חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 18:43 זריחה: 6:27 י"ז באלול התשע"ט, 17/9/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

חס הקב"ה על כבוד הבריות
שלחן שבת

מדורים נוספים
שיחת השבוע 944 - כל המדורים ברצף
האם כל ההקרבה הייתה לשווא?
בציפייה לגאולה
יש חדש
חס הקב"ה על כבוד הבריות
גמילות-חסדים
גם כשהמצב דחוק
בא הרוג ברגליו
להפוך את השקר
שישה-עשר אלף ספרי יהדות אצלך בבית
לעצור ולעזור

פרשת משפטים מרבה לעסוק בדיני נזיקין שבין אדם לחברו. בעניינו של גנב התורה קובעת דין מיוחד: "כי יגנוב איש שור או שה וטבחו או מכרו, חמישה בקר ישלם תחת השור וארבע צאן תחת השה".

מה הסיבה שעל שור משלם הגנב פי חמישה ועל שה פי ארבעה? רש"י מביא שני הסברים: אחד של רבן יוחנן בן-זכאי: "חס המקום על כבודן של בריות, שור שהולך ברגליו ולא נתבזה בו הגנב לנושאו על כתפו – משלם חמישה. שה, שנושאו על כתפו – משלם ארבעה, הואיל ונתבזה בו". הסבר שני של רבי מאיר: "בוא וראה כמה גדול כוחה של מלאכה - שור שביטלו ממלאכתו, משלם חמישה, שה שלא ביטלו ממלאכתו – ארבעה".

מחמירים או מקילים

שני ההסברים הללו אינם דומים זה לזה. לפי ההסבר הראשון, העונש הראוי לגנב שטבח ומכר את גנבתו הוא חמישה, אלא שהתורה הקלה בעונשו של מי שגנב שה, "הואיל ונתבזה בו". לעומת זאת, רבי מאיר סבור שהעונש הראוי הוא ארבעה, אלא שבגנב שור החמירה התורה יותר, מכיוון "שביטלו ממלאכתו".

עלינו לומר שלרבן יוחנן בן-זכאי לורבי מאיר נקודות-מבט שונות, שמהן נגזרת ההתייחסות המיוחדת של כל אחד ואחד מהם.

חומרת החוטא או כאב הנפגע

רבן יוחנן בן-זכאי דן בחומרת מעשהו של הגנב. הוא סבור שעל מעשה חמור כזה – גנבת שור או שה ומכירתו או שחיטתו – עונשו של הגנב לשלם קנס פי חמישה. עם זה, רבן יוחנן בן-זכאי רואה מקום להקל בעונשו של מי שגנב שה, מכיוון שהגנב כבר נענש במידת-מה - "הואיל ונתבזה בו".

לעומתו, רבי מאיר מעמיד לנגד עיניו את הנגנב, ודן בפיצוי הראוי לו על הנזק שנגרם לו. לדעתו, הפיצוי ההולם הוא לשלם לנגנב פי ארבעה מעלות הגנבה. עם זה, במקרה של גנבת שור, שבה מתווסף על עצם הגנבה גם נזק של ביטול מלאכה, סבור רבי מאיר שיש להעלות את דמי הפיצוי ולהעמידם על חמישה.

כבוד האדם

רבן יוחנן בן-זכאי מלמדנו כמה חשוב לשמור על כבוד האדם, עד שגם בעניינו של גנב – "חס המקום על כבודן של בריות". על-פי שורת הדין לא היינו סבורים שראוי להקל כל-כך בעונשו של מי שגנב שה רק מפני ש"נתבזה בו", אבל הקב"ה חס על כבוד הבריות ולכן הקל בעונשו.

הגמרא מספרת: "אמרו עליו על רבי יוחנן בן-זכאי שלא הקדימו אדם שלום מעולם, ואפילו נכרי בשוק". הוא הקפיד כל-כך לברך בשלום כל אדם, אפילו נכרי בשוק, עד שמעולם לא קרה שמישהו הקדימו ובירכו בשלום לפני שהוא כבר בירכו. לכן דווקא הוא רואה במצווה זו את "חס המקום על כבודן של בריות", שהקב"ה מרחם אפילו על הגנב, ומתחשב בביזיון המועט שנגרם לו כאשר נאלץ לשאת את השה על כתפו, כדי להקל בעונשו.

(לקוטי שיחות כרך טז, עמ' 258)


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)