חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:01 זריחה: 6:28 ו' בניסן התש"פ, 31/3/20
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

הוקשה כל התורה לתפילין
ניצוצי רבי

מדורים נוספים
התקשרות 570 - כל המדורים ברצף
המרגלים של משה ושל יהושע - שני אופנים בבירור העולם
גילוי בחינת "משיח" שבכל אחד
הוקשה כל התורה לתפילין
פרשת שלח
"וכל מעשיך יהיו לשם שמים"
טעות בקריאת-התורה * נגיעה בתינוק בלילה * אימוץ ילדים * ברכה על הציצית
סדר התפילה לבנות * אופן העברת הפתיל בטלית-גדול

הראשון שידוע לנו כי התעסק בעצמו ב"מבצע תפילין" היה הסמ"ג * מכיוון שהיה גלוי וידוע לפני הקב"ה שלאחר מלחמת ששת הימים ייזכו יהודים רבים בהנחת תפילין, עמדה זכות זו לעם-ישראל לנצח במלחמה * עוד על "מבצע תפילין"

מאת הרב מרדכי-מנשה לאופר

בהתוועדות שבת-קודש פרשת בראשית תשמ"א (התוועדות ב' - שיחות-קודש תשמ"א, כרך א, עמ' 304) אמר הרבי:

בזמננו זה, "עקבתא דמשיחא" כאשר "כלו כל הקיצין" - על ההבטחה "כי לא ידח ממנו נדח" להתקיים כבר בגלגול זה, ובקרוב ממש.

והמשיך:

שכן "הנה הנה משיח בא", ובפרט לאחר העבודה בהפצת היהדות, תורה ומצוותיה, החל מ"מבצע תפילין" - להשתדל שכל היהודים יניחו תפילין, שבעניין זה מצינו הוראה ברורה מהסמ"ג המספר בספרו איך דרש בזמנו ועורר עשרות אלפי יהודים לקיים מצוות הנחת תפילין.

ומהעובדה שהיה צריך לעורר על כך, ניתן להבין את מצבם (הרוחני) של אותם יהודים.

עשה, איפוא, הסמ"ג מעשה בגופו, לא סמך על שלוחים, ובעצמו סובב בעיירות וכיו"ב ועורר יהודים להניח תפילין.

והוא בעצמו כתב וסיפר על כך בספרו שהעניק לו את השם "ספר המצוות"! 

ומאז עברו כמה וכמה דורות, וגדולי ישראל ראו דברים אלו ולא העירו על כך, ומכך מובן שהם מסכימים עמו, ויתירה מזו היו מהם שכתבו בפירוש והשתדלו גם כן בעניין זה וכו' וכו'.

תפילין בסיום ה'יחידות'

בהקשר הנ"ל - "עשה... מעשה בגופו, לא סמך על שלוחים, ובעצמו... עורר יהודים להניח תפילין" - הנה קטע מיומנו של הרה"ח רי"מ שיחי' סוסובר:

"יום ה', כ"ו בסיוון תשל"ה. בלילה זה קיבל הרבי אנשים ל'יחידות'. בין הנכנסים היה נשיא של המגבית המאוחדת. הוא שהה קרוב לשעתיים. עם צאתו צלצל הרבי למזכיר הרה"ח הרב ר' בנימין קליין וביקשו להיכנס אליו. הוא נכנס ויצא מיד  ובידו זוג תפילין שנמסרו לאורח".

זיכוי היחיד - הצלה כללית

"בשעה שאפשר לפעול על יהודי שיניח תפילין יש לעשות זאת, למרות שאותו יהודי עשה כן כדי להאריך ימים - כפי הבטחת חז"ל לגבי סגולתן של תפילין - וכאשר אין עושים כן עלולים להיכלל בגדר מי שיש בידו למחות ולא מיחה" - אמר הרבי בהתוועדות יום ב' דחג השבועות תשכ"ז (שיחות-קודש תשכ"ז, כרך ב, עמ' 166).

והמשיך:

לעניין זה יש קשר להציווי "אל ירך לבב אחיו". שכן, בשעה שמשפיעים על יהודי אחד להניח תפילין מצילים בכך לא רק את אותו יהודי שהניח בעצמו, אלא גם את הסובבים אותו, שכן "ויראו ממך" יגרום לכך שהגוי ינוס מפני אותו אחד, וממילא יינצלו גם הסובבים את אותו יהודי.

ולכן מה שאפשר לעשות בזריזות יותר, לחסוך מה שיותר עגמת-נפש, יש לעשות זאת - וזו סגולת מצוות תפילין, אבל כמובן לשים לב שאלו יהיו תפילין בדוקות וכשרות!

דרוש העניין של "ויראו ממך"

בשבת קודש פרשת בהעלותך תשכ"ז (שיחות-קודש, שם, עמ' 190) שב הרבי ועורר בהרחבה בעניין זיכוי יהודים בהנחת תפילין ואמר: יש להמשיך בהנחת תפילין עם יהודים... עתה מתחיל ה'בלגן' [עם אומות העולם] ודרוש העניין של "ויראו ממך" דבר שנפעל על-ידי הנחת-תפילין.

הרבי הוסיף ואמר:

ידועים דברי חז"ל שהחלטה טובה של היוצאים בצבא ורוצים להתענות (שבשעת מילוי תפקידם אסורים הרי בתענית, כדי לא להיחלש) - יכולים לקבל על עצמם שבשובם מהמלחמה יתענו, וזה מגן כבר מעכשיו. כלומר: מכיוון שה' יתברך יודע עתידות, למעלה מהזמן והיה הווה ויהיה כאחד, גלוי וידוע לפניו שפלוני בן פלוני יתענה בסופו של דבר, נחשב הדבר כאילו כבר עתה התענה.

ועל-דרך-זה גם בנוגע להנחת תפילין, מצד העובדה שגלוי וידוע היה לפני הקב"ה שיניחו תפילין עם הרבה יהודים, עמדה זכות זו בשעת המלחמה [="ששת הימים"] להצלחת הנלחמים ועמם כל בני-ישראל. לכן יש להשלים ולהניח תפילין עם מה שיותר יהודים.

וגדולה מעלת התפילין שהוקשה כל התורה כולה לתפילין כמו שכתוב "והיה לך לאות על ידך ולטוטפות בין עיניך למען תהיה תורת ה' בפיך". ועל-דרך זה מבואר במדרש תהילים - התהילים של דוד המלך - שעל-ידי הנחת תפילין מעלה הקב"ה על בני-ישראל כאילו עוסקים בתורה יומם ולילה.

"הקב"ה גוזר והוא מבטל"

בשיחת אחרון-של-פסח תשכ"ח דיבר הרבי על הקשר בין הבן חכם והרשע, שלכן הוסמכו זה לזה ("כנגד ארבעה בנים דיברה תורה - אחד חכם, אחד רשע כו'") - כפתגמו של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע. שלכן על החכם לדעת שלא מספיק לפעול עם התם או עם "שאינו יודע לשאול", אלא אדרבה, לשם כך ניתנה לו החכמה ("יהיב חכמתא לחכימין") - כדי שישתמש בה לא רק לטובת עצמו אלא גם כדי לגלות את ה"אחד" שבבן הרשע, וזה מוסיף גם לחכם עצמו בעבודת ה' שלו על-דרך "ומתלמידי יותר מכולם".

והרבי הסיק מכך (שיחות-קודש תשכ"ח, כרך ב, עמ' 57):

לכן יש להשתדל בהשתדלות מיוחדת כדי לקרב רחוקים למצוות תפילין ולכל המצוות, שכן הוקשה כל התורה כולה לתפילין (קידושין לה,א)... וכדמצינו בגמרא שלמרות גודל העילוי של המלמד בנו תורה וכן המלמד בן חבירו, הרי ישנה (מסכת בבא-מציעא פה,א) הפלאה דווקא בהמלמד בן עם-הארץ תורה, שאזי הוא מוציא יקר מזולל. 

כל אלו המקדישים זמן ומרץ לקרב רחוקים יתווסף להם חיוניות בעבודתם, ואזי יקויים בהם הקב"ה גוזר והוא מבטל, ומתבטל הפירוד בין הטוב הנראה והנגלה עם ההעלם והסתר, ונמשך "יחננו ויברכנו (עד) יאר פניו אתנו סלה" מתוך שירה על היין בשמחה וטוב לבב.   


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)