נושאים נוספים
	אור וחום ההתקשרות
	פרשת במדבר | ראשית העבודה - הכיור
	גם נשים מגוייסות להפצת היהדות
	ראשית העבודה – "מדבר סיני"
	הדרת פנים זקן
	פסיקת דינים בעזרת מופתים שמימיים
	"אלא במקום תורה"
	חשבתי דרכי
	עת לדעת
	יומן מבית חיינו
	הלכות ומנהגי חב"ד

יום שישי, כ"ח אייר

הרבי הגיע מביתו בשעה 10:15 והלך לספרייה. ירד לקבלת שבת ב-20:50 והלך לספרייה ב-21:50. בדרכו עמד ילד ואמר לרבי 'גוט שבת'. הרבי פנה אליו ובידו הק' עשה לו ולחבריו 'שלום'.

שבת-קודש פרשת במדבר, כ"ט אייר

ירד לתהילים בשעה 8:30 ולתפילת שחרית ירד ב-10:30. הורה לנגן ב"הוא אלוקינו". הפטרה קרא של 'מחר חודש' – "ויאמר לו יהונתן".

ההתוועדות החלה בשעה 13:30 והסתיימה ב17:25.

בשיחה הראשונה דיבר הרבי על ההוראה שיש ללמוד משבת מברכים בכלל, ובפרט בחודש זה שראש חודש בא מיד לאחר שבת, שמנצלים את הכוחות משבת מיד, ועושים אותם בפועל במוצש"ק בלי הפסק של הכנות בינתיים, ובסוף השיחה אמר שהיות וכעת זהו הזמן של מ"ת שעניינו אחדות ואהבת ישראל כמ"ש "ויחן שם ישראל", לכן צריך ללכת ולרשום יהודים לס"ת מיד אחרי שבת, וללא כל מיני שהיות עד שיעשו סעודת ראש חודש וסעודת מלווה מלכה, וידברו ויכינו בנוגע לדינר השנתי של "אוהלי תורה" וכו'...

כן אמר הרבי שיש ללמוד הוראה מחודש זה שהוא חודש השלישי שניתנה בו התורה המשולשת לעם המשולש כהנים, לויים וישראלים, ובחודש זה היה "ויחן שם ישראל נגד ההר", שההר עניינו אהבת ישראל, וכפי תורת הבעש"ט שמכל דבר צריך ללמוד הוראה בעבודת ה', שזה נאמר לא רק לגדול בישראל ע"פ תורה שעם כל גדלותו צריך ללמוד הוראה בעבודת ה' לכל דבר שרואה או שומע, אלא אפילו לילד קטן. אפשר לטעון - וכי מה זה שייך לילד קטן שלמד הוראה בעבודת ה'? זה שייך למלמד שהוא יילמד את הילד, או למלמדת שתלמד את הילדה! אלא שאם זה היה הוראה למלמד או למלמדת הרי הם היו רואים את הדבר, אבל מזה שהילד ראה או שמע דבר הנה על זה אומר הבעש"ט שה' הראה להם דבר זה כדי שהם ילמדו מזה הוראה בעבודת ה'. וכמו שרואים שילד מברך ברכה "שהכל נהיה בדברו", עם כל ההתלהבות  שכל צבא השמים וארץ נהיה בדברו של הקב"ה! וכשרואים שהילד אומר את זה עם כל ההתלהבות שבדבר, זה מראה שהוא מאמין בהשגחה עליונה שהקב"ה ברא את הכול ומשגיח על כל נברא. וכן בענייננו, שהילד צריך ללמוד הוראה מכל דבר בעבודת ה' שראה בעצמו וליתר עמקות ישאל אצל המלמד שיבאר לו.

כן דיבר על זה שישנם הטוענים שרק המבוגרים ילכו לרשום יהודים לאות בספר תורה, אבל הילדים אינם שייכים לזה, ואמר הרבי שבפועל רואים שהיו ילדים שדווקא כשהם נגשו לאדם מבוגר עם זקן לבן ולסבתא עם שערות לבנות, דווקא הילד הקטן הצליח להשפיע עליהם לקנות אות בס"ת!

אמר מאמר ד"ה "ויאמר לו יהונתן מחר חודש", והשיחות הקבועות ברש"י, הערות הזוהר ובפרקי אבות.

בהמשך ההתוועדות אמר ששאלו על מה שדיבר בהתוועדות הקודמת שב'ל"ג בעומר' פסקו מלמות תלמידי ר"ע כי מציאות היום דל"ג בעומר פעלה שתיפסק המגיפה. ושאלו על כך, הרי נאמר שלאחר המגיפה "היה העולם שמם", ולכן הלך רבי עקיבא לדרום לחפש תלמידים, ומצא חמשה. ומכאן ראיה שכל תלמידיו מתו, שזה בסתירה לנאמר שביום ל"ג בעומר פסקו תלמידי רבי עקיבא מלמות.

אמר הרבי, שלומר כן זו שטות שאין כדוגמתה, וזהו על דרך משל המובא בספר 'בן המלך והנזיר', שם מסופר על חידה שנשאלה אצל חכם אחד: מהו הדבר עגול שמחזיקים ביד, ויש חור באמצעיתו? והחכם השיב שישנם שני דברים כאלו: טבעת, ואבן ריחיים!... כנראה שאותו 'חכם' מעולם לא ראה 'אבן ריחיים' ולכן סבר שניתן להחזיק ביד אבן ריחיים כמו שניתן להחזיק טבעת, אך אם היה חושב כיצד נראים אבן ריחיים במציאות לא היה מעלה לא היה חושב שניתן להחזיק אות ביד.

וכן הוא בנוגע ללימוד התורה, שכאשר לומדים בתורה אודות עניין שישנו במציאות העולם, צריכים לקחת בחשבון את מציאות הדברים כפשוטו...

וביאר הרבי, שמה שנאמר שלאחר מות תלמידי רבי עקיבא ש"היה העולם שמם", הכוונה בייחס ללימודם של תלמידי רבי עקיבא נותר העולם "שמם", ולכן היה צריך ר"ע ללכת לדרום בכדי למצוא תלמידים מיוחדים במינם שיבנו את העולם מחדש שהיה "שמם", אך בנוסף להם נותרו לר"ע עוד תלמידים שלא נספו במגיפה ופסקו מלמות בל"ג בעומר. ופשוט הדבר, שנותרו עוד תלמידי חכמים בארץ ישראל שלא למדו קודם לכן אצל רבי עקיבא, ובפרט בעיר בני ברק שהייתה מרכז הארץ.

בהמשך ציווה שיכריזו על המלווה מלכה של ה'מעמד'. מזג מהבקבוק לכוסו ואח"כ מכוסו לבקבוק ונתן לפ. כץ. וכן נתן בקבוק עבור הדינר של 'אוהלי תורה' לר' מיכאל טייטלבוים וכשהלה הכריז אמר שהדינר יהיה בשעה 18:00 ובשעה 20:00. הרבי חייך, ולאחר שגמר להכריז אמר לו הרבי שיכריז אם הדינר יהיה בשעה 18:00 או בשעה 20:00, והוא אמר שבשעה 18:00 תתקיים הסעודה, ובשעה 20:00 יתקיים הדינר. הורה לאורח שהגיע מארץ-הקודש (מהעיר לוד) לומר 'לחיים' הלה אמר 'לחיים' אך לא שתה, ואמר לו הרבי שישתה (את היין) כששרו "שיבנה ביהמ"ק" הרבי נענע מעט בראשו להגברת השירה.

התחיל ניגון ההקפות, ובראשו הורה כל הזמן להגברת השירה, ובבא אחת הורה לנגון כ-10 פעמים. אחר-כך התחיל "ווי וואנט משיח נאו", ומחה כפיים. אחר כך התפללו מנחה. ישב על מקומו בקריאת התורה וחזרת הש"ץ, ואחרי סיום התפילה התיישב לומר פרקי אבות. עלה לחדרו, וכעבור כמה דקות, בשעה 18:00 לערך הלך לספרייה.

בצד עמד ילד קטן עם אביו והרבי עשה לו בידו הק' 'שלום', וכן כשחזר בשעה 19:15 הצביע הילד לכיוון הרבי ועשה 'שלום', והרבי השיב לו בידו הק' 'שלום' [כשאצבעותיו הק' פתוחים וסגורים כרגיל כשעושה שלום לילדים]. יצא לתפילת מעריב ב-21:00, וכעבור זמן ממושך [לאחרי שהרבנית נסעה מהספרייה לביתה] נסע גם הרבי לביתו. שרו 'חיילי אדונינו', ובדרכו ומהמכונית הורה הרבי כמפה פעמים רצופות להגברת השירה.

יום ראשון, א' סיון – ראש חודש

יצא לקריאת התורה ב-10:10. לאחר הגבהת התורה הצביע לכיוון הס"ת שישימו את התפר באמצע ממש כי הוא עמד בצד. יצא למנחה ב-15:30. קודם לכן נתן סידור לחתן. לאחר התפילה בירך נוסעים. אחר כך נכנס הרב חדקוב לחדרו של הרבי. בגן עדן התחתון דיבר עם ב. אלטהויז. יצא למעריב ב-21:30 ואח"כ נכנס אל חדרו של הרבי ר' בנימין גורודצקי, ושהה שם עד לערך השעה 00:00. נסע לביתו ב-00:20.

יום שני, ב' סיון

הגיע מביתו ב-10:10. אחד ניגש אל הרבי ומסר מכתב [ובדרכו] דיבר עמו. אח"כ יצא לקריאת התורה. נסע למקווה ב-11:00. מסר לר' בנימין קליין מכתבים, וחילק לילדים צדקה, וכן בחוץ ליד המכונית. נסע לאוהל ב-14:50. חזר מהאוהל ואח"כ יצא למנחה ב-20:35. כשחילק צדקה אמרה לרבי ילדה קטנה מירושלים עיה"ק ש'אנחנו נוסעים לארץ ושהרבי יבא גם-כן לארץ איתנו יחד'. הרבי חייך אליה ואמר 'בשעה טובה ומוצלחת'. אחרי התפילה בירך הרבי את הנוסעים (הנ"ל) בנסיעה טובה. יצא למעריב ב-19:10, אח"כ בירך נוסע, וכעבור זמן מה נסע לביתו. שרו "שיבנה ביהמ"ק", ובדרכו הורה להגביר.

יום שלישי, ג' סיון

הגיע מביתו ב-10:10. חילק ונתן צדקה. היום התקיים כינוס של 'צבאות ה'' לרגל הכנה למ"ת. הרבי  ירד לכינוס בשעה 14:00. התפללו מנחה, ובזמן שאמר 'מודים דרבנן' נענע בראשו הק' ונשאר ראשו מורכן עד שהילדים גמרו לומר 'מודים'. כששרו "עוצו עיצה" ו"אך צדיקים" נענע בראשו מעט. אח"כ אמרו י"ב פסוקים. חילקו כפרס הצטיינות למי שהצטיין ב'מבצע תורה', את ספר התולדות. הרבי הסתכל על הילד כשהלך לקבל את הפרס וכן איך כשחזר למקומו. הריל"ג הניח על הסטענדר של הרבי דף. הרבי קרא את הכתוב, קיפלו והכניסו לסידור. אחרי שאמר את הפסוקים שרו "ווי וואנט משיח נאו", והרבי מחה כפיים חזק. אח"כ אמר שיחה בת ג' חלקים שנמשכה כשעה לערך. בשיחה א' דובר שההתאספות כעת מתקיימת בימי ההגבלה לקראת מתן-תורה שאז היה "ויחן שם ישראל נגד ההר", שעניינו אהבת ישראל.

בשיחה השנייה דיבר שאנו זכינו להיות בין צבאות ה', וצריכים לראות להכניס עוד ילדי ישראל לצבאות ה', שמחשבה דיבור ומעשה שלהם יהיו טובים על פי רצון ה', ושזה ישפיע גם על הבוגרים, ועל ידי זה יפעל שתהיה שלימות העם ושלימות התורה ושלימות הארץ, שלא יחזירו אף שעל, ושיבטלו כל ה'נארישער רעד' [=דיבורים מטופשים], וכל הניירות שחושבים חס ושלום להחזיר, ושנזכה לבניין ביהמ"ק בשמחה וטוב לבב.

בשיחה השלישית דיבר על כך שידאגו שכל הילדים יבואו לשמוע 'עשרת הדברות', ובסוף אמר שנוסף לתפילת מנחה שהתפללו ונוסף לדברי תורה ומאמרי חז"ל יתנו גם צדקה, ובנוסף לכך ישירו בשמחה "עוצו עצה", וישירו את התפילה "אך צדיקים" וכן התפילה "שיבנה ביהמ"ק במהירה בימינו". (אחרי השיחה הרבי סידר את המפה על הסטנדר שזזה לצד במשך השיחה). שרו "עוצו עצה" ו"אך צדיקים", והרבי עמד על מקומו ורקד ומחה כפיים חזק ויותר זמן מתמיד. אח"כ שרו "שיבנה ביהמ"ק" והרבי מחה כפיים חזק מאוד זמן רב ובאמצע התחילו למחוא כפיים ברציפות ובצורה של סיבובים והייתה השמחה גדולה. אח"כ חילק המטבעות למדריכים, ועד שהגיעו המדריכות שרו "רועה ישראל" והרבי הורה בידו הק' על ידי כמה סיבובים להגברת השירה עד שהגיעו המדריכות, וכשגמר לחלק שרו "ווי וואנט משיח נאו" ובידו הק' הורה להגברת השירה. [בזמן השיחה כיתות ו-ז כתבו מה שאד"ש דיבר].

כשנסע לביתו אחר הצהריים עמדה הצלמת שצילמה בכינוס של ילדי צ"ה. (אישה זו צלמת מעיתון והיא סידרה את הילדים בחלוקת הצדקה). כשהרבי יצא למכונית עמדה ליד המכונית ושוב צילמה את הרבי. הרבי אמר לה 'כבר יש לך מספיק תמונות מהראלי' [ושמעתי שענתה שצריכה בשביל העיתון]. כשחזר מביתו נתן צדקה והמטבע. אדם מבוגר הרימו והרבי הראה לו באצבעו הק' שישים בקופה. יצא למעריב ב-21:35. חייך חיוך רחב אל זלמן יפה ואל אהרן כהן (אחיה של חברת הכנסת גאולה כהן).

יום רביעי, ד' סיון

הגיע מביתו ב-10:10 וחילק צדקה. אח"כ עשה בידו הק' 'שלום' לילדה קטנה הגיע אחד ונתן לרבי מכתב ונישק את ידו הק'. כשהגיע הרבי לפתח 770 וראה שעומדים בפנים ילדים, הניח ידו על כיסו לבדוק אם יש מספיק מטבעות. נסע למקווה ב-11:10. נתן צדקה, ונתן לר' בנימין קליין כמה מכתבים.

נסע לאוהל ב-15:35. חזר מהאוהל ויצא למנחה ב-21:00. אחרי התפילה, לפני שנכנס לחדרו הסתובב וקרא לרב חדקוב שייכנס, והרבי הודיע על התוועדות לאחרי תפילת מעריב. ב-21:30 יצא לתפילת מעריב עם סירטוק המשי, ואחרי התפילה נכנס לחדרו. בפתח גן עדן התחתון עמד ב. אלטהויז והרבי אמר לו 'מזל-טוב' (בתו נהייתה כלה).

בשעה 21:45 לערך ירד הרבי להתוועדות. בשיחה הראשונה אמר סיום על מסכת סוטה שעסק בהבדלים בין הבבלי והירושלמי. בשיחה השנייה אמר מאמר כעין שיחה ד"ה "ועבדי דוד". אח"כ אמר שיהיה קבלת התורה בשמחה ובפנימיות והיות ובערב חג השבועות, בה' סיון אמרו בני ישראל "נעשה ונשמע", ע"כ צריכים לראות לעסוק בעניין הנעשה ונשמע, החל מהמבצעים הידועים לראות שכל יהודי יקיים אותם, וכן ברישום יהודים לספר תורה, וכן שיגיעו הילדים וכל היהודים בחג השבועות לשמוע את עשרת הדברות.

אח"כ אמר שהיות והעולם מזדעזע ומתפורר ואחד רוצה להזיק לשני, על כן צריכים לעשות את הג' קווים שעליהם העולם עומד: קו התפילה שקיימנו הוא תפילת מעריב, ותורה כבר נאמרה מכל הרביים וכו', וכעת יחלקו דולר לצדקה ע"י הטנקיסטים הידועים. ואף-על-פי שיש שקלא וטריא בנוגע לנתינת צדקה בלילה, הרי כבר הוסבר שאפשר לתת לגבי צדקה שייתן ביום וכו', וכן שישירו בשמחה את הניגון "עוצו עצה ותופר" ושלא יחזירו ר"ל אף שעל מאה"ק, וכן את התפילה "שיבנה ביהמ"ק", ונזכה שכבר בחג השבועות של שנה זו נהיה באה"ק בירושלים עיה"ק בבנין ביהמ"ק השלישי, שעם כל השאלות שבדבר איך משיח יכול לבוא בערב חג, והוא כבר יגיע ויגאלנו בגאולה האמיתית והשלימה.

אח"כ אמר הרבי שינגנו הילדים את ניגונם "ווי וואנט משיח נאו" והרבי מחה כפיים מעט בתחילה. אח"כ אמר שהעניין יהיה 'לכתחילה אריבער' וכשלא שרו מיד אמר "נו"... ובבבא א' לפני האחרונה נענע בראשו שישירו 10 פעמים. אח"כ ציווה לנגן "עוצו עצה", ונענע בראשו להגברת השירה. אח"כ ציווה לנגן "שיבנה ביהמ"ק", וכן גם נענע בראשו להגברת השירה. אח"כ ציווה לנגן "אתה בחרתנו", ובידו הק' הורה כמה פעמים להגברת השירה, וכן בראשו הק'. אח"כ אמר שבנוגע לזמן גרמא יראו שכל ילדה יהודית תדליק נר חג עם ברכה וברכת שהחיינו, וביום השני גם-כן ברכת נש"ק ועי"ז יאיר מזלה ומזל כל בני ביתה. אח"כ הכריז בדבר ברכה אחרונה וחילק את הדולרים לטנקיסטים. היו כמה ילדים שניגשו והרבי שאל כל אחד מהם 'האם אתה טנקיסט'? וכשענה 'כן' נתן לו הרבי דולר. לרב יוסל וינברג נתן הרבי כמו לכולם כמה דולרים, ואח"כ הוסיף לו הרבי עוד כמה חבילות של דולרים כפי שרגיל תמיד אח"כ לעלות לעזרת נשים בכדי לחלק גם להן. כשיצא שרו "שיבנה ביהמ"ק" ובדרכו הורה להגברת השירה. וכן אח"כ, כשנסע לביתו שרו ובדרכו הורה להגביר את השירה, וכן במכונית הורה בידו הק' כמה פעמים רצופות (בסיבוב ידו) להגברת השירה.