עם התגלות תורת החסידות על-ידי הבעש"ט נוצקה מערכת היחסים המיוחדת במינה בין רבי לחסידים. אין זו רק מערכת יחסים שבין רב לתלמידיו, אלא היא מקיפה ועמוקה לאין-ערוך. הציר המרכזי שלה הוא אהבה פנימית - אהבה של הרבי לחסידים ושל החסידים לרבי.
כ"ק אדמו"ר הריי"צ אומר באחת משיחותיו (ליקוטי-דיבורים כרך א, עמ' 88): "האהבה הגדולה ביותר - בלשון בני-אדם - היא אהבת אב לבנו; ואולם אהבה זו חשובה כאין וכאפס לעומת האהבה שחש הרבי לחסידיו". אדמו"רים נהגו להעלות מפעם לפעם בזיכרונם את חסידיהם, לחשוב עליהם ולעורר רחמים עליהם. סיפורים רבים נשתמרו בידנו על עצם הפעולה של הזכרה זו, ועל חסידים שהיו מסוגלים להרגיש זאת ולומר פתאום: "עכשיו הרבי חושב עליי".
פשוט לאהוב
באותה מידה נהגו חסידים לחשוב על הרבי. כותב כ"ק אדמו"ר הריי"צ (איגרות-קודש אדמו"ר הריי"צ כרך ו, עמ' שנג): "החסידים המקושרים נהגו לקבוע עת קבועה ומיוחדת להתעורר ברגשי אהבה לרבם. פשוט לאהוב את הרבי, באהבה מורגשת בלב, כמו אהבה גשמית לאישה ולבנים. באותה שעה מציירים היו לעצמם 'יחידות' עם הרבי, שמיעת מאמר חסידות או התוועדות עם הרבי".
כ"ק אדמו"ר ה'צמח-צדק' אמר: "אהבת החסידים וברכתם בוקעת רקיעים. כאשר משה-אליהו (חסיד שהצטיין בהתקשרותו לרבי) אומר בברכת-המזון 'הרחמן הוא יברך את אדוננו מורנו ורבנו', מתוך אהבה - עושה ברכתו פרי טוב למעלה, ובאה בפועל-טוב למטה" (איגרות-קודש אדמו"ר הריי"צ כרך ד, עמ' תכט).
ואכן, פעמים רבות התבטאו אדמו"רים, כי אהבתם של החסידים והתקשרותם מוסיפה בהם כוח. מסופר על אחד הרבנים למשפחת סופר, שביקר אצל הרבי מליובאוויטש ושוחח עמו בדברי תורה. בשעת השיחה השתומם לשמוע את הרבי מציין 'חתם סופר' במסכת עבודה-זרה. הרהיב הרב עוז ושאל: "כיצד זוכר הרבי 'חתם סופר' נידח, שהוא-עצמו, נכד ה'חתם סופר', שכח את דבר קיומו?". השיב הרבי: "בכוח החסידים הוא".
אין אמצע
לאחר הסתלקות כ"ק אדמו"ר מהר"ש מינו החסידים את בנו הצעיר, הרש"ב, למלא את מקומו. הבן המבוגר, הרב זלמן-אהרון, התבטל גם הוא לאחיו הצעיר והתייחס אליו כאל רבי לכל דבר. פעם שאלוהו, איך הוא מסוגל להתייחס לאחיו הצעיר, שעמו שיחק משחקי-ילדות, כאל רבי. השיב הרב זלמן-אהרון: "בכל דבר שבעולם יש דרגת-אמצע בין שני קצוות. למשל, בין עשיר מופלג לעני המחזר על הפתחים יש דרגה בינונית. בין אדם שכולו חסד לבין אכזר גדול יש מידה ממוצעת. אולם בין רבי ובין אדם רגיל אין דרגות-ביניים: או שהוא רבי - או שהוא רמאי". וסיים: "את אחי אני מכיר - רמאי הוא בוודאי לא"...
על שני האחים הללו סיפר הרבי מליובאוויטש (שיחת פורים תש"כ), שבילדותם שיחקו פעם אחת ב'רבי וחסיד'. האח היה הרבי והרש"ב בא אליו בתור חסיד. ישב ה'רבי' על כיסא וחבש כובע כשל רבי. ניגש אליו הרש"ב וביקש ממנו 'תיקון' על דבר שנכשל בו: בשבת שעברה פיצח אגוזים, ולאחר מכן נודע לו שרבנו הזקן כותב בסידורו שאין לאכול אגוזים בשבת. השיב האח (ששיחק את ה'רבי'): "תתחיל להתפלל מתוך הסידור, לא בעל-פה". נענה הרש"ב (ששיחק את ה'חסיד'): "אינך רבי! רבי נאנח תחילה, ורק לאחר-מכן הוא משיב".
חסידים אומרים: מה בין נביא לרבי? - נביא אומר מה שיהיה, ואילו רבי, מה שהוא אומר - כך יהיה. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
