השמחה בבית משפחת רייכנטל רבה. לא בכל יום זוכה משפחה לתרום ספר-תורה ולהכניסו לבית-מקדש מעט. וכשמדובר בבית-מקדש מעט דוגמת ה'שטיבלאך' שבשכונת בית-ישראל בירושלים - מקום שבו קול התורה והתפילה מהדהד כל שעות היממה - השמחה גדולה במיוחד.
לחגיגת הכנסת ספר-התורה הגיעו בני משפחת רייכנטל מכל רחבי הארץ, ובראשם האחים ר' גדליה ור' משה, שבלטו בחזותם העממית על רקע קהל המתפללים המקומי, בתלבושתו הירושלמית הטיפוסית.
מה הביא את בני משפחת רייכנטל לבחור מכל בתי-הכנסת בירושלים ומחוצה לה דווקא את ה'שטיבלאך', בית-כנסת שהם-עצמם כמעט אינם מתפללים בו?
החידה גדלה לנוכח העובדה כי בין ספרי-התורה שהוצאו מארון-הקודש, כדי להקביל את פני הספר החדש, יש כבר אחד שעל 'עצי-החיים' שלו חרות שם-המשפחה 'רייכנטל'.
סיפורם של שני ספרי-תורה אלה מחזיר אותנו ארבעה דורות וכמאה ועשרים שנים לאחור.
ר' גדליה וזוגתו מרת מלכה-רבקה רייכנטל היו תושבי העיר מזריטש. עיר זו, שנתברכה בתעשייה מפותחת, סיפקה פרנסה ברווח לרבים מתושביה, ובכללם לבני הזוג רייכנטל.
זמן-מה לאחר 'פרעות קישינב' החליטו השניים כי די להם לגור בין גויים שונאי-ישראל וכי הגיעה השעה לעלות לארץ-ישראל. כשגמלה בליבם ההחלטה, ברור היה להם כי עמם יחד יעלו ארצה גם שני ספרי-תורה שהיו בבעלותם.
באותה עת יצאה עוד קבוצה של יהודים ממזריטש, בדרכה לארץ-ישראל. בני קבוצה זו התפזרו בארץ והיו בין מקימי איילת-השחר, זיכרון-יעקב ויישובים נוספים. בני הזוג רייכנטל לא היו שותפים בקבוצה זו, ועשו את דרכם רצופת הקשיים והסכנות לבד.
בהגיעם לחופי הארץ נטעו את אוהלם ברמלה, והיו למעשה המשפחה היהודית הראשונה שהתיישבה בסביבה ערבית זו. עד מהרה נעשה ביתם בית פתוח לרווחה לכל עובר, אורח ונזקק. ר' גדליה הקים את קו העגלות הראשון שנע בין רמלה לירושלים.
כעשרים וחמש שנים לאחר מכן (בשנים תר"ס-ע) עברו בני הזוג רייכנטל לירושלים. את ביתם הקימו בשכונת 'שערי פינה', הצמודה ל'בית ישראל'. הייתה להם רפת וגם טחנת קמח, ומלכה-רבקה הפעילה בביתה כעין בית-תמחוי לנזקקים. עם הגיעם תרמו את שני ספרי-התורה שלהם לבית-הכנסת המרכזי בשכונה, הלוא הוא ה'שטיבלאך'.
מאז, כאמור, חלפו שנים רבות. ר' גדליה ורעייתו הלכו לעולמם והניחו צאצאים. האחים ר' גדליה ור' משה, לצד אחים ואחיות נוספים, הם ניניהם. הסיפור על זקניהם שעלו לארץ במסירות-נפש ובאמתחתם שני ספרי-תורה, עבר במשפחה מדור לדור.
כשהיו הצאצאים רוצים 'לגעת' בהיסטוריה המשפחתית שלהם, היו באים להתפלל ב'שטיבלאך' בימים של קריאת התורה. דבר אחד העיב היסטוריה זו - בתוך ארון-הקודש, בין ספרי-התורה, נמצא רק ספר-תורה אחד של משפחת רייכנטל. השני נעלם!
בני המשפחה, שידעו בבטחה כי שני ספרי-תורה תרמו זקניהם ולא אחד, הציקו בעניין לגבאי ה'שטיבלאך', אך הללו משכו בכתפיהם. ובאמת, מי יכול לדעת מה עלה בגורלו של ספר-תורה שהובא ארצה לפני שני יובלות ומחצה?
יום בהיר אחד, לפני זמן לא-רב, נפתרה החידה. כמה מספרי-התורה של ה'שטיבלאך' בלו מיושן ונפסלו. באי בית-הכנסת, שבו מניין רודף מניין, סבלו ממחסור בספרי-תורה. ברוב מצוקתם החליטו הגבאים לפנות אל חדר-הגניזה ולבדוק מחדש את כל ספרי-התורה שהוצאו במשך השנים מכלל שימוש.
והנה לפתע נמצא ספר-התורה השני, שהובא על-ידי ר' גדליה וזוגתו מרת מלכה-רבקה. שם המשפחה התורמת - רייכנטל - עדיין התנוסס לתפארה על 'עצי-החיים' שלו. לאחר חיפוש קצר הצליחו הגבאים לאתר את צאצאי התורמים וליידע אותם על התגלית.
משפחת רייכנטל הנרגשת התגייסה למשימה - להשיב עטרה ליושנה - ונשאה בהוצאות תיקונו של ספר-התורה הישן. וכך, לפני כמה חודשים, נחוגה ברוב פאר והדר הכנסתו השנייה של ספר-התורה העתיק לארון-הקודש של ה'שטיבלאך'.
למתפללי המקום נוסף אפוא ספר-תורה, לבני משפחת רייכנטל נפתרה החידה, ואילו לספר-התורה הכשר - שתלאות הזמן גזרו עליו ניתוק ובדידות - הושב סוף-סוף בן-הזוג שעשה עמו את הדרך הארוכה ממזריטש לירושלים.
(תודתנו למספר הסיפור ר' משה רייכנטל - קריית-היובל, ירושלים) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
