ר' אריה והתינוקת הניצולה. המלאך הגואל
כבר תשע שנים מתנדב ר' אריה מוכתרי, אברך 'כולל', תושב רמת-שלמה בירושלים, בארגון 'הצלה ישראל'. תשע שנים של הקפצות-פתע – בימי שרב לוהטים ובלילות שלג קפואים, באמצע הלימוד ובעיצומה של תפילה, במהלך קנייה במכולת או בשעת בילוי בחיק המשפחה. עם הצפצוף העצבני במכשיר הזימונית מזנק ר' אריה לרכבו, שם כבר ממתין לו ציוד העזרה הראשונה, ושועט אל זירת ההתרחשות.
מטרתך היא – כך הוסבר לו ולמתנדבים האחרים, בקורס ההכשרה שעברו – להגיע לזירה ולתת לחולה או לפצוע טיפול ראשוני עד בוא האמבולנס. מהירות הגעתם של מתנדבי 'הצלה' לזירה והדיווח המקצועי שהם מעבירים למד"א (שבמסגרתו, למעשה, פועל הארגון), מאפשרת למוקדן התחנה לשגר למקום את האמבולנס המתאים.
שבר כפית
ואולם ר' אריה, איש נעים-סבר, כבן ארבעים ואב לשישה, לא שיער כי אירוע ההצלה הדרמטי ביותר בכל שנות התנדבותו יקרה דווקא בבניין שבו הוא מתגורר. זה קרה בחודש אלול האחרון. ר' אריה שהה בחצר ביתו כאשר מאחת הקומות העליונות של הבניין נשמעו זעקות מצוקה: "הצילו!", "הצילו!", "היא לא נושמת!". אמבולנס כבר הוזעק על-ידי אחד השכנים, אבל הדקות היקרות שיחלפו עד בואו עלולות להיות קריטיות.
ר' אריה דילג במדרגות, ומצא את עצמו מול רחל הקטנה, תינוקת תכולת עיניים, בת כשמונה חודשים, במצב מתקדם של חנק והכחלה. אבחון קצר הבהיר לו כי הפעוטה הכניסה לפיה דבר-מה החוסם את דרכי הנשימה. בידיים בוטחות הפך אריה את רחל על בטנה וטפח במיומנות על גבה. לאחר כמה טפיחות החלה התינוקת להשתעל. כעבור כמה שניות נשלף מגרונה שבר פלסטיק של כפית חד-פעמית.
שניות קריטיות
"שנים של התנדבות, כולל ברגעים של קושי עצום, קיבלו ברגע אחד צידוק מלא", אומר ר' אריה, וחיוך גדול של אושר על פניו. "השניות הללו היו קריטיות לתינוקת הקטנה, שכל עתידה לפניה". בכל- זאת, את הצלת חייה של רחל אין הוא זוקף לזכות עצמו אלא לזכותו של ה"מלאך שליווה אותי". אבל אם תשאלו את אמה של רחל, "ר' אריה בעצמו הוא המלאך".
מאז אירוע ההצלה המרגש של רחל הקטנה הוזעק ר' אריה וכמוהו חבריו המתנדבים בארגון, לעוד אלפי מקרים שבהם נדרשה עזרה ראשונה. בכמה מהאירועים הצילו זריזותם ומיומנותם של המתנדבים, חיי אדם.
שמונים אופנועים
'הצלה ישראל', בניצוחו של היו"ר הרב דוד (דוקי) גרינוולד, מפעיל כאלף כוננים, בכשלושים וחמישה ערים ויישובים ברחבי הארץ. "אלה אנשים המקדישים את עצמם ואת רכביהם הפרטיים למטרה הקדושה של הצלת חיים, וכל זאת בהתנדבות גמורה, ואפילו הוצאות הדלק ממומנות מכיסם הפרטי", אומר ירחמיאל (ירח) טוקר, דוברו החביב של הארגון.
בשנים האחרונות רכש הארגון כשמונים אופנועים, אשר הזניקו את מהירות הגעתם של המתנדבים לזירה לשיאים חדשים. "לחצי דקה או דקה יש במקרים רבים משמעות של חיים או מוות", אומר טוקר. תשאלו את ר' אריה מוכתרי ואת אמה של רחל. |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
