קורח הוא סמל למחלוקת ומדון, אך בניו של קורח מייצגים את כוח התשובה דווקא. בגמרא נאמר שהרהרו תשובה בליבם וחולצו ממעמקי האדמה. צאצאי קורח אף שימשו משוררים בבית המקדש, ושמם פותח אחד-עשר מזמורי תהילים: "לבני קורח".
רש"י מפרש שבני קורח "הרהרו תשובה בליבם", וחז"ל מוסיפים ואומרים: "מקום נתבצר להם בגיהינום וישבו עליו". אף שהיו בדיוטה התחתונה, ב'גיהינום' ממש (מקום נמוך יותר מ"פתחו של גיהינום"), בכל-זאת, מאחר ש"אין לך דבר העומד בפני התשובה" (ירושלמי פאה א,א), "מקום נתבצר להם". וכפירוש רש"י (סנהדרין קי,א): "מלשון עיר בצורה".
שיר ומזמור
פרק פז בתהילים נפתח בפסוק "לבני קורח מזמור שיר, יסודתו בהררי קודש". ההבדל בין 'מזמור' ל'שיר' הוא שמזמור הוא ניגון המופק מכלי נגינה, ואילו שיר – שירה בפה. פסוק זה מבטא את עומק ההשפעה של עבודת התשובה בנפש האדם.
השילוב 'מזמור שיר' מבטא את הדרגה הגבוהה ביותר: 'מזמור' רומז לזיכוך שהאדם פועל בכליו הגשמיים ובחלקי העולם שאיתם הוא בא במגע. 'שיר' – זה האדם עצמו, כמו כוח השירה שעימו נברא האדם. כאן מתחברים שני הדברים, היינו שהתשובה חודרת הן באדם עצמו הן בסביבתו.
מהגיהינום לגבהים
כוח התשובה מקיף את האדם לא רק בחיצוניות, אלא משנה את מהותו והופך אותה מן הקצה אל הקצה. ולא זו בלבד, הפסוק מוסיף ומדגיש עומק נוסף בכוחה של התשובה – "יסודתו בהררי קודש".
יסודותיה של התשובה הם "בהררי קודש". כלומר, התשובה לא זו בלבד שהיא מוציאה את האדם מן הגיהינום שבו היה שרוי ומעבירה אותו לתחום הקדושה, אלא יסודותיה, שעליהם הבניין כולו עומד, מוצבים בפסגת הקדושה – "בהררי קודש". מכאן כוחה הגדול של התשובה להביא את האדם למקום הגבוה ביותר.
'דירה' על-ידי תשובה
יש כאן עומק מיוחד שמסביר את מעלתה של עבודת התשובה. על-ידי התשובה לא דיי שהאדם נחלץ משאול תחתית ועולה למדריגות העליונות ביותר, אלא שהוא מברר ומעלה את החלקים התחתונים ביותר, שאין שום דרך לבררם ולהעלותם אלא על-ידי התשובה.
כל תכלית בריאת העולם היא מכיוון ש"נתאווה הקב"ה להיות לו יתברך דירה בתחתונים" (תנחומא נשא, טז). רצונו של הקב"ה שהעולם התחתון דווקא יהפוך ל'דירה' שבה יוכל לשכון הוא עצמו. עשיית העולם ל'דירה' נעשית על-ידי התורה והמצוות והעיסוק בענייני העולם למען עבודת ה', אך התשובה מגיעה לחלקים התחתונים ביותר, והופכת את הזדונות לזכויות, ומביאה את האדם לדבקות עצומה בקב"ה, ובכך מושגת תכלית הבריאה במידה השלמה ביותר.
(תורת מנחם תשמ"ח, כרך ג, עמ' 45) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:12
זריחה: 6:08
