נושאים נוספים
	אור וחום ההתקשרות
	להשפיע על הסביבה
	שעה גורלית
	עניינים הנפעלים מאליהם
	לבקש מהקב"ה את המשיח
	הוא יבוא לכאן על 'כנפי נשרים'
	ברכה לשנה החדשה
	התפילה החשובה ביותר
	תפילות ראש-השנה
	שש אנכי על אמרתך
	עת לדעת
	תש"נ
	הלכות ומנהגי חב"ד
	הלכות ומנהגי חב"ד

כ"ט אלול, ערב ראש השנה

תקמ"ט

יום הולדת כ"ק אדמו"ר הצמח צדק רבי מנחם מענדל, לרבי שלום שכנא אלטשולר והרבנית דבורה לאה בתו השניה של כ"ק אדמו"ר הזקן, בעיר ליאזני, בשעה שש בבוקר. נקרא מנחם מענדל על שמו של הרה"ק רבי מנחם מענדל מהורודוק, מורו וחברו של רבנו הזקן, שהסתלק בא' באייר שנת תקמ"ח (והוא הראשון בבית רבי שנקרא על שמו).

(ספר התולדות צמח צדק ע' 17)

במקומות אחרים מובא שהשם מנחם מענדל הוא על שם הצדיק הנסתר רבי מנחם מענדל מהעיר פוזנא. גם מובא שהשם הוא על של רבי מנחם נחום מטשרנוביל (שביקש מרבנו הזקן שיקרא על שמו), ורבנו הזקן אמר שבשם מנחם יכוונו גם לשמו של רבי מנחם נחום מטשרנוביל.

הכינוי "צמח צדק" ניתן לרבינו רק אחרי הסתלקותו, על שם ספריו שנדפסו אחרי הסתלקותו על ידי בניו. הבנים בחרו בשם "צמח צדק", כי הוא בגימטריא של שמו "מנחם מענדל". השם "צמח" (138) הוא בגימטריא "מנחם" (138), והשם "צדק" (194) הוא בגימטריא "מענדל" (194).

הראשון שקבע לעצמו את שם המשפחה "שניאורסאהן" היה כ"ק אדמו"ר הצמח צדק.

(היום יום ז' ניסן)

תקנ"ב

הרבנית דבורה לאה לאחרי תפילת מנחה נכנסה לאולם המנין בו נכחו בית רבי ויחידי סגולה מבין התלמידים הקשישים שהיו שקועים אותה שעה באמירת תהלים, ניגשה אל ארון הקודש, פתחו את דלתותיו והכריזה:

כל הקהל! הנכם עדים שבפני ספרי התורה הקדושים אני מקבלת על עצמי בדעה צלולה ובאלה ובשבועה, שאני דבורה לאה בת שטערנא מחליפה את אבי רבי שניאור זלמן בן רבקה, שהוא ישאר בחיים - - -

[ראה אירוע ב' תשרי].

(סה"ש קיץ ת"ש ע' 40)

תרמ"ב

ערב ראש השנה תרמ"ג נכנס כ"ק אדמו"ר מהר"ש לחדר זוגתו הרבנית רבקה, והבינה מדבריו שבשנה זו יסתלק מן העולם, וטענה: איך אפשר להשאיר ילדים קטנים... בתוך הדברים אמר לה אדמו"ר מהר"ש: אני אעלה ל"ב מעלות למעלה, ואת תעלי ל"ב מעלות למטה. ופירש הרבי הריי"צ, של"ב מעלות למטה, הם שנות חייה מכ"ט אלול תרמ"ב עד יו"ד שבט תרע"ד; ול"ב מעלות למעלה הן ל"ב מאמרים שבלקוטי תורה לג' פרשיות, שנדפסו לאחר הסתלקותו.

(תורת מנחם ח"ב ע' 160)

תשמ"א

כ"ק אדמו"ר הכריז על כתיבת ספר תורה הכלליים לאחדות ישראל (למבוגרים - לאחר בר ובת מצווה).

(שיחות קודש תשמ"א ח"ד ע' 765)

תשמ"ח

בשיחה בערב ראש השנה לאחרי תפילת מנחה אמר כ"ק אדמו"ר:

מי שעדיין לא קבע קופת צדקה על הקיר בביתו, שילך ויקבע לפני כניסת החג, ומיד יתן צדקה בקופה.

(תורת מנחם – התוועדויות תשמ"ח ח"ד ע' 388)

תשמ"ט

לקראת כ"ט אלול, ערב ר"ה תש"נ, יום הולדת המאתיים של כ"ק אדמו"ר הצמח צדק, הורה הרבי על הדפסת הוצאה חדשה של קובץ "קיצורים והערות לספר לקוטי אמרים" לכ"ק אדמו"ר הצמח צדק, שבעריכת הרבי.

באור לערב ראש השנה חילק  כ"ק אדמו"ר לכאו"א את הקובץ. לפני החלוקה אמר: שהקובץ יהי' "למזכרת נצח" לעורר על לימוד פנימיות התורה, בצירוף שטר של דולר לצדקה.

(תורת מנחם – התוועדויות תשמ"ט ח"ד ע' 384)

חודש תשרי

א' תשרי, א' דראש השנה

תק"ז

רבנו ישראל הבעל שם טוב בעת דביקותו בתפלת ראש השנה, עשה 'עליית הנְּשמה' להיכלו של מלך המשיח בעולם העליון, ושאלו: "אימתי קאתי מר"? [=מתי אדונִי יבוא??], והשיב לו מלך המשיח: "לכשיפוצו מעיינותיך חוצה"!

(ממכתב הבעש"ט שנדפס ב'כתר שם טוב' בתחלתו)

תרנ"ד

כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב קובע את מקום תפלתו במקום שהתפלל אביו כ"ק אדמו"ר מהר"ש (אחת-עשרה שנים לאחר פטירת אביו כ"ק אדמו"ר מהר"ש); היה בכך סימן לקבלת נשיאות חב"ד על ידו, גם בגלוי. לפני כן התפלל במקומו המיוחד לו בבית הכנסת עוד בחיי אביו. עד אז נמנע מקבלת הנשיאות בגלוי מפני כבוד אחיו הגדול – הרז"א שנסע אז מליובאוויטש.

(תורת מנחם – התוועדויות תשמ"ג ח"א ע' 469 ואילך. ספר השיחות תנש"א ח"א ע' 123 הערה 73)

תש"א

בתפילת ליל ראש השנה כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ התפלל בקומה התחתונה של בנין 770 ("הזאל הקטן") והאריך בתפילת ערבית במשך ארבע שעות. בכל משך התפילה בכה הרבי, ורבים מאלה שנכחו במקום בכו אף הם. הציבור אמר כל העת פרקי תהילים. לאחר התפילה היתה המפה של "סטענדער" התפלה ספוגה בדמעות!

היתה זו תפילת ראש השנה הראשון של הרבי בארצות הברית.

תש"ה

בראש השנה בסיום קריאת התורה במנין כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ, אמר כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו חצי-קדיש (על אביו הרלוי"צ נ"ע שנסתלק בכ' אב תש"ד). זו היתה הפעם הראשונה שכ"ק אדמו"ר מוהריי"צ שמע את הרבי אומר קדיש אחרי אביו. שניהם פרצו בבכי . . והתרגשות אחזה בכולם.

תשי"ז

בראש השנה ירד גשם חזק מאוד בניו יורק. כשהלכו לתשליך לגן "פרוספקט פארק", הרבי הלך בראש התהלוכה ואחריו מאות חסידים, בשורה ובסדר מופתי.

הגשם התחזק מאוד אחרי שיצאו מ-770, אך אף אחד לא עזב; להפך - כולם שרו ביתר שמחה ועוז, והנה כאשר הגיעו לשער הגן, מצאו אותו נעול!

הרבי נתן את הסידור לידי הרב זלמן דוכמן ו..טיפס על השער, ירד מהצד השני והלך לאגם ל"תשליך". כמובן שבעקבות הרבי לא נותר איש מאחור:  כל הקהל הגדול, זקנים ונערים עלו מעל השער, וכן בסיום התשליך כשיצאו מהפארק.

חלק מהקהל היה בבגדים קרועים וכולם היו רטובים – אך משהגיעו ל-770 השמחה והריקודים הרקיעו שחקים. הרבי נכנס לחדרו, הוציא בקבוק יין ואמר: כל אלו שישתו ויאמרו "לחיים" יכולים להיות בטוחים ששום דבר לא יארע להם, ואכן איש לא נחלה מההליכה בגשם.

ב' תשרי, ב' דראש השנה

תש"ג

הרבנית שיינא הי"ד, בתו הצעירה של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ, נרצחה בידי הנאצים ימ"ש במחנה ההשמדה בטרבלינקה. בת שלושים ושמונה שנים היתה.

(סה"מ תשי"א ע' 106)

הרבי היה אומר קדיש ביום זה.

תשל"ח

כ"ק אדמו"ר מחדש את המנהג לתרום "מעות חיטים" ולחלקם לנזקקים לצורך ראש השנה, ערב ומוצאי יום הכיפורים, חג הסוכות, שמיני עצרת ושמחת תורה, על פי הנאמר (נחמיה ח, י): "אכלו משמנים ושתו ממתקים ושלחו מנות לאין נכון לו".

(הקדמת היום יום בשלשלת היחס. שיחות קודש תשל"ח ח"א ע' 2 ואילך)

ג' תשרי

תקנ"ג

כשהתעורר קטרוג על אדמו"ר הזקן שבעקבותיו נגזר שיסתלק מן העולם, קיבלה על עצמה בתו הרבנית דבורה לאה "להחליף" אותו. ביום השני של ראש השנה חלתה ובג' תשרי נסתלקה מן העולם בהיותה בת עשרים ושש, כשהיא בדעה צלולה עד הרגע האחרון. בנה כ"ק אדמו"ר הצמח צדק היה אז ילד  בן שלוש שנים (ושלושה ימים).

בקשתה היחידה מאביה כ"ק אדמו"ר הזקן הייתה, שיחנך וידריך את בנה יחידה. כ"ק אדמו"ר הזקן הבטיח לה שימלא את בקשתה, ואמר לה: בנך מנחם - נוחם הוא לי, נוחם יהיה לך, ונוחם יהיה לישראל.

(סה"ש תר"פ-תרפ"ז ע' 234. שם קיץ ת"ש ע' 40. שם תש"א ע' 146)

בהערכה גדולה ובחרדת קודש, היו החסידים מזכירים את שמה של הרבנית דבורה לאה, כי כולם ידעו היטב שמסירות נפשה ואצילות רוחה הצילו את 'אילנא דחיי'.

(ליקוטי דיבורים ח"ד ע' תרסח. וראה לקמן אירוע ו' בסיון)

במשך ימי ה'שבעה' אחרי בתו הרבנית דבורה לאה, התפלל כ"ק אדמו"ר הזקן בעצמו לפני התיבה כל שלושת התפלות, והיתום הפעוט אמר את הקדישים.

(סה"ש קיץ ת"ש ע' 65)

מנוחתה כבוד בבית העלמין העתיק בעיר ליאזנא.

ה' תשרי

תרס"ח

יום פטירתו של הרה"ג הרה"ח ר' מרדכי שניאורסאהן, בן כ"ק רבי ברוך שלום (הרב"ש) בן כ"ק אדמו"ר הצמח צדק, רבה של העיר ויטבסק. היה זה בערב שבת קודש, בהיותו בן שבעים ושתים. מנוחתו כבוד בויטבסק.

(אג"ק אדמו"ר מוהרש"ב ח"א ע' תז ובהערות)

ו' תשרי

תשכ"ה

יום הסתלקות הרבנית חנה אמו של כ"ק אדמו"ר, בשבת קודש פ' וילך, בהיותה בגיל שמונים וחמש.

הרבי התוועד באותה שבת עד השעה ארבע, וכשהודיעו לרבי שמצבה החמיר הלך מיד לביתה. שלושה רופאים המליצו לקחת את הרבנית לבית הרפואה ואז גם הרבי הסכים ונסעו עם אמבולנס לבית רפואה כשהרבי יושב לצידה וארשת פניו רצינית ביותר. זמן קצר לאחר מכן נפטרה.

כ"ק אדמו"ר ישב 'שבעה' בביתה שברחוב פרזידנט (1418).

על שמה יסד הרבי את "קרן חנה", וכן קמו מוסדות חינוך לבנות הנקראים על שמה – "בית חנה". בשנת תשכ"ט ייסד הרבי שכון חב"ד חדש בקרית מלאכי, ונתן לו את השם "נחלת הר חב"ד" ראשי תיבות 'חנה'.

במשך שנת האבלות נהג הרבי להתוועד בכל שבת.

(תולדות לוי יצחק ח"ג ע' 919)

תשל"ג

כ"ק אדמו"ר מעורר על דבר ייסוד ספריות יהודיות חדשות והרחבת הספריות הקיימות בכל מקום ומקום.

(הקדמת היום יום בשלשלת היחס. שיחות קודש תשל"ג ח"א ע' 25)

תש"נ

בתחילת חודש תשרי הורה הרבי להוציא לאור לראשונה, בהדפסה מיוחדת ובכריכה חגיגית, את המאמר ד"ה ושאבתם מים בששון – לכ"ק אדמו"ר הצמח צדק, במלאת מאתיים שנה להולדתו.

בליל ו' תשרי, לאחר תפילת ערבית, חילק הרבי לכל אחד מהנוכחים את המאמר, וכן מכתב כללי מוא"ו תשרי ושטר של דולר לצדקה בתוספת פרוסת "לעקח", כשכל אלה ארוזים במעטפה אחת. בחלוקה עברו כעשרת אלפים איש.