גר בגלות
״כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום ועינו אותם ארבע-מאות שנה״ (בראשית טו,יג). מדוע נאמר ״כי גר״, בלשון יחיד, בשעה שאחר-כך הפסוק עובר ללשון רבים? אלא זה יהיה האסון, שאפילו בהיותם בגלות יראה כל יהודי את עצמו כ'גר' בלשון יחיד, שאין לו קשר עם היהודי השני.
(מאוצרנו הישן)
שלוש גזירות
נאמרו כאן שלושה דברים: גירות – ״גר יהיה זרעך״; עבדות – ״ועבדום״; עבודה קשה – ״ועינו אותם״. שלושה אלה הם כנגד שלושה סוגים בקרב בני ישראל במצרים: שבט לוי, שלא נשתעבד במצרים, ושסבל מגירות בלבד, שגרו בארץ נוכרייה; שוטרי בני ישראל, שסבלו מעבדות; ושאר בני ישראל, שסבלו מעבודת פרך בחומר ובלבנים – עינוי.
(חוות דעת)
הזרים ירדפו
הגזירה היא שיענו אותם גם גויים כאלה שבעצמם יהיו ״בארץ לא להם״, שהם עצמם זרים בארץ.
(מדרש שמואל)
תכלית הנדודים
הרצון העליון של הבורא בבריאה היה שיתהווה עולם שהוא 'יש' וגשמי, ובני ישראל הם שיאירו אותו על-ידי התורה. כדי להשלים כוונה זו אמר הקב״ה לאברהם ״כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם״. הסיבה שיהודים נודדים ממדינה למדינה היא לברר את העולם ולהאירו באור התורה.
(ספר המאמרים קונטרסים)
לא להם
אחרי שנאמר ״כי גר יהיה זרעך״ הלוא מובן מאליו שהם יהיו בארץ נוכרייה, ולשם מה מוסיף ״בארץ לא להם״? אלא הקב״ה רמז לאברהם שהגלות היא ״לא להם״ – לא בעבורם, לא למירוק חטאיהם, אלא כדי לברר את ניצוצות הקדושה שבמצרים.
(הרבי מליובאוויטש)
חטא התרדמה
״ותרדמה נפלה על אברהם״ (בראשית טו,יב). ה' יתברך הראה לאברהם את הגלות ואת כל הצרות שיבואו על בניו, שאחת מהן תהיה ה'תרדמה' – שהיהודים יישבו בחיבוק ידיים, רדומים, ויבלו את מעט שנותיהם בהבל.
(המגיד מדובנה)
נידונים ונשפטים
״וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנכי, ואחרי-כן יצאו ברכוש גדול״ (בראשית טו,יד). העובדה שיש לאומות העולם שליטה על ישראל היא מפני ש״דן״ – שבני ישראל נידונים ונשפטים על ״אנכי״ – על חוסר דבקותם ב״אנכי ה׳ אלוקיך״.
(הרבי הרש״ב מליובאוויטש)
הדין מגלה
יש יהודים העובדים את הגוי ובוטחים בו, כמו בני ישראל שבטחו באשור ובמצרים שיושיעום. אבל כשהקב״ה דן את הגוי הזה רואים ישראל שרק לה׳ הישועה, ויעשו תשובה וייצאו ברכוש גדול.
(הרבי הריי״צ מליובאוויטש) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
