מאת הרב יוסף-שמחה גינזבורג
שאלה: הניעור כל הלילה, מתי ייטול ידיו - בעלות השחר? בזריחה?
תשובה: הלילה מסתיים ב'עלות השחר'1. ולזה הכוונה בלשון השו"ע2, ושו"ע וסידור אדמו"ר הזקן3 בנדון: "כשיאור היום".
שאלה: הניעור באמצע הלילה ונוטל ידיו ומברך ברכות השחר, האם צריך ליטול ידיו שוב כשמאיר היום?
תשובה: אם לא חזר לישון בלילה4, ייטול לתפילה רק פעם אחת, משום "היסח הדעת" מנטילתו הראשונה5, ואם חזר לישון יותר מחצי שעה, ייטול ג' פעמים6. ובכל מקרה לא יברך7.
שאלה: הנכנס לחדר-האמבטיה [שבו יש שירותים ומקלחת] כדי לקחת משהו, האם צריך ליטול ידיו בצאתו?
תשובה: פוסקי זמננו8 דנו בשאלה אם יש לשירותים שלנו דין 'בית הכסא' (ולחדר-אמבטיה לבד, אם יש לו דין 'מרחץ'), מכיוון שהלכלוך מתנקה כל הזמן. והסיקו להחמיר בזה (בפרט בשירותים), אם אין זו שעת-הדחק. והרבי החמיר9 אפילו שלא לקחת משם מים לנטילת-ידים שחרית. על-כן רצוי מאוד ליטול ידיים כשיוצאים משם10.
שאלה: האם מי שלקחו ממנו דם צריך ליטול ידיו?
תשובה: בשו"ע11 מובא ש"המקיז דם מהכתפיים" צריך ליטול ידיו. ודנו פוסקי זמננו12 אם גם תרומת-דם ולקיחת-דם לבדיקה דינם זהה לזה, ורצוי להחמיר וליטול.
שאלה: האם כדאי שהאחים או האחיות הלוקחות את הדם יטלו את ידיהם תחילה?
תשובה: לפי אדמוה"ז13, "מקום הקזה" הוא אחד המקומות שאסור לגעת בהם לפני נטילת-ידיים שחרית. הכוונה לנגיעה בפצע ההקזה14, ביד גלויה, ללא כפפות. המציאות כיום היא שאין נוגעים במקום ביד עצמה, אלא במזרק וכדומה או שמניחים שם צמר-גפן לחיטוי (ומלבד זה רגילים להשתמש בכפפות).
שאלה: השוכב במיטתו לכמה דקות במהלך היום, האם בקומו עליו ליטול ידיו?
תשובה: בשו"ע אדמוה"ז15 נזכר גם "הקם מהמיטה" בין אלה שצריכים נטילה במים דווקא, אבל אין צריך ג' פעמים. והכוונה, לדעת ה'קצות השלחן'16, לכל מי ששכב על המיטה אפילו אם לא ישן כלל.
שאלה: גירד קצת בקרקפתו, האם ייטול ידיו?
תשובה: צריך נטילה רק אם נגע בקרקפת עצמה (ולא רק מלמעלה)17.
שאלה: המחטט באפו האם צריך ליטול ידיו?
תשובה: צואת האף וצואת האוזן הן טינופות, ודין נגיעה בהן כנגיעה במקומות המכוסים18. ומנגיעה זו, צריך ליטול ידיו פעם אחת במים19.
שאלה: אם נוגעים באדם ישן, האם צריך ליטול ידיים? ומה הדין אם נגעו בו מאכלים?
תשובה: לכאורה, לפי המבואר (שו"ע אדמוה"ז מהדו"ק ד,ד), שבעת השינה "באה רוח הטומאה ושורה על גופו" ומיד שניעור משנתו "נסתלקה רוח הטומאה מעל כל גופו חוץ מן ידיו..." עד הנטילה כדין, הרי שדין הנגיעה בישן שווה לדין הנגיעה בידיו לפני הנטילה, ויש להיזהר שלא לגעת בו (בכל המבואר שם ס"ה-ו. ובדיעבד מקילין בנגיעה במאכלים כמו בלחם, אם כי כתבו שבפירות שאפשר לשטוף צריך לשטוף שלוש פעמים וגם בזה לא ראיתי נזהרים). בס' 'שמירת הגוף והנפש' לא מצאתי מזה מאומה, אולי מפני שאין זה מצוי כל-כך.
שאלה: האם מותר לגעת בתינוק או ילד קטן לפני שהספקנו ליטול את ידינו בבוקר או באמצע הלילה?
תשובה: כמובן, כדאי ליטול ידיים תחילה בכל מקרה. אם לא נטלנו, יש פירוט בהלכה (שו"ע אדמוה"ז מהדו"ק סי' ד ס"ה) באילו איברים אין לנגוע בידיים שאינן נטולות: בפה, בעינים, באוזניים ובאף. כך באיברים שלנו, וכך בשל התינוקות.
שאלה: הנוטל ציפורניים לאחרים, האם חייב ליטול ידיו?
תשובה: הגוזז ציפורני חברו אין צריך ליטול ידיו, אבל הנגזז צריך ליטול ידיו (אשל אברהם להרה"צ מבוטשאטש מהדו"ת סי' ד סי"ח, כף-החיים שם ס"ק צב, הובאו בס' שמירת הגוף והנפש סי' סח סכ"א).
שאלה: מה מותר ומה אסור לחשוב ולדבר כשמתרחצים, כשנמצאים בתוך מי המקווה, כשנמצאים בחדר ההלבשה, שבו חלק לבושים וחלק לא, כשרק נכנסים לחדר האמבטיה כדי לתלות כביסה וכדומה, וכשרוחצים את הילדים?
תשובה: הכלל הוא, שאסור לדבר בדברי-תורה, אבל מותר להרהר בהם כשהוא ערום או כנגד ערווה אחרת (שו"ע אדמוה"ז עה,י). אבל במקום הטינופת, דהיינו במקום שיש בו צואה או מי-רגליים, בבית-הכסא או בבית-המרחץ, אסור אפילו להרהר בדברי-תורה (שם סי' פה ס"א, וע"ש סי' עג סוס"א), אלא אם-כן צריך להרהר או אפילו לדבר כדי "לאפרושי מאיסורא", מותר ומצווה (שם פה,ד). ועתה לפרטים:
1. כשמתרחצים - כשנמצאים בבית-המרחץ (גם כשלא מתרחצים!) אסור אפילו להרהר בדברי-תורה (שם פד סוס"א). באמבטיה שבבית - יש דעות שונות (כמה מהן נסמנו בילקוט-יוסף ח"א עמ' קכד), ולמעשה מחמירים לכתחילה אפילו כשאין שם שירותים.
2. כשנמצאים בתוך מי המקווה - נשים (בקהילות אשכנז עכ"פ) מברכות שם וכו'. הפתחי תשובה (יו"ד סי' ר ס"ק ג) פקפק בזה בדורותינו, מכיוון שיש שם מים חמים וכו', אבל הדרכי תשובה שם מצדיק זאת, כיוון שבור-הטבילה הוא רשות בפני עצמה וכו'. אך לגבי מקווה גברים, שבדרך-כלל הניקיון גרוע יותר, וגם יש אנשים אחרים, לכאורה לא כדאי על-כל-פנים לדבר בדברי-תורה (וע' מטה-אפרים סי' תרו ס"ח ובמפרשיו).
3. כשנמצאים בחדר ההלבשה - אסור בקריאת-שמע, תפילה ודברי-תורה, אבל מותר להרהר שם, וכן לפסוק הלכה ללא הטעם, שזה נחשב כהרהור (שם פד,א).
4. כשנכנסים לחדר האמבטיה כדי לתלות כביסה - ראה לעיל 1.
5. כשרוחצים את הילדים - בחדר האמבטיה - ראה לעיל. מחוצה לו - דין 'ערווה' ממש קיים בבן מגיל תשע (שם עה,ז) ובבת מגיל שלוש (משנ"ב שם, כג).
----------
1) וההמתנה עד 'הנץ החמה' או זמן אחר - היא זהירות מדרבנן, לבל יטעו וכדומה. משנה מגילה כ,א, עיי"ש בפירש"י.
2) סי' ד סי"ג.
3) מהדו"ק סי' ד סי"ג (וראה בתחילת סי"ד).
4) בשו"ע אדה"ז שם סי"ד פסק, שטוב שיטול ידיו שוב בעלות השחר, גם אם לא ישן. אך גם אם ישן שינת-קבע, לא יברך שוב על הנטילה. אך בסידור (במהדורת השו"ע הישנה דף קנג סע"א, ובחדשה ס"ע תרו) פסק שאין 'רוח רעה' שורה אם לא ישן בלילה, ואינו צריך ליטול ג' פעמים אלא פעם אחת לתפילה.
5) שו"ע אדה"ז סי' צב ס"ה.
6) כי אז יש שני העניינים - הן שינה והן לילה, לעניין רוח רעה.
7) כי אין מברכים לתפילה לבד, אלא גם משום שנעשה בריה חדשה, וזה נעשה רק פעם אחת (ראה בסידור שם בסוף הנושא).
8) ראה שערים מצויינים בהלכה סי' ב ס"ק ו, שו"ת אגרות משה אה"ע ח"א סו"ס קיד, יחוה דעת ח"ג סי' א, וש"נ.
9) לדברי המשב"ק הקפיד ע"ז בביתו. והעיקר - הרבי הורה כן בביקורו בפנימיית הישיבה ('כפר חב"ד', גיליון 896). זאת למרות שכל העניין של רוח רעה אם שורה על אוכלין שנכנסו לבית-הכסא ממש - אינו ברור, אם כי רבים חוששים לזה (ראה המובא בס' שמירת הגוף והנפש סי' נד סוף הע' כט).
10) כדין הנכנס לכל בית-הכסא, שצריך לטהר ידיו (בשו"ע אדה"ז סי' ד סי"ח), אף אם לא עשה צרכיו, משום רוח רעה, כמ"ש בהקדמת הזוהר (ח"א דף י' ע"ב, ראה בשו"ע הזוהר סי' ג ס"א. אלא ששם נאמר שלא לברך לפני-כן, וצ"ע בסוף סדר ברה"נ לאדה"ז), הובא בכף החיים סי' ד ס"ק סה, ובא"ר ופרמ"ג שהובאו במשנה ברורה סי' ד ס"ק מ, ובקצות השלחן בבדי השלחן סי' ב ס"ק כט ובהערה לסי' ב סי"א (נדפסה בסוף ח"א שלו).
11) אדה"ז סי' ד סי"ט.
12) לענייננו, הובאו בס' נשמת אברהם סי' זה ס"ק ד [שם הביא דעה שרק אם הוצאת הדם היא עצמה מהווה טיפול כבזמן חז"ל, וא"כ שני מקרים אלו פטורים], ולעניין הימנעות מזה בערב יו"ט, שם סי' תסח ס"ק ב.
13) סי' ד ס"ו, ובמהדו"ת ס"ב (ע"פ הט"ז והב"ח, דלא כב"י).
14) ראה שו"ע הב"י ס"ד.
15) סי' ד סי"ח.
16) בהערות שצויינו בסוף הע' 10 דלעיל. ותמה ע"ז בס' שמירת הגוף והנפש סי' נד הע' כח, עיי"ש. ובשו"ע החדש ציינו לקובץ 'אהלי שם' גיליון ה [כצ"ל] עמ' קלג.
17) שו"ע אדה"ז סי' קסב ס"ב וסי' קסד ס"ב.
18) שו"ע אדה"ז סי' צב ס"ז. ואסור לומר דברי תורה עד שינקה ידיו במידי דמנקי (סי' א, מהדו"ק ס"ה ומהדו"ת ס"ו).
19) משום רוח רעה, שו"ע אדה"ז סי' ד סי"ח. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:12
זריחה: 6:08
