מהו עניינו העיקרי של חג הסוכות - סוכה או ארבעת המינים? • על ההבדל בין "ולקחתם לכם ביום הראשון" לבין "בסוכות תשבו שבעת ימים" • עניינם של ארבעת המינים ביום הראשון שחל בשבת • חג הסוכות שחל בשבת הוא זמן מסוגל לפעול שהשנה כולה תהיה שנה שמחה • משיחת כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו
א. בחג הסוכות ישנם כמה וכמה עניינים ומצוות – כמו חודש תשרי בכללותו, שנקרא "חודש השביעי"1, על שם היותו "מושבע (מלשון שובע) בכל"2 (בפי כמה וכמה עניינים טובים), כמו כן בחג הסוכות בפרטיות, ישנם כמה וכמה עניינים ומצוות, וכמה מהם הם מדאורייתא.
אחת המצוות של חג הסוכות היא – מצוות ישיבה בסוכה, כמו שכתוב3 "בסוכות תשבו שבעת ימים". וכמו כן ישנה המצווה של נטילת ארבעה מינים, כמו שכתוב4 "ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר וגו'", וכמו כן ישנו עניין השמחה, ועד לשמחה נעלית ביותר, שמחה כפולה ומכופלת: (א) שמחה של מצווה, (ב) מועדים לשמחה. (ג) זמן שמחתנו, (ד) שמחת בית השואבה.
וכיון שכן, צריך לידע איזה עניין מכל עניינים אלו הוא העניין העיקרי של חג הסוכות, ואיזה עניין הוא טפל, או שישנם כמה עניינים עיקריים בחג הסוכות.
וכמו בראש השנה, שאף שיש בו כמה עניינים, הרי "מצוות היום בשופר"5 (כפי שפוסק הרמב"ם6), והיינו, שהעניין העיקרי של ראש השנה הוא תקיעת שופר. וכשם שבראש השנה, "בכסה"7, ישנו העניין העיקרי, כמו כן צריך להיות עניין עיקרי גם בחג הסוכות, "ליום חגינו".
ב. בפשטות היה אפשר להביא ראיה שהעניין העיקרי של חג הסוכות הוא מצוות ישיבה בסוכה – משמו של היום טוב: "חג הסוכות", על שם עניין הסוכה שבו.
אבל באמת אין להוכיח משמו של היום טוב שזהו עניינו העיקרי, כי:
חג השבועות נקרא כן על שם "שבעה שבועות תספור לך"8 (ספירת העומר), ובוודאי שלא זהו עניינו העיקרי של החג, שהרי זהו רק הכנה והקדמה לחג, ואילו עניינו העיקרי של החג הוא קבלת התורה ("זמן מתן תורתנו").
על כורחך צריך לומר, ששמו של היום טוב יכול להורות גם על עניין שהוא רק הכנה והקדמה ליום טוב, ואם כן, אפשר לומר כן גם בנוגע לשם "חג הסוכות", שאינו העניין העיקרי, אלא רק הכנה והקדמה אליו.
ג. לכאורה יש להוכיח שמצוות סוכה היא העיקר – מזה שהחיוב דסוכה מן התורה הוא במשך כל שבעת הימים, מה שאין כן נטילת ארבעת המינים, רק בבית המקדש החיוב הוא במשך כל שבעת הימים, ואילו בגבולין החיוב מן התורה הוא רק ביום הראשון, ורק מצד תקנת רבי יוחנן בן זכאי מקיימים מצוות נטילת ארבעת המינים גם בגבולין במשך כל שבעת הימים9.
אמנם, ראיה זו היא רק בנוגע לימים שלאחרי היום הראשון, שבהם העיקר היא מצוות סוכה, אבל עדיין אין זו ראיה בנוגע ליום הראשון, שבו חייבים מן התורה בשתי המצוות, הן ישיבה בסוכה והן נטילת ארבעת המינים, שגם בו העיקר היא מצוות סוכה.
לכאורה יש להוכיח שגם ביום הראשון מצוות סוכה היא העיקר – מזה שהחיוב של ישיבה בסוכה מתחיל מיד כשקידש היום, ואדרבה, עיקר החיוב של אכילת כזית בסוכה הוא בלילה10, מה שאין כן נטילת ארבעת המינים, שחיובה מתחיל רק מעלות השחר או מנץ החמה11.
אמנם, כאמור לעיל, ראיה זו היא רק בנוגע ללילה, שאז ישנו החיוב דישיבה בסוכה, אבל עדיין אין זו ראיה בנוגע ליום, שבו ישנם שני החיובים, הן ישיבה בסוכה והן נטילת ארבעת המינים, שגם אז העיקר הוא מצוות ישיבה בסוכה.
ד. [...] אך יש לברר עניין זה – על פי לשון הפסוק (בקריאת היום) בנוגע למצוות ישיבה בסוכה ונטילת ארבעת המינים:
בנוגע לנטילת ארבעת המינים נאמר "ולקחתם לכם ביום הראשון גו'", והיינו, שמקודם לכן ישנו כבר "יום הראשון" (יום טוב), והתורה אמרה ש"ביום הראשון" שישנו כבר, צריך גם ליטול ארבעה מינים ("ולקחתם לכם גו'"), שמצוות נטילת ארבעת המינים אינה העיקר, שהרי היום טוב ישנו גם לולי זאת.
מה שאין כן בנוגע למצוות ישיבה בסוכה נאמר "בסוכות תשבו שבעת ימים", ולא נאמר שביום טוב ישנו כבר מקודם לכן צריך לישב בסוכה.
ומזה מובן שהעניין העיקרי הוא מצוות הישיבה בסוכה, ואילו נטילת ארבעת המינים הוא עניין של הוספה12.
ה. עניין זה מתאים גם עם המבואר בפנימיות התורה (וגם כאן רואים את ההתאמה שבין נגלה דתורה לפנימיות התורה, ובפרט כפי שנתגלתה בתורת החסידות):
מבואר בחסידות13 שעניין הסוכה הוא המשכת המקיף, שהרי הסוכה מקיפה את האדם היושב בה (ולא להיפך, שהאדם מכניס את הסוכה בפנימיותו), ואילו עניין נטילת ארבעת המינים הוא המשכת המקיף בפנימיות, וזהו מה שכתוב "ולקחתם לכם", היינו, שעניין זה צריך להיות "לכם", בפנימיות.
ו. על פי זה מובן בנוגע לשבת – שאף על פי שאין בו נטילת ארבעה מינים, לא חסר העניין העיקרי של היום טוב, כי עניינו העיקרי של היום טוב הוא מצוות הישיבה בסוכה, ועניין זה ישנו גם בשבת.
ולאמיתו של דבר, הנה אפילו עניין ארבעת המינים, שהוא עניין המשכת המקיף בפנימיות, ישנו גם בשבת:
מבואר בליקוטי תורה בעניין יום טוב של ראש השנה שחל להיות בשבת, שאף על פי שמצד הגזירה "שמא כו' יעבירנו כו'"14 אין תוקעין בשופר, מכל מקום, נמשכים כל ההמשכות של תקיעת שופר על ידי עניינו של יום השבת עצמו.
וכן הוא בענייננו, שיום השבת עצמו פועל את העניין שצריך להיות נפעל על ידי נטילת ארבעת המינים – המשכת המקיף בפנימיות.
וטעם הדבר – לפי שבשבת ישנו הן עניין המקיף והן עניין הפנימיות:
עניין המקיף – שהרי מה שכתוב במדרש15 על הפסוק16 "שחורה אני ונאוה", "שחורה אני כל ימות השבוע ונאווה אני בשבת", הנה לעתיד לבוא, "ליום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים"17, יהיה עניין זה בפנימיות, ואילו עתה הרי זה רק באופן מקיף.
ועניין הפנימיות שבשבת – הוא עניין מצוות אכילת שבת, שהרי עניין האכילה הוא באופן שבא בפנימיות כו'.
ועל פי זה מובן שעניין הפנימיות שישנו בשבת מחליף את עניין נטילת ארבעת המינים, ועל ידו נמשך המקיף בפנימיות, כך, שגם בשבת לא חסר מאומה.
וכל זה נוסף על האמור לעיל18 שבזמן הזה יש ביום השבת גם העניין של שמחת בית השואבה, כי, אף שבזמן שבית המקדש היה קיים לא היה העניין ד"ושאבתם מים גו'"19, הרי זה רק מצד הגזירה דתיקון כלי שיר כו' (כשם שאין הקהל בשבת, בגלל הבימה של עץ כו'20), ועניין זה שייך רק בזמן שבית המקדש היה קיים, שאז היה העניין דשאיבת מים בפועל, מה שאין כן בזמן הזה שאין שאיבת המים בפועל, לא שייכת הגזירה, ונמצא, ש"קלקלתנו זוהי תקנתנו"21 – שגם בשבת ישנה שמחה זו.
ועל אחת כמה וכמה בנוגע לשאר ענייני שמחה, שבוודאי ישנם גם בשבת, ואדרבה, מצד עניין התענוג שבשבת, נעשית גם השמחה באופן נעלה יותר – שמחה כפי שכלולה בעונג22.
ז. ומיום השבת, ש"מיניה מתברכין כולהו יומין"23, נמשך על כל ימי השבוע, ועד שנמשך גם על כל השנה כולה – כיון שזהו שבת כללי, כמו כל ימי חודש תשרי, שהם ימים כלליים, ובפרטי ימי הסוכות, שהם שבעה ימים הכוללים את כל שבעת ימי השבוע,
– על דרך המבואר בכתבי האריז"ל24 בנוגע לשבעת הימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים, שלהיותם שבעה ימים הכוללים את כל ימי השבוע, הנה על אחד מהם מתקן יום זה בכל השבועות של כל השנה: יום ראשון מתקן כל ימי ראשון, וכן הלאה. ומזה מובן שכן הוא בנוגע לשבעת ימי הסוכות, ככל העניינים שהם תחילה באופן ד"בכסה", שבאים בגילוי בחג הסוכות, "ליום חגינו" –
ולכן, עניין השמחה שישנו בשבת זה, פועל המשכת שמחה בכל השבתות של כל השנה, ומהשבתות נמשך עניין השמחה על כל ימי החול.
ועל ידי זה נעשית השנה כולה שנת שמחה (נוסף על שנת תורה וכו'), ועד לשמחה נגלית לעיני בשר למטה מעשרה טפחים, גם בעניינים הגשמיים, בני חיי ומזוני רוויחי, ובאופן שעל ידי זה ממלא גם עבודתו הרוחנית מתוך שמחה וטוב לבב, ובהצלחה רבה.
(משיחת שבת חול המועד סוכות, ה'תשכ"ח.
תורת מנחם חלק נא עמ' 124 ואילך. הנחת השומעים, בלתי מוגה)
____________________
1) אמור כג, כד ואילך. פינחס כט, א ואילך. ועוד.
2) ויקרא רבה פכ"ט, ח.
3) אמור שם, מב.
4) שם, מ.
5) ראש השנה כו, ב (במשנה). שם כז, א.
6) הלכות שופר פרק א הלכה ב.
7) תהלים פא, ד. וראה ליקוטי תורה דרושי ראש השנה נד, סע"ג ואילך. ובכ"מ.
8) פרשת ראה טז, ט.
9) סוכה מא, א (במשנה). רמב"ם הלכות לולב פרק ז הלכה יג ואילך.
10) ראה שולחן ערוך אדמו"ר הזקן אורח חיים סימן תרלט סעיף יז. וש"נ.
11) ראה בית יוסף לטור אורח חיים ריש סימן תרנב. שולחן ערוך שם.
12) ראה גם ליקוטי שיחות חלק כב סוף עמ' 128 ואילך (משיחה זו).
13) ראה תורת מנחם ספר המאמרים תשרי עמ' קכט. וש"נ.
14) ראש השנה ריש פרק ד.
15) שיר השירים רבה על הפסוק.
16) שיר השירם א, ה.
17) תמיד בסופה.
18) שיחת יום ב' דחג הסוכות סעיף ג שנה זו – תשכ"ח. תורת מנחם חלק נא עמ' 111 ואילך.
19) ישעיה יב, ג.
20) ראה פירוש רש"י סוטה מא, ריש ע"ב.
21) על דרך שבת פ, ב (ועוד): קילקולו זהו תיקונו.
22) ראה שיחת יום ב' דחג הסוכות הנ"ל – תורת מנחם שם עמ' 110.
23) זוהר חלק ב סג, ב. פח, א.
24) ראה שער הכוונות דרושי ראש השנה (קודם דרוש הא'). סידור האריז"ל (עשרת ימי תשובה).
סיכום:
בשבת יושבים בסוכה אך אין נוטלים את ארבעת המינים.
מהפסוקים מוכח כי הישיבה בסוכה היא המצווה המרכזית של חג הסוכות, ואילו מצוות ארבעת המינים משנית לה:
בנוגע לנטילת ארבעת המינים נאמר "ולקחתם לכם ביום הראשון". כלומר, גם ללא מצוות ארבעת המינים ישנם ימי חג, אלא ש"ביום הראשון" מימי החג יש ליטול אותם. מה שאין כן בנוגע למצוות ישיבה בסוכה נאמר "בסוכות תשבו שבעת ימים", לא נאמר שבימי החג שכבר ישנם צריך לשבת בסוכה.
כך הדבר גם לפי פנימיות התורה: סוכה היא המשכת אור מקיף, ומצוות ארבעת המנים היא המשכת האור המקיף בפנימיות.
נמצא, שבשבת חג הסוכות, אמנם לא מקיימים את מצוות ארבעת המינים, אך המצווה המרכזית של החג איננה חסרה.
לאמיתו של דבר בשבת לא חסר דבר, עניינם של ארבעת המינים – המשכת המקיף בפנימיות – נפעל מאליו על ידי השבת:
בשבת מאיר אור נעלה הבא רק בדרך מקיף, וכן יש בשבת המשכה פנימית – אכילת סעודות שבת. השבת פועלת את המשכת האור המקיף בפנימיות, כך, שעל אף שלא מקיימים את מצוות ארבעת המינים בפועל, לא חסר דבר.
בזמן הגלות, גם עניין השמחה של סוכות נמצא בשבת במלוא תוקפו. משמחת השבת שבחג הסוכות נמשכת שמחה לכל שבתות השנה. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:12
זריחה: 6:10
