שאלה: האם בקריאת פרשת-השבוע "שניים מקרא ואחד תרגום" יש ללמוד גם את פירוש רש"י?
תשובה: נוסף על קריאת הפרשה בציבור, תיקנו חז"ל שכל אדם יקרא אותה לעצמו באותו שבוע "שניים מקרא ואחד תרגום". הכוונה ל'תרגום אונקלוס', שעל-אף היותו קצר ופשוט, יש בו לא רק תרגום ארמי מצומצם של המילים, אלא גם הבהרות ופירושי-מילים ועניינים שאי-אפשר להבינם מתוך הפסוק עצמו.
נחלקו הפוסקים אם תרגום מפורש, המסביר את העניין יפה (לדוברי שפה מסויימת), או לחלופין פירוש רש"י, הבנוי על יסוד הסברי חז"ל בתורה שבעל-פה, עדיפים מתרגום אונקלוס. יש מהגאונים והראשונים הסוברים שיש מעלה לתרגום בשפה הארמית דווקא, מפני שגם בתורה עצמה יש מילים בשפה זו.
בשולחן-ערוך נפסק, שאפשר לקרוא תרגום מפורש או פירוש רש"י במקום 'אונקלוס' (ובשולחן-ערוך אדמו"ר הזקן פסק שהם עדיפים מתרגום אונקלוס), וסיים: "וירא-שמים יקרא תרגום וגם פירוש רש"י" [וגדולי ישראל למדו מכך רמז, שלימוד פירוש רש"י הוא סגולה ליראת-שמים], וכן כתב המשנה ברורה שיש לנהוג לדינא. לעומת זאת, המקובלים כתבו שיש להקפיד לקרוא תרגום אונקלוס דווקא.
למעשה תיקן בעל התניא (ואדמו"ר הריי"צ מליובאוויטש קבע זאת כאחד משיעורי 'חת"ת' השווים לכל נפש מישראל - חומש תהילים ותניא) ללמוד בקביעות בכל יום קטע מפרשת-השבוע עם פירוש רש"י (ביום ראשון - עד 'שני', ביום שני - עד 'שלישי', וכן הלאה). לפי מנהג זה נאמרת הפרשה עם רש"י בנפרד בדרך האמורה, וקריאת "שניים מקרא ואחד תרגום" נעשית לחוד ביום שישי אחר-הצהריים.
מקורות: טור, שו"ע ונו"כ סי' רפה ס"ב, ע"פ שו"ע אדמו"ר הזקן שם ס"ב (וראה מ"מ וציונים ו'קיצור הלכות' שם וש"נ, ביאור הלכה ד"ה תרגום ובהגהות והערות בטור השלם אות ה). כף החיים שם ס"ק כב. היכל מנחם ח"ב עמ' לז. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:13
זריחה: 6:07
