חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 18:41 זריחה: 6:28 י"ט באלול התשע"ט, 19/9/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

זמן תפילה * חזרת 'ה' אלוקיכם אמת' בשחרית * האם יש קדושה בתיבת 'חשמל' ? * "ואפילו 'עטרות ודיבון'
בירורי הלכה ומנהג

מדורים נוספים
התקשרות 589 - כל המדורים ברצף
תכלית הכוונה - "שוב"
במרחשוון ייבנה בית-המקדש השלישי
פעילות עם "אנשי-חיל"
פרשת נח
זמן תפילה * חזרת 'ה' אלוקיכם אמת' בשחרית * האם יש קדושה בתיבת 'חשמל' ? * "ואפילו 'עטרות ודיבון'
הלכות ומנהגי חב"ד

מאת הרב יוסף-שמחה גינזבורג

זמן תפילה

במענה לשאלת רבים בדבר 'זמן תפילה' בהלכה וכיצד זה עולה בקנה אחד עם מנהגנו בעניין - הנה נקודת הדברים:

א. כידוע, על-פי שולחן-ערוך סוף זמן תפילה הוא בסוף "שעה רביעית". מי שלא התפלל, רשאי להתפלל שמונה-עשרה של שחרית גם אחר-כך (כ"תשלומין", שו"ע אדה"ז פט,ב) וברכות קריאת-שמע - רק לפי דעה אחת (שדחה שם בסי' נח סו"ס י). אחרי חצות מדינא צריך להתפלל מנחה, ו(אם העובדה שלא התפלל שחרית בזמנה הייתה בשוגג) להשלים אחר-כך שמונה-עשרה של שחרית.

ב. יש לימודי-זכות על המאריכים בתפילה, וגם מהם דורש הרבי שיתחילו על-כל-פנים לפני חצות (ראה אג"ק ו, עמ' שנד. ה, עמ' שיב). למרות שההכנה של כל אחד לפי ערכו (וכלל זה טהרת הגוף) וההתבוננות והכוונה ב"דע לפני מי אתה עומד" הן עיקריות יותר מתפילה בציבור ואפילו מהדיוק בזמן תפילה, הרי זה רק עד כמה שנחוץ לאחר כדי להתפלל בכוונה ולא יותר מזה (ראה אג"ק יג, עמ' רלה. יד, עמ' תז).

ג. זמן התפילה המאוחר שלנו בשבת הוא על-פי מנהג והוראת רבותינו, כמבואר ב'תורת מנחם - התוועדויות' (ה) תשי"ב ח"ב עמ' 147-144 (בדווקא, אך שם לא ניתן הסבר). בוודאי גם זה קשור עם חשיבות לימוד החסידות לפני התפילה.

ד. למרות האמור לעיל, מי מאנ"ש שאיחר להתפלל וכבר הגיעה שעת חצות, מורים לו (המשפיעים, על-סמך הדרכה מדורות שעברו ומסתמא על-כל-פנים בידיעת רבותינו) להתפלל כרגיל. וסומכים על לימודי-זכות שונים, ובלבד שיתפלל (וככל האפשר - בכוונה. ומי שלומד חסידות והולך בדרכיה, אפילו מעט, כנראה כדאי כל זה בשביל תפילתו!).

ה. למעשה: במכתבו הכללי מיום ח"י אלול ה'תשמ"ז (לקוטי-שיחות, כרך לד, עמ' 318) דרש הרבי במפורש: "שתהיה תפילה בזמנה ותפילה בציבור". ואם לגבי תפילה בציבור אמר הרבי (ב'יחידות' להמשפיע הרה"ח ר' ניסן נעמנוב, תמוז תשל"ג, קובץ היכל מנחם ח"א עמ' ריז) "...אמנם למי שאינו מתפלל באריכות - אין לו שום היתר לפטור את עצמו מתפילה בציבור [(כאן דיבר הרבי בצער, ואמר) שיש חושבים שעניין התפילה בציבור מיועד עבור ילדים קטנים וכיו"ב, ואינו אמת וכו']" - כל-שכן בקשר לתפילה בזמנה (החמורה יותר, כדאיתא גם בשיחת י"ט כסלו תשי"א - 'התוועדויות' ח"א עמ' 134) שההולכים לפי הוראותיו של הרבי חייבים להקפיד על זה, על-כל-פנים שלא להגיע למצב שמגיע חצות וטרם התפללו שחרית.

חזרת 'ה' אלוקיכם אמת' בשחרית

שאלה: האם צריך לחזור בקריאת-שמע שבתפילת שחרית על המילים 'ה' אלוקיכם אמת'1 - הרי כבר יצאנו ידי חובה בקריאת-שמע שאחרי ברכות-השחר (ובפרט שזהו חצי פסוק ושם-קודש)?

מענה: שמעתי מתלמיד-חכם אחד, שהואיל וכך תיקנו לקרוא קריאת-שמע בשלמותה עם הברכות, גם כשכבר קיים מצוות קריאת-שמע, תיקנו גם להשלים בה רמ"ח תיבות, כמו בקריאת-שמע שעל המיטה2, שבמקורה תיקנו ג' פרשיות כדי לקרוא קריאת-שמע בזמנה.

ואם-כי לעניין קריאת-שמע שעל המיטה אין הדבר כן, כי בספר שער-הכולל3 מביא שבגמרא4 אמרו ש"הנכנס לישן על מיטתו אומר מ'שמע' עד 'והיה אם שמוע'", רק שהפוסקים5 הכריעו על-פי המדרש לקרות כל הג' פרשיות שיש בהן רמ"ח תיבות להציל רמ"ח איבריו מן המזיקין (ורק המתפללים ערבית מבעוד יום כפי שהיה נהוג בדורות הראשונים6, קוראים את כל ג' הפרשיות כדי לצאת ידי חובה, ולא זהו עיקר התקנה7), ע"כ. והביאו ראיה לזה מהנפסק8, שבליל הסדר שהוא "ליל שימורים", אין אומרים כל מה שנוהגים לקרות בשאר לילות כדי להגן, אלא רק פרשה ראשונה שנזכרה בגמרא וברכת המפיל;

- הרי לענייננו ניתן לומר שגם מניין רמ"ח תיבות, "שכל הקורא קריאת שמע כתיקונה, כל איבר נוטל תיבה אחת ומתרפא בה"9, הוא חלק מעצם עניין קריאת שמע, או על-כל-פנים מהעבודה הרוחנית שלה, וכמו שכתוב בקשר לזה בחסידות10, שמצוות קריאת-שמע כוללת כל רמ"ח מצוות-עשה.

ובדבר מה שיש שהנהיגו שכל אחד יאמר תמיד בעצמו את שלושת התיבות ולא יסמוך על הש"ץ, כנראה זה שייך לדעת הכף-החיים11, שעל-פי הקבלה צריך לומר את ההשלמה דרמ"ח אותיות דווקא במקומה, ולא לשמוע מהש"ץ כשנמצאים באמצע קריאת שמע, אבל הרבי הורה12 שגם באמצע קריאת שמע מוציא אותו הש"ץ באמירתו 'ה' אלקיכם אמת'.

----------

1) ע"י הש"ץ, וביחיד "אני ה' אלוקיכם" (כנפסק בסידור אדה"ז). וראה ב'לוח השבוע', 'התקשרות' גיליון תקכ"ב הערה 52.

2) שכ' הרבי באג"ק חט"ז עמ' רצד, שכמדומה אנ"ש נוהגים ע"פ שער-הכולל פל"ו ס"ד, להשלים גם שם מניין רמ"ח אותיות (אגב, בשער-הכולל סיים שא"א שם תיבת 'אמת', אך בספר-המנהגים עמ' 24 הובא מ'היום יום' שצריך לאומרה).

3) הנ"ל בהערה הקודמת.

4) ברכות ס,ב.

5) ריכוז השיטות בזה בסידור צלותא-דאברהם ח"ב עמ' תתטו. והסוברים כן הם רי"ץ גיאות וריב"א, ומפורש ברבינו ירוחם (ח"ב נתיב ג, המובא במג"א סי' רלט סק"א), ובס' פירושי רבינו אליהו מלונדריש דייק כך מהירושלמי פ"ק דברכות, וכן דעת מהרש"ל (שו"ת סי' סד) ובכתבי האריז"ל.

6) עיין שו"ע ונו"כ סי' רלה, וש"נ. שו"ת אדה"ז סו"ס ז.

7) ראה בתר"י ריש ברכות סד"ה אלא, ועוד.

8) שו"ע אדה"ז סי' תפא ס"ב.

9) שו"ע אדה"ז סי' סא ס"ג.

10) שערי-תשובה לאדמו"ר האמצעי ח"א ס"ע 82.

11) סי' סא ס"ק טז, שצויין בס' המנהגים דלהלן (לשלילה).

12) ספר-המנהגים עמ' 11.

 

האם יש קדושה בתיבת 'חשמל'?

לאחרונה מצאתי דנים ('עולם החסידות' גיליון 131 עמ' 13) בשאלה אם מותר ורצוי להשתמש במילה 'חשמל', או שיש בה קדושה כלשהי.

לזכות הרבים, הנני להעתיק את מענה הרבי בנדון (אג"ק שלו חי"א עמ' שנט - 'שערי הלכה ומנהג' או"ח ח"א סו"ס נב). המענה נכתב להרה"ח המקובל ר' מנחם-זאב גרינגלאס שליט"א, משפיע דישיבת תומכי-תמימים במונטריאול, במענה להערת המקובל מוהר"ר ישעיהו-אשר-זעליג מרגליות ז"ל מירושלים ת"ו [נפתחו ראשי-תיבות ונוסף פיסוק. בסוגריים מרובעים הבאתי את הציטטות מן המקורות שציין הרבי]:

במה שכתב אודות התיבה חשמל - שלא להשתמש בה וכו'. הנה צריך עיון גדול היסוד על זה. ומה שמצינו לגמרא חגיגה [יג,א אודות התינוק שדרש בחשמל ויצאה אש וכו'] (ועיין גם-כן בפירוש רש"י יחזקאל א, כז [על הפסוק "וארא כעין חשמל" - "לא ניתן רשות להתבונן במקרא זה"]) - הרי שם מדבר בהנוגע לעניין, לא בנוגע להתיבה, ובפרט על-פי המבואר בכמה מקומות בעץ-חיים, ובכלל בספרי הקבלה, שזהו שייך לקליפת נוגה, ועיין בעץ-חיים שער החשמל, ובמאמר כ"ק אדמו"ר ה'צמח-צדק', נדפס בהוספות ל'תורה אור' הוצאת קה"ת [עמ' 278 טור ב - "שמתחילת בריאת נשמת אדם הראשון שהיה לו נפש רוח ונשמה דאצילות, ניתן לבושים לנפש רוח ונשמה שלו מ-חשמל, והוא מבחינת חיצוניות בינה... ועל-ידי חטא אדם הראשון נפלו החשמלים והלבושים הנזכרים-לעיל בקליפת נוגה..."]. עכ"ל.

ראה גם ב"ספר הליקוטים - דא"ח 'צמח-צדק'", ערך 'חשמל' (אות ח, עמ' תתקס"ב ואילך) אודות לבוש החשמל - שהוא מחיצוניות בינה, והוא פרסא (=מסך) המפסקת בין העולמות, והוא על-דרך-משל כמו נקבי הזיעה באדם שלמטה, ויש פרסא שלמעלה מאצילות ויש פרסא שבין "מים העליונים" ו"מים התחתונים", ועד לפרסא שבין קודש לחול, שממנה נמשכת יניקה לקליפות, עיי"ש.

"ואפילו 'עטרות ודיבון'"

אמרו בגמרא1: "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור שניים מקרא ואחד תרגום, ואפילו 'עטרות ודיבון'2". ופירשו רש"י שם והרמב"ם3 "ופסוק שאין בו תרגום, קוראהו שלוש פעמים". ואילו דעת התוספות ורבינו יונה שם היא (מכיוון שנקטו 'עטרות ודיבון' ולא 'ראובן ושמעון' שאין עליהם תרגום כלל), שבפסוק שיש בו אפילו תרגום ירושלמי כמו 'עטרות ודיבון' (שהוא התרגום הנמצא בתרגום אונקלוס שלפנינו), עדיף לקרוא אותו מאשר לומר ג' פעמים את הפסוק. ולפי זה כתבו הרא"ש והטור, שפסוק כמו 'ראובן ושמעון' אין צריך לאומרו ג' פעמים4, אבל סיים הטור5 שנהגו להחמיר כפירוש רש"י.

בשו"ע המחבר6 כתב "אפילו 'עטרות ודיבון'" ללא פירוט, ופירש המגן-אברהם7 "והוא הדין 'ראובן (ו)שמעון'8 וכיוצא בהם", דהיינו כדעת רש"י - שבכולן צריך לומר ג' פעמים מקרא, גם אם יש עליהם תרגום ירושלמי. ולא הביא כלל את הדעה שצריך לקרוא תרגום ירושלמי, וכן פסק בבאר-היטב9 ובערוך-השולחן10. והמשנה-ברורה11 הביא "ויש מחמירין" לקרוא שם תרגום ירושלמי.

אמנם השל"ה12 חידש, שבפסוקים שאין להם תרגום אונקלוס כמו ברכת כהנים, צריך לקרוא הן את התרגום והן ג' פעמים את הפסוק כדי לצאת ידי חובה, שמא תרגום זה אינו מקובל מסיני13. ועל-פי דבריו כתב המחצית-השקל14 לנהוג כך גם ב'עטרות ודיבון'. אבל המגן-אברהם ורבנו הזקן שדרכם להביא דבריו לא הביאו זאת, ומזה דייק בקצות-השולחן15 שגם לדעת רש"י די בתרגום שלפנינו. גם בכף-החיים16 הביא מס' פתח-הדביר שדחה את דברי השל"ה מדיוק הגמרא במגילה.

בשו"ע אדמו"ר הזקן17 העתיק את לשון הרמב"ם, ואח"כ הביא במוסגר18: "ו'עטרות ודיבון וגו'' שיש בו תרגום ירושלמי 'מכללתא ומלבשתא וגו'' צריך לקרותו". וממה שלא כתב על כך "ויש אומרים", מוכח דסבירא ליה שאין זה סותר את דעת רש"י, וכמ"ש בקצות-השולחן הנ"ל.

אגב, בספר 'קיצור הלכות משו"ע אדה"ז' לסי' רפה (אולי בגלל היותו 'קיצור'), השמיט נושא זה לגמרי, וחבל.

----------

1) ברכות ח,א.

2) במדבר לב,ג.

3) כלשונו ס"פ יג מהל' תפילה.

4) ורבינו יונה הסתפק אם לדעה זו צריך לחזור ג' פעמים בפסוקים הללו, ועיין בב"ח על הטור דלהלן.

5) סי' רפה.

6) שם ס"א.

7) ס"ק ב, עיי"ש בפרמ"ג באשל אברהם.

8) שמות א,ב ועוד.

9) ס"ק ב.

10) סי"א.

11) ס"ק ג.

12) מסכת שבת, פרק נר מצוה ד"ה יש.

13) וראה בספר 'מ"מ וציונים להל' ת"ת' פ"א ס"א הע' 40/ב בסופה, שדייק מלשון אדה"ז כאן ס"ב, "שהתרגום זכה מפני שניתן בסיני, כמו 'יגר שהדותא'", שדעתו כמסקנת הרמ"א בשו"ת סי' קכז,קכט, שהלשון הארמי ניתן בסיני ולא התרגום-אונקלוס כלשונו. וזה תומך במסקנת הקצות-השולחן דלהלן.

14) למג"א הנ"ל, בסוף דבריו.

15) סי' עב, בבדי-השולחן ס"ק א.

16) ס"ק חי.

17) סעיף א.

18) להעיר מהידוע משו"ת שארית יהודה (למהרי"ל אחי אדמוה"ז, דף כא,א) "כמו ששמעתי מפי קודשו פעמים רבות, דכל ספק העמיד בתוך חצאי עיגול, ודעתו היתה לחזור ולשנות פרק זה לראות אם צדקו דבריו, ואפשר שהיה על זה איזה 'קונטרס אחרון'", וראה ע"ז במבוא לקונטרס השלחן להגרא"ח נאה אות ח [וב'תורת חב"ד - ביבליוגרפיה (ב), ספרי ההלכה של אדה"ז' עמ' כג], ובין השאר במס' 5 שם ישנה הגדרה של "הוספת הלכה לשלימות העניין" שמתאימה לענייננו. עכ"פ, מהסעיף עצמו ללא הוספה זו שבמוסגר (או אם אינה לרבינו הזקן) לא היה צורך בקריאת תרגום ירושלמי וכדעת המג"א (שאדמוה"ז נטה אחריו יותר בצעירותו), ולמעשה ע"פ הקצות-השולחן צריך לקוראו, אבל די בזה.


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)