חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 18:02 זריחה: 6:49 כ"א בתשרי התש"פ, 20/10/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

מהי מסירות-נפש? - כך ולא אחרת!
דבר מלכות

מדורים נוספים
התקשרות 573 - כל המדורים ברצף
מהי מסירות-נפש? - כך ולא אחרת!
גאולה היא גילוי האמת של העולם
כינוסי-תורה במוצאי החגים
פרשת בלק
עשרה ניסים נעשו לאבותינו
הלכות ומנהגי חב"ד

כדי שהעבודה עצמה תהיה "כפי הרצוי" מוכרחים שגם ההכנה אליה תהיה באופן הרצוי * בעניינים של שכל יכול להיות חסר פרט כזה או אחר, אבל בעניינים של רצון אם יש משהו שאינו בדיוק כפי הרצון, הרי אין זה באופן של "אמרתי ונעשה רצוני" כלל! * משיחת כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו

א. כ"ק מו"ח אדמו"ר, בעל השמחה, סיפר פעם (גם-כן בהתוועדות של י"ב תמוז1) אודות י"ב תמוז תרנ"ה (שחל ביום חמישי):

כיוון שהיה זה בתקופת הקיץ, היה אביו, כ"ק אדנ"ע, יחד עם בני ביתו בנאות דשא ("דאטשע", כפי שנקרא כאן "קאנטרי"), סמוך לליובאוויטש, והסדר היה שבכל יום שני בשבוע היה כ"ק אדנ"ע נוסע לליובאוויטש, לקבל אנשים, ולעשות את כל העניינים שרצה לעשות בליובאוויטש. וכך היה הסדר גם ביום שני בשבוע שלפני י"ב תמוז שחל ביום חמישי.

ביום רביעי, י"א תמוז, קרא כ"ק אדנ"ע את בנו, כ"ק מו"ח אדמו"ר בעל השמחה, ואמר לו, שמחר לפנות בוקר יטבול בנהר, ואחר-כך יסעו לליובאוויטש, מבלי לומר לו טעם הדבר.

כ"ק מו"ח אדמו"ר השכים לפנות בוקר, טבל בנהר, והתפלל, ואחר-כך נסעו לליובאוויטש - נסיעה שארכה כמה זמן, כך, שבשעה שמונה או תשע הגיעו לליובאוויטש.

- קודם שהגיעו לעיירה אמר כ"ק מו"ח אדמו"ר לאביו, שכיוון שבאים לליובאוויטש בפתאומיות, עלולה הסבתא (אמו של כ"ק אדנ"ע) להיבהל, ומן הראוי היה להודיע לה תחילה שבאים שלא ביום המיועד. והשיב לו כ"ק אדנ"ע, שהיא יודעת, ולא תיבהל.

בבואם לליובאוויטש, נכנס כ"ק אדנ"ע אל אמו, וכ"ק מו"ח אדמו"ר נשאר בחדר שלפני זה. ובצאתם, ליוותה הרבנית את בנה כ"ק אדמו"ר נ"ע בפנים מאירות ובברכות לבביות, וכ"ק אדמו"ר נ"ע אמר לבנו, בעל השמחה, שעכשיו יסע עמו לאוהל.

בבואם לאוהל, פתח כ"ק אדנ"ע את דלת האוהל, ופתח גם את ארון הקודש (בבית-המדרש הסמוך לאוהל), ואמר:

הנני מביא היום את בני לעקידה. בעניין העקידה יש עוקד ונעקד. אברהם אבינו ע"ה עקד את יצחק בנו כדי שלא יהיה בו פסול חס-ושלום [והכוונה בזה למה שכתוב במדרש2 "בשעה שביקש אברהם לעקוד יצחק בנו, אמר לו, אבא, בחור אני וחוששני שמא יזדעזע גופי... ושמא תיפסל השחיטה... אלא כפתני יפה יפה"]. כמו כן ברצוני שהעקידה תהיה כפי הרצוי.

וכפי שסיפר כ"ק מו"ח אדמו"ר - היו דמעות זולגות מעיניו של אביו, ופרץ בבכי, וגם הוא (כ"ק מו"ח אדמו"ר), שלא ידע במה המדובר, בכה עמו ("עס האט זיך אים אויך געוויינט").

אחר-כך למד כ"ק אדנ"ע - בפני ארון הקודש פתוח - חצי פרק מאיגרת-הקודש3 ד"ה חגרה בעוז מתניה, ופנה אל בנו, ואמר:

בפניהם של אבותיי הקדושים (דהיינו האוהל שבו טמונים הצמח-צדק ואדמו"ר מהר"ש) הנני כורת ברית עמך.

מהיום הנני מוסר לך את העבודה בעסקנות הכלל בעניינים גשמיים ובעניינים רוחניים.

והוסיף ואמר אודות המאמר חגרה בעוז מתניה: ראשית העבודה מתחילה ממתניים, ואחר-כך באים שכל ומידות. מתניים צריכים חגורה, ומהי החגורה - עוז, ומהו עוז - מסירת-נפש, ומהי מסירת-נפש - כך ולא אחרת ("אזוי און ניט אנדערש").

ומאז התחילה העסקנות והעבודה של כ"ק מו"ח אדמו"ר, בעל השמחה, תחת הנהלת אביו, בהדגישו, הן בעניינים גשמיים והן בעניינים רוחניים, ולאחרי ההקדמה שזהו עניין של "עקידה", שלכן צריך על זה "כריתת ברית", שמעמידה את הדבר במעמד ומצב שהוא ההיפך דשכל, טעם ודעת.

ב. ולכאורה אינו מובן: לשם מה סיפר כ"ק מו"ח אדמו"ר כל זה - איך שהכניסו אותו בעבודה של עסקנות הכלל, מה נוגע לידע את כל הפרטים כיצד נעשה הדבר?

ומזה מוכח, שכדי לידע מהו תוכנה של העבודה, וכיצד צריכה העבודה להתבצע על-ידי השליח - צריכים לידע כיצד היתה ההכנה אל הכניסה לעבודה, שכן, הכנה לעניין צריכה להיות בהתאם אל העניין, ותנאי ואופני העבודה צריכים להשתקף בתנאי ואופני ההכנה לעבודה, ולולי שיודעים כיצד היתה ההכנה, היה מקום לחשוב שיכולים לבצע את העבודה גם באופן אחר.

ג. והעניין בזה:

תוכנה של העבודה היא - עסקנות הכלל בעניינים גשמיים ובעניינים רוחניים (כדברי כ"ק אדמו"ר נ"ע), שהנקודה שלהם היא העניין דהפצת היהדות עד להפצת פנימיות התורה, שזהו עניין הפצת המעיינות, ושתהיה ההפצה באופן שיגיע עד לחוצה.

אמנם, כאשר לא יודעים באיזה אופן היתה ההכנה וההקדמה לעבודה זו, יכולים לעסוק בכל עניינים אלו, אבל, באופן כזה שלא יהיה "כפי הרצוי" (כלשון כ"ק אדמו"ר נ"ע), וכדי שהעבודה תהיה "כפי הרצוי", צריכים לידע באיזה אופן היו ההכנות לעבודה זו, ועל ידי-זה יודעים באיזה אופן צריכה להתבצע העבודה על-ידי השליח.

ד. ובהקדם הביאור בדיוק הלשון "כפי הרצוי", דהיינו כפי הרצון - שמקשרים זה עם עניין הרצון דווקא:

ידוע החילוק שבין רצון לשכל4 - שבעניין השכל, גם כאשר חסר פרט מסויים, הרי זה עדיין עניין של שכל, מה-שאין-כן ברצון, אם ישנו איזה פרט שלא כפי הרצון, אזי אין זה כלל באופן ד"אמרתי ונעשה רצוני"*4.

בהרצון גופא יכול להיות גם עניין של הידור ועד מהדרין מן המהדרין, אבל בהכרח שיהיו כל הפרטים, ורק אז ישנו מציאות הרצון, וכאשר חסר איזה פרט, לא נתקיים הרצון כלל.

לכאורה, כיוון שהעבודה היא עבודה שכלית, על-פי שכל והבנה והשגה - כפי שדרש כ"ק מו"ח אדמו"ר והדגיש כמה פעמים שעניין הפצת התורה והמצוות והפצת המעיינות צריך להיות באופן של סדר מסודר, להתבונן בהחושים והכשרונות ותכונות הנפש של האדם שמדברים עמו וצריכים להשפיע עליו, כך, שנוגע כאן עניין השכל, הבנה והשגה - אם-כן, מה נוגע עניין הרצון?

אך העניין הוא, שאימתי יכול השכל, הבנה והשגה, לפעול את העבודה - כאשר היסוד לזה הוא הרצון.

ה. ועל זה מורה ומסביר כ"ק אדמו"ר נ"ע, שההכנה לעבודה קשורה עם עניין של "עקידה", "כריתת ברית" ו"מסירת נפש", "כך ולא אחרת".

ואין נפקא-מינה במה כרוך הדבר; ייתכן שהדבר כרוך בעלות כסף, כוחות, זמן, ועד למסירות-נפש בפועל, אבל, היות שיש אצלו הנחה פשוטה שלא יכול להיות אחרת, אזי אין נפקא-מינה באיזה היזק או הפסד כרוך הדבר, כיוון שיודע שלא יכול להיות אחרת!

וכפי שמצינו אצל אברהם אבינו:

תורת החסידות מדגישה כמה פעמים5 את העניין המיוחד במסירת-נפש של אברהם אבינו - שלא חיפש מסירת-נפש, אלא ידע שתפקידו לפרסם אלוקות בעולם, ואי-אפשר להיות אחרת ("אזוי און ניט אנדערש"), ובמילא, גם אם הדבר כרוך בניסיון דאור כשדים שהשליכוהו לכבשן האש, ועל-דרך זה בשאר הנסיונות, עד לניסיון האחרון, נסיון העקידה, "קח נא את בנך את יחידך גו'"6 - לא איכפת לו!

אלא, שאין זה באופן שמחפשים נסיונות. - לא זו היתה עבודתו של אברהם אבינו, ולא בזה היה מונח; עניינו הוא לפרסם אלוקות בעולם, באופן שאי-אפשר להיות אחרת.

ובאופן כזה - כאשר ניגשים לעבודה עם ההכנה המתאימה כהוראת הרביים - אזי ממלאים את העבודה "כפי הרצוי".

ו. וכאשר יוצאים לעבודה לאחרי ההכנה וההקדמה באופן של עקידה, "כך ולא אחרת", כהוראת כ"ק אדמו"ר נ"ע, אזי מתגלה שכל הקשיים שהיו אין בהם ממש - כשם שהיה בנסיון העקידה: "אמרתי לך... העלהו, אסקתיה אחתיה"7, ואחר-כך נתקיים "הרבה ארבה את זרעך"8 ("וארבה את זרעו ואתן לו את יצחק"9), ועד שלאחרי זה זכו לברכת יצחק: "ויתן לך האלוקים מטל השמים ומשמני הארץ"10, הן כפשוטו בגשמיות, והן ברוחניות, כדאיתא במדרש11 "מטל השמים זו מקרא ומשמני הארץ זו משנה וכו'".

ועל-דרך זה בנוגע לכל ההולכים בעקבותיו באופן האמור,

- שהרי "זרעו בחיים"12, וכאשר הולכים לפי הדרכותיו והנהגותיו ועוסקים בהעניינים שמסר נפשו עליהם, נמשכים בזה כל ענייניו, ועד שהוא עצמו נמשך בזה (על-דרך מאמר רז"ל13 "כל תלמיד-חכם שאומרים דבר שמועה מפיו כו'"), כיוון שהם עניינים שבהם הכניס את כל עצמותו -

שמצליחים בעבודה למלא את התפקיד שהטילו בהפצת היהדות ועד להפצת המעיינות שיגיע גם לחוצה,

ועניין זה נעשה באופן ד"ויתן לך האלוקים מטל השמים ומשמני הארץ", הן בגשמיות והן ברוחניות - בהתאם לכך שהעבודה היא "עסקנות הכלל בעניינים גשמיים ובעניינים רוחניים" - באופן ד"הרחב פיך ואמלאהו"14, הן בנוגע להרחבה בהבנה והשגה בתורה, כדאיתא בגמרא15 "בדברי תורה הכתוב מדבר", והן כפירוש רש"י ומפרשי התנ"ך16 ב"כל תאוות לבך", מלמעלה מעלה עד למטה מטה, שזוכים להרחבה ב"טל השמים ומשמני הארץ ורוב דגן ותירוש", בבני, חיי ומזוני רוויחי.

(קטעים מהתוועדות י"ב בתמוז ה'תש"כ - בלתי מוגה.
תורת מנחם - התוועדויות ה'תש"כ כרך כח עמ' 193-198)

----------

1) שיחת י"ב תמוז תש"ה ס"ד (סה"ש תש"ה עמ' 111 ואילך).

2) ב"ר פנ"ו, ח.

3) ס"א.

4) ראה סה"מ קונטרסים ח"ב שנ,ב. ועוד.

*4) לשון חז"ל - תו"כ ופרש"י ויקרא א,ט. ועוד.

5) ראה תו"מ חי"ח עמ' 122. וש"נ.

6) וירא כב,ב.

7) פרש"י שם,יב.

8) שם,יז.

9) יהושע כד,ג.

10) תולדות כז,כח.

11) ב"ר פס"ו, ג.

12) ראה תענית ה,ב.

13) יבמות צז, רע"א.

14) תהילים פא,יא - הקאפיטל המתאים למספר שנותיו של אדמו"ר מהוריי"צ שמתחילים לומר מי"ב תמוז השתא [ה'תש"כ] (ראה סה"מ י"א ניסן ח"א עמ' 1 ואילך. וש"נ).

15) ברכות נ,א.

16) ראב"ע, מצו"ד, ועוד.


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)