר שחג הפסח נמשך "באופן תמידי" – שבכל רגע ורגע ממש, ובכל עניין ועניין, צריך להיות עניין האמונה.

(קטעים משיחת ליל א' דחג הפסח ה'תשי"ד (עד אות ו) ומשיחת ליל ב' דחג הפסח ה'תשי"ד. תורת-מנחם – התוועדויות תשי"ד, חלק שני (יא) עמ' 182-186 ו-197-198 – בלתי מוגה)

----------

1) ליל ב' דחה"פ תש"ג סמ"ז (סה"ש תש"ג עמ' 75. נעתק בהגש"פ שם). – נתבאר בלקו"ש ח"ה עמ' 174 ואילך.

2) נוסח תפילת יו"ט.

3) תניא רפ"ב.

4) ראה איגרות-קודש אדמו"ר מוהריי"צ ח"ד עמ' תד (נעתק ב"היום יום" כג מנחם-אב). וראה גם "מ"מ, הגהות והערות קצרות" לתניא שם (עמ' לד) ב"ליקוטי פירושים". וש"נ.

5) הכוונה למאורע מסויים שאירע בתקופה ההיא. וראה גם מכתב כ"ה אדר ב' וד' ניסן שנה זו (איגרות-קודש ח"ח ס"ע רצט ואילך; עמ' שכא ואילך). – המו"ל.

6) ראה אוה"ת בא מע' רנז ואילך. וראה גם 'תורת-מנחם – התוועדויות' ח"י ריש עמ' 271. וש"נ.

7) ראה גם שיחת שבת חוה"מ פסח ה'ש"ת סכ"ח (סה"ש קיץ ה'ש"ת עמ' 53).

8) ראה גם לקו"ש ח"ב ע' 566. 'תורת-מנחם – התוועדויות' ח"א עמ' 64. 96. ועוד.

9) פסחים צג,א.

10) פכ"ה (לב,א).

11) נוסח ההגדה פיסקא מצה זו ושם לפנ"ז פיסקא ויוציאנו.

12) יחזקאל טז,ז. וראה פרש"י בא יב,ו.

13) יבמות סה,ב.

14) ראה גם שיחת ש"פ בשלח סכ"ה (לעיל בספר עמ' 70). וש"נ.

15) שיחת ליל ב' דחה"פ תש"ג סמ"ז (סה"ש תש"ג עמ' 75).

16) עם ליקוטי טעמים ומנהגים בסופה (עמ' נ).

17) ראה גם שיחת ליל א' דחה"פ ס"ב (לעיל בספר עמ' 182).

18) ירמיהו ב,ב. וראה פרש"י בא יב,לט. האזינו לב,י.

19) ראה מכילתא בשלח יד,לא.

20) משפטים כג,טז. תשא לד,כב.

21) ראה תניא ספ"ה. ובכ"מ.

22) ראה גם 'תורת-מנחם – התוועדויות' ח"ז ריש עמ' 59. וש"נ.

23) ראה גם מכתב ג', ו', ח' ניסן שנה זו (איגרות-קודש ח"ח עמ' שיז; עמ' שכה; חכ"א עמ' רנח).

24) שבת י,א.

25) זח"ב קפג,ב.

26) מכות כד,א.

27) חבקוק ב,ד.

28) ראה גם לעיל (בספר) עמ' 42. וש"נ.


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)