"חצות-לילה אקום להודות לך על משפטי צדקך". קיט, סב.
אמירת תהלים בלילה
בשאלתו אשר בימים הקצרים בימי החורף מפני טרדתו במשרתו, ספק בידו אם יספיק ללמוד השיעור חומש וחק לישראל במשך היום, ושואל אם ילמד זה בלילה.
והנה הוראה מפורשת לא שמעתי בזה, והנראה לי אשר בהנוגע לשיעור תהלים... יש לאומרם לאחרי חצות לילה או קודם צאת הכוכבים, אבל לא מצאת הכוכבים ועד לחצות הלילה.
(אגרות קודש חלק י"ח עמוד לא)
להלן רשימת דברים מתוך ביקור הרבנים הראשיים בארה"ק הרה"ג ר' אברהם הכהן שפירא, והרה"ג ר' מרדכי אליהו אצל הרבי.
הרב אליהו שליט"א: על הפסוק (בראשית כח, יא) "וישכב במקום ההוא" איתא במדרש (ב"ר פס"ח, יא.) "כאן שכב, אבל כל כ' שנה שעמד בביתו של לבן לא שכב. ומה היה אומר? כל ספר תהלים". ושואלים על זה: הרי לדעת האריז"ל (ועוד) אין לומר תהלים בלילה? – ואיתא בספרים שבלילה למד יעקב אבינו קבלה.
כ"ק אדמו"ר שליט"א: לאחרי חצות הלילה – מותר לומר תהלים לכל הדעות. ואם-כן, יתכן שהתחיל לומד תהלים לאחרי חצות הלילה. ועוד ועיקר: לפני מתן תורה לא הייתה הגבלה זו שלא לומר תהלים בלילה (מה-שאין-כן בזמנו של משה רבינו, בזמן מתן תורה – כפי שמצינו במדרש בנוגע למשה ש"שבשעה שהיה הקב"ה מלמדו מקרא היה יודע שהוא יום").
הרב אליהו שליט"א: בנוגע לפירוש המדרש שיעקב אבינו היה אומר "כל ספר תהלים" בלילה – שמעתי פעם פירוש, שזהו על דרך אמירת תהלים בלילה על ידי דוד המלך, מכיוון שאצל דוד המלך לא היה זה בגדר של "תהלים" (חלק מתנ"ך – מקרא), כי אם בגדר של שירות ותשבחות, וכמו כן אפשר לומר בנוגע ליעקב אבינו.
כ"ק אדמו"ר שליט"א: אבל גם אצל דוד המלך נאמר "חצות לילה אקום להודות לך" – לאחרי חצות הלילה דוקא.
(תורת מנחם תשמ"ה ח"ה עמוד 3102)
מעלת חצות הלילה
מסופר שדוד המלך היה קם בחצות הלילה לומר שירות ותשבחות לקב"ה.
הגמרא (ברכות ג, ב) מספרת שמעל מיטתו של דוד היה תלוי כינור, וכשהגיע זמן חצות הלילה הייתה מנשבת רוח צפונית בכינור והוא היה מנגן מאליו. מיד היה דוד קם ועוסק בתורה.
עוד אנו מוצאים בזוהר (ח"א עב, א. פב, ב. צב, א. קלו, ריש ע"ב. קעח, ב. רלא, ב. ועוד) שהזמן העיקרי בגן-עדן הוא בחצות הלילה דווקא, אז מגיע הקב"ה להשתעשע עם הצדיקים בגן-עדן.
ויש להבין: מהי מעלת הקימה בחצות הלילה?
באופן כללי ביום מאירה מידת החסד ובלילה שולטת מידת הגבורה. נאמר (בראשית א, ה): "ויקרא אלקים לאור יום, ולחושך קרא לילה". 'חושך' הוא מידת הדין, ו'אור' הוא מידת החסד, שנאמר "חסד א-ל כל היום", "יומם יצוה ה' חסדו" (תהלים נב, ג. מב, ט). לכן מסופר שאברהם השכים בבוקר, משום שמידתו הייתה מידת חסד.
החלוקה האמורה עומדת באופן כללי. באופן פרטי, הלילה עצמו מחולק לשתי בחינות: קודם חצות הלילה, בזמן שהחושך שורר, הלילה הוא מבחינת גבורה, מידת הדין. לאחר חצות הלילה, שאז הלילה נוטה להתבהר באור היום (שהיום כולו הוא מבחינת החסד) הוא בחינת חסד.
החלוקה בין שני חלקי הלילה נובעת מהיות הלילה מבחינת מלכות. אמנם מידת המלכות מקבלת מכל עשר הספירות, אבל בכללות היא מקבלת מספירות חסד וגבורה. משום כך, בלילה ישנן שתי הבחינות.
נאמר (משלי כט, ד) "מלך במשפט יעמיד ארץ". מי שמקיים את הארץ הוא האדם העובד בה, ולולי עבודת האדם הארץ תהיה תהו ובוהו. כדי שבני האדם יוכלו לחיות בשלום זה עם זה, חייב המלך לכונן חוק ומשפט ומי שיעבור על חוקי המלך ייענש. דווקא על ידי אימת המלך ישרור השלום בין בני האדם, והארץ תוכל להתקיים.
כן הוא הדבר ב'מלכותא דרקיע'. לאלו הנוהגים בדרכים טובות הקב"ה משלם את שכרם, ולאלו החוטאים, חלילה, הקב"ה מעניש אותם.
נמצא, שעיקר עניין המלוכה מזוג משני המידות – חסד וגבורה, שנמשכות על ידי הנהגת הדין והחסד.
וזהו מה שחציו הראשון של הלילה רומז על מידת הגבורה, מפני שאז עיקר בניין המלכות (כאמור, הלילה הוא מבחינת המלכות) הוא ממידת הגבורה, ולאחר חצות הלילה מתעוררות בחינות החסדים, מפני שאז מקבלת ספירת המלכות מבחינת החסד.
(סה"מ תרנ"ח עמוד צח, סה"מ תש"ח עמוד 140) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
