בהרבה מחצרות החסידים, כאשר אדם מברך את רעהו, הלשון השגור הוא "בגשמיות וברוחניות" - קודם גשמיות ואחר-כך רוחניות. אמנם מדובר בחסידים, שעיקר חייהם רוחניות ועבודת ה', ואף-על-פי-כן הם מקדימים גשמיות לרוחניות. גם בדרושי החסידות בדרך-כלל הסדר הוא - "גשמיות ורוחניות".
מסופר שב'חתונה הגדולה' שהתקיימה בז'לובין, שבה התחתנו נכדיהם של רבנו הזקן ורבי לוי-יצחק מברדיצ'ב, נטל רבנו הזקן כוסית 'לחיים' ואמר למחותנו: "לחיים! השם יתברך יעזור לנו בגשמיות וברוחניות". שאל רבי לוי-יצחק: "הכיצד?! וכי גשמיות קודמת לרוחניות?". השיבו רבנו הזקן: "כך מצאנו אצל יעקב אבינו, שאמר תחילה 'ונתן לי לחם לאכול ובגד ללבוש' ורק אחר-כך 'והיה ה' לי לאלוקים'. הרי שהקדים את הגשמיות לרוחניות". אמר רבי לוי-יצחק: "נו, הגשמיות של יעקב אבינו!". נענה רבי שניאור-זלמן: "נו, והרוחניות של יעקב אבינו!"...
נשמות מתחננות
אמר רבנו הזקן: "יש נשמות שכבר חמש-מאות שנה סובבות על פתח גן-עדן ומתחננות לזכות לרדת שוב לעולם הזה. הן מוכנות אפילו להיות קבצנים המחזרים על הפתחים, ובלבד שיוכלו לקיים תורה ומצוות בגשמיות. אך לא כל נשמה זוכה למילוי בקשה זו".
רבנו הזקן מפרש כך את הפסוק "ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ": גדולתו של עם-ישראל, שגם "בארץ", בגשמיות, הוא משכין את ה'אחד', את האחדות האלוקית. "גשמיות של יהודי היא רוחניות. הקב"ה נותן לו גשמיות, כדי שיעשה ממנה רוחניות" (היום יום כ"ז בטבת וכ"ז באלול).
אמר על כך כ"ק אדמו"ר הרש"ב: "אצל יהודי אין גשמיות; גשמיות של יהודי היא כלי לרוחניות". וכך הוא מפרש את הפסוק "ונתתי גשמיכם": הקב"ה אומר לעם-ישראל, אני אתן לכם את הגשמיות, אבל אתם תעשו ממנה רוחניות. הקב"ה ברא את העולם מאין ליש, ויהודי צריך לעשות מן היש - אין, לעשות את הגשמיות כלי לרוחניות. עבודה זו חובת גברא היא, וכדי לבצעה שולח הקב"ה נשמה מהעולמות הרוחניים ביותר לעולם הזה הגשמי (איגרות-קודש אדמו"ר הריי"צ כרך ג, עמ' תקנג).
ואמר כ"ק אדמו"ר הריי"צ (היום יום כ"ז בטבת): "לעיתים, כאשר אין ליהודי גשמיות די מחסורו, עליו לתת להקב"ה ולו מנחת עני, ואז ייתן בשפע".
הרבי מליובאוויטש מסביר, שמפתגמו של רבנו הזקן משמע, שפעולת הקב"ה (לעשות מרוחניות גשמיות) ופעולת עם-ישראל (לעשות מגשמיות רוחניות) שקולות זו לזו. שכן רק הקב"ה יכול לברוא יש מאין, ורק יהודי יכול להפוך את היש הגשמי לאין אלוקי. הכוח של יהודי לעשות זאת נובע מכך, שהוא-עצמו נעלה הן מהגשמיות והן מהרוחניות (ספר השיחות תש"נ כרך א, עמ' 39).
טובה אמיתית
הרבי הרש"ב אמר: כשעושים טובה ליהודי בגשמיות, זו 'טובתו'. כשעושים טובה ליהודי ברוחניות, זו 'טובתו האמיתית'. שכן טובה זו משלימה את האמת שלמענה ירדה הנשמה לעולם הזה. זוהי טובה נצחית, לדורי-דורות (אגרות-קודש אדמו"ר הריי"צ כרך ד, עמ' תסה).
אדמו"ר הזקן שאל אברך אחד, עילוי מפורסם: "מה חסר לך?". ענה האברך: "אינני יודע מה חסר לי, ואינני מרגיש שחסר לי משהו". אמר לו הרבי: "רוחניות וגשמיות מנוגדות הן בעצם מהותן. מעלה בגשמיות היא חיסרון ברוחניות. השמח בחלקו בגשמיות הוא בעל מעלה גדולה ביותר, ואילו מידת ההסתפקות במועט ברוחניות היא חיסרון גדול ביותר, שמביא לירידה ולנפילה" (היום יום ל' בסיוון). |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
