חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 17:10 זריחה: 6:38 י"ד בשבט התשפ"א, 27/1/21
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

לימוד התורה הנעלה של תינוקות של בית רבן
דבר מלכות

נושאים נוספים
אור וחום ההתקשרות
להפוך את הכלים!
לייקר כל רגע
לימוד התורה הנעלה של תינוקות של בית רבן
טוענים וזועקים: "עד מתי"?!...
"ספר.. מוגה כדבעי"
פסוקי "אתה הראת"
שמחת-תורה בצל רבותינו נשיאינו
נתינת צדקה כמניין ימי השנה
עת לדעת
"אמת, מה נהדר"
הלכות ומנהגי חב"ד

לתינוקות של בית רבן יש שייכות מיוחדת עם שמחת תורה – מצד מעלת הלימוד שהוא 'הבל שאין בו חטא' • כל זמן שאוויר העולם עכור ואינו מזוכך, אין למסור את הילדים לידי היצר הרע בדמות לימודי חול! • משיחת כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו

א. השמחה של שמיני עצרת ושמחת תורה היא שמחה כללית של התורה, שהרי אופן השמחה הוא שלוקחים את ספר התורה כפי שהוא כרוך במעיל, שאז לא שייך ללמוד בה בהבנה והשגה, וכך רוקדים עמה1, ונמצא, שלא לוקחים את התורה בפרטיות, אלא כפי שהיא בבחינת כלל.

ורק לאחרי שמחת תורה פותחים את ספרי התורה, ופועלים את ההמשכה בפרטיות – שזהו ש"כל אחד ואחד מישראל יש לו אות בתורה"2, כידוע ש"ישראל" ראשי תיבות יש ששים ריבוא אותיות לתורה3, ויש לכל אחד מישראל חלק בפשט רמז דרוש וסוד שבתורה, כיון שגם בפרד"ס שבתורה ישנם ששים ריבוא חלקים4, שמתחלקים לענפים וניצוצות, כשם שששים ריבוא נשמות ישראל מתחלקים לענפים וניצוצות, כמבואר בתניא5.

וזוהי העבודה במשך כל השנה – ליקח את התורה בפרטיות; ואילו בשמיני עצרת ושמחת תורה השמחה היא ב'כלל' של התורה.

ב. כשם שיש בתורה הכלל והפרט, כך גם באדם הלומד יש בכללות שני זמנים ואופנים:

הלימוד של תינוקות של בית רבן, שעדיין אינם שייכים להשגה, והתורה היא אצלם בבחינת כלל; והלימוד של גדולים, שהוא באופן של הבנה והשגה.

ועל פי האמור שענינו של שמחת תורה הוא הכלל של התורה, מובן, ששמחת תורה קשור ביחוד עם תינוקות של בית רבן.

ג. אודות מעלת לימוד התורה של תינוקות של בית רבן – איתא בגמרא6 ש"אין העולם מתקיים אלא בשביל הבל תינוקות של בית רבן", ו"אין מבטלין תינוקות של בית רבן אפילו לבנין בית המקדש", וכמבואר שם מעלת לימוד תינוקות של בית רבן לגבי לימוד של אמוראים: "אמר ליה רב פפא לאביי, דידי ודידך מאי, אמר ליה, אינו דומה הבל שיש בו חטא להבל שאין בו חטא".

ומובן, שהפירוש של "הבל שאין בו חטא" הוא – שאין נתינת מקום לעניין של חטא, כי, אם המעלה היא רק שאין בו חטא בפועל, הרי מעלה זו ישנה בוודאי גם בלימוד של רב פפא ואביי ("דידי ודידך"), ול כרחך צריך לומר, שמעלת הבל תינוקות של בית רבן היא בכך שאין להם שייכות כלל לעניין של חטא, שכיון שאינם יודעים כלל להבחין בין טוב לרע, אזי לא שייך אצלם ענין של חטא.

ועל דרך המעמד ומצב שהיה קודם החטא, וכמו כן לעתיד לבוא, כאשר "את רוח הטומאה אעביר מן הארץ"7, שלא זו בלבד שלא יהיה חטא בפועל, אלא שטבע העולם יהיה באופן שלא תהיה נתינת מקום ואפשרות לחטא, וכשם שעכשיו גם בהמה בורחת מפני האש8, שאין זה מצד הבנה והשגה, אלא זהו ענין טבעי, שכאשר מקרבים אבר אל האש אזי נכווים, הנה כמו כן תהיה מניעת החטא לעתיד לבוא – לא מצד הבנה והשגה, אלא מצד טבע העולם, היינו, שאויר העולם יהיה מזוכך באופן שלא תוכל להיות בו מציאות של חטא.

וכשם שבכל העניינים שלעתיד לבוא יש "מעין זה" גם עתה, כן הוא גם בעניין הנ"ל – שזוהי מעלת הבל תינוקות של בית רבן שהוא "הבל שאין בו חטא", שאצלם אין נתינת מקום ואפשרות לעניין של חטא.

ולהעיר, שגם בעניין זה ניכרת השייכות של תינוקות של בית רבן לשמחת תורה:

שמיני עצרת ושמחת תורה באים בהמשך לחג הסוכות, וגבי סוכה מצינו שהסכך צריך להיות מדבר שאינו ראוי לקבל טומאה9, היינו, שלא די בכך שבפועל אינו טמא, אלא יש צורך שלא יהא ראוי לקבל טומאה, ואם הוכשר לקבל טומאה, אף על פי שבפועל לא נטמא, אזי פסול לסכך.

[ויש לומר, שזהו לפי שסכך הסוכה נמשך מענן הקטורת של יום הכיפורים10, שבו אין מקום לעניין של חטא, עד כדי כך, ש"זדונות נעשו לו כזכיות"11].

ובאופן כזה היא גם מעלת הבל תינוקות של בית רבן – שאין בו נתינת מקום לעניין של חטא.

ד. ומזה מובן גודל האחריות בנוגע לאופן ההנהגה עם תינוקות של בית רבן – שכיון שההבל שלהם אין בו חטא, בדוגמת לעתיד לבוא, צריך להיזהר שלא להחדיר שם אויר העולם שיש בו חטא, על ידי זה שלומדים עמהם ענייני חכמות העולם.

ואף על פי שלכאורה אין איסור בדבר, שהרי האיסור ד"לפני עור"12 שייך ביחס לגדול דווקא, ולא ביחס לקטן, שהחיוב שלו הוא רק מצד חינוך, שמוטל על האב או על בית דין13, ולא על אחרים – הרי כל זה הוא רק בנוגע לשכר ועונש, אבל בנוגע לעצם העניין, הרי זו אחריות גדולה ביותר שמכניסים ענין של טומאה במקום שמצד עצמו אין בו נתינת מקום לעניין של טומאה14.

ולהעיר ממה שכתב הרמב"ם15 שיש חכם אחד שכתב שהרע בעולם הוא יותר מן הטוב, ואם כן, איך אפשר לומר שהקדוש ברוך הוא הוא טוב הגמור, וכל מה שיבוא ממנו הוא טוב גמור. ועל זה מבאר הרמב"ם, שאין האמת כן, כי, אין רע יורד מלמעלה, וכל ענייני רע הם מצד האדם כו'. ואם הדברים אמורים בנוגע לכללות העולם, שמצד עצמו הוא מקום שכולו טוב, והרע הוא רק מצד מעשה בני אדם – הרי על אחת כמה וכמה כשמדובר אודות מקום של אויר מזוכך בדוגמא דלעתיד, שזהו עניינם של תינוקות של בית רבן, וכיון שכן, הרי בוודאי שיש להיזהר שלא להחדיר שם עניני רע על ידי לימודי חול.

ה. אמנם, אף שמצד גודל האחריות שבדבר, בוודאי שאף אחד מישראל לא יעשה זאת בשום אופן – הרי היצר הרע הוא ערמומי ("אַ קלוגינקער"), ובא בתחבולה ומתלבש ב"איצטלא של משי" ("אַ זיידענע זשופּיצע"), ומדבר בסגנון של תנאים ואמוראים, בהזכירו מאמר רז"ל16 "כל שאינו מלמד את בנו אומנות כאילו מלמדו ליסטות", ועוד מאמרי רז"ל כיוצא בזה, ועל ידי זה רוצה לשדל אותו שצריך ללמד את הילדים לימודי חול, כדי להבטיח להם "תכלית".

ובכן, צריכים לדעת, שרבותינו נשיאינו הבהירו זאת מקודם לכן:

הרביים הזהירו, שכאשר יבוא מישהו ויטען שצריכים לחשוב אודות ה"תכלית" של הילדים, ולכן צריכים ללמוד עמהם לימודי חול – אזי אין להתחשב בסגנון הדברים, אם הוא מדבר בשפה גלויה, או בשפה וסגנון של מאמרי חז"ל, ואין להתחשב ב"איצטלא של משי", אלא צריכים לדעת שבתוך "איצטלא" זו נמצא היצר הרע!

ואף שמצטט מאמרי חז"ל – הרי פירוש הדברים אינו כפי שהוא מתיימר לפרש. ולדוגמא, בנוגע למארז"ל הנ"ל אודות הצורך ללמד את בנו אומנות – אין הכוונה שצריכים להתחיל בכך בהיותו ילד קטן טרם שיודע להבחין בין טוב לרע, אלא, כפי שנהגו לפנים בישראל, שמשך זמן קצר לפני זמן ההסתדרות, היו מלמדים איזו אומנות כדי שיוכל להסתדר, אבל חלילה וחס להכניס את אויר העולם באויר של תינוקות של בית רבן.

בכל הדורות נהגו בני ישראל לעטוף בטלית את הילד שמכניסים לחדר, כדי שלא תשלוט בו עין רעה חס ושלום של זה שאינו סובל ("פאַרגינט ניט") שילדי ישראל ילמדו תורה17 – "הוא שטן הוא יצר הרע"18; ותמורת זה, לוקחים בידיים ילדי ישראל, ומוסרים אותם בידיים של היצר הרע, לנתק אותם חס ושלום מהתורה!...

וזהו הפירוש בנוסח "על חטא שחטאנו לפניך ביצר הרע"19 – דלכאורה אינו מובן: הרי כל החטאים הם ביצר הרע? – כיון שישנם עניינים שהאדם מצד עצמו אינו שייך אליהם, אלא שהוא מגרה עליו את היצר הרע. ועל דרך זה בנידון דידן, שאויר תינוקות של בית רבן מצד עצמו אין לו שייכות ואין בו נתינת מקום כלל לעניין של חטא, ואף על פי כן, לוקחים בידיים ומוסרים את הילדים בידיו של היצר הרע!...

לפנים בישראל היה הסדר שהילד והבחור היו לומדים כל ימיהם בחדר ובישיבה, מבלי לחשוף אותם לאויר העולם, ורק לקראת בוא זמן ההסתדרות היו מלמדים אותם איזו אומנות; ותמורת זה, לוקחים עתה ילדים קטנים ומכניסים אותם לבתי ספר שבהם לומדים עמהם עניינים שאינם שייכים לבני אברהם יצחק ויעקב, עניינים שלא ניתנו בסיני, ויתירה מזה, עניינים הופכיים מהעניינים שניתנו בסיני, וכל זה למה – כדי להקל על הקדוש ברוך הוא להמציא להם פרנסה לאחרי עשרים שנה...

והגע עצמך20: שתי ביליאָן בני-אדם זן ומפרנס הקדוש ברוך הוא ללא העזר וההשתדלות שלו, ואילו אותם ילדים אחדים מישראל שהקדוש ברוך הוא ציווה שלא יחדירו באויר שלהם את אויר העולם – טוען היצר הרע – לא יוכל הקדוש ברוך הוא חס ושלום לפרנס לולי העזר וההשתדלות שלו!...

(משיחת שמחת תורה ה'תש"כ.

תורת מנחם חלק כז עמ' 100 ואילך. הנחת השומעים, בלתי מוגה)

_______________________

1)    ראה גם שיחת שמחת תורה תשי"ט – תורת מנחם חלק כד עמ' 119. וש"נ.

2)    סוף ד"ה להבין עניין שמחת תורה תש"ו (ספר המאמרים תש"ו עמ' 46). וראה תורת מנחם חלק כז עמ' 24. וש"נ.

3)    מגלה עמוקות אופן קפו.

4)    ראה שער הגלגולים הקדמה יז. ועוד.

5)    פרק לז (מח, א)

6)    שבת קיט, ב.

7)    זכריה יג, ב.

8)    ראה שולחחן ערוך חושן משפט ריש סימן שפג ובסמ"ע שם.

9)    ראה טור ושולחן ערוך ואדמו"ר הזקן אורח חיים סימן תרכט.

10)  ראה ד"ה העושה סוכתו דיום ב' דחג הסוכות תש"כ – תורת מנחם חלק כז עמ' 18. וש"נ.

11)  יומא פו, ב.

12)  קדושים יט, יד.

13)  ראה אנציקלופדיה תלמודית ערך חנוך ס"ב (כרך טז עמ' קסה ואילך). וש"נ.

14)  בזכרון אחדים, שהחומר שבדבר הוא בדוגמת כללות העניין ש"בא החש והטיל בה זוהמא" (שבת קמו, ריש ע"א וש"נ).

15)  מורה נבוכים חלק ג פרק יב.

16)  קידושין כט, א.

17)  ראה מחזור ויטרי סוף הלכות מילה אות תקח (עמ' 629).

18)  בבא בתרא טז, א.

19)  ראה גם תורת מנחם חלק כב עמ' 44. וש"נ.

20)  ראה גם מכתב כ' אייר שנה זו – תש"כ (אגרות קודש חלק יט עמ' שז):

במענה למכתבו... בו כותב אודות בנו שי' בטענה שילמוד בשביל לקבל בחינות בגרות וכו', וכאילו זוהי הדרך היחידה בשביל בנם בכדי שיוכל להסתדר בחייו בעתיד.

ולפלא, כיון שנמצאים במקום כאה"ק ת"ו, בוודאי ידוע להם, שאלפי אברכים - כן ירבו - בגיל בנם שי' נמצאים בישיבות אשר באה"ק ת"ו, לומדים תורתנו הקדושה הנקראת גם כן תורת חיים, כולל חיי העולם הזה והעולם הבא גם יחד, ולומדים בהתמדה ושקידה ומתוך בטחון נפשי ושמחה וטוב לבב, ומה שמגדיל עוד יותר תמיהתי, שהרי בודאי נודע להם הנדפס בכמה מכתבי עת אשר באה"ק ת"ו על דבר המתרחש בנפש הנוער אשר שם והנהגתו, ואשר החסון הכי חזק נגד הרוחות בלתי מצויות המנשבות ברחוב, מקבלים דוקא בישיבות אלו, ועד כדי כך, שבאלפי נוער עבריין, לא נמצא אף אחד מתלמידי ישיבה הלומדים תורה כל היום, והרי מתפקידם של הורים בהנוגע לבניהם, תפקידם הראשון הוא להעמיד את בניהם איתן בחיים ללא קרע בנפשם וללא מלחמות וסיבוכים (קאמפליקאציעס) פנימים, ולאחרי שכבר ניסו בתקופה האחרונה כו"כ אופנים בזה בדרכי חינוך, הסטטיסטיקה היבשה, כאמור לעיל, ושנתפרסמה בכל מקום ועד"ז בשאר מדינות, ביררה תוצאות באופן חד משמעותי וק"ל.

במלות אחרות, באם לא הי' נטיית בנם לחינוך באופן לימוד אשר בחר מתפקידם הי' שישפיעו עליו שיסכים לזה עכ"פ משך זמן של איזו שנים, והנה בחסד א-ל עליון חוננו בבן בעל מדות ומעלות טובות אשר מעצמו בחר בהטוב ויפה וקדוש ללכת בשיטה האמורה וללמוד מתאים לה, הרי צריכים להודות לא-ל על ברכתו בזה, ולחזק ולעודד בנם בהחלטתו זו ובאופן דמוסיף והולך, ובוודאי ובוודאי אשר זה שאומרים עליו "הזן את העולם כולו בטובו בחן ובחסד וברחמים", זן שני ביליאן וחצי בני אדם - ימציא לו פרנסתו בעתו ובזמנו, גם לבנם שי' וילמוד תורתו של בורא עולם ומנהיגו בחום ובהתלהבות והרי זה יוסיף בברכות השי"ת וכמ"ש אם בחקותי תלכו [וכפירוש רז"ל: תהיו עמלים בתורה] וגו' ונתתי גשמיכם גו' וככל הברכות המנויות בפרשה.

בברכה לנחת יהודי חסידותי מבנם שי' שהוא הנחת אמיתי ומתוך בריאות וטוב לבב מהנ"ל.

סיכום:

שמחת תורה קשור במיוחד עם ילדים, תינוקות של בית רבן:

לכל אחד מישראל יש חלק פרטי בפרד"ס התורה. במהלך השנה עוסק כל אחד בלימוד חלקו הפרטי, אולם בשמחת תורה מתחברים עם כל התורה כולה בדרך 'כלל', כללות התורה. הדבר מתבטא בכך שבשמחת תורה הכל רוקדים עם ספרי תורה שלמים כשהם סגורים. אחר שמחת תורה פותחים את הספר ועוסקים בתורה בדרך 'פרט' בהבנה והשגה.

שני מצבים אלה קיימים גם בחיי האדם: אדם גדול לומד את האדם בהבנה והשגה ומתחבר עם פרטי התורה, אולם ילד קטן אינו בר הבנה עדיין, ובלימודו הוא מתחבר עם כללות התורה.

נמצא, כי עניין אחד לשמחת תורה וללימוד תינוקות של בית רבן – חיבור עם התורה בדרך 'כלל'.

לימוד של תינוקות של בית רבן הוא לימוד נעלה ביותר, "הבל שאין בו חטא" – לימוד שלא שייך בו כלל עניין של חטא, מעין המצב שיהיה בעת הגאולה.

יש להיזהר בלימוד תינוקות של בית רבן, יש להיזהר שלא יחדור בו אוויר העולם שיש בו חטא – לימוד חכמות חיצוניות מענייני העולם.

היצר טוען שיש להכניס חטא בלימוד תינוקות של בית רבן בכדי לסייע להם במציאת פרנסה, אך יש לדעת שאלו טענות שווא. אין לקלקל את טהרת לימודם של הילדים בכדי לסייע לקדוש ברוך הוא להמציא להם פרנסה בעוד עשרים שנה!


 

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)