חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 18:08 זריחה: 6:45 ט"ו בתשרי התש"פ, 14/10/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

"אם כסף תלווה"
ניצוצי רבי

מדורים נוספים
התקשרות 605 - כל המדורים ברצף
"מוסיף על הראשונים"
הייתכן שנמצאים עדיין בגלות?!
"אם כסף תלווה"
פרשת משפטים
הלכות ומנהגי חב"ד

הרבי עודד הקמת קופות גמ"ח, עקב אחרי מאזנים ותבע להגביר את ההכנסות וכן את ההוצאות * "מפליא הוא שמוסד הקשור עם כ"ק אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, יצמצם כל-כך הוצאתו שלא תהיה יותר על ההכנסה"… *  "אינך צריך למהר להחזיר את הכסף שהלוותי לך… משום שהנני מקווה שזה יביא לך ברכה והצלחה" * לרגל פרשת משפטים ושבת שקלים

מאת הרב מרדכי-מנשה לאופר

"בברכה לכל המתעסקים בקופה זו, המשתתפים והמסייעים בידם, אשר השי"ת יזכה את בית חב"ד שיוכרחו לנתינת גמ"ח, לא מפני ההכרח בגשמיות אלא רק כדי להיות על-ידי זה מרכבה לספירת חסד דאצילות..." – כך איחל הרבי בכ"ז בניסן תשי"ג (אגרות-קודש, כרך ז, עמ' רכט) ל"הנהלת חברת קופת בחורים דישיבת תומכי-תמימים ליובאוויטש".

הרבי עצמו צירף למכתב 200 דולר וכתב:

מוסגר-פה גמ"ח מאחת הקופות אשר אצלי, בסך מאתיים שקל, ובמילא הרי יש בידם להגדיל ההוצאה תיכף ומיד, על-כל-פנים במאתיים שקל יותר מההכנסה.

וכל כך למה? מפני שהרבי לא היה שבע רצון מאופן התנהלותו המסודרת והמחושבת מדיי של קופת החברה:

מה שמפליא הוא שמוסד הקשור עם כ"ק אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, הנה יצמצם כל-כך הוצאתו שלא תהיה יותר על ההכנסה, וכמדומה לי שזהו המוסד היחידי בד' אמות של ליובאוויטש המתנהג ככה".

הרבי ממשיך:

לא הייתי מתערב בזה לולי החשש שיש אצלי, שמפני שיטה זו לא להרבות ההוצאות על הכנסה, מצמצמים בעבודתם גם במקום נחיצות בה, ובוודאי למותר לעוררם על-דבר מידת הביטחון בכלל, ולא באתי בזה אלא בהערה ובהארה שכדאי להשתמש במידת הביטחון גם בעניין פרטי זה, ולהיות רואים אשר אם יגדילו ההוצאה לפי-ערך, הרי בוודאי יומצא להם מקורי הכנסה יותר גדולים ואפשר אדרבה זהו הדרך, וכמבואר בחסידות... שכשיגדילו צינורי האברים ממשיכים חיות יותר גדול.

"גדול יותר ובהרבה"

המצב הכלכלי באותן שנים היה קשה. בכל-זאת תבע הרבי ממנהלי קופות גמ"ח להגדיל את היקף פעילות החסד. וכך הוא כותב (אגרות-קודש, כרך טז, עמ' כז) למנהל קופת גמ"ח:

שמובן אשר המחזור צריך היה להיות גדול יותר ובהרבה, שהרי בעוונותינו הרבים עדיין לא נתקיימה התפילה שלא יצטרכו עמך בית-ישראל זה לזה, אבל תקוותי חזקה שכל אחד מהם יעשה התלוי בו וכן ישפיע על ידידיו ומכיריו לעשות ככל התלוי בהם להגדלת האפשריות של קופת הגמ"ח ככל האפשרי ובהקדם האפשרי.

מתפקידי ה'לשכה'

בד' אלול תש"י כותב הרבי לרה"ח ר' ברוך שיפרין ע"ה:

בנוגע לשאלתו אודות הגמ"ח, הנה זה שייך להלשכה לעזרת פליטים אשר בפריז, אשר כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ הכניס בין תפקידיה גם קופת גמ"ח.

הרבי דואג להלוואות

בשנים הראשונות לא היו קרנות גמ"ח מסודרות לחסידי חב"ד. כשגורמים ואישיים שונים בארץ-הקודש פנו לרבי לקבל הלוואות, ביקש הרבי לסייע להם בדרכים שונות. כך, למשל, כתב בד' בתשרי תשט"ו (ל"הנהלת אגודת חב"ד באה"ק ת"ו, ד' עליהם יחיו"):

לפלא שזה זמן רב אין מהם כל מכתב... וכן ממה שהיתה הצעה זה מכבר אודות נתינת גמ"ח לכמה אנשים, ולעת עתה לא נעניתי אם מצאו האמצעים ונתנו ההלוואות או לא, ובהמשך לזה הנני להוסיף בזה להשתדל לתת הלוואה למר... על סכום של אלף ליטרה. ל... סכום של שלש מאות ליטרה. ובימים האלו, ימי הרחמים בטח ימצא[ו] אנ"ש המקורים [המקורות] להלוואות אלו. ובפרט שתקוותי שבמשך שתי שנים ישלמו הנ"ל.

במכתב נוסף (מכ"ט מר חשון תשט"ו) כותב הרבי:

בהנוגע לגמ"ח תקוותי שיסדרו על-כל-פנים ל... שי' לטובת ל... וכן להאברך... ותשואות-חן על הטרחה בזה.

"לוותר על איזה מהדרישות"

אחת הבקשות שביקש הרבי מהנהלת קרן גמ"ח מסויימת (אגרות-קודש, כרך ו, עמ' קא):

ובטח שמים לב ביחוד לעזר במקרים כאלו שעוזרים להלווה לסדר מקור פרנסה קבוע, אשר אז כדאי לוותר על איזה מדרישות המפעל מאת הלווה, ובלבד להעשות לחי מפרנס את עצמו.

"כל הנוטל פרוטה"

מה שהוא עושה אומר לישראל לעשות. הנה אנו מוצאים דברים שכותב הרבי לפלוני (ח"י באלול תשי"ד; אגרות-קודש, כרך ט, עמ' שא):

אינך צריך למהר להחזיר את הכסף שהלוותי לך מקופת כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, משום שהנני מקוה שזה יביא לך ברכה והצלחה.

גמ"ח בפיקוח הרבי

בשנת תשל"ב הקים הרה"ח הרב זלמן שיחי' ליפסקר, משלוחי הרבי בפילדלפיה, את קרן 'גמ"ח ליובאוויטש בפילדלפיה', זאת על-פי הוראת הרבי (מאז תשמ"ח נושא הגמ"ח את שם הרבנית ע"ה). על גמ"ח זה סיפר הלה בשעתו ל'כפר חב"ד' (ג' סיון תשנ"ה – גיליון 668, עמ' 29):

"הרבי ייחס חשיבות רבה לפעילות הגמ"ח. ל'דינר' שמתקיים מדי שנה לטובת הגמ"ח שיגר הרבי בכל שנה – בין תשל"ב לתשנ"ב – מכתב ברכה וצירף צ'יק או כסף מזומן. בנוסף לכך, הרבה הרבי להתעניין במקבלי הגמ"ח – מי הם, מאיזה חוג הם וכו'.

"באחת השנים נשלחו לרבי תמונות מה'דינר', אך לא ראו בהן את השלט שהציג את מטרת ה'דינר', הרבי העיר: 'כדאי שבאירועים כאלה יראו בתמונות – ולכל הפחות בעיקריות – את השלט המציין את האירוע'...

"שנה אחת היה נדיב נכבד 'אורח הכבוד' ב'דינר', ולכבודו ערכנו ערב יותר יפה, שהיה כרוך בהוצאה מסויימת. לדעת המארגנים זה היה כדאי, אבל לפי שעה הדבר השפיע על מאזן הגמ"ח והעלה את סעיף ההוצאות. כשקיבל הרבי (כמו בכל שנה) את הדו"ח הכספי, העיר: 'הייתכן שההוצאות [=על ה'דינר'] כמעט חומש מההכנסה?'...

רב העיר, הגאון המפורסם רבי אפרים אליעזר הכהן יאלעס, היה משתתף ב'דינר' מדי שנה והרבי היה מבקש דיווח גם על כך.

"מצורף בזאת השתתפות"

לקראת חג הפסח תשל"ט שיגר הרבי איגרת ובה מענייני דיומא וכן ברכות ואיחולים ל"הנהלת קרן גמילות חסדים שעל-ידי מרכז צעירי אגודת חב"ד באה"ק תובב"א". בשולי האיגרת (נ.ב) הוסיף הרבי: "זה עתה נתקבל מכתבם מי"ב ניסן (ובכתי"ק:) מצו"ב השתתפות". לאיגרת צורפה המחאה בכתב ובחתימת הרבי על סך שמונה-עשרה דולרים.

"השתתפותי סמלית"

בי"ט באדר א' ה'תשל"ח שיגר הרבי מכתב ארוך, יחסית, ליהודי ושמו יעקב שוורץ מתל-אביב. הלה, יהודי בעל לב חם, מבעליו של בית-חרושת לעבודות מתכת ודמות מרכזית ב'התאחדות בעלי המלאכה והתעשייה' בארץ, כתב לרבי סדרה של מכתבים. במכתביו שיתף מר שוורץ את הרבי ברעיונותיו השונים. בין השאר הרבה להפציר ברבי לעלות לארץ.

בידינו מכתבי התשובה של הרבי אליו, מכתבים השופעים חום וחיבה.

אחד ממכתביו אל הרבי כתב מר שוורץ על גיליון רישמי של קופת גמ"ח שבראשה עמד. במכתבו זה מביע הלה את דאגתו לשלום הרבי (בעקבות אירוע הלב בשמחת-תורה של אותה שנה), וכן את תקוותו ל"אחדות ואחווה בין כל שכבות העם".

במכתב תשובתו אליו (מהתאריך הנ"ל), עמד הרבי על מהות המושג אחדות, ובסיומו של המכתב כתב:

...ויהי-רצון שכיוון שיו"ר אגודת גמ"ח הוא, והרי גמ"ח לא מצטמצם דווקא לגמ"ח בממון אלא כולל גם גמ"ח בעניינים נפשיים, שיעשה ויוסיף בהאמור בכל מקום שידו מגעת.

בכבוד ובברכה לבשורות טובות בכל האמור

נ.ב. כיון שהכל בהשגחה פרטית וכתב לי על גיליון רשמי של אגודת גמ"ח, מצו"ב השתתפותי סמלית עכ"פ – בקופת גמ"ח זו, שבוודאי מתנהלת על-פי היתר עסקא או בלי ריבית כלל.

תרומה והלוואה

הרבי נהג לשלוח השתתפות בקרנות גמ"ח שונות. מעניינת ההשתתפות בשנת תשי"ג (אגרות קודש, כרך ז, עמ' קסו): "100 $ בתור נדבה, וצ'יק נוסף על סך 100 $ בתור הלוואה".

"לי הכסף"…

בעת כינוס השלוחים בשנת תשמ"ח ('התוועדויות' תשמ"ח, כרך א, עמ' 504), הודיע הרבי כי כדי להקל על חלק מדאגות השלוחים הנובעות מריבוי ההוצאות, יעניק השתתפות של עשרה אחוזים מהגירעון הכספי שלהם, בתור מענק, וחמישים אחוז מהגירעון, לאחר המענק, יוכלו השלוחים לקבל "כהלוואה למשך ארבע או חמש שנים, החל מראש-חודש כסלו שנה זו".

והוסיף: "כרגיל בכגון דא ימסרו [=השלוחים] גם המחאות ("טשעק'ס") על ההלוואה, החל מהתשלום הראשון, לא יאוחר מראש-חודש כסלו תשמ"ט, והשני עד ר"ח כסלו תש"נ, תשנ"א, תשנ"ב, או תשנ"ג (לכל היותר)".


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)