שאלה: האם מותר לשבת בשעת ההקפות וכשרוקדים עם ספרי-התורה?
תשובה: הרמב"ם כותב: "כל הרואה ספר-תורה כשהוא מהלך, חייב לעמוד מפניו, ויהיו הכול עומדים עד שיגיע למקומו, או עד שיתכסה מעיניהם, ואחר-כך יהיו מותרים לשבת". זאת למדו חז"ל בקל-וחומר מן המצווה לקום מפני תלמיד-חכם: "מפני לומדיה עומדים, מפניה - לא כל שכן!".
כשספר-התורה נמצא על שולחן-הקריאה, הרי זה כאילו נמצא "במקומו", וכמו-כן כשאדם יושב ואוחז בו, כגון בשעה שקוראים בכמה ספרי-תורה.
בשעת ההקפות סביב הבימה, כנהוג, ודאי אין ספר-התורה "במקומו". יש סבורים, שהקהל רשאי לשבת בשעת הריקודים רק כשאין רוקדים עם ספרי-התורה, אף שהם מוחזקים בידי העומדים. יש מתירים לשבת אף כשרוקדים עם ספרי-התורה. זקנים וחלשים יכולים לסמוך על המקילים.
אם יש אנשים העומדים (ולא זזים) בין היושב לבין ספר-התורה, אפשר בשעת הצורך להתייחס אליהם כאל מחיצה, שעושה את ספר-התורה כאילו הוא ברשות אחרת.
כאשר נמצא הספר בידי החזן ב'הזכרת-נשמות' וכדומה, אין חובה לעמוד. בהגבהת ספר-התורה חייבים לעמוד, וכמו-כן בפתיחת הארון להוצאת והכנסת הספר. רבים נוהגים לעמוד גם בפיוטים בימים הנוראים וכדומה, כאשר פותחים את ארון-הקודש.
מקורות: קידושין לג,ב. רמב"ם הל' ס"ת פ"י ה"ט ומפרשיו. יו"ד רפב,ב ובאחרונים, ט"ז יו"ד רמב,יג. משנ"ב בשער הציון קמו,יח. 'צדקה ומשפט' להר"י בלוי פט"ז סי"ג; פסקי תשובות תקפד,א וש"נ. ועיין או"ח רמ,ו. תרל,יב. |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:13
זריחה: 6:07
