הדיבר הראשון מבין עשרת הדיברות הוא "אנכי ה' אלוקיך". תשעת הדיברות הנוספים עוסקים בציוויים שעם-ישראל נדרש לעשות או להימנע מלעשות דברים מסויימים. אך מה המשמעות המעשית של הדיבר "אנכי ה' אלוקיך"?
אומר הרמב"ם שיש כאן מצוות-עשה – לדעת שיש אלוקים. וזה לשונו: "מצווה ראשונה ממצוות-עשה, לידע שיש שם אלוקה, שנאמר אנכי ה' אלוקיך". הגדרת דבר זה כמצווה מעורר תמיהה: הלוא לא ייתכן ציווי בלא שיהיה מי שמצווה לעשות זאת. איך אפשר אפוא לצוות להאמין בה'? אם האדם כבר מאמין בה', הרי אין צורך בציווי, ואם חלילה אין הוא מאמין – מיהו המצווה עליו להאמין?
ללמוד ולהבין
כשמעיינים בתחילת ספרו של הרמב"ם מבחינים בשני פרטים רבי-משמעות. ראשית, הרמב"ם אינו משתמש במושג 'להאמין' אלא כותב 'לידע'. כלומר, הציווי הוא לדעת – ללמוד ולהבין. שנית, הרמב"ם פותח את ספרו בחמש הלכות שבהן הוא מסביר מיהו הקב"ה, היותו ממציא כל נמצא, אדון כל הארץ וכו'. רק לאחר מכן הוא אומר: "וידיעת דבר זה – מצוות-עשה, שנאמר אנכי ה' אלוקיך".
מכאן אנו למדים מהי משמעות הציווי "אנכי ה' אלוקיך": האמונה הבסיסית בה' קיימת בליבו של כל יהודי מעצם הווייתו, וכאן מצווה אותנו הקב"ה שלא נסתפק באמונה כשהיא לעצמה, אלא נלמד ונבין לפחות את היסודות של ההכרה בקב"ה.
ידיעת הבורא
לכן מוסיף הרמב"ם ומאריך בהמשך הפרק הראשון של ספרו את הדברים הקשורים להתייחסות הנכונה של האדם אל הבורא - לדעת שהוא אחד ואינו מורכב, שאינו גוף ולא דמות הגוף, שלא חלים עליו כל המושגים האנושיים וכו'. שכן ידיעת כל הדברים הללו היא חלק מקיום הדיבר הראשון.
גם הדברים שכותב הרמב"ם בפרק השני – תיאור "מעשיו וברואיו הנפלאים הגדולים" של הקב"ה, שמהם עולה "חכמתו שאין לה ערך ולא קץ" – הם חלק מחובת הידיעה בה', שממנה יבוא האדם לחוש אהבה לה' ויראה מפניו.
מי רשאי 'לטייל'
בכך מוסברת שאלה שעלולה להתעורר בהמשך דבריו של הרמב"ם: לאחר שהוא מוסיף ומאריך בעניינים הללו הוא קובע: "ואני אומר שאין ראוי לטייל בפרדס אלא מי שנתמלא כרסו לחם ובשר... לידע האסור והמותר". מדוע אפוא פירט הרמב"ם עניינים אלה (שמוגדרים 'פרדס') בספרו, שנועד "לקטן ולגדול"?
אלא גם כאן מדייק הרמב"ם בלשונו וכותב "לטייל בפרדס". 'טיול' פירושו להשתהות במקום, להתענג בו. זה באמת דבר ששייך רק למי שכבר 'מילא כרסו'. אבל עצם הידיעה של היסודות הללו איננה בבחינת "לטייל בפרדס", אלא היא חובה החלה על כל אחד ואחד, בהיותה חלק מהציווי "אנכי ה' אלוקיך".
(לקוטי שיחות כרך כו, עמ' 114) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:13
זריחה: 6:07
