נושאים נוספים
	אור וחום ההתקשרות
	פרשת נשא | להרים את ה'ראש' מה'רגל'
	פיוס לחתנים
	קבלת התורה מתוך אהבה
	תיקון ליל שבועות
	קבלת התורה בשמחה ובפנימיות
	עת לדעת
	יומן מבית חיינו
	הלכות ומנהגי חב"ד

יום חמישי ה' סיון - ערב חג השבועות

הרבי יצא לקריאת התורה ב-10:30. היו כמה ילדים שענו אמן בקול והרבי נענע להם בראשו הק'. הלך לספריה ב-19:35 כשעיתון בידו הק'. ליד הספרייה עמד ר' בימין גורודצקי והרבי דיבר עמו (בראשו עשה תנועה של תמיהה) כעבור שתי דקות חזר מהספרייה וחילק לילדים צדקה. חלק מהילדים אמר לרבי 'אַ דאנק' וכשבנו הקטן של ר' מאיר הארליג אמר 'א דאנק', אמר לו הרבי 'צוגעזונט' [= לבריאות]. לתפילת מעריב ירד לערך בשעה 21:10. אחרי התפילה התחיל ר' זלמן יפה "ושמחת" והרבי הורה להגברת השירה. הלך לספרייה לערך ב-21:40.

יום שישי ו' סיון - יום טוב א' של חג השבועות

הרבי ירד לתפילת שחרית ב-10:00. כשהניחו את הס"ת על הבימה והורידו את מעיל הבד התיישב הרבי על מקומו, וכשהתחילו לקרוא בתורה נעמד, וכך נשאר לעמוד עד אחרי סיום התפילה. פתח בסידור ב'אקדמות לחג השבועות'. (שמעתי שהרבי נוהג לומר את האקדמות. הכותב).

בעשרת הדברות נעמד הרבי בצד הסטענדר ופניו לכיוון הס"ת. הסתכל על הס"ת בתחילת קריאת עשרת הדברות ובסיום הקריאה. הורה לנגן ב"הוא אלוקינו" וכן ב"אתה בחרתנו", וכן בשחרית. לפני "אלוקינו ואלקי אבותינו" הריל"ג הניח את הכיסא בקצה השטיח והרבי עמד על הריצפה בלי שטיח, ואת הסידור הניח על המשענת של הכיסא והסתכל על הכוהנים שניגשו לעמוד בצד מזרח ועל השטיח. כשהש"ץ הגיע לתיבת "כהנים" התכסה הרבי בטליתו, והסידור נשאר על הכיסא. סדר הנענועים היה כמו באחרון של פסח: "יברכך" באמצע וכו' "שלום" באמצע. אחרי "אדיר במרום" הניח הרבי את הסידור על אחד המושבים, וסידר את טליתו. אחרי הקדיש לקח את הסידור בידו הק' ואמר 'ישר כח' לכוהנים, ואח"כ הלך למקומו. בדרכו וכן ממקומו עוד המשיך לומר 'יישר כח' לשאר הכוהנים. אחרי התפילה התחיל ר' זלמן יפה את הניגון "ושמחת" והרבי הורה בדרכו להגברת השירה.

ירד לתפילת מנחה ב-17:45. הורה לנגן ב"אתה בחרתנו". אחרי התפילה הסתכל על ר' זלמן יפה שיתחיל לשיר, והוא התחיל "ווי וואנט משיח נאו", ובדרכו הורה הרבי להגברת השירה.

לקראת היציאה לתהלוכות כשעמדו כל ההולכים בחוץ בצורה מסודרת, מוכנים לצאת לתהלוכה נכנס הריל"ג אל הרבי כנראה בכדי להודיע שמוכנים לצאת. הרבי יצא אל פתח 770 והביט על כל השורה. שרו "מארש נפוליאון", והרבי מחה כפיים מדי פעם בפעם וכשהיה מפסיק היה משאיר את כף ידו האחת בכף ידו השנייה, או שהיה מוריד את הידיים ועומד ישר. במשך הזמן שהלכו הביט הרבי כל הזמן במבט ישר מכיוון 770 (בשונה מאחש"פ אז הסתכל כל הזמן מתחילת השורה עד סופה). כששרו ניתן היה לראות שהרבי אומר משהו ששפתיו היו ממלמלות. לבסוף כשנגמרה השירה הביט הרבי על העומדים בצד ומחה כפיים חזק יותר וברצף יותר מהיר, וכשהתחילו כולם לנוע נכנס הרבי לחדרו. רוב המשתתפים הלכו לשכונת 'בורו פארק'. בדרך חזרה ירד כל הזמן גשם חזק, וכולם חזרו רטובים מכף רגל ועד ראש. כמובן כל הדרך הלכו בליווי משטרה.

למעריב יצא הרבי כמו אתמול, ואחרי התפילה התחיל ר' זלמן "ושמחת" והרבי הורה להגברת השירה.

ז' סיון שבת-קודש – יום טוב ב' של חג השבועות

ירד לתפילת שחרית לערך ב-10:00. שרו "האדרת והאמונה" והרבי הורה להגברת השירה. ב"א-ל אדון" ניגן הש"ץ ניגון והרבי הורה בידו הק' להגברת השירה. ב"אז בקול" ניגן הש"ץ "קול ביער", וב"ממקומך" ניגן 'לכתחילה אריבער' ובשניהם הרבי הורה להגברת השירה. כן הורה לנגן ב"אתה בחרתנו".

בקריאת התורה התיישב. אחרי שאמר את ההפטרה נשאר לומר "יקום פורקן", ומשני צדדיו עמדו עם שתי הס"ת. לאחר שאלו שאינם צריכים לומר 'יזכור' יצאו הרבי התכופף מעט והוריד את הטלית על פניו עד אחרי הסידור (עד הבימה) ואמרו 'יזכור'. לאחר שגמר הרים את הטלית וסידרה ואמר "אשרי", ואח"כ אמרו 'יהללו' והלך אחרי הס"ת עד שהכניסו את הס"ת להיכל.

במוסף הורה לנגן ב"הוא אלוקינו" וב"אתה בחרתנו". ברכת כהנים, כמו אתמול. בזמן שהגיעו הכוהנים למקום הרבי, ניגש אחד ודיבר עם הרבי. הרבי הזיז מעט את הטלית מאוזנו בכדי לשמוע מה שאומר וכשהריל"ג ראה זאת והרבי כפי הנראה לא ענה לו מיד הזיזו לצד. אחרי התפילה התחיל ר' זלמן "ושמחת", ובדרכו הורה הרבי להגברת השירה. הלך לספרייה ב-14:10. למנחה יצא ב-19:15. הורה לנגן ב"אתה בחרתנו". אחרי התפילה התחיל ר' זלמן "ושמחת", והרבי הורה להגביר את השירה.

הרבי ירד להתוועדות בשעה 20:05. שרו "שיבנה ביהמ"ק", ובדרכו עד שעלה את המדרגות הורה להגברת השירה. החלות היו ארוכות וקלועות (ולא עגולות כמו שבדרך כלל). נטל ידיו לסעודה. רשם על שני החלות, ואת החלה הימנית ג"כ חתך חלק אך לא לגמרי. אמר את הברכה, (בדיוק אין ברור אם אמר את הברכה אחרי שחתך או רק אחרי שרשם, אבל כך היה נראה לי וגם שמעתי מבחורים אחרים שראו כך. שמעתי שתחילה שפך מלח על המפה סמוך לחלות, שם את החלה הימנית בהקצה העליון על החלה השמאלית, בירך והגביה מעל, ואח"כ חתך בצורת 'וו' (חצי עיגול) ושם חלה מול חלה מאחורה, והגביה בצורת אלכסון ואח"כ הוריד את החלה השמאלית ובידו הק' חתך את פרוסת החלה וכו'). אח"כ חתך בידו הק' את החלק שחתך קודם באלכסון ואח"כ חתך עוד חלק בצד השני באלכסון (הכול בתחילת החלה) ושם אותם בצד המפות, ואת שתי החלות כיסה במפה.

אח"כ ניגב את הכוס במפית והניחה בכדי שהר' מרדכי מענטליק ימזוג יין (באמצע ששרו אחרי שאכל כשיעור לקח את הסידור ואמר שם משהו, כנראה אמר את סדר סעודה שלישית). אח"כ שרו "אתה בחרתנו" וג' תנועות.

עניינם של בעלי ההילולא

כמה נקודות שנאמרו במהלך ההתוועדות.

חג השבועות עניינו קבלת התורה, שצריכה להיות ע"י יגיעה. ובקשר לזה סיפר מהרבי הצ"צ, שפעם אחת הגיע אליו אחד ואמר לו שאין לו חשק ללמוד, ואמר לו הרבי הצ"צ ומה אני אעשה שיש לי כן חשק... זאת אומרת שצריכה להיות יגיעה דווקא בלימוד התורה. וכן סיפר מהצ"צ שאדמוה"ז רצה לתת לו מתנה שיוכל ללמוד תורה בשקידה והתמדה [או כגרסה אחרת - אהוי"ר] ואמר לאדמוה"ז שאינו רוצה זאת, מאחר ורוצה ללמוד מתוך יגיעה, אך לבסוף התחרט על זה הצ"צ, כי אמר שאף שהיה מקבל מאדמוה"ז ובאופן של כל הנותן בעין יפה נותן, עדיין באיזה מצב שלא יהיה היות והתורה היא בלי גבול, הרי תמיד יתאפשר לו להוסיף עוד יגיעה משלו, וזוהי ההוראה שצריך ללמוד תורה בשקידה והתמדה ומתוך יגיעה, שזהו ענין עבודת האתכפיא. כן הרבי דיבר שמ"ת ניתן ע"י משה רבנו וחג השבועות הוא יום ההסתלקות של הבעש"ט ודוד המלך, שעניינו של משרע"ה היה חכמה, ודוד מלכות, והבעש"ט כתר. ושאל, שלכאורה היה צריך להיות הסדר של 'מעלין בקודש'?

הסביר הרבי באריכות שעניינו של משרע"ה היה ענין המעשה, שהמלאכים טענו שהקב"ה ייתן את התורה בשמים, ומשה ענה להם שאין שייך אצלם ענין המעשה, ועניינו של דוד המלך היה תוספת במעשה, שהוא כבש את ארץ ישראל מהגויים שעי"ז יוכלו לקיים גם את המצוות התלויות בארץ, ולאחר מכן הבעש"ט באופן נעלה יותר שזהו בעניין מעשה מרכבה.

אמר מאמר ד"ה 'ועבדי דוד מלך עליהם לעולם'.

אח"כ דיבר הרבי בנוגע לקבצי חידושי תורה, שבתחילה היה מזה רעש גדול וכו' ורצו לעשות כבוד לפלוני בן פלוני, ולבסוף לא נהיה מזה שום דבר. הכבוד בנוגע לפלוני אין זה נוגע... כי העיקר שיוסיפו בהדפסת חידושי תורה, ושזה יגרום שמישהו שיעיין בזה ילמד עוד דבר בתורה, וזה יוסיף ביגדיל תורה ויאדיר. ישנם כאלו שכבר כתבו אך לא מסרו לדפוס, וישנם שכבר דיברו ע"ז ועדיין לא כתבו, וישנם נמושות שבנמושות שרק חושבים שאם יהיה להם איזה הזדמנות אז ידברו בנוגע לעניין הזה, ואמר, שישנם כאלו שיכולים לכתוב חידושי תורה והם ר"ל לא עושים זאת - הרי זה רחמנות נוראה עליהם, וצער נורא עליהם שיכלו להועיל להם ולב"ב ולכלל ישראל לצאת מהגלות, וכעת התעכבו בגללם, שהזכות שיכלו להוסיף בעולם התעכבה עוד שבוע ועוד חודש וכו', והרבי אמר שכעת זהו הזמן המסוגל להחליט החלטות טובות, וכשמתאספים חסידים לומר מוסר הרי מתכוונים שזה יביא לפועל שיתעסקו בכל עשרת המבצעים ובמבצע של רישום יהודים לס"ת, שיראה לכוף את עצמו לרשום עוד יהודים לס"ת.

אח"כ אמר הרבי שייגשו נציגים מאה"ק. ניגש ר"י ליבוב ונעמד בצד, ואמר הרבי שיבואו הרבנים מאה"ק. כמובן שמיד חזר למקומו וניגש הרב אשכנזי, והרבי מזג מהבקבוק לכוסו ומכוסו לבקבוק ומזג לו שיאמר לחיים, ואח"כ נתן לו את הבקבוק ואמר לו משהו. אח"כ קרא לרב לוי ביסטריצקי מצפת ונתן לו בקבוק. אח"כ אמר להם הרבי שיעשו גורל מי ילך לסיום ס"ת אשר בנחלת הר חב"ד, ובקבוק שני נתן לחיילי צה"ל. אח"כ קרא הרבי (בידו הק' הראה לו שיבא) לסופר זירקינד וכן לר' דוד רסקין ולרש"ג ונתן להם לומר 'לחיים' ואת הבקבוק נתן לרש"ג, ושאל: 'מתי סיום הס"ת'? אח"כ שאל את זירקינד ואמר שלפני ח"י אלול יגמור, אח"כ מזג לר' בערל ליווי לחיים ואמר לו דבר מה. (הרבי אמר לו שיהיה בהצלחה רבה ומופלגה, ואת הבקבוק הוא צריך ולכן ישלח להביא בקבוק גם עבורו. מיד כמובן הריל"ג הלך והביא עוד בקבוק, ואחרי השיחה נתן הרבי את הבקבוק הנ"ל לר' בערל ליווי ואת הבקבוק השני לר' זלמן יפה, כדלקמן). אח"כ אמר הרבי שכפי שהסופר אמר שלפני ח"י אלול א"כ 'עד' זהו כבר מחר וא"כ כבר מחר נלך עם הס"ת לקבל פני משיח צדקינו. אח"כ אמר הרבי שניתן גם לזה שנידב את הבקבוקים ונתן לר' זלמן יפה, ואחרי שיחה זו נתן את הבקבוק גם לר' בערל ליווי, ואמר שאת המשקה צריך לנצל למקום הראוי כפי שאמר מו"ח נשיא דורנו, שזהו ענין משקין את הבהמה לפני השחיטה. הרבי ערך סיום על מסכת סוטה המשך לערב חג השבועות עבור ה'כינוס תורה' שיתקיים מחר (נתן את היין והחלה לכינוס). בסיום לקח הרבי חתיכת חלה וטבל ג' פעמים (או עוד פעם) חזק בתוך המלח ואכלה. אח"כ שתה מעט מהמי סודה. אח"כ לקח כוס מים ונטל מים אחרונים לתוך צלחת: אצבעותיו צמודות וידו פתוחה ומורכנת כלפי מטה. נטל על קצה אצבעותיו בתחילה את יד ימינו ואח"כ יד שמאלו, ושפשף את האמה אחת בשנייה. בתחילה שפשף על שפתיו בצד ימין יותר ואח"כ באצבע השמאלית בצד שמאל. אח"כ ניגב את ידיו ואת פיו (טוב חזק) עם מטפחת, אח"כ הגביה את הכוס כפי המנהג שמגביה בימינו נותן לשמאלו ומשמאלו מעביר לימינו כשאצבעותיו מורמות כלפי מעלה והבוהן ישר בצד. כמדומני שב'ברוך אלוקינו' לא התרומם (מקודם לא ראיתי). סיים כל קטע בקול עד הסיום. אח"כ רחץ ידיו הק' לתפילת מעריב. אחרי התפילה הבדיל על הכוס: ידו מורמת כג' טפחים מהשולחן וכשהגיע לברכת הבשמים הוריד את הכוס על הצלחת, וביד ימינו הרים את תיבת הכסף של הבשמים והעבירה לשמאלו והריח. הניח את תיבת הבשמים ובירך על האש. בתחילה קירב את יד ימינו ואח"כ את יד שמאלו ובשני ידיו. בתחילה הסתכל על קצה צפרניו כשאצבעותיו סגורות ואח"כ לצד השני כשאצבעותיו פתוחות והבוהן אינה בולטת אלא מורכנת לצד. אח"כ לקח את הכוס והניחה על יד ימינו והביט אל הר' מענטליק שימלא שוב את הכוס, והמשיך בברכה. כשגמר הניח את הכוס על השולחן (צלחת), התיישב ושתה את הכוס. כיבה את הנר ביין שהיה בצלחת והתכופף להריח את ריח העשן שבצלחת מיד אחרי כיבוי הנר בצלחת. אח"כ כשאצבעותיו פתוחות הטביל (כפי ששמעתי רק) את הזרת של שני ידיו ונגע אחת בשנייה והעביר על שני עיניו בצד העין הקרוב לאמצע. אח"כ ניגב עם המפית פ"א את היין מעיניו.

חלוקת כוס של ברכה.

ילדה בת 3 לערך מצרפת שבמשך ההתוועדות מחתה כפיים, שעברה לקבל כוס של ברכה. הרבי הוריד את הכוס על השולחן והתחיל למחות כפיים לעברה. עברו אחריה כמה אנשים, וכשהיא התחילה למחות כפיים שוב הוריד הרבי את הכוס ומחה כפיים לעברה כשחיוך רחב על פני קדשו.

בהתוועדות כששר "על אחת" הרבי מחה כפיים לעבר ילד אחד שהיה חבוש בכובע צ"ה. בהתוועדות אמר שהילדים ישירו "ווי וואנט" ואחריהם ישירו ג"כ המבוגרים והרבי מחה כפיים. כן היה איזה ניגון שהרבי מחה כפיים חזק. בכוס של ברכה היו ניגונים שהרבי הורה בידו הקדושה להגברת השירה והם ניגונים כמעט קבועים: "שיבנה ביהמ"ק", "על הסלע", "פרזות", "כי אלקים", וכו'. בגמר כוס של ברכה ואחרי שאמר ברכה אחרונה עמד הרבי לומר "ויתן לך", וכשהגיע ל"כי בשמחה תצאו" התחיל לומר בקול בניגון. בסיום [כוס של ברכה] חילק לעוד כמה שלא קיבלו ואח"כ שם הכוס הגביע על הצלחת ובצד מפית (ולא כמו תמיד שמכסה את הגביע) והתחיל "כי בשמחה" ובדרכו הורה להגברת השירה. אח"כ נסע לביתו ושרו "כי בשמחה" ובדרכו ובמכונית הורה להגברת השירה.

יום ראשון ח' סיון - אסרו חג

הרבי הגיע מביתו ב-10:25 לערך. הלך למקווה, ונסע לאוהל ב-15:15. קודם לכן נכנסו לגן עדן התחתון חמישה חתנים כדי לקבל את הסידור. הרבי נתן את הסידור לאחד שמתחתן מוקדם ואמר שהשאר יעשו גורל מי קודם. אח"כ נכנסו לגן עדן התחתון תלמידים הנוסעים ללוס אנג'לס, והרבי אמר להם ברכה על הוספה בלימוד התורה והצלחה במבצעים. אח"כ יצא הרבי לאוהל. חילק לילדים וכן בדרכו עד המכונית צדקה. ליד המכונית אחד ביקש ברכה והרבי ענה 'אמן'. הרבי נסע עם מעיל חורף על מעיל המשי. חזר מהאוהל ויצא למנחה ב-21:05. בקדישים האחרונים הסתכל על הילד שלום בער גליצנשטיין מאילת שענה 'אמן' ו'אישמ"ר' בקול, והרבי נענע בראשו ואמר בהדגשה יותר את 'אמן' ו'אמישמ"ר'. בזמן שהרבי ענה והסתכל עליו היה נראה על פני קדשו כמין שביעות רצון (וכן במעריב). יצא למעריב ב-21:30. אחרי התפילה בירך חתן וכלה ובני המשפחה שלאחרי החופה עמדו בפתח גן עדן התחתון, ובחיוך רחב אמר להם [כנראה] 'מזל-טוב, מזל-טוב'. אח"כ נסע לביתו. שרו "שיבנה ביהמ"ק", ובדרכו הורה להגברת השירה.

יום שני ט' סיון

יצא לקרה"ת ב-10:15.

יצא למנחה ב-15:15. לפני התפילה נתן סידור לחתן.

ליל יחידות. נכנסו קבוצות בעברית, באידיש, באנגלית ובצרפתית, וביניהם חתנים ובר מצווה. מ.ס. אחד נכנס ביחידות של אנגלית כי לא הספיק להגיע ליחידות בעברית, וכשבא לקחת דולר שאלו הרבי האם הבין? [כנראה לא ענה כלל]. [באמצע] ר' זלמן יפה היה ביחידות יחד עם רעייתו כ-10 דקות. יצא למעריב ב-21:45 ונסע לביתו ב-00:00. התחיל "ווי וואנט משיח נאו" ובידו הק' הורה להגביר השירה, וכן בזמן שנכנס למכונית ומהמכונית הורה חזק להגברת השירה. מיד שרו ורקדו זמן מה אחרי שנסע.

יום שלישי י' סיון

הגיע מביתו ב-10:35. היום התקיים כינוס של צבאות ה' על פי הוראת הרבי בהתוועדות דחג השבועות. הרבי ירד ב-14:35. התפללו תפילת מנחה. ב"אשרי" הרבי אמר מילה במילה עם הילדים. ב'קדושה' אמר לבד במודים ג"כ לבד אך השאיר את ראשו מורכן עד שהילדים גמרו. "עלינו לשבח" אמר איתם "אל תירא" ו"עוצו עצה" שאמר פעמיים. בחזרת הש"ץ הסתכל בקריאה של חג השבועות. הר' יעקב יהודה העכט פתח ואמר לילדים להרים שתי אצבעות בכדי לראות שכולם ערניים ושיהיו בשקט, והרבי חייך והסתכל על כל הילדים. אח"כ אמרו י"ב פסוקים ושרו "ווי וואנט", והרבי מחה כפיים חזק ובמהירות.

בשיחה אמר שהכינוס הוא בימי התשלומים של חג השבועות שניתנה התורה, וזה בזכות הילדים שאמרו 'בנינו ערבים בעדנו', שהילדים לקחו על עצמם לקיים תורה ומצוות. וכפי שאמרו בפסוקים "כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו", במעשה דיבור ומחשבה, וכן שתהיה אהבת ישראל וכן בנוגע לכך שישפיעו גם על ההורים והסביבה, וכן בנוגע לרישום יהודים לס"ת. אח"כ דיבר שעל פי תורת הבעש"ט שצריך ללמוד הוראה מיום זה שהוא יום שהוכפל בו כי טוב כפי שדובר כבר בכינוסים קודמים שצ"ל טוב לשמים וטוב לבריות וכן בנוגע ליום בחודש שאומרים תהילים פ' נ"ה שכתוב בו "פדה בשלום נפשי", שזה גם ענין השלום, טוב לבריות. עוד אמר שההוראה מפסוק זה שצריך להיות ג' קווים: תפילה, שכבר התפללו ואמרו פסוקי תורה, וכעת יתנו צדקה וישירו בשמחה את הניגון של "עוצו עצה", "אל תירא" ו"שיבנה ביהמ"ק", שזהו גם תפילה. אח"כ ניגנו "עוצו עצה" ו"אל תירא", והרבי מחה כפיים חזק במהירות. אח"כ שרו "שיבנה ביהמ"ק", והרבי מחה כפיים חזק וזמן ממושך אח"כ חילק המטבעות למדריכים ומדריכות בכדי לחלק לכל אחד ואחד שתי מטבעות של עשר סנט שזהו כמו יום זה בחודש - י' סיון. בזמן שחילק שרו, וכשגמר לחלק שרו "אני מאמין וכו' ווי וואנט וכו'" בניגון של "מקימי מעפר דל" (שאינו חב"ד) והרבי לא הגיב כלל, ואז הפסיקו לשיר. הרבי לקח את הסידור והתחיל "שיבנה ביהמ"ק" ובדרכו הורה להגברת השירה [בקדיש בתרא הסתכל על הילד שלום בער גליצנשטיין שענה בקול 'אמן' ו'אישמ"ר' ואמר ג"כ בקול ובהדגשה כנ"ל].

יום רביעי י"א סיון

הגיע מביתו 10:10 נתן צדקה לילד הנ"ל ואמר לו 'תודה'. יצא למנחה ב-15:15. באמצע קדיש שאחרי "עלינו לשבח" [כפי הרגיל שהרבי מסתכל בסידור ואומר 'עלינו לשבח' לאט] הרים הרבי את ראשו והסתכל על הילד הנ"ל ש.ב.ג. ואמר בקול והדגיש 'אמן' – שהילד יענה אמן [בקול]. אחרי התפילה בירך נוסעים. נסע לביתו לערך ב-18:45 וחזר לערך ב-19:45. אח"כ יצא הריל"ג מחדרו וחזר עם חבילה גדולה של מכתבים, ובשעה 20:10 יצא ובפיו בשורה משמחת שתתקיים היום התוועדות קצרה. שמעתי שר' זלמן יפה כתב לרבי שתתקיים התוועדות היום ושאלו הרבי מנין הוא יודע ואמר שכך שמע שמדברים אנ"ש, ואמר לו הרבי ס'איז מעגלאך [=זה אפשרי].

בשעה 21:30 יצא הרבי לתפילת מעריב [עם סירטוק של ימי החול]. אחרי התפילה, ב-21:45 לערך ירד הרבי להתוועדות, התיישב והורה לנגן את הניגון "שיבנה ביהמ"ק". בזמן ששרו הרבי סגר את עיניו והרכין את הראש וכשהרים את ראשו הפסיקו לנגן והתחיל לומר מאמר דא"ח ד"ה "וידבר אלקים וגו'", ושוב כמו בכל מאמר הרכין ראשו ועצם את עיניו.

הרבי דיבר שההתוועדות היא במיוחד עבור סיום ימי ההשלמה של החג, וכפי שנקראים שבעת ימי ההשלמה. הרבי שאל לכאורה הרי ישנם רק ששה ימי השלמה כי היום השביעי הוא החג עצמו, וזו שאלה על כל החגים. אי אפשר לתרץ שהימים משלימים זא"ז וזה כולל גם את החג עצמו כי זהו רק ההו"א, אבל להלכה נשאר שכולם משלימים לראשון שהוא החג, א"כ יוצא שישנם רק ששה ימי השלמה. ואולי אפ"ל על דרך הדין, שהיה אחד חיגר ר"ל בחצי יום של החג שאז הוא פטור מהעלייה לרגל ובחצי יום שני נהיה בריא ונעשה חייב בעליה לרגל, וכשעולה לרגל להקריב קרבן אזי משלים את מה שלא היה חייב בבוקר, אבל ע"ז אמר הרבי שלא מצינו בשום מקום לומר כן, שהרי המצווה היא כל היום ואין הבדל בין הבוקר לאחה"צ [ולכן לא שייך לומר אונס רחמנא פטריה]

אלא אמר הרבי תירוץ א. שאם אחד נכנס לביהמ"ק בלי קרבן ואז עובר על "לא יראה פני ריקם", ואח"כ כשנכנס עם קרבן ה"ה משלים מה שהחסיר מקודם לכן. ב. אם אחד היה עני בבוקר והביא קרבן עני, ואח"כ התעשר וצריך להביא קרבן עשיר ה"ה משלים את מה שהחסיר כשהיה באותו יום בחג עני. ג. שאפילו אחד שהקריב קרבן בבקר בזמן עם כל השלימות שבדבר אבל באותו היום ה"ה עלה בדרגה, ע"כ מה שהקריב בבקר קרבן חגיגה לפי מצבו כעת זהו חסר בשלימותו, וזהו יום השלמה בחג עצמו שצריך להשלים מה שחסר לו כעת. וזהו ע"ד ענין חזרה בתשובה שבכל מצב צריך לחזור בתשובה דהיינו לעלות מחיל אל חיל.

אח"כ אמר שצריך ללמוד הוראה מפרשת השבוע דיום זה שזהו סיום הקמת המשכן שעניינו הוא השראת השכינה. וזה גם הקשר לחג השבועות ומ"ת שהיה השראת השכינה בעוה"ז וכן בשיעור תהילים דיום זה העניין קשור למ"ת, וביום זה יום חמישי בפרשת נשא כתוב את הסך הכל של הקרבת הנשיאים שבס"ה ישנו מעלה מיוחדת ע"ד תפילה של ציבור הרי זה נחשב ל-10 תפילות כמו כל אחד מתפלל לבד וישנה המעלה נוספת שזהו תפילה של שליח ציבור שמעלה את הס"ה של כל התפילות יחד ובאמת הביאו ביום הראשון את הכל וכל אחד ואחד הקריב ביומו.

בין הדברים שאל הרבי מדוע הביאו שני נשיאים עגלה אחת, והרי היה לכל נשיא האפשרות לקנות עגלה אחת בעצמו במקום להשתתף עם נשיא אחר?

וביאר, על פי תורת הבעש"ט שכל דבר בעולם מחושב ע"פ ההשגחה העליונה, ואפילו שהעלה יעוף על ידי הרוח ולא על ידי משהו אחר גם זה זה מדויק, וא"כ כל צמח ואפילו גרגיר שבחול לא נברא לבטלה. ישנו אדם שטוען שכל היום הוא עובד את ה'. בבוקר הוא מתפלל כעבדיה קמיה מריה, הוא לומד את תורתו של הקב"ה, ואוכל בכדי לעבוד את ה', ואפילו קרא את העיתון! וכ"ז עשה במשך 23 שעות ו59 דקות והכל היה מלא בתוכן. א"כ, את הדקה האחת שנשארה לו פנויה הוא ירשה לעצמו שתהיה בלי תוכן... ועל זה אומרים לו: לא! 'אני לא נבראתי אלא לשמש את קוני', והרי לא ברא הקב"ה דבר אחד בעולמו לבטלה, ולכן אפילו את הדקה האחת האחרונה של ה'מעת לעת' צריך שתהיה מלאה בתוכן כרצון הקב"ה, וזה מה שעשה הקב"ה במשכן ששם השרה את שכינתו, שלא היה מקום בעגלה לבטלה, והיות ובעגלה אחת היה מקום להניח מתנות של שתי נשיאים, לכן הקב"ה לא ציווה שיניח בה רק נשיא אחד כי אז יישאר מקום ריק שאינו מנוצל בעגלות. וזו ההוראה כנ"ל, שצרכים לנצל את כל הכוחות שנותנים לנו מהקב"ה ואפילו אם נשארה רק דקה אחת מהיממה. הוראה נוספת מזה שכל יום הקריב נשיא אחר, שצריכים לעלות מחיל אל חיל ואין להסתמך על עבודתו של השני כי היות ולאדם נותנים הכוחות מיוחד עבורו הרי צריך הוא לנצלם בשלימות.

אח"כ אמר שאנו נמצאים בזמן ש"ויחן שם ישראל נגד ההר", ולכן צריך להיות ענין האחדות 'איש אחד בלב אחד' (כאן דיבר הרבי ענין מסוים וביקש לא לדבר על כך אח"כ, ולהשאיר מזה כל זכר) ואמר בסוף ההתוועדות שייתן לכל אחד דולר צדקה, לא פחות ולא יותר, בכדי שיהיה ענין האחדות, ושכל זה יהיה באופן של 'לכתחילה אריבער', מתוך שמחה וטוב לבב, והולכים בריקוד 'האפ קאזאק' לקבל פני משיח צדקינו. הרבי ציווה לנגן "לכתחילה אריבער" ו"עך טי דורען מארקא", אח"כ התחיל "נייעט נייעט", אח"כ ציווה לנגן ניגון ה'הכנה' לד' בבות, 'נייע זוריצי כלפצי' ואח"כ אמר שע"י הוספה בצדקה יוסיפו באהבת ישראל ולימוד התורה וקיום המצוות וכל המבצעים, ובפרט בהתוועדות זו שנערכת בד' אמותיו של כ"ק אדמו"ר נשי"ד הרי זה ימהר את ביאת משיח בשנה זו תהיה שנת ביאת משיח.

ציווה לנגן "האפ קאזאק" ונענע בראשו הק'. אח"כ התחיל "ווי וואנט משיח נאו", ומחה כפיים. הכריז על ברכה אחרונה. אח"כ דיבר שיראו להדפיס את הקבצים חידושי תורה וכל הזריז והמקדים ה"ז משובח ושתהיה גם הגהה טובה וכו'. אח"כ התחיל לנגן ניגון ההקפות ומחה כפיים. אח"כ אמר שהטנקיסטים יחלקו את הדולרים בכדי לתת אותם לצדקה מחר. לר' יוסל וינברג נתן כרגיל חבילה גדולה לעזרת נשים. לאחד שבתו מתחתנת מחר חייך ואמר לו דבר מה. לאחרי שהלך קרא לו הרבי שוב ואמר לו משהו בחיוך. את המזונות נתן לר' דוד רסקין שעל מנת שיערכו התוועדות מתוך אהבת ישראל. אח"כ שרו "שיבנה ביהמ"ק" ובדרכו הורה להגברת השירה וכן שרו כשנסע לביתו והורה להגברה וע"י המכונית עשה שני סיבובים שלימים.

יום ה' י"ב סיון ה'תשמ"ב

יצא לקרה"ת ב-10:10. כשהלך לבימה היו תפילין [שלי, שמישהו אחר הניח אותם שם...] על סידורים וכיוצ"ב והרבי הוריד את התפילין מספרי הקודש. אח"כ בירך נוסעים. נסע למקווה ב-11:15 וחילק צדקה.

נסע לאוהל ב-14:55. חילק צדקה ליד המכונית. חזר מהאוהל ויצא למנחה ב-20:50. ר' יפה זלמן התחיל לשיר בחוץ "שיבנה ביהמ"ק", וכשהגיע הרבי לתוך 770 הורה בידו להגברת השירה. הודיעו שתפילת מעריב תלוי מתי תיהיה החופה. היות והחופה לא התחילה כלל נכנס הריל"ג אל הרבי ומיד יצא והודיע כי כעת יהיה מעריב וב-21:05 יצא הרבי. [ענה 'אמן' עם הילד ש"ב גליצינשטיין כפי שהתרחש לעיל] נסע לביתו בשעה 10:00 [כעבור זמן אחרי החופה] שרו "שיבנה ביהמ"ק" והורה להגברת השירה.