הספר החדש על רקע דמותו של רבי שניאור-זלמן מלאדי

בשנים האחרונות ניכרת התעוררות מחודשת בעולם התורה סביב שולחן-ערוך של רבי שניאור-זלמן מלאדי. בתוך תקופה קצרה יחסית התברך בית-המדרש בעשרות חיבורים חדשים, פרי עיונם ופלפולם של ראשי-ישיבות, פוסקי-הלכה ואברכים תלמידי-חכמים מכל החוגים, שכולם עוסקים ב'שולחן-ערוך הרב'.

אחד מהם הוא ספרו של הרב שמואל ראטה מבני-ברק – 'נימוקי יום-טוב'. ספר עב-כרס, שבו מממש המחבר משימה לא-פשוטה שנטל עליו - פענוח דברי רבנו ב'קונטרס-אחרון' על הלכות יום-טוב. שבע שנים עמל הרב ראטה על ספרו, והתוצאה מפוארת ומרחיבת-לב מכל היבט.

"לא יכולתי להתנתק"

הרב ראטה (28), חסיד צאנז, זכה לאחרונה לפרס הוקרה מיוחד על ספרו. הוא מסביר את הרקע לספרו: "מי שמביט בהלכות שבחלקו העליון של העמוד וב'קונטרס-אחרון' שבתחתיתו, עשוי לחשוב כי לא אדם אחד כתבם. למעלה – דברים מסודרים מאוד, הנאמרים בשפה ברורה ובהירה; למטה - לשון קצר ותמציתי, החובק במילים ספורות ש"ס ופוסקים, כדרך הגאון הרוגוצ'ובי והפרי-מגדים. ב'קונטרס-אחרון' מציין רבנו את מקורות הפסיקה ואת הסיבות להכרעותיו. שאלותיו קצרות ותשובותיו פעמים ארוכות מאוד ופעמים קצרות ביותר. למשל, 'עיין רמב"ם, רשב"א, ספר התרומה'.

"לימוד ה'קונטרס-אחרון' כרוך אפוא בעיון ובמאמץ גדולים, ולכן רוב ציבור הלומדים מוותר עליו. כשלמדנו ב'כולל צאנז' את הלכות יום-טוב בשולחן-ערוך הרב, החלטתי להתייגע על ה'קונטרס-אחרון' כדי להבין את הסברות והנימוקים שמאחורי הפסיקה. ברגע שנכנסתי לזה, כבר לא יכולתי להתנתק".

יצירה לא-אנושית

הרב ראטה מגיש את ה'קונטרס-אחרון' במתכונת ברורה ומובנת. פירושו בנוי כך, שפענוח לשון הרב משתלב עם מילות הרב עצמן, המופיעות בגופן מודגש. בשולי הדף מופיע 'תוספת ביאור', ושם מרחיב המחבר ודן באריכות בפסקי הרב.

"רק מי שלומד את ה'קונטרס-אחרון' מבין את היקף הידע והעמקות של הרבי הזקן ואת הגאונות שמאחורי ניסוח כל הלכה והלכה. כשמתוודעים לכך ונותנים את הדעת גם לעובדה שהוא כתב את חיבורו בגיל עשרים וחמש בלבד, ובשנים אחדות – קולטים שמדובר ביצירה כמעט לא-אנושית", אומר הרב ראטה בהתרגשות.

העמקן שבפוסקים

לדבריו, דווקא בשנים האחרונות מתבסס מעמדו של רבנו בקרב עולם התורה כעמקן שבפוסקים. "פסיקותיו בשולחן-ערוך ודבריו ב'קונטרס-אחרון' מוזכרים יותר ויותר בספרי גדולי ישראל, ובכלל זה גם בחוגים שאינם קרובים לחסידות. למשל, בילקוט התורני 'שלמי יוסף', היוצא מזמן לזמן על-ידי כולל פוניבז', מוזכרים מאות פעמים פסקי רבנו בהלכות שבת".

הרב ראטה מוסיף ומציין: "סגנון כתיבתו של רבנו ב'קונטרס-אחרון' הוא, בחלק גדול מהמקרים, סגנון ישיבתי מובהק. למשל, חקירתו בהגדרת מלאכת הבערה בשבת וביום-טוב - אם המלאכה היא הבערת האש או כיליון החומר. הוא דן בכך לעניין ליבון ברזל, כאשר מצד אחד יש כאן אש ומצד שני אין כיליון של החומר". בימים אלה שוקד הרב ראטה על פענוח ה'קונטרס-אחרון' בחלק מהלכות שבת.