חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 18:02 זריחה: 6:49 כ"א בתשרי התש"פ, 20/10/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

"ועל פרי-הגפן והפירות"
בירורי הלכה ומנהג

מדורים נוספים
התקשרות 604 - כל המדורים ברצף
"מלמד שאמר הקב"ה עשרת הדיברות בדיבור אחד"
רצונו של הקב"ה שהגאולה תבוא תיכף ומיד!
חינוך הילדים, הקדמה ללימוד תורה
פרשת יתרו
"ועל פרי-הגפן והפירות"
הלכות ומנהגי חב"ד - כ'-כ"ו בשבט

מאת הרב יוסף-שמחה גינזבורג

ידועה הוראת רבנו הזקן1: "ואם אכל פירות מז' המינים ומיני מזונות ושתה יין, יכלול הכול בברכה אחת, ויאמר כך: 'על המחיה ועל הכלכלה ועל הגפן ועל פרי הגפן ועל העץ ועל פרי העץ ועל תנובת השדה ועל ארץ חמדה כו'', וחותם: 'ונודה לך על הארץ ועל המחיה ועל פרי הגפן ועל הפירות, ברוך אתה ה', על הארץ ועל המחיה ועל פרי הגפן והפירות'".

וכבר העירו על זה2, שבכל הראשונים שמובא דין זה3, חותמים "על הארץ ועל פרי הגפן ועל הפירות", וצריך חיפוש מה מקור וטעם ההוראה.

אגב, יש לדעת שבראשונים הנ"ל נזכרה רק החתימה עצמה, ובסידור אדמוה"ז (כרוב הפוסקים) נפסק כהסמ"ק4 שצריך להזכיר זאת פעם נוספת גם ב'מעין חתימה': "ונודה לך על הארץ ועל...", ושם נזכרו כל המינים בשלמות, מה-שאין-כן בחתימה יש בעיה כדלהלן.

דהנה בתוס'5 הסבירו מדוע אין זו "חתימה בשתיים", כיוון "שהארץ היא המוציאה [את] המחיה והפירות", אבל כדי למעט בזה ככל האפשר6, פסק אדמו"ר הזקן להזכיר בחתימה גפן ופירות יחד, ללא "ועל", וזאת מאחר שיש דעות בראשונים7 שעל היין חותמין "ועל הפירות" (ולא "ועל פרי הגפן" כנהוג8),

אבל עדיין צריך עיון, דאם כן, הרי זה חיבור רק בין יין ופירות, אבל כשאכל רק מזונות ופירות, שאז הם סמוכים זה לזה ללא חיבור ביניהם,  יברך (כלשון הראשונים הנ"ל) "על הארץ ועל המחיה ועל הפירות", ולא אישתמיט רבנו להודיענו שינוי זה. ואולי נרמז הדבר בכך שב'היום יום' לא נעתק שאכל מזונות כלל (אף שבפשטות הכוונה לכל האמור בסידור, ורק שנשמט מקוצר המצע ב'היום יום').

כוונת המגן-אברהם

ואולי זו כוונת המגן-אברהם שם9, על לשון השולחן-ערוך "על הארץ ועל המחיה ועל פרי הגפן ועל הפירות", שכתב: "ועל פרי הגפן – ובמרדכי10 כתב לחתום 'על הארץ ועל המחיה ועל הפירות'. וכן כתב האגודה11. וכן משמע ממה שכתוב סעיף י'12 וסעיף י"א13".

והעיר עליו האליה-רבא14, שהרי המרדכי והאגודה סוברים שחותם תמיד ביין "על הפירות", ומה הראיה שגם לדידן שחותמים תמיד "ועל פרי הגפן", יש לומר כן כשמברכים על כולם יחד, עכ"ד. ואכן המעיין בתר"י, ברא"ש, במאירי ובשיטה-מקובצת שם יראה, שהדין זהה אצלם בברכת היין לבד ובברכה על יין עם שאר המינים15.

אבל צריך עיון למה לא הביא המגן-אברהם ראיה מתוס' שם, שהביאו בתחילה את שתי האפשרויות לחתימת הברכה ביין, ואילו בסוף הדיבור, בשם הר"ח, מדובר במפורש במי שאכל דייסא, תאנים ויין, ופותח את הברכה בכולן, ואילו בחתימה נזכר רק "על הארץ ועל המחיה ועל הפירות", ומדבריהם יש לכאורה ראיה ברורה לדעתו.

ולגופו של עניין, אולי כוונת המגן-אברהם, כיוון שיש בעיה לחתום בשתיים, ומאידך יש אפשרות לחתום גם בגפן "ועל הפירות", לכן סבירא ליה שיש לנהוג כן לכולי-עלמא כשאכל את שניהם, לחתום רק "ועל הפירות" על שניהם (וכמו ששתק לשו"ע שהזכיר בענייננו רק "ועל המחיה" ולא "ועל הכלכלה", למרות שלדעתו בכלל יש לחתום גם ב"ועל הכלכלה"). וזה בדומה לדעת אדמוה"ז כאן, שמשמיט תיבת "ועל" (הפירות).

'גפן' בסגול

אגב, כיוון שנוסח הברכה שבהוראה זו לא נוקד (גם לא בסידורים החדשים) – יש לדעת ולהודיע, שכאשר תיבת "הגפן" אינה נמצאת בסיום הברכה ממש (כ"סוף פסוק" שאז הג' בקמץ), אלא כאמור כאן "ועל פרי הגפן והפירות", יש לנקד אות ג' שבה בסגול ולא בקמץ, כמובן.

----------

1) בלוח ברכת הנהנין (פ"א הי"א) ובסדר ברכת הנהנין (פ"א הי"ג), וכן נדפס בסידורי חב"ד לפני ברכת 'מעין שלוש', ולא הסתפקו רבותינו בזה, אלא נעתק גם בלוח 'היום יום' יח אדר א, וממנו בס' המנהגים עמ' 23 (שם נעתק רק יין ופירות, ונשמט מזונות). והלא דבר הוא.

2) ב'לוח' בהערות שבמהדורה החדשה של שו"ע אדמוה"ז (ח"א עמ' תרלח) אות מה. (ראה גם ב'סידור רבינו הזקן עם ציונים והערות' עמ' שפד-ה).

3) יש להוסיף לרשימתו את תלמידי רבנו יונה שם, ובקשר לציון דין זה בטור בשם בה"ג – להעיר שב'הגהות והערות' בטור השלם סי' רח העירו שבבה"ג שלפנינו אינו, והביאו הצעה לגרוס רה"ג (רב האי גאון, המובא בכמה מהראשונים הנ"ל) במקומו.

4) סי' קנא, הובא בטור שם. וכ"פ המג"א שם ס"ק טז.

5) ברכות מד,א סד"ה על, ע"פ הגמרא להלן (מט,א) ששאלה זאת אודות "על הארץ ועל המזון" והשיבה "ארץ דמפקא מזון". וכאן הארץ מחברת בין שלושה – מחיה, גפן ופירות. הובא במג"א ס"ק יט.

6) ולהעיר שאדמוה"ז (ע"פ הבה"ג, הסמ"ג והב"י – ראה שער-הכולל ס"פ לד) מחמיר בנושא "חתימה בשתיים", ולכן השמיט תמיד בחתימת 'על המחיה' (וגם ב"מעין חתימה" שלה) את "ועל הכלכלה" (דלא כהטור, הלבוש והמג"א ס"ק טז).

7) הראב"ד, רבנו יונה והרא"ש, הובא כאפשרות (ולא כדעה!) ראשונה בשו"ע שם סי"א ונסמן בעטרת זקנים בשו"ע השלם.

8) תוס', רמב"ם וסמ"ג, הובא כאפשרות שניה בשו"ע שם ונסמן בבאר הגולה בשו"ע השלם, וכן פסק אדמוה"ז ב'לוח', ב'סדר' שם ובנוסח סידורו.

9) ס"ק כ, ע"ש בפרי-מגדים באשל-אברהם.

10) ברכות רמז קנ.

11) ברכות סי' קסא.

12) שם מדובר כשאכל רק פירות, שיש לסיים "ועל הפירות" ובארץ-ישראל "על פירותיה", וצ"ע מה הראיה מזה לענייננו.

13) שם מובאות שתי האפשרויות לסיום ב"גפן" כנ"ל, והמג"א שם ס"ק טז מביא מהב"י בשם הרשב"א שעמא דבר לסיים "ועל פרי הגפן" וגם הוא כתב שכן המנהג.

14) אות כב.

15) מלבד ברשב"א שמתחיל במחיה ופירות ומסיים במחיה וגפן, ואולי יש שם איזו ט"ס.


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)