גואל בשר ודם
״וילך איש מבית לוי ויקח את בת לוי״ (שמות ב,א). לשם מה התורה מספרת לנו זאת? כדי להדגיש שהגואל נולד בדרך הטבע, מאב ומאם, בשר ודם, כדרך כל האדם.
(מאוצרנו הישן)
מעל הטבע
בגמרא (סוטה יא) מבואר שיוכבד הייתה אז בת מאה ושלושים שנה, והכתוב קורא לה ״בת לוי״, משום שנולדו בה סימני נערות. מדוע הייתה לידתו של משה צריכה להיות באורח על-טבעי? כי כדי שיוכל להוציא את ישראל ממצרים, שבה שרר תוקף הטבע, היה עליו להיות מעל חוקי הטבע.
(לקוטי שיחות)
משה בתיבה בשבועות
״ותצפנהו שלושה ירחים... ותשם בסוף על שפת היאור״ (שמות ב,ב-ג). מכאן המנהג לקשט בחג השבועות את הבתים במיני ירק הגדלים על שפת הנהר. שכן משה רבנו נולד בז׳ באדר, ולאחר שהצפינה אותו שלושה חודשים שמה אותו "בסוף על שפת היאור״ בו׳ בסיוון, חג השבועות.
(רבי מרדכי בנט)
לעזור בלי חישובים
״ותשלח את אמתה״ (שמות ב,ה). רש"י מפרש: ״את אמתה – את ידה, שנשתרבבה אמתה אמות הרבה״ (רש״י). והלוא בת פרעה לא ידעה שיארע לה נס זה, ואיך הושיטה מלכתחילה את ידה למקום שאי-אפשר להגיע אליו? אלא שכאשר אדם רוצה באמת לעזור לזולת, אל יעמוד מהרהר וחוקר אם כדאי המאמץ ואם הדבר בהישג יד. עליו לעשות את שלו – להושיט ידו.
(רבי יצחק מוורקה)
לגדול בחצר המלכות
״ויגדל הילד ותביאהו לבת פרעה״ (שמות ב,י). כך סובב ה' את הדברים, שיגדל משה בבית המלכות, להיות נפשו על המדריגה העליונה בדרך הלימוד וההרגל, ולא תהיה נפשו שפלה ורגילה להיות בבית עבדים. ועוד דבר אחר, כי אילו היה גדל בין אחיו והכירוהו מנעוריו, לא היו יראים ממנו, והיו מחשיבים אותו כאחד מהם.
(אבן-עזרא)
שכר גומלי חסדים
״ותקרא שמו משה... כי מן המים משיתהו״ (שמות ב,י). מכאן אתה למד שכרם של גומלי חסדים. אף-על-פי שהרבה שמות היו לו למשה, לא נקבע לו שם בכל התורה אלא כמו שקראתו בתיה בת פרעה, ואף הקב״ה לא קראו בשם אחר.
(שמות רבה)
אין רשות להסתגר
״ויגדל משה ויצא אל אחיו״ (שמות ב,יא). משה גדל בבית המלך, ושם לא היה חסר לו דבר, והיה יכול לשבת בשקט ובשלווה. אך מייד כשגדל והיה מסוגל לעשות ולפעול, יצא אל אחיו וחירף נפשו לעזור לאחד מהם, ולפיכך נאלץ לברוח ולגלות למדיין. ללמדך, אין האדם רשאי להסתגר בד׳ אמות של תורה ולומר ״אני את נפשי הצלתי״.
(הרבי מליובאוויטש)
רמזים במצרי
״איש מצרי הצילנו״ (שמות ב,יט). משה, מושיעם של ישראל, נולד בשנה המאה ושלושים לירידת יעקב ובניו למצרים. דבר זה נרמז במחצית הראשונה של תיבת 'מצרי' – מ״צ בגימטרייה 130. לאחר מאתיים ועשר שנים שהיו בני ישראל במצרים נגאלו על-ידי משה. דבר זה נרמז במחצית השנייה של תיבת 'מצרי' – ר״י בגימטרייה 210. זהו ״איש מצרי הצילנו״.
(לקוטי לוי יצחק) |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
