בזכות החמור
״יששכר חמור גרם״ (בראשית מט,יד). יששכר כונה 'חמור גרם' מפני שנולד בעקבות זה שלאה שמעה את נעירות החמור כשיעקב חזר מהשדה, והיא יצאה לקראתו והביאה אותו לאוהלה.
(בעל הטורים)
שני צדדים לחמור
״יששכר חמור גרם״ – בצד השלילי ה'חמור' מסמל את הקרירות, המונעת מההשגה האלוקית להשפיע על האדם בפועל. ואילו על ה'חמור' דקדושה נאמר ״ויט שכמו לסבול״, ביטוי ליגיעה בתורה, הן יגיעה בלימוד לעצמו הן יגיעה בלימוד ברבים.
(ספר המאמרים תרפ״ט)
שכר הזיכוך
״יששכר״ – יש שכר רב; ״חמור״ – חומריות העולם והגוף. ההתעסקות בבירור וזיכוך החומר גורמת ומביאה לאדם שכר רב.
(הבעל שם טוב)
סמל ההכנעה
'חמור' ראשי תיבות חכם מופלג ורב רבנן. החמור, שמוכן תמיד לשאת משא כבד ואינו מתנגד כלל, מסמל את שיא השפלות וההכנעה. כשאדם קונה בנפשו מידת ענווה וביטול זו, הוא זוכה להצלחה מופלגת בלימוד התורה. כמאמר ״ונפשי כעפר לכול תהיה (ואז) פתח לבי בתורתך״.
(לקוטי לוי יצחק)
שומרי התחומים
״רובץ בין המשפתיים – בין התחומין״ (רש״י). יששכר הוא סמל הסנהדרין, ממניחי היסוד של התורה שבעל-פה, שעשו משמרת לתורה שבכתב. וזהו ״בין המשפתיים – בין התחומין״. הם שומרים שלא יעברו את תחום התורה שבכתב.
(רבי יהושע טרונק מקוטנה)
לסבול למען הרווח
״וירא מנוחה כי טוב ואת הארץ כי נעמה, ויט שכמו לסבול״ (בראשית מט, טו). רש״י מפרש: ״ויט שכמו לסבול – עול תורה״. כדאי לסבול את עול התורה בעולם הזה כדי למצוא מנוחה ונעימות בעולם שכולו טוב. הסוחר החכם אינו מדקדק בתנאי הנוחות בהימצאו בדרך. להפך, הוא משתדל לקמץ בהוצאותיו כדי לקנות יותר סחורה, שתאפשר לו להרוויח יותר בשובו לביתו.
(חפץ חיים)
סבלנות מביאה מנוחה
אדם הרוצה בחיי מנוחה ושלווה, עליו לנהוג בסבלנות רבה – לכוף את גבו ולהתעלם ממעשי עוול רבים; לראות מעשים שנעשים ולשתוק.
(רבי בונם מפרשיסחה)
סכנת הבעיטה
״וירא מנוחה כי טוב״ – יששכר ראה שמנוחה היא אמנם דבר טוב, אך ראה גם את הסכנה שבה, העלולה להביא לידי ״וישמן ישורון ויבעט״ חלילה. ״ויט שכמו לסבול״ – כתרופה לסכנה זו קיבל עליו ״עול תורה״, החלטה חד-משמעית לקבוע עיתים לתורה מדי יום ביומו. עול זה הוא התרופה לסכנה שבמנוחה.
(לקוטי דיבורים) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:12
זריחה: 6:10
