התורה מציינת בפרשתנו את שמו של החוטא שנהרג בידי פינחס: "וְשֵׁם אִישׁ יִשְׂרָאֵל הַמֻּכֶּה, אֲשֶׁר הֻכָּה אֶת הַמִּדְיָנִית: זִמְרִי בֶּן-סָלוּא, נְשִׂיא בֵית אָב לַשִּׁמְעֹנִי". רש"י מפרש: "כשם שייחס את הצדיק (פינחס) לשבח, ייחס את הרשע לגנאי".
פירושו של רש"י מעורר את השאלה, מה הצורך (בפשוטו של מקרא) בייחוס הרשע לגנאי? ומה הגנאי בכך ששמו זמרי בן-סלוא, שהיה נשיא בית אב של שבט שמעון?
למה שני פירושים
בהמשך רש"י מביא עוד הסבר: "דבר אחר: להודיע שבחו של פינחס, שאף-על-פי שזה היה נשיא, לא מנע עצמו מלקנא לחילול השם. לכך הודיעך הכתוב מי הוא המוכה". לפי פירוש זה גוברת השאלה הראשונה – מדוע לפרש שאזכורו של זמרי הוא לשם גנאי, כשיש הסבר שהאזכור מוסיף בשבחו של פינחס!
הסבר הדברים: האירוע שבו הרג פינחס את החוטא עם המדיינית מתואר בסוף פרשת בלק, ושם מקומם של הפרטים הנוגעים לסיפור האירוע. פרשת פינחס עוסקת בשכר שניתן לפינחס. לפי זה מתעוררת שאלה, מדוע שמו של החוטא מוזכר בפרשתנו דווקא ולא בפרשת בלק.
גנאי של דורות
על כך משיב רש"י בפירושו הראשון: "כשם שייחס את הצדיק לשבח, ייחס את הרשע לגנאי". כפי שתיאור ייחוסו של פינחס (בן-אלעזר בן-אהרון הכוהן) מוסיף בשבחו, כך ייחוסו של זמרי לגנאי מוסיף בשבחו של פינחס. בכך עולה כי פינחס פגע באדם רשע שייחוסו שלילי כל-כך, עד שעצם אזכורו הוא גנאי לחוטא. וכך תכלית הזכרת הייחוס כאן נועדה להעצים את השבח לפינחס.
מהו אכן הגנאי בייחוסו של זמרי? כאשר יעקב אבינו בירך את בניו אמר על שמעון: "כְּלֵי חָמָס מְכֵרֹתֵיהֶם", וביקש ששמו לא ייזכר על חטאי בניו, כפי שרש"י פירש את דברי יעקב "בְּסֹדָם אַל תָּבֹא נַפְשִׁי" – "זה מעשה זמרי, כשנתקבצו שבטו של שמעון להביא את המדיינית וכו' אל ייזכר שמי בדבר, שנאמר 'זמרי בן-סלוא נשיא בית אב לשמעוני', ולא כתב בן-יעקב".
לא נרתע
ועדיין הביאור הזה אינו מספק את רש"י, שכן פינחס אמנם זוכה לשבח על שהרג רשע בעל ייחוס מגונה, אך מעשיו לא השפיעו על הייחוס המגונה הזה. נמצא שהשבח אינו מוחלט. לכן רש"י מביא עוד פירוש – "שאף-על-פי שזה היה נשיא, לא מנע את עצמו מלקנא לחילול השם".
כעת שבחו של פינחס אינו מתמקד בגנאי שבייחוסו של זמרי, אלא באומץ ליבו, שלא נמנע מלהרוג נשיא שבט, ולא פחד מנקמת הדם של בני שבט שמעון, שעליהם אמר יעקב "כְּלֵי חָמָס מְכֵרֹתֵיהֶם", וכפירוש רש"י שם: "אומנות של רציחה". כך פירוט ייחוסו של זמרי מבטא את שבחו של פינחס שלא נרתע מלעשות את הדבר הנכון.
(תורת מנחם תשמ"ז, כרך ד, עמ' 114) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
