מלווה אמיתי
"אם כסף תלווה את עמי את העני עמך" (שמות כב,כד). הכסף שמלווה את האדם הוא הכסף של "העני עמך" - הכסף שניתן לצדקה ולהחזקת עניים. וכך אמרו חז"ל (אבות ו,ט): "בשעת פטירתו של אדם אין מלווים לו לאדם לא כסף ולא זהב ולא אבנים טובות ומרגליות, אלא תורה ומעשים טובים".
(רבי יהונתן אייבשיץ)
אם כבר יש כסף
באמת היה טוב לעולם בלא הכסף, שכן אין דבר הפוגם ומשחית כמותו את הבריות, אבל "אם כסף" – מאחר שכבר נוצר הכסף ומוכרחים להשתמש בו, כי-אז "תלווה את עמי" - נצל אותו לדברים טובים, לעשיית צדקה וחסד.
(שפתי כהן)
צדקה מושרשת
ההתעסקות במעשה הצדקה היא דבר קבוע, נטוע ומושרש בין החסידים, החל מאדמו"ר הזקן, שהיה מטיל על חסידיו להיות עושים ומעשים במעשה ועבודת הצדקה. יעידו על כך איגרות-הקודש שבספר התניא, שרובן-ככולן בענייני צדקה וצדקת רבי מאיר בעל הנס. מכתבים אלה הם רק חלק קטן מאיגרות-הקודש ששלח לחסידיו בענייני צדקה.
(הרבי הריי"צ מליבאוויטש)
חלק בצדקה
בפיהם של חסידי אדמו"ר הזקן ובני-ביתם היה שגור פתגם זה: בפרנסה שהקב"ה מעניק לנו, מצוי גם חלקך.
(ספר השיחות תש"ג)
חלקו של העני
"אם כסף תלווה" – אם יש לך כסף יותר מכפי צורכך, עד שאתה יכול גם לתת לאחרים, דע כי "את העני עמך" – את חלקו של העני אתה מחזיק אצלך.
(אור החיים)
המטבע הראשון
הרבי הריי"צ מליובאוויטש אמר: מי שאוסף ממון לשם צדקה כלשהי, צריך לתרום את המטבע הראשון.
עמו של הקב"ה
אמרו ישראל לפני הקב"ה: ומי הם עמך? אמר להם: העניים. שנאמר (ישעיה מט,יג): "כי ניחם ה' עמו וענייו ירחם". מידת בשר-ודם, אם היו לו עניים קרובים והוא עשיר, אינו מודה בהם, אבל הקב"ה אינו כן, ואינו מחופף אלא על העניים. לכן נאמר "אם כסף תלווה את עמי".
(שמות רבה)
צדקה ותפילה
הרבי המהר"ש מליובאוויטש אמר: "כאשר נותנים צדקה לעני קודם התפילה ומחיים אותו, מיתוספת חיות רבה בתפילה", והרבי הרים את ידו לרמוז על הפלגת הריבוי. לא-אחת היה מחפש קודם התפילה עני כדי לתת לו ממון או להאכילו. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
