חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 18:01 זריחה: 6:50 כ"א בתשרי התש"פ, 20/10/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

פרשת ואתחנן
ממעייני החסידות

מדורים נוספים
התקשרות 578 - כל המדורים ברצף
"לקו בכפליים, מתנחמים בכפליים"
גאולה נצחית שאין אחריה גלות
"יוסיף כהנה וכהנה" * "הלומד מכל אדם"
פרשת ואתחנן
"חלק לעולם-הבא"
הלכות ומנהגי חב"ד

ועתה ישראל (ד,א)

השם ישראל מורה על ניצחון במלחמה, כמו שנאמר (וישלח לב) "כי שרית עם אלוקים ואנשים ותוכל". דווקא בימינו נקראת הנפש האלוקית "ישראל", על שם ניצחונה על הנפש הבהמית; אבל לעתיד-לבוא, שאז יתבטל הרע לגמרי ולא יהיה צורך במלחמה, לא תיקרא עוד בשם זה.

(לקוטי-תורה דברים, עמ' לח)

לא תוסיפו... ולא תגרעו (ד,ב)

סמיכות הציוויים מלמדת, שהעובר על "לא תוסיפו", סופו שיעבור גם על "לא תגרעו", וכמאמר רז"ל (סנהדרין כט): "כל המוסיף - גורע".

(לקוטי-שיחות כרך טו עמ' 491)

ואתם הדבקים בה' אלוקיכם חיים כולכם היום (ד,ד)

יש שני סוגים של "חיים" - "חי בעצם", היינו דבר שחי מצד עצמו, ו"חי במקרה", כלומר, דבר שחי מסיבה חיצונית. לדוגמה - האש היא מציאות חמה בעצם. לעומת זאת, מים רתוחים הם חמים כתוצאה מסיבה צדדית.

"ואתם הדבקים בה' אלוקיכם" - מי שדבק תמיד בהקב"ה, שהוא חיי-החיים,

"חיים כולכם" - הוא חי חיים אמיתיים, חי בעצם.

"היום" - אף בעולם-הזה, הנקרא "היום", כדכתיב (להלן ז), "היום לעשותם".

(כתר-שם-טוב, עמ' יא)

* * *

וכך מבואר פסוק זה בזוהר: הדבקות בקב"ה וההתבטלות אליו יתברך אינן ממעטות את חיותו של האדם, אלא להפך - הן מביאות לחיים אמיתיים. כדכתיב (משלי יט), "יראת ה' - לחיים"; ככל שתגדל יראתו וביטולו של האדם כן יתרבה שפע חיותו.

באותו עניין מוסיף ואומר המגיד ממזריטש: מדוע חיים המלאכים חיים נצחיים, שלא כמו הנשמות? כי במלאכים יש יותר יראת-שמים.

(סידור עם דא"ח עמ' 164)

כי מי גוי גדול אשר לו אלוקים קרובים אליו כה' אלוקינו (ד,ז)

אלוקים - רומז לשבעים השרים שלמעלה, שדרכם עוברת ההשפעה לשבעים האומות (אלוקים מלשון שר ומושל).

"מי גוי גדול אשר לו אלוקים קרובים אליו" - אין אף אומה אחת קרובה לשר שלה,

"כה' אלוקינו" - כפי שהקב"ה קרוב לעמו ישראל.

(אור-תורה עמ' נא)

ועשיתם לכם פסל תמונת כל (ד,כג)

באחת מדרשותיו של הגה"ק רבי לוי-יצחק שניאורסון (אבי כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו) - נגד שיטת הקומוניזם, אשר חרתה על דגלה את האחדות והשוויון - אמר:

"כל" רומז לאחדות, כנאמר (דה"א כט), "כי כל בשמים ובארץ", ותרגם "דאחיד בשמיא בארעא".

"ועשיתם לכם פסל תמונת כל" - התורה מזהירה אותנו לבל נעשה מ"כל" זה - עניין האחדות - עבודה-זרה.

(מפי השמועה)

כי ה' אלוקיך אש אוכלה הוא (ד,כד)

אש אינה יכולה להאיר אלא על-ידי פתילה או עצים. טבע האש להסתלק למעלה, לשורשה, ויש צורך בפתילה ש'תחזיק' אותה כאן למטה. הוא הדין לגבי האור האלוקי המחיה את הבריאה. אור זה שואף כל העת לחזור לשורשו, וה'פתילה', שמחזיקה את האור בעולם-הזה, היא התורה והמעשים הטובים של בני-ישראל.

כשם שהפתילה חייבת להיות ראויה ומוכשרת להתאכל באש ("אש אוכלה"), כך גם אור ה' אינו נאחז יפה ואינו שורה בנפש האדם, אלא כאשר התורה והמצוות של האדם חדורות ביטול וכלות-הנפש אליו יתברך.

(לקוטי-תורה ויקרא עמ' כה)

אתה הראת לדעת (ד,לה)

"אתה" - עצמות אין-סוף ברוך-הוא. "הראת" - נגלית. "לדעת" - כדי שיידעו אותך.

למרות שהקב"ה הוא אין-סוף ולגדולתו אין חקר, הוא מאפשר לאדם המוגבל להשיג אלוקות.

(ספר-המאמרים קונטרסים א עמ' נו)

אתה הראת לדעת... אין עוד מלבדו (ד,לה)

כידוע, נעצר אדמו"ר הזקן ונלקח למאסרו בפטרבורג, באסרו-חג סוכות תקנ"ט. יום לפני כן, בשמחת-תורה, אמר הרבי:

"אתה" - עצמות אין-סוף. "הראת לדעת" - הראת שעל אדם לשבור את עצמו (לדעת מלשון שבירה, כמו "ויודע בהם את אנשי סוכות"), כדי שכולם יראו שאין עוד מלבדו.

(לקוטי-דיבורים ד, עמ' 1498)

* * *

כל יהודי "רואה" ומאמין מצד נשמתו ש"אין עוד מלבדו", אבל אין הוא רשאי להסתפק בכך, אלא חובתו להבין את העניין בשכל - "לדעת". שכן רק ידיעה שכלית מביאה להתאחדות פנימית עם הדבר, ואילו על-ידי אמונה בלבד נשאר העניין בבחינת 'מקיף'.

(לקוטי-שיחות, כרך ד, עמ' 1170)


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)