חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:51 זריחה: 5:37 כ"ג בסיון התשע"ט, 26/6/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

פעילות עם "אנשי-חיל"
ניצוצי רבי

מדורים נוספים
התקשרות 589 - כל המדורים ברצף
תכלית הכוונה - "שוב"
במרחשוון ייבנה בית-המקדש השלישי
פעילות עם "אנשי-חיל"
פרשת נח
זמן תפילה * חזרת 'ה' אלוקיכם אמת' בשחרית * האם יש קדושה בתיבת 'חשמל' ? * "ואפילו 'עטרות ודיבון'
הלכות ומנהגי חב"ד

"מכיוון שנוכח כאן אחד מהצבא, שהוא גם קצין בצבא, וקצין דתי ועם זקן שלם, ובצבא הרי נהוג ששרים 'מארש' ידאג אפוא שיושר כאן 'מארש'" * על פעילות חב"ד עם חיילי צה"ל בשנים הראשונות * רשימה ראשונה

מאת הרב מרדכי-מנשה לאופר

מאז ומעולם הקדיש הרבי תשומת-לב מיוחדת לפעילות בקרב חיילי צה"ל. הפעילות התמסדה במשך השנים, וקיבלה דפוסים קבועים, של פעילות המקיפה את כלל חיילי צה"ל, כשהיא מאורגנת על-ידי צעירי-אגודת-חב"ד ומתואמת עם גורמי הצבא השונים. כך התבטא הרבי בשנת תשמ"ב ('מקדש מלך', כרך ד, עמ' תלז):

ובפרט שבצבא כבר רגילים לקבל החלטות שונות בנוגע לפעולות צעירי-אגודת-חב"ד וכיוצא-בזה.

מפילים פחד על "הצד שכנגד"

המקום - 770. הזמן - שבת-קודש פרשת במדבר תשי"ד. המעמד - התוועדות כ"ק אדמו"ר לרגל שבת מברכים סיוון.

בשיחה השלישית בהתוועדות דיבר הרבי על "יוצאי צבא". במוקד הדברים - הטעם שבני-ישראל נזקקו ל"יוצאי צבא", אף-על-פי שהיו להם ענני כבוד; התנאי הראשון שנדרש מ"יוצאי צבא" הוא שלא יהיו בעלי מומין, כלומר שהם שלמים ברוחניות, ובזכות זה הפילו פחד על אומות-העולם (ומצד זה גופא היו ענני הכבוד); ההוראה מהנ"ל - גם תלמידי ישיבות שאינם "יורים" בפועל, הרי עצם מציאותם פועלת על הצד שכנגד שיהיו יראים להילחם.

השיחה נדפסה ב'תורת מנחם' תשי"ד, כרך יא, עמ' 281-279. הרקע לאמירתה הוא לכאורה, פרשת-השבוע ("בנוגע למניין בני-ישראל שבפרשתנו"). אולם בסיום השיחה כפי שנדפסה (שם) נאמר: "ומכיוון שהסדר ד"צבא" הוא שהיציאה למלחמה היא מתוך "מארש" [=שיר לכת] - ינגנו עתה "מארש"".

בפועל אמר הרבי דברים נוספים בסיומה של אותה שיחה (בערך):

מכיוון שנוכח כאן אחד מהצבא, שהוא גם קצין בצבא, וקצין דתי ועם זקן שלם, ובצבא הרי נהוג ששרים "מארש" ידאג אפוא שיושר כאן "מארש"...

אחר-כך הפטיר הרבי: "הוא חלש כמו אחרי תענית...".

"אל חיילי צה"ל"

כמחצית השנה לאחר-מכן פרסם כתב-העת "מחניים", שהופיע מטעם הרבנות הצבאית ויועד לחיילים הדתים ששירתו בצה"ל, מאמר שנשא את הכותרת "מדברי האדמו"ר מליובוויטש אל חיילי צה"ל". בדברי הרקע של המערכת נכתב כדלהלן:

"לפני חודשים מספר ביקר אחד מקציני הרבנות הצבאית, הנמנה על חסידי חב"ד, אצל האדמו"ר מליובאוויטש בארצות-הברית. האדמו"ר התעניין בבעיות הדת בצה"ל ואף אמר "תורה" לכבוד הקצין הצעיר לצה"ל...".

לאחר הפרסום הגיב הרבי בשורת הערות (איגרות-קודש, כרך י, עמ' קצג, רטז-ריז) וביניהן: 1) יש שם עירוב עניינים ואי-דיוק בהעתקה ובסדר הדברים, במידה גדולה. 2) חבל שלא נרשם שזהו תרגום ("העתקה מאידית") ובלתי מוגה ("ואינו מוגה על-ידי"). 3) להבא יש להשמיט כפילויות. 4) להוסיף ביאור - לפחות בחצאי-עיגול - ולנסח את הדברים בדרך מן הקל אל הכבד.

למרות ההערות, הדגיש הרבי "שלמרות כל הנ"ל נכון הדבר שהדפיסו ב'מחנים' ולסלול דרך ...לזה".

"השפעה דיראת-שמים"

מיהו אותו קצין דתי? ובכן מדובר בהרה"ח ר' לייבל (יחיאל-מיכל-יהודה-לייב) שיחי' זלמנוב מבני-ברק, ששירת ברבנות הצבאית מאז גיוסו בחנוכה תשי"ב ועד שחרורו בחודש אלול תשי"ד. אם כי המשיך לפעול עם אנשי הצבא - "אנ"ח" - אנשי-חיל, בלשונו של הרבי.

בכ"ז בניסן תשי"ב כתב הרבי לאבי הנ"ל (איגרות-קודש, כרך כא, עמ' קנב-קנג):

כותב על-דבר בנו יחיאל-יהודה שי' שסידרו אותו ברבנות הצבאית בהשפעתו על בנו שי' להגדיל את אור דנר ה' נשמת אדם הנמצא בתוכו, ובפרט שעל-ידי זה יוכל גם-כן לראות פירות בהמושפעים שלו בתוך הצבא, אשר שם נחוצה ביותר וביותר ההשפעה דיראת-שמים במרץ גדול ובדברים היוצאים מן הלב, וכמו שכתוב והיה מחנך קדוש, וכדמוכח מעניין דאשת יפת-תואר וכו'.

ומטובו לפרוש בשלום בנו יחיאל-יהודא שי' ולמסור לו ברכתי, אשר יזכהו השי"ת להשתמש בהכוחות הצפונים בו, מורשת אבות דגזע אנ"ש להביאם אל הפועל ולהשפיע על כל סביבתו בנר מצווה ותורה אור ומאור שבתורה זוהי תורת החסידות.

"רואים שדבריו יוצאים מהלב"

על פעולותיו של הרב זלמנוב ניתן ללמוד מן הצד:

בתוך רשמי עיתונאי (שלמה יהלומי) "שבת במחנה צבאי" שפורסמו באחד מכתבי-העת (אולי 'שערים') נכתבו הדברים הבאים:

"...בליל שבת לפני קבלת שבת הרצה קצין הדת (בחור כהלכה, תלמיד-חכם ומקובל על החיילים) לפני כשלוש מאות וחמישים חייל... והתוכן כולו חסידות, שלא קשה היה להבחין שממקור חב"די הוא. ואמנם חסיד ליובאוויטשי הוא הקצין... אחרי הרצאתו קרא לאחד החיילים להתפלל תפילת קבלת שבת... למחרת... לפני קריאת התורה דיבר הקצין על עניין הקורבנות ושוב - חסידות. סעודה שלישית ארכה כשעה וחצי... שירים חסידיים... גם בסעודה שלישית אמר הקצין דברי תורה ושוב - חסידות. ובכל הרצאותיו הוא מעמיד את הדגש על קיום תורה ומצוות. ורואים שדבריו יוצאים מן הלב ועל כן מכבדים אותו החיילים".

אתערותא דלעילא

ב'מחניים' (כסלו תשט"ו) נאמר: "לאחר מכן מסר האדמו"ר בקבוק יי"ש לידי הקצין וביקשו שישתה "לחיים" בשמו עם קציני וחיילי צה"ל".

לימים סיפר הרב זלמנוב ל'כפר חב"ד' (גיליון 558 עמ' 28):

"בהתוועדות שבת מברכים חודש סיוון קיבלתי מהרבי שליט"א בעצמו (מבלי שהזמנתי, כפי שהיה נהוג בתקופות מאוחרות יותר) שני בקבוקי משקה: האחד "עבור אנשי הצבא" והשני עבור "צעירי-אגודת-חב"ד" (הייתי אז פעיל גם במרכז צא"ח בתל-אביב)...".    


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)