חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 18:06 זריחה: 6:46 י"ז בתשרי התש"פ, 16/10/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

כינוסי-תורה במוצאי החגים
ניצוצי רבי

מדורים נוספים
התקשרות 573 - כל המדורים ברצף
מהי מסירות-נפש? - כך ולא אחרת!
גאולה היא גילוי האמת של העולם
כינוסי-תורה במוצאי החגים
פרשת בלק
עשרה ניסים נעשו לאבותינו
הלכות ומנהגי חב"ד

"מי שביכולתו, ישתתף בכינוס-תורה בגופו, ומי שאין ביכולתו להשתתף בגופו, ישתתף במחשבתו" * דברים שהרבי בחר לעסוק בהם כ'השתתפות' בכינוס-תורה, במרוצת השנים * על כינוסים שנערכו בהוראת הרבי בארץ-הקודש ועל הערה חריפה מהרבי שקיבל אחד ה'תמימים', ימים אחדים לפני חתונתו * רשימה שלישית ואחרונה

מאת הרב מרדכי-מנשה לאופר

להלן לקט התבטאויות של הרבי, במרוצת השנים, לגבי הכינוסים, תוצאותיהם הרצויות והזכות להשתתף בהם:

"ויהי-רצון שתהיה השתתפות גדולה ביותר ב'כינוס', שאז קיימת המעלה של תלמוד-תורה דרבים ו'ברוב עם הדרת מלך'... ואפילו יתווסף יהודי אחד... וזה יהיה הכנה קרובה ל'ברוב עם הדרת מלך' לקבל פני מלכא משיחא ובקרוב ממש" - משיחת יום ב' דחג השבועות תשל"ו.

"ובוודאי יהיה זה בהשתתפות כולם" - איחל הרבי באחרון-של-פסח תשל"ג.

ובהזדמנות אחרת אמר: "ובעזרת ה' יתברך יהיה גם השנה כמדי שנה, ייטלו חלק אורחים וכן מקומיים כו'...".

"וכולם ישתדלו, יהיו ויטלו חלק בדיבור או בשמיעה או בשניהם" - התבטא הרבי בחג-השבועות תשכ"ג (שיחות-קודש תשכ"ג, עמ' 391).

"ויהי-רצון שיהיה בהצלחה רבה, והכינוס יביא לידי מעשה, לימוד התורה וקיום המצוות בהידור מתוך שמחה וטוב לבב" - משיחת יום שמחת-תורה תשכ"ט (שיחות-קודש תשכ"ט, כרך א, עמ' 91).

בחודש תשרי תשמ"ח ('התוועדויות' תשמ"ח, כרך א, עמ' 371) אמר הרבי: "ויהי-רצון שה"כינוס תורה" יהיה בהצלחה רבה ומופלגה, ובאופן ד"פעולה נמשכת" שנת תורה ושנת שמחת-תורה שניהם גם יחד וכן שנה של הקהל".

ביום שמחת-תורה תשמ"ב ('התוועדויות' תשמ"ב, עמ' 269): "הכינוס-תורה נערך ברוב עם, ובוודאי שיוסיפו בזה עוד יותר כו'".

ביום שמחת תורה תשל"ב ('שיחות קודש' תשל"ב עמ' 84): "ושיהיה 'כינוסן של צדיקים' עליו אמרו חז"ל 'הנאה להם והנאה לעולם' ושזה ימשיך את אור התורה שיחזיר את העולם למוטב, והעולם יתנהג בהתאם לפסק-דין התורה, ויהווה הכנה לתורתו של משיח".

באחרון של-פסח תשל"ג: "יהיה זה כינוס של צדיקים שיפה להם ויפה לעולם, ותומשך חירות אמיתית על כל השנה כולה, ומתוך חירות מכל העניינים המבלבלים יוכלו ללמוד תורה ולקיים מצוות".

הנאה להם והנאה לעולם

"ה'כינוס-תורה' צריך להיות באופן דשקלא-וטריא בתורה, ביגיעה וכו'" - אמר הרבי ביום ב' דחג השבועות תשמ"א (שיחות-קודש כרך ג, עמ' 613). (באותה הזדמנות תבע לחזק את קביעות-העיתים בלימוד התורה, יגיעה ו"ללא קונצים"...).

"כפי שהונהג זה כמה שנים שבזמן סמוך לסיום החגים - למחרתו - נקבע 'כינוס תורה'. יהיה זה אפוא בהשתתפות טובה, ושיחדשו בתורה מכוון אל האמת בשקלא וטריא בתורה, עד להלכה למעשה ואזי - כנאמר בזוהר - 'הקב"ה חדי בפלפולא דאורייתא'" - אמר הרבי בשבת-קודש פרשת בראשית תשכ"ז (שיחות-קודש תשכ"ז, כרך א, עמ' 113).

"כינוס תורה בו משתתפים כדי לומר דברי תורה, או לשמוע דברי תורה" - שמחת-תורה תשל"ב ('שיחות קודש' תשל"ב עמ' 84).

ביום ב' דחג השבועות תשל"ט אמר הרבי:

נהוג שמיד אחר 'זמן מתן תורתנו' מתקיים 'כינוס תורה'. כינוס זה מתקיים אחרי צאת החג [כבר התפללו מעריב, עשו הבדלה על כוס וכו' ודלא כפי ההנהגה בשבת ויום-טוב] - מתאספים, אפוא, יחדיו כדי להדגיש שמיד אחר "זמן מתן תורתנו" ממשיכים ביתר שאת וביתר עוז את עניין לימוד התורה ובאופן דלימוד התורה ברבים, ו'זכות הרבים מסייעתם' ובאופן ד'כינוסן של צדיקים' אשר 'הנאה להם והנאה לעולם'.

השתתפות גם במחשבה

כך אמר באחרון-של-פסח תש"נ ('תורת-מנחם - התוועדויות' תש"נ, כרך ג, עמ' 78):

ולכל לראש יכריזו על-דבר הכינוס-תורה, המקום והזמן, וכל שאר הפרטים הקשורים עם הכינוס-תורה, והעיקר שכולם ישתתפו בהכינוס-תורה, כל מי שיש ביכלתו ישתתף בהכינוס-תורה בגופו ומי שאין ביכולתו (מאיזה סיבה שהיא) להשתתף בגופו ישתתף במחשבתו, וכיוון שבמקום שמחשבתו של אדם שם הוא נמצא (ראה כתר-שם-טוב, הוספות סל"ח וש"נ) הרי זה נחשב כאילו נמצא בגופו בהמקום שבו נערך הכינוס-תורה. ובפרט שמעלת המקום שבו נערך הכינוס-תורה בית-הכנסת ובית-המדרש של כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו - מועילה ומסייעת להחשב כמו שנמצא גם בגופו.

עיקרו בנגלה דתורה

ומכאן להתבטאויות של הרבי על 'השתתפותו' בכינוסים:

"השתתפותי... היא בהעניינים שבתורת הנגלה שנתבארו בהתוועדות זו" - משיחת שבת-קודש פרשת בראשית תשכ"ח (התוועדות ב, סעיף י"ג).

"כיוון שהשתתפותי בגופי איננה יכולה לצאת לידי פועל, מכמה סיבות, נהוג שבכל פעם אומרים כמה מילים, בתור השתתפות בהכינוס, על-כל-פנים בקיצור" - משיחת יום ב' דחג השבועות תשל"א (שיחות-קודש תשל"א, כרך ב, עמ' 236).

"השתתפותי בכינוס היא בעניינים שבחלק הנגלה שדובר בהם בהתוועדות" - משיחת שבת-קודש פרשת בראשית תשכ"ז (שיחות-קודש תשכ"ז, כרך א, עמ' 311).

ביום ג' דחול המועד פסח תשל"ט הורה הרבי להרב משה-פנחס הכהן כ"ץ, הגבאי דבית-המדרש 770, להכריז אודות ה'כינוס תורה' והוסיף (בחיוך רחב): "הרי לא הכריזו שכולם מוזמנים (להשתתף)"...

מאוחר יותר, באחרון-של-פסח, לאחר ברכת המזון נתן הרבי להרב מנטליק את המצות, היין והמים עבור ה'כינוס תורה', והורה לו להכריז שהכינוס יתקיים למחרת (ולא ביום א'). כשהכריז על קיום הכנס בשעה 12 שאל הרבי בחיוך: "היכן?" והכריז הרב מנטליק: "בבית המדרש של כ"ק אדמו"ר שליט"א".

בונים את העולם באופן חדש

"ה'כינוס תורה' שמתקיים אחרי שמחת-תורה מהווה התחלה טובה לשנה החדשה, וימשיכו זאת עד להבנה, הסברה והעמקה. וכאשר יהיה 'וסלסלה' אזי 'ותרוממך'. ייתן ה' יתברך רוממות בתורה מכאן ולהבא, ובפרט על-ידי 'כינוס -תורה' שנהיה בפלפול חברים ושקלא-וטריא בתורה" - משיחת יום שמחת-תורה תשל"ב (שיחות-קודש תשל"ב עמ' 84).

גם ביום שמחת-תורה תשמ"ב ('התוועדויות' תשמ"ב, כרך א, עמ' 311) מתבטא הרבי: "נהוג לערוך 'כינוס-תורה' לאחרי כל יום-טוב, על-אחת-כמה-וכמה לאחר שמחת-תורה".

מהו הקל-וחומר? ובכן, ביום שמחת-תורה תשמ"ז ('התוועדויות' תשמ"ז, כרך א, עמ' 395)  מבאר הרבי תוך כדי דיבור: "בקשר ל'כינוס-תורה' שמתקיים באסרו-חג דשמחת-תורה, במכל-שכן מעריכת 'כינוס-תורה' בכל המועדים, שהרי בשמחת תורה מודגש במיוחד עניין התורה, עד ל'כתר תורה'!".

בהתוועדות יום שמחת-תורה תשכ"ט (שיחות-קודש תשכ"ט, כרך א, עמ' 91) אומר הרבי בין השאר: "שקלא-וטריא בענייני תורה, שכן זו אחת הדרכים שבהן נקנית התורה - בפלפול חברים, וזהו עניינו של ה'כינוס תורה', 'יפה להם ויפה לעולם' ובכך בונים את העולם באופן חדש לגמרי. מכל העניינים שדובר בהם בהתוועדות ישנם כאלה שיכולים להיות בתור השתתפותי בכינוס..."

"תגדל תשוקתם לתורה"

עד כדי כך היה העניין חשוב אצל הרבי, שהרבי טרח להתייחס לקביעות שבו מתקיים ה'כינוס-תורה'. להלן כמה דוגמאות:

שיחה ארוכה בעניין מחלוקת המגן-אברהם ואדמו"ר הזקן לגבי 'יום טבוח' השמיע הרבי בהתוועדות יום ב' דחג השבועות תשכ"ט. בסיום הביאור התבטא (שיחות-קודש תשכ"ט, כרך ב, עמ' 154):

זהו ביאור העניין על-פי נגלה, והדברים הם כהשתתפותי ב'כינוס תורה' שהונהג מכמה וכמה שנים, ובוודאי ישתתפו כולם בעניין וביתר שאת וביתר עוז מכל פעם, שכן הדבר יתקיים ביום א' בשבוע ובהתאם לנאמר בשולחן-ערוך לגבי הנהגת תלמידי-חכמים שכל השבוע יגעים בתורה, נחים הם בשבת ועסוקים בעונג שבת - ממילא תגדל תשוקתם לתורה אחרי ההפסק של שני ימים (בשל הקביעות של חג השבועות שבהם הדגש הוא על ה'לכם' דבר שהצריך טירדות והכנות לכבוד ועונג שבת וכן דיום-טוב).

ויהי-רצון שהכינוס יהיה (כדברי המשנה בסנהדרין) כינוסן של צדיקים טוב להם - ויתר על כן - טוב לעולם, והרי 'לקח טוב נתתי לכם', זהו החידוש שבמתן-תורה...

כינוס ב"יום אחד"

בשנת תנש"א ('התוועדויות' תנש"א, כרך א, עמ' 209), אמר הרבי:

בשנה זו שאסרו-חג חל ביום השבת, עורכים הכינוס למחרתו... ביום ראשון שנקרא בתורה "יום אחד", "לפי שהיה הקב"ה יחיד בעולמו" (פירוש רש"י על הפסוק בראשית א,ה - מב"ר פ"ג, ח). ובזה מודגשת השייכות לגאולה האמיתית והשלימה... שאז יתגלה... ש"הקב"ה יחיד בעולמו". ובהדגשה יתירה ביום ראשון זה שבא בהמשך ובסמיכות לשמחת-תורה שאז אומרים "אתה הראת לדעת גו' אין עוד מלבדו".

בשבת-קודש פרשת בראשית תשמ"ח ('התוועדויות' תשמ"ח, כרך א, עמ' 366) מציין הרבי ש"מצד הקביעות דשמחת-תורה בסמיכות ליום השבת, דוחים עניין זה ליום שלאחרי-זה - על-דרך "הקהל שחל להיות בשבת מאחרין ולא מקדימין" (מגילה ה,א - במשנה; רמב"ם הלכות חגיגה בסופן)".

"ומכיוון שבשנה זו חל אסרו-חג בשבת, שאז מוגבלת ההשתתפות בכינוס-תורה רק עבור אלו הנמצאים כאן, מכיוון שאי-אפשר להשתמש במכשירים הידועים כדי שישמעו את הדברים במקומות רחוקים - אי לזאת עורכים את הכינוס-תורה ביום ראשון, שהוא מוצאי שבת קודש. ובוודאי יכריזו עתה אודות המקום והזמן המדוייק דה'כינוס תורה'..." - אמר הרבי בהתוועדות שבת-קודש פרשת בראשית תשמ"ה ('התוועדויות' תשמ"ה, כרך א, עמ' 466).

כיוצא בזה אמר באחרון-של-פסח תשמ"ט ('התוועדויות' תשמ"ט, כרך ג, עמ' 62-61):

ובקביעות שנה זו, שמחרת הפסח הוא ערב שבת - מתחיל ה'כינוס תורה', בערב שבת, והמשכו ביום ראשון לאחרי השבת, שאז, יוכלו להשתתף בה'כינוס תורה' גם מערי השדה (מה-שאין-כן בערב שבת שלא יוכלו לבוא ולהשתתף בה'כינוס תורה' כדי שלא יגרע במעשיהם ועבודתם ופירותיהם במקום מושבם ביום השבת) ואם יוסיפו גם כן לאחרי יום ראשון - מה טוב ומה נעים.

ולכן יעלו למעלה ויכריזו עתה אודות ה'כינוס תורה' כאן - ביום השישי והמשכו ביום ראשון, כולל גם ההכרזה וההתעוררות שיחליטו עתה לערוך 'כינוסי תורה' גם במקומות שמאיזה סיבה שתהיה לא הונהג עדיין מנהג זה.

ויהי-רצון שמהם יראו וכן יעשו גם בכל שאר המקומות, ובפרט כשרואים שמוסיפים עוד יותר (במקומות שכבר נתקבל המנהג) הן בכמות והן באיכות, כולל גם הוספה במספר המשתתפים בה'כינוס-תורה' יותר מאשר על-דרך הרגיל בשנים הקודמות, ומתוך שמחה וטוב לבב.

והעיקר - שעל-ידי פעולה זו יתוסף עוד יותר בהזריזות דביאת משיח צדקנו...

וחזר על כך בהתוועדות שבת-קודש פרשת אחרי  הסמוכה (שם עמ' 72):

יש לעורר גם אודות עניין שבא לאחרי ובהמשך לחג הפסח - המנהג בשנים האחרונות לערוך ה'כינוס-תורה' מיד לאחרי חג הפסח, ובקביעות שנה זו  שה'כינוס-תורה' התחיל בערב שבת, ונמשך ב(מוצאי שבת) יום ראשון - הרי זה שייך גם ליום השבת (שבו נעשית השלימות דכל ענייני הפסח) שהוא באמצע ה'כינוס-תורה').

ויש לקשר זה עם המנהג ללמוד מסכת אבות בשבת הראשונה לאחרי הפסח שהתחלתה בכללות עניין דקבלת התורה - 'משה קיבל תורה מסיני ומסרה כו'' עד לכל אחד ואחד מישראל.

להוסיף בתורה ביום חול

"ובקביעות שנה זו (כאשר יום טוב שני של גלויות דחג השבועות הוא ביום השבת) הרי בנוסף ללימוד התורה ביום השבת כמו שלמדים מ"ויקהל משה", להקהיל קהילות ביום השבת כדי ללמוד תורה עם בני-ישראל מתקיים הכינוס ביום ראשון, כדי להוסיף, כאמור, בלימוד התורה ביתר שאת וביתר עוז ביום חול... ומתורה נמשך הדבר בעולם..." - התבטא הרבי ביום ב' דחג-השבועות תשל"ט (סעיף ל"ז וראה גם סעיף נ"ו).

עניינים שהזמן גרמא

בעניין הסוגיות שבהן בחר לעסוק כהשתתפות ב'כינוס תורה', התבטא הרבי בחג השבועות תשמ"א (שיחות-קודש תשמ"א, כרך ג, עמ' 613):

ישנם ריבוי עניינים שאפשר לדבר אודתם, שהרי התורה "ארוכה מארץ מידה ורחבה מיני ים" - אבל-אף-על-פי-כן קדימה לדבר אודות עניין שהזמן גרמא (כפי שנהוג לגבי שאלות הלכתיות להקדים הנוגע לפועל)!

ביום ב' דחג-השבועות תשל"ח דיבר הרבי כהשתתפות ב'כינוס תורה' בנושא האיסור לקבוע טיפול רפואי בתוך ג' ימים לפני השבת (השיחה נדפסה בליקוטי-שיחות כרך ט"ז עמ' 518-521; ומשם ב'שערי הלכה ומנהג', כרך א, עמ' רלד ואילך). כשהרבי דיבר על-כך סיפר בין השאר (שיחות-קודש תשל"ח, כרך ב, עמ' 460):

בדידי הווה עובדא - כתב לי מישהו שעליו לעבור טיפול רפואי ביום פלוני, וממילא מבקש שאזכירנו על הציון לברכה ולהצלחה. השבתיו שאמלא את בקשתו תכף (למרות שזהו עניין שאמור להתקיים בעוד שניים-שלושה חודשים), ברם מחובתי וזכותי להבהיר עניין עיקרי כי טיפול שנקבע ליום ו' ערב-שבת-קודש כרוך בשאלה הלכתית ברורה!...

נסקור אפוא כמה נושאים שנאמרו כהשתתפות ב'כינוסי התורה':

בהתוועדות יום שני של חג השבועות תשכ"ז הקדיש הרבי שיחה לסגולת השמירה במצוות מסויימות כתפילין ומזוזות, בקשר עם תחילת הפעילות במצוות תפילין (אחר-כך הוסב שמו ל'מבצע תפילין'), בתור סגולה לטובת המצב בארץ-הקודש (שיחות-קודש תשכ"ז, כרך ב, עמ' 152).

ביום שמחת תורה תש"ל ('שיחות קודש' תש"ל כרך א' עמ' 123) אמר הרבי: ביאור ענייני הנגלה קשורים בעובדה שלמחרת יתקיים כינוסי-תורה, ייטלו איפוא את מה שנתבאר לעיל הסיום דמסכת מנחות והן המדובר בענין מנהגי חב"ד בשינה בסוכה ונוי סוכה אע"פ שבגופי, מצד כמה סיבות אינני משתתף באותו מקום ובאותו זמן.

בחג השבועות תשל"ג ביאור בגדר "ציבור" (שהתחדש במתן-תורה).

בשבת-קודש פרשת בראשית תשל"ד - בגדר מצוות הקהל.

באחרון-של-פסח תשל"ד דן הרבי בגדר ברכת "שהחיינו".

יום ב' דחג השבועות תשל"ד - בגדר "תורה ונבואה".

בהתוועדות אחרון-של-פסח תשמ"א ביאר פרטים במצוות כתיבת ספר-תורה בזמן הזה (בהמשך למבצע ספר-תורה שעליו הכריז הרבי בי"א ניסן של אותה שנה), זאת לאחר שציין את הקשר של אחרון-של-פסח למתן תורה.

ביום ב' דחג השבועות תשמ"ו ביאר הרבי את דברי המכילתא "כשם שקיבלתם מלכותי קבלו גזרותיי" ('התוועדויות' תשמ"ו, כרך ג, עמ' 528-527).

ביום שמחת-תורה תשמ"ב ביאר הרבי (על-פי נגלה) מדוע אין עושים שמחת-תורה בחג השבועות "זמן מתן תורתנו" ('התוועדויות' תשמ"ב, כרך א, עמ' 319-311).

הקדמת נעשה לנשמע

באחרון-של-פסח תשמ"ג - חקר כמה עניינים בדיני הסיבה, צליית הפסח, חגיגה הבאה עם הפסח ובהשפעתו של חג הפסח על שאר הרגלים.

באחרון-של-פסח תשמ"ז אומר הרבי ('התוועדויות' תשמ"ז, כרך ג, עמ' 136): "בהמשך להמדובר בנוגע להדגשת עניין החינוך בחג הפסח - הרי, כאן המקום והזמן להתעכב על גדר החיוב דחינוך בהלכה, בתור השתתפות ב'כינוס תורה' שנערך כרגיל באסרו-חג". הוגה לאחר מכן כ"גדר החיוב דחינוך" משיחות אחרון-של-פסח שבת פרשת שמיני ה'תשמ"ז (ונדפס שם עמ'  118-112).

בהתוועדות יום ב' דחג-השבועות תשמ"ח אמר הרבי ('התוועדויות' תשמ"ח, כרך ג, עמ' 435):

ובהתחשב עם קוצר הזמן, שהרי צריכים לברך ברכת-המזון ולהתפלל ערבית כו' - נסיים בדבר המשמח להכריז על-דבר הכינוס-תורה שיתקיים מחר, אסרו-חג, ולהזמין את כל המסובים כו'.

וכנהוג בכל שנה - לומר גם עניין בנגלה דתורה בתור השתתפות בכינוס-תורה, ובהמשך להמדובר לעיל על-דבר הדגשת עניין העשייה , הקדמת נעשה לנשמע - ידובר עתה בעניין מעשה וכוונה, שזהו התוכן דנעשה ונשמע.

בשיחת אחש"פ תנש"א דיבר בענין "אימתי הן תמימות"  בתור השתתפות ב"כינוס תורה" שמתקיים באסרו-חג והוגה על-ידו ('התוועדויות' תנש"א ח"ג עמ' 101-89).

בשיחת יום ב' דחג-השבועות תנש"א דיבר בענין "תורה חדשה מאתי תצא" בתור השתתפות ב"כינוס תורה" שמתקיים באסרו-חג והוגה על-ידי הרבי (שם עמ' 294-287).

ובאחרון של פסח תשמ"ח - על דבר הנהגות יום הולדת.

בהתוועדות יום ב' דחג השבועות תשל"ט אומר הרבי: ישנו ענין בנגלה הקשור בדברי חז"ל "דכולי עלמא בשבת ניתנה תורה לישראל", השייך במיוחד לקביעות שנה זו, ששבעה בסיון (יום ב' דחגה"ש, שהינו גם "זמן מתן תורתינו") חל ביום השבת.

השתתפות כפולה

בליל שמחת-תורה תשמ"ח ('התוועדויות' תשמ"ח, כרך א, עמ' 313-312) אמר הרבי עניין בנגלה בנושא קריאת פרשת המלך על-ידי אגריפס. בדבריו הדגיש הרבי "אשר עניין זה הוא גם בתור השתתפות ב'כינוס תורה' שנוהגים לערוך בסמיכות ליום-טוב".

להפתעת הקהל, בשבת-קודש פרשת בראשית (שם עמ' 366) הודיע הרבי כי "תהיה השתתפות נוספת בהכינוס-תורה", והרבי אמר ביאור בעניין "זכר למצוות הקהל" (שם עמ' 371-366).

ביום שמחת-תורה תשל"ה (שיחות-קודש תשל"ה, עמ' 109 ואילך) השמיע הרבי ביאור בנוסף לסיום מסכת סוכה (שהמשיך לבארו בהמשך לו' בתשרי) בעניין מצוות מחיית זרעו של עמלק (הקשור לשמחת תורה)!

וביום שמחת-תורה תשל"ו (שיחות-קודש תשל"ו, עמ' 143): "מכיון שמחר צריך להתקיים הכינוס-תורה הרי בנוסף להמדובר לעיל... יש להוסיף ביאור בענין מכשירי-מצווה (באתרוג, סוכה, תשובה ותפילה)...".

בחג השבועות תשל"ז דיבר הרבי על שני נושאים: א) ויכוח הבייתוסים ורבי יוחנן בן זכאי בנוגע לעצרת אחרי השבת, ב) על מחלוקת הראשונים לגבי פסיקת הלכות אם בטעמיהן או לאו ובנוגע ללימוד התורה.

בשבת בראשית תשד"מ: א) קביעות השנה (מעוברת), ב) תוספת שבת ויום-טוב.

"ובהתאם למנהג להשתתף בכינוס-תורה על-ידי אמירת דבר תורה הנה, בהוספה על המדובר בלילות דחג הסוכות אודות שיטת הרמב"ם בנוגע לשיר של יום דחג הסוכות, ידובר עתה בעניין נוסף בהמשך למוזכר בתחילת החודש אודות בית דינו של הרי"ף על-דבר הסמיכה וקידוש החדשים על-פי הראייה" - אמר הרבי בשבת-קודש פרשת בראשית תשמ"ח ('התוועדויות' תשמ"ה, כרך א, עמ' 477-466).

השתתפות ב'המשכים'

פעמים רבות הייתה השתתפותו של הרבי בביאור נושא או בעריכת 'סיום' מסכת שהחל בו בהתוועדות סמוכה. הנה כמה דוגמאות:

ביום ב' דחג השבועות תשמ"ב - המשך לביאור ה"סיום" במסכת סוטה שהחל באמירתו בהתוועדות ערב חג השבועות ('התוועדויות' תשמ"ב, כרך ג, עמ' 1589-1582; שיחות-קודש תשל"ה).

באחרון-של-פסח תשל"ה המשיך לבאר את הגדרים ד'לראות ולהראות' - בהמשך לדבריו בהתוועדות י"א ניסן.

ביום שמחת-תורה תשל"ה המשיך לבאר את סיום מסכת סוכה שהחל לבארו בו' תשרי, והוסיף פרטים בתגובה לשאלות שנשאלו.

בשבת בראשית תשכ"ח ביאר עניין שבא בהמשך לדבריו בליל שמחת-תורה, בביאור הכלל "הנח להם לישראל, אם אינם נביאים בני נביאים הם" - היפך הכלל ש"תורה לא בשמים היא".

באחרון-של-פסח תשל"ג המשיך לבאר את סיום מסכת כתובות שהחל בביאורו בי"א ניסן.

באחרון של פסח תשל"ט - בענין מינוי קטן לקרבן פסח (ראה 'שיחות קודש' תשל"ט כרך ב' עמ' 528).

באחרון-של-פסח תשד"מ המשיך את ה'הדרן' על מסכת תענית וספר הרמב"ם בהמשך למה שהחל לבאר בהתוועדות י"א ניסן.

הקדמה - ניגון שמח

"כיוון שקבלת התורה צריכה להיות בשמחה ובפנימיות - נתחיל בניגון שמח, ובהחלטה להמשיך העניינים בפנימיות", הקדים הרבי קודם להשתתפותו ב'כינוס-תורה', ביום ב' דחג השבועות תשכ"ד.

השתתפות בשיעור היומי ברמב"ם

באחרון-של-פסח תשד"מ ובהתוועדויות הסמוכות הכריז הרבי על-דבר תקנת לימוד היומי בספר משנה-תורה להרמב"ם. מאז, חלק מהשיחות שנאמרו כהשתתפות ב'כינוס-תורה' היו בספר משנה-תורה או לפחות קשורות בו.

כך אמר ביום שני של חג-השבועות תשד"מ ('התוועדויות' תשד"מ, כרך ג, עמ' 1947):

בנוגע להשתתפות על-ידי דבר תורה - הרי מכיוון שלאחרונה הולך ומתפשט לימוד שיעור קבוע בספר 'משנה תורה' (יד החזקה) להרמב"ם, נתעכב על עניין ברמב"ם הקשור עם השיעורים דימים אלו...

וביום שני של חג השבועות תשמ"ה ('התוועדויות' תשמ"ה, כרך ד, עמ' 2222):

יש להתעכב גם על הלכה פרטית השייכת לשיעור היומי דלימוד הרמב"ם במחזור שני, ועניין זה יהיה גם בתור השתתפות ב'כנס תורה' שיתקיים ב'אסרו חג'.

באחרון-של פסח תשמ"ו אמר הרבי ('התוועדויות' תשמ"ו, כרך ב, עמ' 155):

שיעור היומי ברמב"ם הוא... נהוג גם לומר עניין בנגלה דתורה בתור השתתפות ב'כינוסי תורה'... ולכן, יש לבחור בהלכה בשיעור היומי שיש לה קשר ושייכות גם לשיעור ד'אסרו חג' - שבו מתקיים ה'כינוס תורה', אשר השתתפות בו היא על-ידי הדברים דלקמן.

[הרבי ביאר את פלוגתת הרמב"ם והראב"ד בעניין טיבול מצה בחרוסת, והמשיך בביאור הקשר הפנימי שבין 'חרוסת' וחיבורה עם מצה ומרור - ראה 'התוועדויות' שם עמ' 166-155].

גם באחרון-של-פסח תשמ"ה ('התוועדויות' תשמ"ה, כרך ג, עמ' 1823):

נהוג לומר עניין בפלפולה של תורה בתור השתתפות ב'כינוס תורה' שנערך מכמה שנים  (יותר מג' שני חזקה) ב'אסרו חג' - על-כל-פנים בקיצור, ובאופן של נקודה כו'.

לפועל ביאר הרבי בהרחבה ובהפלאה את השיעור היומי ברמב"ם - התחלת פרק שלישי בהלכות תלמוד תורה.

לאחר מכן אמר (שם עמ' 1842):

ויהי-רצון שה'כינוס-תורה' - שבו יחזרו בוודאי חלק מהדברים שנאמרו לעיל בתור השתתפות - יהיה בהצלחה רבה...

באחרון-של-פסח תשמ"ז, בנוסף לביאור עניין בנגלה בגדר חובת חינוך, אמר הרבי: "כמו כן נהוג להתעכב על שיעור היומי ברמב"ם, אשר, גם עניין זה (נוסף על המדובר לעיל) הוא בתור השתתפות ב'כינוס תורה'" - המקדש באיסורי הנאה מדרבנן. ('התוועדויות' תשמ"ז, כרך ג, עמ' 144-146).

"הרי זה נתקדש קודש-קדשים"

בשנת תשמ"ט עורר הרבי באחרון-של-פסח על-דבר ההשתתפות ב'כינוס-תורה', אך לפועל אמר עניין בנגלה (חקירה בסיום הלכות תרומות לרמב"ם - בנוגע לספק חיוב דרבנן ביחס לברכה על תרומה דאורייתא) רק בהתוועדות שבת-קודש פרשת אחרי הסמוכה ('התוועדויות' תשמ"ט, כרך ג, עמ' 73). לפועל ציין הרבי כי מכיוון שבדרך-כלל ההשתתפות ב'כינוסי-תורה' היא בהתוועדות דאחרון-של-פסח, שבו סיימו לומדי השיעור היומי (דג' פרקים ליום) הלכות תרומות - מתאים שההשתתפות תהיה בשקלא-וטריא בדברי הרמב"ם בסיום הלכות תרומות. (ובדרך-אגב ציין גם את הקשר לחג-הפסח).

גם באחרון-של-פסח תש"נ ('התוועדויות' תש"נ, כרך ג, עמ' 78) אמר הרבי:

כיוון שביום שלומדים שיעור זה נערך גם 'כינוס-תורה' על-פי המנהג מכמה-וכמה שנים (עוד לפני התקנה דלימוד הרמב"ם), לכן יש לקשר הסיום ברמב"ם עם הכינוס-תורה.

הרבי ביאר (שם עמ' 83-79) את דברי הרמב"ם בסוף הלכות שמיטה ויובל (השיעור דאסרו-חג) "לא שבט לוי בלבד אלא כל איש כו' הרי זה נתקדש קודש-קדשים".

לפרסם גם בדפוס

"האמור לעיל אודות נצחיות התורה - הרי זה גם בתור השתתפות ב'כינוס תורה' שייערך מחר, ביום ו' ערב שבת-קודש, והמשכו ביום א'. ...ומכאן באים לעניין הנוסף בתור השתתפות ב'כינוס תורה' - הצד ההלכתי שבדבר התעסקות בהשפעה על בני נח לקיים ז' מצוות שלהם..." - אמר הרבי ביום ב' דחג השבועות תשמ"ג ('התוועדויות' תשמ"ג, כרך ג, עמ' 1576-1575) כשהוא מבקש:

כדאי ונכון שירכזו את כל השאלות ביחד עם המענה הפשוט לכל שאלות אלו, כולל מה שדובר בזה בהתוועדויות האחרונות, ויסדרו זאת באופן מסודר, לכל לראש - ב'כינוס תורה', ואחר-כך-גם בדפוס, ויפרסמו...

מ'כינוס תורה' לגאולה

וכך איחל הרבי בהתוועדויות יום שמחת-תורה תשמ"ו ('התוועדויות' תשמ"ו, כרך א, עמ' 404):

ויהי-רצון אשר מ'כינוס-תורה' שמתקיים באסרו-חג, לאחרי ובהמשך להתחלת ה'כינוס' על-ידי ההשתתפות בדבר-תורה האמור לעיל [ובפרט כאשר מקשרים זאם עם דבר גשמי - נתינת חלה ומים מהתוועדות זו עבור ה'כינוס-תורה'] - נזכה במהרה בימינו ממש, בעגלא דידן, לכינוסם של כל אחד ואחת מבני-ישראל כאשר יקויים הייעוד 'קהל גדול ישובו הנה'.

וביום שמחת-תורה תשמ"ז ('התוועדויות' תשמ"ז, כרך א, עמ' 396):

ויהי-רצון שכינוס-תורה זה יהיה הכנה קרובה לכינוסם של כל ישראל - 'יחד שבטי ישראל', על-ידי-זה שמבטלים את סיבת הגלות.

ובהזדמנות נוספת:

וכן תהיה לנו - הצלחה בכינוס זה, ומכינוס זה - לכינוס האמיתי ד"ואתם תלוקטו לאחד אחד בני ישראל", שכן המושג ד'כינוס' נופל על דברים שהיו מפוזרים ונתכנסו יחדיו, בדוגמת ה"כינוס-תורה", שנאמרים בו ריבוי עניינים, שכל אחד מהם הוא עניין בפני-עצמו, ואף-על-פי-כן נאמרים ונשמעים כולם באותו "כינוס תורה", 'כינוס' לשון יחיד - שאז יהיה גם העניין ד"הנאה להם ןהנאה להם" בתכלית השלימות.

ביום ב' דחג השבועות תשמ"ח איחל הרבי:

ויהי-רצון שהדיבור בכל האמור לעיל - בתור השתתפות ב"כינוס תורה" שגם בו מודגש עניין הליקוט "כינוס של צדיקים הנאה להם והנאה לעולם" - יפעל פעולתו בעבודת כל אחד ואחד מישראל, והעיקר - שימהר ויזרז את פעולת הכינוס והליקוט על-ידי הקב"ה"...

מה'קיצור' נבוא לאריכות

בריבוי פעמים הדגיש הרבי כי "בקיצור על כל פנים" נתעכב עתה על עניין מסויים בנגלה דתורה (ראה לדוגמה - שיחת חג השבועות תשמ"א). וכיוצא בזה: "על-כל-פנים בקיצור, באופן של נקודה כו'" (יום שמחת-תורה תשמ"ט - 'התוועדויות' תשמ"ט, כרך א, עמ' 250). "ומפני העייפות כו' - בקיצור על-כל-פנים" (שבת-קודש פרשת בראשית תשד"מ - 'התוועדויות' תשד"מ, כרך א, עמ' 374).

בהתוועדות יום ב' דחג השבועות תשל"ט אמר (שיחות-קודש תשל"ט חלק ג, סעיף ל"ד, עמ' 85):

רגילים בכל שנה, בתור השתתפות ב'כינוס תורה' - לאמר עניין בנגלה, על-כל-פנים בקיצור. ויהי רצון שמ'קיצור' זה יבואו לאריכות בלימוד התורה בד בבד עם כל ענייני תורה כולל... בענייני הרשות... ושיראו בגילוי האמת - שתורה הינה בעלת-הבית על העולם.

כללות עניינו של משה רבנו כמו שכתוב "זכרו תורת משה עבדי" שמוסב בפשטות על נגלה דתורה, והדבר כולל גם ענייני פנימיות התורה אשר כידוע בשעת מתן-תורה היו (לא באופן של לימוד, אלא) באופן של ראייה...

כינוס בכפר-חב"ד, בהוראת הרבי

בשנת תשל"א הורה הרבי לערוך בכפר-חב"ד 'כינוס תורה' גם בארצנו הקדושה. בכינוס זה שנערך באסרו-חג הסוכות התקיים הכינוס בהיכל הישיבה בכפר-חב"ד. על מה שהתרחש באותו כנס אנו קוראים בדיווחי הרה"ח הרב אפרים (ז"ל) וולף:

"כ"ז תשרי תשל"א

"כ"ק אדמו"ר שליט"א

"אתמול נערך כנס תורה בהיכל הישיבה בכפר-חב"ד, היה לפי ערך מוצלח מאוד. נכחו קהל של כשלוש-מאות איש מאנ"ש עם התמימים. הכנס החל בשעה ארבע לאחר תפילת מנחה. פתח את הכנס ר' אפרים שי' ומסר את ההוראה שהייתה דרך הטלפון וכן תוכן קצר שנתקבל על-דבר ההקפות של שמחת-תורה. אחר-כך דיבר הרב מרא-אתרא הרב גרליק. אחר-כך לפי הסדר: הרב לנדא אב"ד דב"ב, הר נחום שי' טרבניק ראש ישיבת תומכי-תמימים כפר-חב"ד, הרב מאיר גרוזמן בתור ר"י בתו"ת ונציג התלמוד תורה דכפר-חב"ד, הרב יודסין בתור רבני אנ"ש דתל-אביב,  הרב יחיאל-מיכל דוברסקין נציג הרבנים והעיר חיפה, הרב משה לנדא ר"י תו"ת ורבני ב"ב, הרב זליג פלדמן ראש-ישיבת תורת-אמת ונציג ירושלים, הרב שלמה גלעדי נציג הבית-ספר למלאכה, הרב יוסף אייזנבך ר"י תו"ת קריית-גת, הרב אליהו לנדא נציג תו"ת לוד (דיבר ישר אחרי נציג תו"א), הרב יהודא שי' ירוסלבסקי מרא דאתרא דנחלת-הר-חב"ד, הרב זלמן גפני נציג אוסטרליה, הרב דן-יואל ליווי נציג ארה"ב, הרב שלמה קירש נציג דרום-אפריקה, הרב  שלום-דב  הכט שהיה גם המנחה של הערב. הרב זוסיא וילימובסקי אמר דברי סיכום וקרא שמוסרים הבעלבטישקייט של ארץ-ישראל לכ"ק אדמו"ר שליט"א ואין לאף אומה דעה בארץ ישראל רק לעם היהודי וכ"ק אדמו"ר שליט"א בראש. לאחר מכן הביאו ישר משדה התעופה את הרב שמואל שנור שהגיע ישר לישיבה ומסר פ"ש וכמה מילים מהתוועדות של שמח"ת ושבת בראשית.

"כמו השתתפו בכנס עוד מרבני אנ"ש - הרב דוד חנזין והרב משה אשכנזי. שני נציגים ממוסדות הרב הלל רבינוביץ מתורת-אמת והרב משה-צבי הלפרין נציג אחי-תמימים מראשון-לציון...".

כינוס-תורה ב'צמח צדק'

על כינוסי-תורה נוספים שהתקיימו באותם ימים אנו קוראים בדיווח נוסף:

"כ"ה תשרי תשל"א

"כ"ק אדמו"ר שליט"א

"בליל הושענא-רבה התקיימו שלושה כינוסי-תורה. בכפר-חב"ד שמשם כבר כתבו דו"ח מפורט לכ"ק אדמו"ר שליט"א. כמו כן התקיים כינוס-תורה בבית-הכנסת "צמח צדק" בעיר העתיקה בירושלים. פתח את הכנס הר' טוביה בלוי. אח"כ חזר שיחה התמים  בנימין הרנשטין. הרב אברהם צבי כהן אמר פלפול. הרב זליג פלדמן גם אמר פלפול. הרב דן יואל לווי מארה"ב חזר גם פלפול. הרב יוסף אייזנבך מקריית-גת גם אמר פלפול. ר' אריה יקונט מבלגיה חזר מאמר. ר' אפרים מול מצרפת ור' דוב לדרברג מארה"ב חזרו כפי הנראה שיחות. התמים משה הבלין אמר פלפול. הכינוס החל בשעה אחת בלילה לאחר אמירת תהילים והסתיים לערך בשעה 2:30 אחר חצות. לאחר מכן חזר הרב אברהם-צבי כהן את המאמר "הללו את ה'". נכחו במקום כחמישה מניינים. בכותל המערבי חזר המאמר ר' שלום-דוב קסלמן מכפר-חב"ד. נכחו גם כמה מניינים. כמו כן חזרו המאמר בשיכון חב"ד בירושלים ובישיבת תורת-אמת.

כינוס-תורה בנחלת-הר-חב"ד

"בנחלת-הר-חב"ד נערך גם כינוס תורה. הפותח הרב יהודא ירוסלבסקי והוא גם נעל את הכנס. כמו-כן דיברו באותו הכנס ר' יחזקאל כהן, ר' שלמה בלאנק, ר' שמואל גיטלין, ר' אברהם זלצמן, ר' משה-חיים מיכאלשוילי, ר' ראובן אלשווילי, ר' בן-ציון ליפסקר ור' ישעיה הרצל...".

"באמצע כינוס-תורה?!"

ונתחום במקרה מיוחד שאירע באסרו-חג השבועות תשכ"ו. הת' ישעיהו הרצל עמד ושחח עם חותנו המיועד, הר"ר יעקב פרידמן, בענייני ההכנות לחתונה (שאמורה הייתה להתקיים בט"ו בתמוז), ליד 770. לפתע יצא הרבי מ-770, סובב פניו ונעצר כשהוא מביע בידיו הק' תנועת פליאה כשואל: מה קורה כאן? כוונת הדברים הייתה, שבאותה שעה התקיים הכינוס-תורה.

הרב פרידמן התנצל ואמר כי עוסקים בעניין הקשור בחתונה. הרבי לא קיבל את ההסבר והגיב: "באמצע כינוס-תורה?! [וכפל ותמה] באמצע הכינוס-תורה?!". והוסיף: "יש לגזול מזמן השינה בשביל ההכנות לחתונה". הרבי הורה שהחתן ייכנס לכינוס-תורה ושהחותן לעתיד גם-כן יצטרף אליו.

בשנים הבאות נהג הרב מנטליק לבקש מהרב הרצל לספר באוזני הנוכחים בכינוס תורה את הסיפור הנ"ל, כדי להדגיש את החשיבות הגדולה שייחס הרבי לכינוסי התורה.


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)