חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:51 זריחה: 5:37 כ"ג בסיון התשע"ט, 26/6/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

ה'כשר' שבשונאים
שלחן שבת

מדורים נוספים
שיחת השבוע 997 - כל המדורים ברצף
לעורר מחדש את אהבת הארץ
יש חדש
ה'כשר' שבשונאים
ניגון
לא להוציא דיבה
תשלום יקר
שתיל של הקב"ה
בציפייה לגאולה
הבניין נחרב, המכון קיים
ה' מלך

לאחר שבני-ישראל יצאו ממצרים, רדפו המצרים אחריהם, עד שטובעו בים-סוף. התורה מספרת שפרעה לקח לצורך המרדף את "כל רכב מצרים". כלומר, המצרים השתמשו במרכבות רתומות לסוסים (או לבהמות אחרות), ובאמצעותן רדפו אחרי בני-ישראל. נשאלת השאלה, מהיכן היו למצרים בעלי-חיים, והלוא בהמותיהם מתו במכת דבר?

מסביר רש"י, בשם המדרש, שהבהמות הללו היו של אותם מצרים יראי-ה', שהניסו את מקניהם אל הבתים. מי שהאמין באזהרת ה' והכניס את מקנהו לתוך הבתים, הציל את בהמותיו. עכשיו גם אותם 'יראי שמים' הצטרפו למרדף אחרי עם-ישראל. מוסיף רש"י: "מכאן היה רבי שמעון אומר – כשר שבמצרים הרוג, טוב שבנחשים רצוץ את מוחו".

אמירה גורפת

מאמר זה מעורר תמיהה רבה: איך ייתכן שהתורה תקבע שיש להרוג "כשר שבמצרים", והלוא דבר כזה הוא הפך הצדק והיושר? קושיה זו גם עלתה במשך הדורות בוויכוחים שגדולי-ישראל ניהלו מול שונאי-ישראל.

הפלא הגדול הוא שרש"י מביא את מאמרו זה של רבי שמעון בפירושו לתורה. פירוש זה נועד גם בעבור 'בן חמש למקרא'. מדוע אין רש"י רואה לנכון להסביר את התמיהה המתעוררת בליבו של הילד לנוכח אמירה גורפת כזאת – "כשר שבמצרים הרוג"?!

מדוע טבעו?

אולם לאמיתו של דבר אין כאן שום תמיהה. להפך, כאשר אנו לומדים שבין המצרים שטבעו בים היו גם 'יראי-שמים', שבמכת דבר נענו לאזהרת הקב"ה והכניסו את בהמותיהם אל הבתים, מתעוררת שאלה - מדוע מצרים אלה טבעו בים-סוף?

שאלה זו מתרץ רש"י בהביאו את דברי רבי שמעון. מתברר, שאפילו אותם 'יראי שמים' היו מלאים שנאת-ישראל, עד שהצטרפו למרדף אחרי בני-ישראל. אמנם הם האמינו בקב"ה, וכאשר משה הודיע שהצאן והבקר שיישארו בחוץ, ימותו – מיהרו להכניס את בהמותיהם אל הבתים. ובכל-זאת, גם הם היו שונאי-ישראל ורדפו אחרי היהודים. לכן היו ראויים לעונש שבו נענשו כל המצרים.

איבה עולמית

על כך מביא רש"י את דברי רבי שמעון: "כשר שבמצרים הרוג". אפילו ה'כשר' שבמצרים היה שונא-ישראל, ולכן היה ראוי לעונש מוות. הדוגמה לזה היא הנחש. הקב"ה קבע שתהיה איבה עולמית בין האדם לבין הנחש, ולכן גם 'טוב שבנחשים' הוא שונא מושבע של האדם, ואין צורך להמתין שיתקוף את האדם, אלא יש לקיים בו "רצוץ את מוחו".

מכאן גם עולה, שמאמר זה אינו חל על סתם גויים, וכפי שמצאנו בתורה שהיו גויים שעשו חסד עם אבותינו, ואפילו המצרים קיבלו את בני-ישראל בסבר פנים יפות בבואם למצרים, עד שפרעה עצמו הציע להם להתגורר "במיטב הארץ". אלא שבאותו דור, ששעבד את ישראל במצרים, היו המצרים שטופים כל-כך בשנאת-ישראל, עד שאפילו ה'כשר' שבהם היה שונא-ישראל, ולכן נגזר העונש על כולם - "לא נשאר בהם עד אחד".

(לקוטי שיחות כרך טז, עמ' 148)


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)